המצאה לחברה נכדה של חברה זרה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה לחברה נכדה של חברה זרה: 1. המבקשת הינה עובדת לשעבר בחברת קומברס בע"מ (להלן: "קומברס ישראל") וכן עבדה בחברת Comverse Inc., שהיא חברת האם של קומברס ישראל וחברת הבת של המשיבה: Comverse Technology, Inc. (להלן: "קומברס ארה"ב"). המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה שבשל מחדליה ומעשיה של קומברס ארה"ב, בכל הנוגע להגשת דו"חות כספיים שלא שיקפו נכון את מצבה, הוקפאו ונחסמו אופציות לרכישת מניות קומברס ארה"ב שניתנו לעובדי קומברס ישראל. 2. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכתב התביעה נמסרו לקומברס ישראל, שהיא כאמור חברה נכדה של קומברס ארה"ב. קומברס ארה"ב לא הגישה כתב תשובה בבקשה לאישור, ואף לא כתב הגנה, הואיל וכפרה בתקפות המצאת הבקשה והתובענה. היא הסתפקה בבקשה, שהוגשה עם ייפוי כח מוגבל באמצעות עו"ד י' נחושתן, להאריך לה את המועד להגשת כתב תשובה וכתב הגנה לתקופה של 30 יום לאחר מתן ההחלטה בשאלת תוקף ההמצאה. קומברס ישראל הגישה לבית-המשפט הודעה, לפיה "כתובתה של הנתבעת אינה במשרדיה של קומברס (ישראל)". בנסיבות אלו הוריתי לצדדים להגיש את טיעוניהם בשאלה זו, וכך הם אכן עשו. 3. המבקשת סומכת על תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תסד"א"), והטענה היא כי קומברס ישראל נחשבת כ"מורשה" מטעם קומברס ארה"ב לצורך קבלת כתבי-בי-דין. תקנה 482 קובעת לאמור: "היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית-המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". בית המשפט העליון פסק כי יש להחיל פרשנות מרחיבה על תקנה 482. היא חלה גם לגבי נתבע זר, הנחשב כנמצא בארץ באמצעות המורשה, ואין לראות בה עקיפת תקנה 500 לתסד"א, אשר דנה בהמצאה מחוץ לתחום, שכן מטרת התקנה הינה רק להבטיח הבאת דבר ההליכים לידיעת הנתבע באמצעות מי שעומד איתו בקשרי מסחר שוטפים (דברי כבוד השופט ש' לוין ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל בע"מ), , פסקה 5). כבוד השופט לוין הדגיש בהקשר זה כי תקנה 482 עוסקת אך ורק בשאלת ההמצאה, כאשר עדיין עומדת לנתבע הזר האפשרות להעלות טענה של "פורום לא נאות". כך גם הדגיש כבוד השופט י' דנציגר ברע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG, פסקה 13 (29.1.09), כי תקנה 482 איננה קובעת כללים בדבר סמכות שיפוט בין-לאומית, אלא דנה אך ורק בדרך המצאת כתבי בי-דין, לאור המציאות המודרנית שבה העברת מידע זמינה וקלה לביצוע. עוד נפסק כי המבחן הקובע לעניין שאלת היותו של אדם "מורשה" לצורך קבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 482 הוא קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנתבע, עד כי יש להניח שהמורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (עניין טנדלר הנ"ל בפסקה 6; רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו ואח', , פסקה 6 להחלטת כבוד השופט א' גרוניס; רע"א 39/89General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב(4) 762, 768). שאלה זו נקבעת בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו, כאשר השאלה בסופו של דבר היא האם ניתן להניח שכתבי בי-דין שנמסרו יגיעו לנתבע לאור מהות הקשר בין המורשה לנתבע. בין יתר הנסיבות שציינו בתי המשפט, אשר מהוות סממן להיותו של אדם מורשה מטעם נתבע זר, צוינו בפסיקה נסיבות אלו: שם זהה או כמעט זהה של החברה הנתבעת והחברה המורשה, או סמל דומה או זהה; השתייכות לגוף אחד מבחינה ארגונית או תאגידית; העובדה שאחד מהשניים הוא תאגיד המחזיק בכל מניותיו של התאגיד האחר; העובדה שחלק ממנהלי התאגיד האחד הם גם מנהלי התאגיד האחר; שיתוף פעולה עסקי בין המורשה לנתבע, המתבטא, למשל, בדיווח של המורשה לנתבע, או בפיקוח של הנתבע על המורשה; העובדה שהתאגיד הישראלי מקבל הזמנות או מוציא קבלות בשם התאגיד הזר (עניין טנדלר הנ"ל בפסקה 7, עניין קמור בפסקה 6 וכן ראה סקירת הפסיקה והמבחנים בהחלטת כבוד השופט ב' ארנון בת.