בקשה למתן פרטים נוספים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן פרטים נוספים: הבקשה וטענות הצדדים : בפניי בקשה למתן פרטים נוספים לנזק הנתבע בתביעה, שהוגשה ע"י חברת החשמל בע"מ, כנגד המבקשים, לתשלום סך של 20 מליון ₪ (לצרכי אגרה). התביעה הוגשה בעקבות פסק דין שניתן ע"י כבוד השופט אלרון, בבימ"ש זה, בת.פ. 4039/05 (להלן: "פסק הדין"), לאחר שעל פי הכרעת הדין, הורשעו המבקשים בעבירות שוחד ובעבירות אחרות, שביצעו כנגד המשיבה. על פסק הדין הוגש ערעור לביהמ"ש העליון, אולם טרם ניתן בו פסק דין. המבקשים טוענים, שמאחר שפסק הדין אינו חלוט, יש להשהות את הגשת כתבי ההגנה בהליך זה, עד למתן פסק דין בערעור. אומר מיד שלאור השלב המתקדם בו נמצאים הליכי הערעור, אינני מוצאת מקום לעשות כן. עוד טוענים המבקשים, שלמרות הסכום הגבוה שנתבע בסעיף 136.4 לתביעה, אין כתב התביעה מפרט, פירוט מינימלי של הסעדים ושל הנזקים הנטענים בסעיף זה. לטענתם, ציון סכום נזק מדויק, לגבי סעיף זה, מחייב מסקנה, לפיה הסכום צויין על בסיס חישובים מסוימים, אולם למרות זאת, פרטי החישובים לא הובאו בכתב התביעה ואין די בציון "השורה התחתונה", שהתקבלה כתוצאה מהם. המבקשים טוענים, כי ככל שלא יינתנו הפרטים המבוקשים, יש למחוק מכתב התביעה, את הסעד הנתבע בסעיף 136.4. בסעיף הנ"ל, נטען לנזקים בשווי הפרשי מחירים בגין הזמנות או מכרזים או רכישות כלשהן, והמבקשים עותרים לחיוב המשיבה לפרט את כל הנתונים, העומדים בבסיס הטענה -כל המכרזים והחוזים בהם מדובר, פרטים בדבר כל רכישה ורכישה - מספרי הזמנות, תאריכים, מחירים, כמויות, הסכומים ששולמו והסכומים שהיו משולמים ללא המעשים הנטענים. המשיבה טוענת, שאין עליה להמציא פרטים נוספים ובטענה זו מסתמכת היא על תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובע, כי: "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן." לטענתה, כתב התביעה מפורט דיו והפרטים המבוקשים אמורים להינתן במסגרת ההליכים המקדמיים ובשלב שמיעת הראיות. עוד טוענת היא, כי הבקשה למתן פרטים נוספים הינה מסווה לשאלון שנשלח טרם זמנו ובו התבקשו אותם פרטים, כי מדובר ב" מסע דייג", שיחשוף בפני המבקשים, את הראיות נגדם, עוד טרם הגשת כתב הגנה מטעמם וכי הבקשה נועדה רק כדי לסרבל את ההליך ולהכביד על בעלי הדין. דיון ומסקנה : בסעיף 136.4 לתביעה נטען: "מהנתבעים 1-4 תובעת חח"י נזקים כספיים בגין ההפרש בין העלות שגבתה חברת חשמל הצפון מחח"י עבור מוצרים שרכשה חח"י, לבין העלות של מוצרים זהים או שווי ערך שנרכשו מחברות אחרות לאחר סיום ההתקשרות עם חשמל הצפון, או לבין מוצרים שנרכשו מחשמל הצפון עצמה כאשר השתתפה במכרז (ולא הוגדרה כ"ספק יחיד"), המסתכמים בסך של 13,205,453 ₪ (בערכם דאז)....". הסעיף הנ"ל, (ואף שאר סעיפי כתב התביעה), אינם כוללים כל פירוט של הרכישות בהן מדובר, או נתונים כלשהם, על פיהם נערך ע"י המשיבה, החישוב שהביאה לידי הטענה, לפיה ההפרשים מסתכמים בסך האמור בסעיף. אין די בטענתה הכללית של המשיבה, בדבר אופן גרימת הנזקים הנטענים, תוך ציון הסכום הסופי שהתקבל מחישוביה. היה על המשיבה, לכלול בתביעתה, או לצרף אליה נספח, אשר יכלול, לכל הפחות, פירוט של העסקאות בהן מדובר, המחירים ששולמו והמחירים שהיתה