קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה: התובע עותר למתן פטור מתשלום אגרה. הנתבעות והפרקליטות מתנגדות לבקשה. הנתבעות מבקשות, באופן חלופי, לחקור את התובע על תצהירו, ככל שהבקשה לא תידחה. התביעה נסבה על הפרת התחייבותן הנטענת של הנתבעות להמצאת ערבות בנקאית המסתכמת בסך 300,000$, אשר המצאתה נדרשה, על פי הנטען, לצורך סיוע במימון רכישת זכויות בחווה חקלאית מסויימת ברומניה, בהתאם להסכם שנערך בין הצדדים בשנת 2002, בו התחייבו לשתף פעולה במסגרת מכרז לרכישת הזכויות האמורה. התובע טען, כי הנזקים הכספיים שנגרמו לו בעקבות אי המצאת הערבות מסתכמים בסך 168,776,415 ₪ . כידוע, על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 , מתן פטור מאגרה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים- קיומה של עילת תביעה לכאורית והעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה (רע"א 321/07 גושן ואח' נ' אבי-גיא , (21/8/07); רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (15/11/07)). על המבקש פטור מאגרה מוטל לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי, על דרך צירוף האסמכתאות המעידות על כך (רע"א 8054/08 לזר נ' כונס הנכסים הרשמי (8/1/09)), ובכל מקרה, גם כאשר התובע מוכיח את התקיימותם של שני התנאים האמורים, מוקנה לבית המשפט שיקול דעת בבחינת קיומה של הצדקה במתן הפטור (ת"א (מרכז) 08-05-5789 בן צבי נ' ערקובי (15/7/08)). בבקשה הנוכחית, טוען התובע, כי הוא מובטל מעבודה בעקבות תאונה שבעקבותיה נשברו שתי חוליות בגבו, והוא ובני משפחתו מתקיימים מגימלת הבטחת הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי, בסך 3,551 ₪ . התובע טוען, כי אישתו היא עורכת דין במקצועה, אך אינה עובדת כעורכת דין, הפקידה את רשיונה, ולבקשת נושיה נפתחו כנגדה הליכי פשיטת רגל. לטענת התובע, בית המגורים בנתניה מומש במסגרת הליכים שננקטו על ידי בנק לאומי למשכנתאות, בשל חובותיו של התובע. לטענתו, חובותיו לנושים השונים מסתכמים בסך 7,425,204 ₪ . התובע טוען כי מצבם הכלכלי של בני משפחתו (המפורטים בבקשה) אינו מאפשר להם לסייע לו מבחינה כספית. ראשית, כפי שנטען בסעיף 5 לתגובת הפרקליטות, לבקשה לא צורפו נתונים נוספים כדוגמת תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי חיוב. בנוסף, מתגובת הנתבעות עולה כי ביום 7/11/04 הורשע התובע בבית משפש השלום בתל אביב, בשימוש במסמכים מזוייפים וניסיון לקבל באמצעותם דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ת"פ 2257/02), , במסגרת פרשה שאינה קשורה לזו שביסוד התביעה. בנוסף, ציינו הנתבעות, כי אישתו של התובע הורשעה במסגרת הליך פלילי אחר, בגין גניבה בידי מורשה (ת"פ (שלום נתניה) 1177/03) . מכאן, כי התובע לא הציג בבקשתו את התמונה העובדתית המלאה לגבי הנסיבות הקשורות למצבו הכלכלי. אמנם, ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד התובע ואישתו הם חיצוניים למסכת העובדתית שביסוד ההליך הנוכחי, אך יש בהם בכדי להפחית ממשקלן של טענות התובע בדבר העדר יכולתם הכלכלית של בני הזוג והגורמים לכך (מה גם שכאמור בתגובת הפרקליטות, לא צורפו לבקשה מכלול הנתונים הרלוונטיים לעניין המצב הכלכלי). בהקשר של הוכחת עילת תביעה לכאורית, נאמר בהחלטתו של כב' השופט ר' כרמל בבש"א (מחוזי י-ם) ליזרוס נ' JLS חברה ליצור משקאות בע"מ (17/2/09)- "בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות-עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים, בהעדר כל גורם המרתיע את התובע מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד(1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, ). לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ונימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383)". כאמור, התביעה הנוכחית נסבה על סכום גבוה במיוחד, בסך 169,557,012 ₪ . בסעיף 2 לבקשה, מסביר התובע את דרך חישובו של סכום התביעה, וטוען כי נזקו קל מאד לחישוב והוכחה שכן מדובר בהפרת התחייבותן של הנתבעות, הפרה אשר מנעה מהתובע ומהנתבעות להשתתף במכרז לרכישת הזכויות במקרקעין ברומניה. לטענת התובע, זכייתם העתידית של הצדדים היתה ברורה מעל לכל ספק, שכן ההצעה במכרז הסתכמה בסך 70,000$, בעוד שהצדדים התכוונו להציע סכום של 300,000$ לרכישת הקרקע. בתגובתן, מעלות הנתבעות טענות נגדיות המפחיתות ממשקלה הלכאורי של גירסתו העובדתית של התובע. כך לדוגמה, טוענות הנתבעות, כי התובע עשה שימוש במימון שניתן לו לרכישת מסמכי המכרז והגיש, ללא ידיעתן, הצעה מטעמו ולא מטעם החברה המשותפת. בנוסף, טוענות הנתבעות, כי הן לא התחייבו, גם לא במרומז, להעמיד מימון לצורך ערבות בנקאית, ולמעשה, במסגרת ההסכם, ניתנה להן האפשרות לפרוש מההתקשרות בכל שלב עד לרכישת הזכויות. לטענתן, התובע הציג בפניהן מצגי שווא הנוגעים, בין היתר, לייעוד המקרקעין נשוא המכרז. לטעמי, טענות אלה מערערות את בסיסה של עילת התביעה הנטענת, לפחות בכל הנוגע לסכום התביעה הגבוה במיוחד הנובע ממנה. אציין, כי הנתבעות העלו בתגובתן גם טענת התיישנות, שכן לטענתן, ההסכם בין הצדדים נערך ביום 18/3/02 (וכתב התביעה הוגש ביום 25/3/09), אלא שהתובע טוען בתשובתו לתגובה, כי מבחינתו, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום 2/4/02, בעת שהתקיימה ישיבה פרלימינארית במסגרת הליכי המכרז למכר הזכויות. בהתחשב בכך, לא ניתן לקבוע, לפחות לא במסגרת הדיון בבקשה הנוכחית, כי התביעה התיישנה. מכל מקום, התרשמותי היא, כאמור, שהתובע לא הציג אינדיקציות מספקות המעידות על העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, הנתבעות העלו טענות כבדות משקל המפחיתות ממשקלה של עילת התביעה הנטענת, וההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד התובע ואישתו שופכים אור שלילי על נסיבות הקשורות למקרה, גם אם באופן חיצוני ועקיף (והדבר נלקח בחשבון, בין היתר, במסגרת שיקול הדעת הכללי הרלוונטי לבחינת קיומה של הצדקה למתן הפטור). הבקשה נדחית. התובע ישלם את האגרה בתוך 30 יום, אחרת תמחק תביעתו ללא הודעה נוספת. פטור מאגרהמצב כלכליאגרה