קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת הנאשם לעיון בחומר חקירה: הבקשה וטענות הצדדים: ענינה של הבקשה שבפני בקשת המבקש למסור לידיו חומר אשר טרם הועבר לעיון הסנגוריה, הכולל רשימה מלאה ומפורטת של חומר החקירה שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום; רישום כל התלונות שהגישה המתלוננת; פרוטוקולים של דיונים שנערכו בדלתיים סגורות בתיק של עד המדינה; את כל האזנות הסתר שבוצעו בתיק; חומרים אשר נאספו בתיק, אשר לטענת המשיבה אינם חומר חקירה, כגון תיק הרווחה של המנוחה, תיקים רפואיים של המנוחה, תיק ניסיון רצח פלא 16355/02, תיק איום ומעשה מגונה פלא 426118/08; ודו"חות סודיים שהוגשו לשופט המעצרים. הבקשה מוגשת בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"). המבקש עומד לדין על עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רצח, הצתה וכן עבירות בנשק. על פי האמור בכתב האישום, המבקש, שהיה אחיינה של המנוחה, קשר עם הנאשם הנוסף בתיק קשר לרצוח את המנוחה, בכך שירו בה וישרפו את רכבה כאשר היא נמצאת בו. לשם כך, קבע הנאשם הנוסף עם המנוחה פגישה. כאשר הגיעה למקום הפגישה ברכבה ירו בה הנאשמים ושרפו את מכוניתה כאשר היא בתוכה. כתוצאה מכך נפטרה המנוחה. בנוסף, מואשם המבקש באישום נוסף בגין קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב, שוד בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק ושימוש ברכב ללא רשות. המבקש טוען כי אין ברשימה אשר הועברה לב"כ המבקש למלא את דרישות החוק והפסיקה. באשר לרישום התלונות של המתלוננת ותיקי הרווחה, תיקי ניסיון רצח ואיום וכן התיק הרפואי של המנוחה טוען המבקש כי מדובר בחומר אשר נאסף על ידי הרשות החוקרת על מנת לחקור את הרקע לרצח ומי יש לו אינטרס לפגוע במנוחה. המבקש טוען כי לאור מהות החומר המבוקש ולאור מידת הרלוונטיות שעשויה להיות לו באשר למי בעל האינטרס במות המנוחה ניתן לקבוע כי המדובר בחומר חקירה ואין המדובר במסע דיג גרידא המנוהל על ידי הסנגוריה. באשר להאזנות הסתר שבוצעו בתיק טוען המבקש כי לא נערכה רשימת חומר חקירה המתעדת את האזנות הסתר. יש לציין כי בבקשה המקורית התבקשה גם רשימת עבודות מ.ט. מפורטת אשר תכלול שמות הדוברים בעבודה, אך בהתאם להודעה שהוגשה לביהמ"ש הוסכם בין הצדדים, בהמשך לדיון שהתקיים בפני, כי משטרת ישראל תערוך טבלה ועל כן מתייתר הצורך ליתן החלטה בנושא שמות הדוברים בקלטות. באשר לפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בדלתיים סגורות הודיעה המשיבה במהלך הדיון בפני כי הפרוטוקולים של הדיונים בתיק של עד המדינה המכונה ת' הועברו לעיון הסנגוריה ולכן מתייתר הצורך לדון בבקשה לקבלם. המשיבה טוענת כי השאלה אם חומר שנאסף או לא נאסף על ידי התביעה הינו "חומר חקירה" תלויה, בין היתר, באישום ובגרסת הנאשם לאישום. במקרה זה המבקש כפר בצורה כללית ולא מסר כל תגובה לאישומים המיוחסים לו. המשיבה סבורה כי בטרם יוכל ביהמ"ש להתייחס לבקשות ההגנה, ראוי שהמבקש יפרט מהו קו ההגנה שלו, בכדי שביהמ"ש יוכל לבחון האם החומר שבמחלוקת מסייע לו בהגנתו. באשר לרשימת חומר החקירה טוענת המשיבה כי הרשימה שהועברה לידי ההגנה מקיימת אחר תנאי החוק. באשר לרישום התלונות של המנוחה טוענת המשיבה כי עיון בגיליון התלונות של המנוחה מעלה כי מלבד תיק אחד כל התיקים האחרים סגורים. לכן, מאחר שעל פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים הסמכות לעיין ברישום על תיקים סגורים הינה רק של היועמ"ש ולא ביהמ"ש או הסנגור, טוענת המשיבה כי אין להתיר עיון בתיקים סגורים כאשר לא מצביעים על זיקה ספציפית בין כתב האישום הנדון לחומר הנמצא בתיקים האחרים. באשר לתיק שאיננו סגור טוענת המשיבה כי אין כל רלבנטיות לתיק שבנדון ואין בו כדי להועיל למבקש בהגנתו. בנוגע להאזנות הסתר שבוצעו בתיק טוענת המשיבה כי בתיק זה בוצעה האזנת סתר לפלאפון של חסן סעדי, אחיה של המנוחה, שאיננו נאשם או עד בתיק. השיחות שיכולות להיות רלבנטיות לתיק הועברו להגנה. המשיבה טוענת כי אין לחשוף את החומר הנוסף שאין לו כל קשר עם נושא החקירה מאחר שאין בזה תועלת להגנת המבקש והדבר יפגע בפרטיותם של גורמים שאינם קשורים למשפט זה. באשר לתיק הרווחה והתיק הרפואי של המנוחה טוענת המשיבה כי מעבר לפגיעה בפרטיות המנוחה אין כל רלוונטיות לתיקים אלה לאישומים המיוחסים למבקש. באשר לתיק האיום והמעשה המגונה מדובר בתיק מב"ד שלדעת המשיבה אינו רלבנטי לאישומים המיוחסים למבקש. באשר לתיק ניסיון הרצח בו היו חשודים במשותף הנאשמים בתיק זה ביחד עם מספר חשודים נוספים בגין פגיעה באדם בשם סומסום דלאיקה מדובר בתיק שנסגר מחוסר ראיות ולכן טוענת המשיבה כי אין להתיר עיון כאשר אין זיקה ספציפית לתיק זה. באשר לדו"חות הסודיים טוענת המשיבה כי באם כוונת ההגנה לדו"חות שהוגשו לעיון שופט המעצרים, הרי שחומר המוגש לשופט מעצרים במסגרת הארכת מעצרו של חשוד ככלל אינו מהווה חומר חקירה מעצם הגשתו לשופט, אלא פעמים רבות המדובר בתרשומות פנימיות שאינן מהוות חומר חקירה. כאשר מדובר ברשימת פעולות חקירה שמתוכננות להתבצע או דו"ח ביניים המסכם עבור השופט את מצב החקירה עד לאותו מועד וחוות דעת פנימיות הנמסרות בין הדרגים השונים במשטרה ובין המשטרה ואנשי הפרקליטות, אין המדובר בחומר חקירה. דיון ומסקנות: בהסכמת ב"כ הצדדים, ובטרם תינתן החלטה, הועבר החומר שבנדון לעיוני. בטרם אתייחס לחומר שהועבר לעיוני אזכיר את תמצית ההלכות בבקשות מסוג זה. ההלכות בנוגע לזכות העיון של הנאשם: בבסיסה של זכות העיון העומדת לנאשם על פי סעיף 74 לחסד"פ עומדת זכות היסוד למשפט הוגן. ראה: בש"פ 4157/00, עופר נמרודי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2000) (להלן: "בש"פ 4157/00"); בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (23.2.09) (להלן: "בש"פ 3099/08"). המבחן שנקבע לקיום התכלית של שמירה על זכותו של הנאשם למשפט הוגן הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום. כל חומר הנוגע לאישום הוא "חומר חקירה" שהנאשם זכאי לעיין בו. אין המדובר רק בנגיעה ישירה או ודאית. די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת כדי להפוך את החומר ל "חומר חקירה", ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו. ראה: בש"פ 4157/00 הנ"ל; בש"פ 3099/08 הנ"ל; בש"פ 9322/99, מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1), 376; בש"פ 4077/06 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל , טרם פורסם (2006); בג"ץ 233/85, אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4), 124, 129. בג"ץ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3), 630, 633-634; בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3), 686, 688; בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2),1 4-6; בג"צ 620/02, התובע הצבאי הראשי ואח' נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח', טרם פורסם (2003); בג"צ 1689/02, יעקב נימרודי נ' היועמ"ש ואח', טרם פורסם (2003). יחד עם זאת, אין סעיף 74 מאפשר לנאשם להטריד את התביעה בבקשות שעניינן חשיפת מידע אשר הקשר בינו לבין כתב האישום קלוש. הלכה היא, כפי שנקבע בבש"פ 1372/96, ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1), 177 (1996), כי: "סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זרות ל'הגנת הנאשם' ונכונות לצאת ל'מסעי ציד' שמא ימצא דבר שייסע להגנה - אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת ההנחה האמורה." (הכוונה להנחת הבסיס בדבר הגינות התביעה וחוקיות פעולותיה - ר.ש.). בית המשפט, בבואו להחליט האם על התביעה לגלות מסמך מסוים לסנגוריה, צריך לקבוע ראשית, האם המסמך שגילויו מתבקש מהווה "חומר חקירה" ושנית, אם המסמך נהנה מחיסיון או שקיימים אינטרסים וטעמים אחרים שמפניהם ניגף אינטרס הגילוי של הנאשם. קו הגבול בין שני שלבים אלה אינו כה חד כפי שנדמה במבט ראשון, ויש ביניהם יחסי גומלין. במקרים בהם זיקת החומר להגנת הנאשם ולעניין הנדון היא שולית וגבולית, ומנגד יש אינטרסים כבדי משקל כנגד חשיפת החומר, הדבר עשוי להשליך על נכונותו של בית המשפט להגדיר את החומר, מלכתחילה, כ"חומר חקירה". ולהיפך, במקרים בהם חומר החקירה הוא בעל ערך ראייתי חשוב להגנת הנאשם, הדבר עשוי להשליך על נכונות בית המשפט לדחות אינטרסים אחרים מפני האינטרס החשוב שלא יורשע החף מפשע. ראה: ב"ש (חיפה) 2773/05 חורי אבי נ' לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל, טרם פורסם (2005). עד כאן עקרונות כלליים בכל הנוגע לחשיפת חומר חקירה ולזכותם של הנאשמים לעיין בחומר החקירה. סעיף 74 לחסד"פ, שעניינו עיון בחומר חקירה, קובע כך: "(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו. (ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו". אמנם בשלב זה אין ברירה אלא "לסמוך על הגינותם, מומחיותם, נסיונם ושיקול דעתם הנאות של נציגי התביעה הכללית" (ראה: בג"ץ 1885/91 הנ"ל, עמ' 633). ההנחה כי נציגי התביעה נוהגים בהגינות, במילוי החובה המוטלת עליהם בחוק, היא אבן יסוד של מערכת המשפט. היא מהווה ביטוי לכלל רחב יותר, החל על כל המינהל הציבורי, הוא הכלל בדבר חזקת החוקיות, לפיו חזקה היא שרשות מנהלית פעלה כחוק. זוהי חזקה המבוססת על הניסיון המצטבר ועל צורכי המעשה. אי-אפשר בלעדיה. עם זאת, ברור כי אין היא אלא חזקה. היא ניתנת לסתירה בכל עניין ובכל מקרה. כך גם בעניין שלפנינו: המבקש יכול לטעון, בכל מקרה, כי התביעה לא יצאה ידי החובה שהוטלה עליה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. "אולם" כדברי השופט בך, "במקרה כזה חייבת הסניגוריה להצביע על תשתית עובדתית, המבססת לכאורה את חשדה זה" (בג"צ 1885/91, לעיל). בשים לב לאמור לעיל אתייחס להלן לחומר שהועבר לעיוני. רשימה מפורטת של חומר החקירה המלא: הוראת סעיף 74(א) לחסד"פ מטילה על המשיבה, כמי שמרכזת את כל המידע והנתונים בעניין החקירה, לערוך רשימה אחת, שלמה וממצה של כל החומר שנאסף ונרשם, אותה עליה למסור לעיון הנאשם. על הרשימה לפרט אף את החומר שלא נמסר לסניגור. ראה: בש"פ 7936/08 ליאורה ברקו נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18.11.2008); בש"פ 3119/04 מדינת ישראל נ' סאלם אבו עסא, טרם פורסם (2004); בש"פ 3152/05 רמי בן יעיש נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2005); בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי ואח', טרם פורסם (2005). כפי שנקבע בפסיקה המפורטת לעיל, רשימת חומר חקירה חייבת להבהיר לא רק את עצם קיומם של מסמכים אלא את תמצית תכנם וכן התייחסות לעמדת המאשימה האם יועברו מסמכים אלו להגנה. כדי שניתן יהיה לבדוק את המסמכים, דרוש פירוט תמציתי של תוכנם ופרטים מזהים. כן צריך עורך הרשימה להבהיר אם מסמך זה או אחר מועבר להגנה. אם אינו מועבר יש לציין את הסיבה (חוסר רלוונטיות, תרשומת פנימית, חומר החוסה תחת תעודת חיסיון וכד'). אם חסוי המסמך יש ליתן, במידת האפשר ובמגבלות החיסיון, פרפראזה של תוכן המידע החסוי. פרטים אלו צריכים להיות מפורטים ברשימת חומר החקירה באופן שיאפשר לתביעה לערוך בדיקה יעילה של החומר, ובהמשך יאפשר לב"כ נאשם להעלות את טיעוניו בדבר זכותו לעיין בו ולבית המשפט לבדוק את הטענות. הסנגוריה טוענת כי רשימות חומר החקירה שנמסרו לה אינן שלמות ואינן ממצות את כל חומר החקירה. מעיון ברשימות שנמסרו לעיונו של ביהמ"ש עולה כי יש ממש בטענות הסנגוריה. על כן, באם טרם ערכה המשיבה רשימה אחת שלמה וממצה של כל החומר שנאסף ונרשם, עליה לערוך רשימה שתצביע בצורה חד משמעית ובבהירות על כל מסמך וכל פעולת חקירה שבוצעה, באופן שבו יתייחסו שני הצדדים לאותם מסמכים על בסיס סימון אחיד וזהה. כל מסמך יזוהה בצורה ברורה ותצוין התייחסות פרטנית בכל הנוגע לשאלה האם הועבר להגנה ואם לא את הסיבה בגינה לא הועבר. הרשימה תימסר לעיון הסנגוריה בתוך שבועיים מהיום. רישום התלונות של המתלוננת: כאמור, טוענת המשיבה כי מאחר שמדובר בתיקים סגורים, אין מקום להעבירם לעיון כאשר לא מצביעים על זיקה ספציפית בין כתב האישום הנדון לחומר הנמצא בתיקים האחרים. כן מציינת המשיבה כי אחד התיקים איננו סגור אך אין לו רלוונטיות לתיק שבנדון ואין בו כדי להועיל למבקש בהגנתו. כפי שנקבע בבש"פ 3099/08 הנ"ל, לא ניתן לדחות את בקשת המבקש לעיון בתיקים אלו על הסף בטענה שחוק המרשם מהווה מחסום לעיון בתיקים ויש לבדוק את הזיקה בין כתב האישום לחומר בתיקים האחרים. לאחר שהחומר עבר בדיקה ראשונית על ידי התביעה והתגלתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לגילוי החומר לסנגוריה, יש להביא את המחלוקת לדיון בפני ביהמ"ש. כך נעשה במקרה זה. לאחר שקראתי את החומר שהועבר לעיוני בנוגע לרישום התלונות של המתלוננת, סבורני כי במקרה זה גובר אינטרס ההגנה של המבקש ומאחר שיתכן שקיימת זיקה כלשהי בין תלונות המתלוננת, הנוגעות לעבירות של תקיפה ואיומים, ובין השאלות שבמחלוקת בכתב האישום הנוכחי, כגון שאלת זהות הרוצח של המנוחה, יש להעביר את רישום התלונות לידי ב"כ המבקש. פרוטוקולים של דיונים בדלתיים סגורות בתיק של עד המדינה: לגבי הפרוטוקולים של דיונים בדלתיים סגורות בתיק של עד המדינה, הרי שלטענת המשיבה פרוטוקולים אלה הועברו לידי הסנגוריה ועל כן מתייתרת הבקשה לעניין זה. רשימת עבודות מ.