קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאת כתבי בי-דין לעורך דין: בקשה להורות על תקפות המצאה בקשה להורות על אי תקפות המצאת כתבי בית דין למבקשת מס' 1 באמצעות המצאה לעורך הדין אסף בנמלך ועורך הדין דורון שטרן. כללי 1. עניינה של התובענה הוא במחלוקת שנתגלעה בין המבקשת (להלן: "הנתבעת"), חברה שהתאגדה בגרמניה, העוסקת ביצור ושיווק של מוצרי הנעלה ברחבי העולם ובעלת המותגים "פישר" ו- "פישר מרקנשו", לבין המשיבה מס' 1 (להלן: "התובעת"), שהפיצה בישראל בין השנים 2004 - 2006, נעליים הנושאות את המותגים "פישר" או "פישר מרקנשו" (להלן: "המותג"). התובעת הגישה תביעה כספית, בה נטען כי בין הצדדים השתכלל הסכם בעל פה, בהתנהגות או מכללא, לפיו הוענקה לנתבעת הזכות לשווק בישראל נעליים הנושאות את שם המותג. הסכם זה הופר, כך נטען, ולפיכך, יש לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויים בסכום העולה על 3 מיליון ₪. לחלופין, במידה שיקבע כי לא נכרת הסכם מחייב, נתבע סעד כספי זה בגין הוצאות שהוציאה התובעת כתוצאה ממרמה המיוחסת לנתבעת. 2. המשיבה מס' 2 (התובעת מס' 2) הנה בעלת מחצית ממניות התובעת. המחצית השניה של מניות התובעת נמצאת בבעלות המבקש מס' 3, שלפי הנטען בכתב התביעה שימש כיועץ חיצוני והציג עצמו, כך נטען, בפני התובעות כמייצגם ושלוחם של הנתבעת ושל הנתבע מס' 2, הוא בעל השליטה בנתבעת. 3. ביום 21.8.06, כשנה לפני שהוגשה התביעה דנן ביום 2.9.07, הגישה הנתבעת תביעה כנגד התובעת בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתה נתבקש צו מניעה קבוע שיאסור על התובעת לעשות שימוש במותג, יאסור את שיווק נעלי המותג הנמצאים במלאי שלה, ולחייבה בתשלום פיצויים בסכום של 935,634 ₪ (ת"א 10851/06) . בית משפט השלום הוציא צו מניעה זמני על התובעת וכן הטיל עיקול זמני (נספח ו' לבקשה). התובעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתו ביקשה אף היא צו מניעה זמני, ובטול צו המניעה שהוטל עליה (נספח ג' לבקשה). בקשותיה נדחו והתביעה שכנגד נמחקה. בקשת רשות הערעור שהגישה התובעת על החלטה זו נדחתה (בר"ע 2439/06 - נספח ט' לבקשה) . התביעה העיקרית בפני בית משפט שלום (ת"א 10851/06) עברה בהסכמת הצדדים להליך של גישור שטרם הסתיים. במקביל הוגשה התובענה דנן. 4. ביום 30.10.07 ניתן, לבקשת התובעת, היתר המצאה אל מחוץ לתחום (החלטה בבש"א 7416/07). התובעת לא עשתה שימוש בהיתר זה, אלא המציאה את כתב התביעה בתובענה דנן לעוה"ד דורון שטרן ולעוה"ד אסף בנמלך, המייצגים את הנתבעת בת"א 10851/06. הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב התובענה מחמת הליך תלוי ועומד בין הצדדים והתנגדות להמצאת כתב התביעה לעורכי הדין. נקבע כי בקשת עיכוב ההליכים תידון, במידת הצורך, בפני השופט אשר ידון בתובענה, ואילו שאלת תקפות ההמצאה תוכרע בשלב זה בהתאם למסמכים שבתיק, כפי שנתנו הצדדים את הסכמתם. טענות הצדדים 5. הנתבעת טוענת כי לא הומצא לה כתב התביעה. עורכי הדין להם הומצא כתב התביעה, עוה"ד דורון שטרן ועוה"ד אסף בנמלך (להלן: "עורכי הדין") טוענים כי המצאת כתב התביעה לידיהם אינה המצאה כדין לנתבעת, באשר אין הם מחזיקים ביפוי כוח מטעמה לקבל עבורה ובשמה כתבי בי-דין בישראל, למעט יפוי כוח מיום 17.8.06, אשר ייפה את כוחם אך ורק להגשת התביעה בבית משפט השלום (ת"א 10851/06). לפיכך, לשיטת הנתבעת, אילו היתה התובעת מגישה את התביעה דנן כתביעה שכנגד לתביעת הנתבעת בבית משפט השלום, היתה הנתבעת נתפסת בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט. אולם, כעת, משהוגשה תביעה עצמאית כנגד הנתבעת, אין לעורכי הדין סמכות לייצג את הנתבעת בהליך זה, ואין בהמצאת כתב התביעה להם כהמצאת התביעה לנתבעת. 