משלמת, לטענתה, לולא מעשיהם של המבקשים. ללא פירוט כזה אין המבקשים יכולים המבקשים להתייחס, עניינית, לטענותיה של המשיבה, בענין הפרשי המחירים. אין מדובר בראיות, הבאות להוכיח את הטענות, אלא בפירוט של הטענות עצמן. בעצם העובדה, שהפרטים התבקשו גם בשאלון ששלחו המבקשים אל המשיבה, אין ולא כלום. התקנות נותנות בידי בעל דין מספר מכשירים לקידום ההליך האזרחי, אשר בין חלקם קיימת חפיפה מסוימת ורשאי בעל דין לבחור באילו מכשיר או מכשירים יעשה שימוש. על המבחן להיות טכני ולא מהותי, דהיינו - האם ללא המצאת הפרטים המבוקשים, יכול הנתבע להתייחס ענינית אל הנטען בכתב התביעה והאם יש בפרטים הנדרשים, כדי להבהיר את השאלות השנויות במחלוקת ובכך לצמצם את שמיעת המשפט גופו (ראו: רע"א 557/00 - אפרופים שיכון וייזום 1991 נ' מדינת ישראל .תק-על 2000(2), 868. אכן, אין למצות באמצעות ההליכים המקדמיים, את הדיון עד "טיפת הראיות האחרונה" (שם, בסעיף 2 להחלטה), אולם לא זה המצב בענייננו. הפרטים המבוקשים, במקרה דנן, הינם פירוט של הנזק האמור בסעיף 136.4, תוך מתן הסבר של האופן בו חושב הסכום הנתבע בו והנתונים עליהם הסתמך החישוב ופרטים כגון אלה ניתן לבקש במסגרת "פרטים נוספים" (ראו: בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 13023/07 ת"א 1793/04 סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ נ' נעים (31/12/07)). אמנם, בצורך להמציא את הפרטים המבוקשים, יש משום הכבדה מסוימת על המשיבה, אולם חזקה עליה שפרטים אלה נמצאים בידיה, שכן, לולא כך - כיצד ערכה את החישוב? זאת ועוד - לא ניתן יהיה לדון בתביעה ללא המצאת הפרטים. דווקא עמדת המשיבה, לפיה המועד להמצאת הפרטים המבוקשים הוא השלב של ההליכים המקדמיים או שלב שמיעת הראיות, היא זו אשר יש בה כדי לסבך את הדיון ולהאריכו שלא לצורך, שכן ממילא, ללא המצאת הפירוט, לא ניתן יהיה לברר את השאלות השנויות במחלוקת, לגבי הסעיף הנ"ל, בשלבים הראשונים של המשפט, כפי שיש לעשות, על פי התקנות. גם בטיעונה של המשיבה, לפיה חיובה להמציא הפרטים כבר כעת, יביא לחשיפת ראיותיה, בטרם הגישו המבקשים את כתב הגנתם, לא מצאתי כל ממש. המשיבה אינה נדרשת לחשוף ראיותיה, אלא לפרט את טענותיה. ואם יש בכך כדי להעמיד את המבקשים על הנטען נגדם - הרי זו בדיוק מטרת תקנה לא רק זאת, אלא שההליך האזרחי, על פי משפטנו, הינו, ככלל, הליך בו משחקים הצדדים ב"קלפים פתוחים". הדבר עולה מהוראות התקנות בדבר גילוי מסמכים, שאלונים, הגשת תצהירי עדויות ראשיות בכתב וכיוצ"ב. כך גם נאמר, במפורש, בתקנה 89 לתקנות, כי חייב בעל דין (נתבע או תובע), כל נימוק שיש בו, אם לא הועלה בכתב הטענות, כדי להפתיע את בעל הדין שכנגד או לעורר שאלות שבעובדה שאינן עולות מתוך כתבי הטענות הקודמים. לא מצאתי כל נימוק שיש בו כדי להצדיק חריגה מכלל זה, או מתן "חסיון בפועל", לפירוט הנדרש. סופו של דבר - אני נעתרת לבקשה ומורה למשיבה להמציא למבקשים פרטים נוספים, כמבוקש על ידם וזאת - בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום מקבלת הפרטים הנוספים. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. החלטה זו ניתנה על ידי מכח סמכותי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.בקשה למתן פרטים נוספים