ט. מפורטת עם שמות הדוברים: כאמור, הוגשה לביהמ"ש הודעה כי הוסכם בין הצדדים כי משטרת ישראל תערוך טבלה ולכן מתייתר הצורך ליתן החלטה בעניין זה. בקשת המבקש לקבל לידיו את האזנות הסתר: בבש"פ 2043/05 הנ"ל נאמר לעניין זה כי: "לסוגיה זו מאפיינים ייחודיים על שום המתח הקיים בין זכותו הבסיסית של נאשם לעיין בחומר חקירה הקיים נגדו, לבין אופיו המיוחד של חומר האזנת סתר הנצבר בידי רשויות החקירה. נקודת המוצא היא כי לנאשם עומדת זכות עיון רחבה בחומר הקשור לאישום העומד נגדו, בתורת זכות הנגזרת מחירותו האישית, ומזכותו להגנה ראויה במשפטו. מנגד, כאשר החומר שנצבר בידי הרשות החוקרת נובע מהאזנות סתר, עולים היבטים מיוחדים הנובעים מטיבו של החומר הנדון. ייחוד זה נובע, בראש וראשונה, מהיותן של האזנות סתר אמצעי חקירה פולשני, הפוגע בזכות האדם לפרטיות, האסור בדרך כלל בשימוש על פי החוק. איסור זה משתלב עם ההגנה על הפרטיות הנתונה ליחיד כזכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. ... חומר שנקלט בהאזנות סתר כולל בתוכו, איפוא, מרכיבים משלושה סוגים: האחד, שיחות שנקלטו שאין להן כל קשר שהוא עם נושא החקירה; השני - שיחות שיש להן נגיעה כלשהי לנושא החקירה אך הן אינן רלבנטיות במישרין או בעקיפין לאישום, ואין בהן חשיבות ממשית להגנת הנאשם ; והשלישי - שיחות שהן רלבנטיות לאישום ומהוות "חומר חקירה" במובהק. שיחות מהסוג הראשון, אינן נכנסות לגדרו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ואין עומדת לגביהן זכות עיון כלשהי. מדובר בחומר, שעל פי טיבו, הרשות החוקרת נתקלה בו באקראי, ואין לו כל קשר וזיקה לענין. חומר זה עשוי לכלול שיחות של החשוד שאינן ממין הענין הנחקר, או שיחות של אחרים שאינן קשורות לנושא החקירה כלל. שיחות אלה הן מחוץ לגדרו של חומר ש"נאסף" על ידי הרשות החוקרת, והן מחוץ למיתחם החומר שלגביו יש לנאשם זכות עיון כלשהי. על הסוג השני, נמנות שיחות, שאף שיש להן נגיעה לנושא הנחקר, הרלבנטיות שלהן לאישום ולהגנת הנאשם או שאינה קימת כלל, או שהיא בגדר אפשרות רחוקה ביותר. שיחות מן הסוג האמור הן בבחינת "חומר חקירה שנאסף או נרשם" במשמעות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. שיחות שהן בבחינת "חומר שנאסף" כאמור, יש לתקצר בדרך של מתן תיאור תמציתי של תוכן השיחה, מועדה, והדוברים בה (דו"ח צוות הבדיקה, עמ' 11-12). לנאשם זכות לקבל רשימה של השיחות ה"מתוקצרות" כאמור, (להבדיל מהתקצירים עצמם) במסגרת זכות העיון בחומר שנאסף בידי הרשות החוקרת הנתונה לו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. במסגרת הרשימה יש ליתן פרטים כלליים אודות כל שיחה, תוך ציון מועדה, הדוברים בה, ונושאה העיקרי. במקום שהתביעה סבורה כי יש הצדקה לחסיון מלא או חלקי של פרטים מסוימים הטעונים ציון במסגרת הרשימה, עליה לבסס את הדבר על פי הכללים המקובלים בדיני החסיונות, בשינויים המחוייבים מן הענין. הגשת רשימת השיחות כאמור מקיימת את זכות העיון של הנאשם בחומר שנאסף בידי הרשות החוקרת מחד, ומנגד, מצמצמת את הפגיעה בפרטיות של יחידים למינימום הנדרש. אשר לסוג השלישי, שיחה שנקלטה בהאזנת סתר, שהיא רלבנטית לאישום מהווה חלק מ"חומר החקירה" שלנאשם זכות עיון בה בשלמותה. שיחה כזו יש לתמלל, ולהעביר את השיחה המתומללת בשלמותה, ובמידת הצורך גם את ההקלטה עצמה, לעיונו של הנאשם, במסגרת זכות העיון הנתונה לו לגבי חומר חקירה". לאחר שעברתי על החומר הנוגע להאזנות הסתר שנמסר לעיוני הגעתי למסקנה כי התביעה ערכה מיון של החומר שנקלט בהאזנות הסתר בהתאם לפסיקה הנ"ל. החומר שאין לו כל נגיעה או רלוונטיות לכתב האישום ולפרשה שבנדון צוין בדרך של מתן תיאור תמציתי של תוכן השיחה, מועדה והדוברים בה, כפי שנקבע בפסיקה. באשר לחומר שהינו רלוונטי לכתב האישום שבנדון, השיחה תומללה והועברה לעיון הסנגוריה במסגרת זכות העיון הנתונה לנאשמים לגבי חומר החקירה. לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת התביעה למסור את החומר לסנגוריה כפי שנמסר לעניין האזנות הסתר. תיק הרווחה והתיקים הרפואיים של המנוחה: בנוגע לבקשת המבקש לקבל לידיו את תיק הרווחה והתיקים הרפואיים של המנוחה, לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המבקש לקבל לידיו את תיק הרווחה של המנוחה ואת המסמכים בתיקים הרפואיים שיש להם זיקה לנושא הסכסוך המשפחתי ולפרשה נשוא כתב האישום. תיק הרווחה מכיל בתוכו מסמכים הנוגעים לסכסוך המשפחתי בין המנוחה לבין משפחתה ובנסיבות המקרה ולאור האמור בחומר שהוגש לעיוני, אשר יש לו רלוונטיות לנושא כתב האישום בפרשה שבנדון, סבורני כי יש להעדיף את אינטרס הגנתו של המבקש על אינטרס ההגנה על פרטיותה של המנוחה ובני משפחתה. באשר לתיקים הרפואיים של המתלוננת, הרי שהמבקש מבקש את תיקה הרפואי של המנוחה רק בכל מה שנוגע לתקיפות שהיא הותקפה או מעשים פליליים, אם יש כאלה בתיקה, אשר יש להם זיקה לזהותו של התוקף. גם לעניין חומר זה סבורני כי יש להעדיף לנסות ולמנוע את הפגיעה שעלולה להיגרם למבקש בזכותו למשפט הוגן על אינטרס שמירה על פרטיותה של המתלוננת ויש להורות למשיבה להעביר לידי ב"כ המבקש את החומר מתוך תיקיה הרפואיים של המנוחה הנוגע לתקיפות שהיא הותקפה או לתלונות שלה לגבי מעשים פליליים שבוצעו בה. "הלכה היא, כי זכותו של הנאשם למשפט הוגן היא שיקול מכריע כאשר נבחנת בקשתו לחשיפת חומר חקירה. בפני זכות זו של הנאשם נסוגים, בדרך כלל, השיקולים הנוגדים שעניינם ההגנה על פרטיותם של העדים (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין לערעורים, פ"ד נז(4) 625, 635).... על בית המשפט לבחון אם אמנם קיימת פגיעה בזכותו של הנאשם למשפט הוגן ומנגד, מה מידת הפגיעה באינטרסים ובזכויות של צדדים אחרים הראויים להגנה. אמת המידה המרכזית לבחינה זו תהא חשיבות החומר שחשיפתו מתבקשת להגנת הנאשם: "...בכל מקרה תיבחן זיקתו של החומר לאישום ולנאשם ותיבחן האפשרות הסבירה כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם." (בג"ץ היומנים, פיסקה 13 לפסק הדין, ההדגשה במקור)". ראה: בש"פ 7995/05 מרדכי להב נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2005). כן ראה: בש"פ 3768/06 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2006); בש"פ 4077/06 הנ"ל. אין זה מובן מאליו כי כל חומר רפואי או טיפולי הנוגע לעד, למתלונן או למתלוננת במשפט אכן רלוונטי לעניין הנדון בבית המשפט. ראה: בש"פ 5400/01 פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2001); בש"פ 5405/05 עמנואל פלד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2005). על כן, תחילה יש לבחון את הרלוונטיות של החומר המבוקש ולאחר מכן יבחן הצורך בחשיפתו לאור האיזון בין זכות הנאשם להגנה נאותה למול זכות המתלונן או העד לפרטיות. בענייננו, שאלת אמינותה של המנוחה וכן שאלת זהות רוצחיה, שככל הנראה קשורה לענייני הסכסוכים המשפחתיים שהיו במשפחתה של המנוחה, הינן שאלות רלבנטיות לכשעצמן וחומר הנוגע לתקיפת מהימנותה של המנוחה או לזהות רוצחיה עשוי להיות חלק מחומר החקירה. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני ביהמ"ש, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג "חומר חקירה". ראה: בש"פ 3099/08 הנ"ל. כשעסקינן בחומר שנראה לכאורה מרוחק מן האישום, עדיין עשוי להינתן משקל לחשיבות חומר זה להגנת הנאשם. בבחינה זו אין להסתפק באפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין ואין ליתן יד ל"מסע דיג", שאין רואים את תכליתו המעשית. יש צורך ביסוד של ממש להשערה של הנאשם כי החומר ישפיע על בירור האישום נגדו. ראה: בש"פ 3099/08 הנ"ל. כאמור, לאחר שעיינתי בחומר שהועבר לביהמ"ש ולאחר ששקלתי את האינטרסים והזכויות המנוגדים במקרה זה, הגעתי למסקנה כי הפגיעה שתיגרם למבקש בזכותו למשפט הוגן באם תדחה בקשתו לקבל החומר לידיו הינה משמעותית יותר וגוברת במקרה זה על האינטרס של שמירה על פרטיותה של המתלוננת ומשפחתה, זאת לאור הזיקה בין החומר לבין פוטנציאל ההגנה של המבקש במקרה זה. אשר על כן, לאחר שעיינתי בתיק הרווחה ובתיקים הרפואיים של המנוחה ומצאתי כי קיימים בהם מסמכים הנוגעים לתלונותיה בעניין הסכסוך המשפחתי ותקיפות שהותקפה, הנני סבור כי יש לקבל את בקשת ב"כ המבקש לקבלת המסמכים מתיק הרווחה שנוהל אודות המתלוננת והמסמכים מהתיקים הרפואיים של המנוחה, אשר הינם רלוונטיים לסכסוך המשפחתי ולפרשיה נשוא כתב האישום. באשר לתיקים בפרשיות אחרות המבוקשים על ידי המבקש - תיק פלא 16355/02 ותיק פלא 426118/08: התיק הראשון, תיק פלא 16355/02, הינו תיק מב"ד של ניסיון רצח בו הנאשמים היו חשודים במשותף עם חשודים נוספים. ככל הנראה, מדובר בתיק שנסגר מחוסר ראיות, אך כמפורט לעיל, אין בעובדה שמדובר בתיק סגור כדי להוות מחסום לעיון בתיק ויש לבדוק את הזיקה בין כתב האישום לחומר בתיק זה. מעיון בתיק ניסיון הרצח מצאתי כי עד המדינה בתיק שבנדון לא היה עד בתיק ניסיון הרצח ולא נחקר שם. על כן, לא מצאתי בתיק פלא 16355/02 חומר הרלוונטי להגנתו של המבקש בתיק הנוכחי ולכן אני דוחה את בקשתו של המבקש לקבל לעיונו את התיק הנ"ל. אם תמצא הסנגוריה כי קיים חומר בתיק ניסיון הרצח שהינו רלוונטי לכתב אישום זה או קיימת זיקה כלשהי בין תיק ניסיון הרצח לתיק שבו עסקינן, תוכל להגיש בקשה בהתאם, אשר תפרט את הזיקה הנטענת. במצב דברים זה, לאחר שעיינתי בתיק שהתבקש עיון בו, לא מצאתי כל זיקה לכתב האישום שבנדון ועל כן אני דוחה את הבקשה לעניין זה. באשר לתיק פלא 426118/08, הרי שלא מצאתי בחומר החקירה שהועבר לעיוני את התיק ומלבד הערה הרשומה על גבי רישום התלונות של המנוחה לעניין תיק פל"א 426118/08, שבו המנוחה היא החשודה והמתלונן הוא אביה ומדובר בחשד לעבירת איומים וכן מצוין כי לא קיים תיק פ"א, לא מצאתי כל חומר הנוגע לתיק זה. בכל מקרה, אם אכן מדובר בתיק העוסק בסכסוך שבין המנוחה ואביה ובחשד לעבירת איומים, סבורני כי יש לתיק זה רלוונטיות לכתב האישום שבתיק שבו עסקינן, שכן יתכן שיש זיקה בין התיק המבוקש לסכסוך המשפחתי שיתכן שהביא לרצח של המנוחה. על כן, על התביעה לאתר את התיק ולהעביר לעיון ב"כ המבקש את החומר שיש לו נגיעה לכתב האישום בתיק שבנדון. לחילופין, תעביר המאשימה את התיק, אם יאותר, לעיוני ותינתן לאחר בדיקתו החלטה משלימה. בכל מקרה על המאשימה להודיע לבית המשפט ולב"כ הנאשם עד לא יאוחר מיום 15/7/09 אם אותר התיק וכן, וככל שיאותר התיק, לפעול בהתאם לאמור לעיל. דו"חות סודיים שהוגשו לעיונו של שופט המעצרים: לעניין בקשתו של המבקש לעיין בדו"חות שהוגשו לעיונו של ביהמ"ש בבקשה למעצר ימים והמפרטים את פעולות החקירה הדרושות ואת סיכום החקירה עד כה, כבר נקבע בפסיקה כי רבים הם המסמכים והמידע המוגשים ל"שופט-מעצרים", שאין בינם ובין "חומר חקירה", במובן סעיף 74 לחסד"פ, ולא כלום. כן נקבע כי על התובע להחליט איזה חלק מאותם מסמכים אשר הוגשו לשופט בבקשת המעצר מורכב מראיות המהוות "חומר