הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות: כללי 1. מהבקשה לאישור פסק הבוררות ומהתגובה לבקשה להארכת מועד לביטולו עולה כי המשיב מתגורר בשכירות בדירה ברחוב שדיקר בירושלים השייכת למבקש (להלן: "הדירה"). המבקש נקלע לקשיים כלכליים וביקש למכור את הדירה, אולם המשיב סירב לפנותה. הצדדים פנו לבוררות בפני בית הדין הרבני לענייני ממונות, שנתן פסק בוררות ביום 25.11.08, המחייב את המשיב לפנות את הדירה עד ליום 1.1.09 (להלן: "פסק הבוררות"). 2. המבקש הגיש את פסק הבוררות לאישור בית משפט זה ביום 8.2.09. הבקשה הומצאה למשיב ביום 10.2.09. ביום 22.2.09 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור פסק הבוררות או להגשת בקשה לביטולו, הבקשה שבפני. טענות הצדדים 3. המשיב טוען כי הארכת המועד דרושה לו על מנת להסדיר את יצוגו המשפטי באמצעות הלשכה לסיוע משפטי או באמצעות עו"ד פרטי. לטענתו, הוא סובל ממצב כלכלי קשה והוכרז כחייב מוגבל באמצעים, הוא אלמן ומפרנס לבדו את שבעת ילדיו הקטינים. עוד טוען המשיב כי למבקש לא יגרם נזק מהארכת המועד כמבוקש, וכי יש לאפשר למשיב להתגונן כיאות וליתן לו יומו בבית המשפט. 4. המבקש טוען, מנגד, כי המשיב מבקש למנוע את פינויו מהדירה תוך גרימת נזקים משמעותיים למבקש. המבקש טוען כי הוא נקלע לחובות כבדים בגינם ביקש למכור את הדירה, וכי הארכת המועד כמבוקש תזיק לו משום שתעצים את סכומי חובותיו, העולים מדי יום, ומשום שמדי יום ערך הדירה יורד. עוד טוען המבקש כי למשיב לא יגרם כל נזק מדחיית בקשתו זו, שכן הליך פינוי המשיב מהדירה הינו הליך מתמשך, בו תהא למשיב שהות למצוא מדור חלופי. לבסוף טען המבקש כי המשיב לא פירט באיזו עילה הוא מבקש את ביטול פסק הבוררות ולא תמך בקשתו בראיות כלשהן או בתצהיר מטעמו. דיון 5. הוראת סעיף 27(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובעת כדלקמן: "(א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ. (ב) היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) - מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה." 5. בענייננו, פסק הבוררות ניתן בפני הצדדים ביום 25.11.08. המשיב נמנע מהגשת בקשה לביטול פסק הבוררות במסגרת הזמן הקבועה לכך בחוק הבוררות, אלא עשה כן ביום 22.2.09, לאחר שהמבקש פנה ביום 8.2.09 לבית המשפט בבקשה לאשר את פסק הבוררות. 6. התנאי הקבוע בהוראת סעיף 27(א)(א) לחוק הבוררות, לפיו הארכת מועד תותר שעה כשקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, מקביל לתנאי בדבר דחיית המועדים בהוראה הכללית בהליכים האזרחיים האמורה בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ר': רע"א 10753/05 חסן נ' בן חמו, לא פורסם ). הסדרים אלה מצדיקים הארכת מועד אך במקרים בהם שוכנע בית-המשפט כי ישנו טעם ממשי מיוחד המצדיק את האיחור. נדרש טעם בעל עוצמה מיוחדת להצדקת האיחור, כאשר בהפעלת שיקול-הדעת מתמודדים, מצד אחד, האינטרס הציבורי להבטיח את תקינות הליכי השיפוט ויעילותם, ומצד שני ההכרה כי קיימים אילוצים אנושיים חריגים שראוי להתחשב בהם בנסיבות מסוימות כעילה לאיחור במועד, ובצידם החשיבות שיש לייחס לזכותו הבסיסית של בעל-דין להביא את עניינו להכרעה בבית-המשפט, בבחינת זכות הגישה לערכאות. נקודת האיזון בין ערכים אלה מצדיקה הארכת מועד רק מקום שקיים טעם מיוחד אמיתי ובעל עוצמה ניכרת המסביר את העיכוב שחל בנקיטת הליך על-ידי בעל-דין. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייני בוררות, בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק לסיים באופן מהיר ויעיל את הליכי הבוררות (ר': ע"א 266/83 עודה נ' טבעוני, פ"ד לט(2) 632, עמ' 634; ע"א 209/70 חביבאללה נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פ"ד כה(1) 108, עמ' 112). 7. בענייננו, המשיב טוען כי הארכת המועד דרושה לו על מנת להסדיר את יצוגו המשפטי באמצעות הלשכה לסיוע משפטי או על ידי שכירת שירותיו של עו"ד באופן פרטי. טענה זו נטענה בלאקוניות, בלא פירוט ומבלי שנתמכה בתצהיר או בראיות. יתרה מזו, הסדרת יצוג המשפטי לא הוכר בפסיקה כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להארכת מועד הקבוע בחיקוק, משום שאלו עניינים מן הסוג שבין בעל-דין לעורך-דינו (ר': בש"א 2901/99 דניאלי מיכאל נ' דניאלי אסתר, לא פורסם , בש"א 8179/98 סטלה לוין נ' עו"ד יעקב פרצוב, לא פורסם ; בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל, פ"ד מ"ח(4) 872; בש"א 5676/94 זאב צוקר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם) . כמו כן, המשיב לא הראה כי פעל במהירות הנדרשת ובשקידה הראויה על מנת להסדיר את יצוגו המשפטי, או כי הדבר נמנע ממנו בשל אירוע שלא ניתן היה לצפותו ולהיערך לקראתו מבעוד מועד (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904), ואף לא טען כי עניין זה כבר מצוי בטיפולה של הלשכה לסיוע משפטי ואינו בשליטתו, אלא הסתפק בטענה בלתי מפורטת בדבר מצבו הכלכלי הקשה, שכאמור, אינה נתמכת בתצהיר או נשענת על ראיה כלשהי. 8. מן המקובץ לעיל עולה כי המבקש לא הראה כי פעל במהירות האפשרית לאחר מתן פסק הבוררות על מנת להגיש את בקשתו לביטול הפסק במסגרת הזמן הקצובה בחוק הבוררות, ובכלל זה להסדיר את יצוגו המשפטי, ואף לא פירט בבקשתו מהי העילה עליה הוא עתיד לבקש את ביטול פסק הבוררות, ולא הראה כי טובים סיכויי בקשתו להתקבל. יתרה מזו, בקשתו המשיב הוגשה ללא תצהיר ואינה נשענת על ראיות כלשהם. התוצאה אשר-על-כן, הבקשה נדחית.הארכת מועדיישוב סכסוכיםבוררות