א. (מרכז) 6696/08 אלמור חשמל התקנות ושירותים (1986) בע"מ נ' סימנס ישראל בע"מ). 4. בענייננו, מציינת המבקשת את העובדות הבאות: א. מניותיה של קומברס ישראל מוחזקות כמעט כולן (99%) בידי חברת Comverse Inc., שמניותיה מוחזקות כל כולן בידי קומברס ארה"ב (נספחים ג' ו-ד' לתגובת המבקשת). ב. הדירקטורים של קומברס ישראל (למעט אחד) הינם נושאי משרה בכירים בקומברס ארה"ב (מר אבי אהרונוביץ' שהוא דירקטור בקומברס ישראל משמש כחשב וסגן נשיא בקומברס ארה"ב; גב' לורן רייט, המשמשת כדירקטורית בקומברס ישראל משמשת סגן נשיא לתפעול עסקי גלובאלי בקומברס ארה"ב; מר אנדריי דהן, שאף הוא דירקטור בקומברס ישראל, משמש נשיא ומנהל עסקים ראשי ודירקטור בקומברס ארה"ב; גב' סינתיה שרדה, שהיא דירקטורית בקומברס ישראל, משמשת סגן נשיא, יועצת משפטית ומזכירת החברה בקומברס ארהב" - נספחים ו'-ט' לתגובת המבקשת). מכאן ברור שקומברס ארה"ב ממנה את נושאי המשרה הבכירים אצלה כדירקטורים בקומברס ישראל, וברור שהדירקטורים של קומברס ישראל ידווחו לדירקטורים של קומברס ארה"ב על הגשת התביעה. ג. קומברס ישראל דיווחה לקומברס ארה"ב על רכישת חברה, כפי שעולה מדיווח של קומברס ארה"ב לרשות ניירות הערך בארה"ב (נספח ה' לתגובת המבקשת). לא הייתי רואה בסממן זה חשיבות רבה, שכן הוא נובע מכללי הדיווח לפי הדין האמריקאי, כפי שטוענת קומברס. 5. לאור האמור לעיל, נראה לי כי יש לקבוע בענייננו שהוכחה דרגת אינטנסיביות של קשר בין קומברס ישראל לקומברס ארה"ב, עד כי יש להניח שקומברס ישראל העבירה את כתבי בית הדין קומברס ארה"ב. בעיקר חשובה לענייננו היא הזהות ברמה גבוהה בין הדירקטורים בנושאי המשרה בשתי החברות. על כל אלו יש להוסיף כמובן את עובדת היותה של קומברס ישראל חברת נכדה בבעלות מלאה של קומברס ארה"ב (באמצעות Comverse Inc.), כמו גם הדמיון בשם קומברס, שאף הוא סממן שצוין על-ידי בית-המשפט העליון. לכן יש לקבוע כי המסירה לקומברס ישראל נעשתה כדין. 6. קומברס טוענת כי קיימת החלטה שיפוטית בעניינה, שבה נדחתה האפשרות להמציא לה כתבי בי-דין עבור קומברס ארה"ב (בש"א (ת"א) 1363/03, תיק עיקרי 7647/02, קומברס בע"מ נ' בן משה אירית, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 25.2.04). אכן באותו מקרה לא היו בפני בית-המשפט נתונים מהם יכול היה להסיק שקומברס ישראל היא מורשה של קומברס ארה"ב. אך בענייננו, כאמור לעיל, נראה לי כי העובדות שאינן שנויות במחלוקת מלמדות על מסקנה הפוכה, לאור ההלכות שפורטו לעיל. עוד טוענת קומברס ישראל כי קומברס ארה"ב איננה מנהלת עסקים בישראל, שכן היא איננה חברה עסקית אלא חברת אחזקות זרה. לכן, אין מתקיים התנאי של תקנה 482, המתייחס למורשה העוסק בהנהלת העסק או העבודה מטעם הנתבע הזר. גם טענה זו אין לקבל: המבחן שנקבע בפסיקה הוא מרחיב, כאמור, והשאלה בסופו של יום היא האם ניתן להניח, לאור אינטנסיביות הקשר בין הנתבע לבין מי שנטען שהוא מורשהו, שהנתבע הזר יקבל את כתבי בית הדין. אין בפני ראיות ברורות בשאלה מהו עיסוקה של קומברס ארה"ב. אך מן הראיות שפורטו לעיל עולה שיש קשר עסקי ברור בינה לבין קומברס ישראל, והיא בוודאי איננה מנותקת מניהול העסקים בישראל על-ידי חברה שהיא נכדה שלה. תקנה 482 אכן דורשת, לפחות במשתמע, כי הנתבע הזר ינהל עסק בישראל (ראה דברי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בע"א (י-ם) 4125/97 אדמונד ספרא ואח' נ' Amanos Consolidated Inc., פ"מ תשנ"ח (2) 25). אך לאור ההלכות דלעיל, יש לפרש בהרחבה את המונח "הנהלת עסק" בתקנה 482 - ככל שהדבר נוגע לשאלה של מסירת כתבי בי-דין. נראה לי שדי בראיות שפורטו לעיל כדי לבסס את הטענה שקומברס ישראל וקומברס ארה"ב מנהלות אותו עסק, ככל שמדובר בתחום השיפוט הישראלי. 7. לאור כל האמור לעיל, המסירה לקומברס ארה"ב נעשתה כדין. היא רשאית להגיש כתב תשובה וכתב הגנה בתוך 30 יום. 8. סוגיה זהה לזו הנדונה בבקשה זו התעוררה גם בתביעה ייצוגית נוספת שהוגשה נגד קומברס ארה"ב בת.א. 1335/09. ההחלטה בתיק זה יפה גם לתיק האחר.משפט בינלאומיחברה זרההמצאת כתבי בי דין