חקירה", ואיזה חלק מתייחס למידע הנמסר לאותו שופט לצורך מתן החלטתו הספציפית בלבד, ושאין בו משום "חומר חקירה" במובן סעיף 74 לחסד"פ. בנוסף, נקבע כי אם נודע לסנגוריה על ראיה מסוימת שנכללה בין החומר שנמסר לשופט לעיון, ושלא נחשפה בפניה, והיא סבורה שהיה כאן משום מחדל בלתי מוצדק מצד התביעה, וכי ראייה זו אכן מהווה "חומר חקירה", כי אז רשאי הסנגור לפנות בעניין זה לבית המשפט הדן בתביעה גופה. אולם במקרה כזה חייבת הסנגוריה להצביע על תשתית עובדתית המבססת לכאורה את חשדה זה. ראה: בג"צ 1885/91 הנ"ל, עמ' 633-635. לעניין הכלל לפיו תרשומות פנימיות של הרשות החוקרת ושל הרשות המאשימה אינן חלק מחומר החקירה והכלל לפיו הגשת חומר לשופט הדן בהארכת מעצר (או לשופט הדן בבקשה לצו חיפוש) אינה הופכת חומר זה, מעצמה, לחלק מחומר החקירה, אלא כדי שייחשב חומר זה לחומר חקירה צריך הוא לעמוד בכללים הרגילים הקובעים חומר חקירה מהו, ראה גם: בש"פ 2270/06 חאלד אל עילווי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (7.9.2006); בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' מוחמד שיבלי, טרם פורסם (2008). כאשר מדובר בהתכתבויות פנימיות או בפירוט של פעולות חקירה מתוכננות שלא יצאו אל הפועל, אין המדובר בחומר חקירה ולכן אין צורך להציגו (ראה: בש"פ 7185/08 רביע מזעל נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 8/9/2008)). יש להציג את הפעולות שבוצעו ומה עלה מביצוען. בענייננו, כל חומר החקירה ופעולות החקירה שבוצעו ותוצאותיהן הועברו לעיון הסנגוריה. הסנגוריה לא הניחה תשתית עובדתית לטענתה כי הדו"חות הסודיים שהועברו לשופט המעצרים הינם חומר חקירה רלוונטי ולא הצביעה על זיקה כלשהי בין פעולות החקירה שהיו מתוכננות ושאולי צוינו בדו"חות שהוגשו לשופט המעצרים לבין הגנתו של המבקש. לא נטענה טענה בדבר מחדלי חקירה ולא הוכח כל קשר בין הדיווח שמסרו החוקרים לשופט המעצרים בעניין התקדמות החקירה לבין הגנתו של המבקש. על רקע האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, סבור אני כי יש לדחות את בקשת ב"כ המבקש לעיין בדו"חות שהוגשו לבית המשפט במסגרת הבקשה למעצר ימים והמפרטים את פעולות החקירה אשר אמורות להתבצע על ידי המשטרה לשם גילוי וחקר האמת בפרשה. דו"חות ומכתבים אלה מהווים עיבוד של חומר החקירה שקיים בתיק החקירה ואשר נמסר לסנגוריה ואין מקום להעבירם לידי ב"כ המבקש. סיכום: בסיכומו של דבר, לאור כל המפורט לעיל, אני מקבל את הבקשה לקבלת חומר חקירה באופן חלקי ומורה למשיבה להעביר לידי ב"כ המבקש, זאת במידה וטרם הועברה עד כה, רשימה מפורטת ומלאה של חומר החקירה שנאסף ונרשם, אשר תפרט את תמצית תכנם של המסמכים וכן התייחסות לעמדת המשיבה האם מסמכים אלה הועברו או יועברו לידי ההגנה ואם החומר אינו מועבר יש לציין את הסיבה לכך; רישום התלונות של המתלוננת; מסמכים מתוך תיק הרווחה והתיקים הרפואיים של המנוחה העוסקים בסכסוך המשפחתי ובטענות המנוחה לעניין תקיפות שהותקפה; ותיק פלא 426118/08, בכפוף לאמור בהחלטה. כאמור, לגבי פרוטוקולים של דיונים שהתנהלו בדלתיים סגורות בעניין תיקו של עד המדינה וכן לגבי רשימת עבודות מ.ט. המפרטת שמות הדוברים מתייתר הדיון בבקשה לאור הודעות הצדדים. אני דוחה את בקשת ב"כ המבקש לקבל את כל האזנות הסתר שבוצעו בתיק ואת תיק פלא 16355/02 וכן את הדו"חות שהוגשו לשופט המעצרים, מהטעמים שפורטו לעיל. משפט פלילימסמכיםחומר חקירהעיון בחומר חקירה