6. התובעת טוענת כי עוה"ד דורון שטרן יצג את הנתבעת במשא ומתן שהתקיים בין הצדדים שהוביל, גרסתה, להסכם בעל פה, לפיו התובעת תקבל את הזיכיון וזכויות השימוש והבלעדיות במותג. לשיטת התובעת, במקרה דנן התקיימו הוראות תקנה 500 (4), (5) ו - (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. עוד טוענת התובעת כי התובענה דנן הנה תביעה שכנגד לתביעת הנתבעת בבית משפט השלום, שהוגשה לבית המשפט המחוזי רק משום שנמחקה בערכאה דלמטה, ולכן יש לראות את הנתבעת כמיוצגת גם בהליך זה באמצעות עורכי הדין. כמו כן, טוענת התובעת כי התביעה ראויה לטיעון. באשר לס"ק (5) לתקנה 500, טוענת התובעת כי התובענה הוגשה כהלכה כנגד הנתבעים מס' 2 וְ- 3. דיון 7. מסירת ההזמנה לנתבע בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") משמשת לא רק אמצעי להודיע לנתבע על ההליך שנפתח נגדו, אלא גם מחילה את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט על נתבע זה (ר': ע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705). הוראת תקנה 477 לתקנות קובעת כי המצאת כתבי בי-דין תהיה לנמען גופו או למורשהו, כדלקמן: ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת." 8. בענייננו, הנתבעת הנה חברה זרה שמקום מושבה אינו בישראל. לפיכך, על התובעות לבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום על מנת להמציא את כתב התביעה למענה הרשום של הנתבעת (ר': רישא לתקנה 484 ותקנה 500 לתקנות). זאת, אלא אם יש לנתבעת עורך דין בישראל, כאמור בתקנה 477 לעיל, וכפי שטוענות התובעות בענייננו. 9. שלא כמו בנוגע ל"מורשה", לגביו נדרש שיהא "מורשה לקבלת כתבי בי-דין", לא נדרש שעורך הדין יוסמך על ידי לקוחו לקבל כתבי בי-דין בשמו, אלא די בכך שעורך הדין פועל באותה העת כעורך דין של הנמען, על מנת שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו (ר': ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309, בעמ' 314-315). 10. עורכי הדין שטרן ובנמלך טוענים כי הם מייצגים את הנתבעת אך ורק בתביעה שהגישה הנתבעת בבית משפט השלום (ת"א 10851/06) מתוקף יפוי כוח מוגבל שניתן להם. ברם, יפוי הכוח לא צורף להתנגדות שהגישה הנתבעת להמצאת התובענה לעורכי דין אלה ולבקשה לעיכוב התובענה, שלא נתמכה בתצהיר, ואף בא איזכור ההגבלה הנטענת ביפוי הכוח, המסייגת את סמכותם של עורכי הדין לייצוג הנתבעת לתובענה שמספרה ת"א 10851/06. לפיכך, השאלה היא האם עורכי הדין פעלו כעורכי דין של הנתבעת בעת שהומצא להם כתב התביעה. בענייננו, תנאי זה התקיים, שכן נטען בכתב ההתנגדות להמצאה שהגישו עורכי הדין בשם הנתבעת בתובענה דנן, כי התובענה הוגשה במקביל לניהול התובענה בת"א 10851/06, ואף ביקשו לעכב את הדיון בתובענה דנן מחמת הליך תלוי ועומד. 11. מן המקובץ לעיל עולה כי בהמצאה של כתב התביעה בתובענה דנן אשר הומצא לעורכי הדין דורן שטרן ואסף בנמלך יש בה משום מסירה כדין לנתבעים, ועל כן דין הבקשה להידחות. עורך דיןמסמכיםהמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין