הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הענקת נכסים לפני פשיטת רגל:

1. בקשה מטעם הנאמן לביטול הענקה.
הבקשה היא לביטול הענקת זכויות החייב, בבית פרטי בישוב נופית, לעוה"ד מורן קידר [המשיבה]. המשיבה היא בתה של אשתו השנייה של החייב, מנישואיה הראשונים.

רקע כללי
2. הבקשה לצו כינוס והכרזה על פשיטת רגל הוגשה ע"י החייב ב-23.12.01.
ביום 16.1.02 ניתן צו כינוס לנכסיו וביום 22.6.06 הוא הוכרז פושט רגל.
עו"ד ראובן שרגיל מונה (14.4.03) למנהל מיוחד ומיום ה-3.7.06 הוא משמש נאמן על נכסי החייב [הנאמן].

החייב הצהיר על חובות בסך למעלה מ-7 מיליון ₪ ל-18 נושים.
בדו"ח הנאמן האחרון, שהוגש ב-1.7.09, דווח על 17 תביעות חוב שהוגשו נגד החייב. על 6 נושים מתוכם החייב כלל לא הצהיר; 8 תביעות חוב נדחו ע"י הנאמן ו-2 נושים חזרו בהם מתביעות החוב שהגישו.
לאחר בדיקה מקיפה קבע הנאמן כי סך הנשייה בתיק עומד על 8,521 ₪ בדין קדימה ועוד 849,686 ₪ בדין רגיל.
עוד מציין הנאמן כי נכון למועד הדו"ח (1.7.09) הצטברו בקופת פשיטת הרגל ע"ש החייב סך 209,126 ₪.
בדו"ח האחרון דיווח הנאמן על ההליכים הנוגעים לרכושו של החייב, התלויים ועומדים בביהמ"ש לענייני משפחה בקרית שמונה. הליכים, שבחלקם אף הוא (הנאמן) צד.

ביום 24.3.09 התקיים דיון בבקשה, במהלכו נחקר החייב ע"י הנאמן. לאחר מכן הגיש כל צד סיכומים בכתב.
הכונ"ר הודיע (5.8.09) כי הוא מצטרף לעמדת הנאמן כפי שהיא מופיעה בסיכומיו.

ואלו העובדות הצריכות לעניין:
3. ב- 10.6.99 רכשו החייב ואשתו נכס מקרקעין - מגרש מספר 1086/13 בישוב נופית, הידוע כחלק מחלקה 2 בגוש 104675. על נכס זה הקימו בני הזוג בשלב מאוחר יותר בית מגורים פרטי בשטח 285 מ"ר, הוא הבית נשוא הבקשה [הבית ו/או הנכס].
מתשובת החייב לתגובת הנאמן עולה כי לצורך רכישת הנכס נטלו בני הזוג שתי הלוואות. הלוואה אחת ע"ס 410,000 ₪, נלקחה ב-4.6.99 והלוואה שנייה ע"ס 400,000 ₪, נלקחה כשישה חודשים לאחר מכן [ההלוואות ו/המשכנתא]. החייב טוען בין השאר כי במועד נטילת ההלוואות העריך שמאי מטעם הבנק את שווי הנכס בסך כ-250,000 $.

4. ב-18.10.00 העביר החייב את זכויותיו בנכס למשיבה, שהיא כאמור בתו החורגת (העתק מהסכם המתנה צורף לבקשה).

טענות הנאמן
5. הנאמן טוען כי מעשה פשיטת הרגל של החייב ארע בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ב-23.9.01. מאחר והמתנה הוענקה ב- 18.10.00, הרי שבמועד זה טרם חלפו שנתיים ממעשה פשיטת הרגל ואנחנו באים בגדרו של סעיף 96 (א) לפקודה, הקובע כי מדובר בהענקה שהיא בטלה כלפי הנאמן בפשיטת רגל. מדובר בהענקה ללא תמורה, כעולה גם מהסכם המתנה ולכן דינה להתבטל.

6. עוד נטען כי מאחר וב-ס"ק (א) עסקינן, הרי שאין שום רלבנטיות לשאלה מה היה מצבו הכלכלי של החייב במועד ההענקה ו/או מה היה שווים הכולל של נכסיו.
באשר לטענה שמעלה החייב, כאילו מצבה העסקי של א.ג.פ. בע"מ [החברה ו/או א.ג.פ.] במועד הענקה היה טוב, טוען הנאמן כי יש לדחותה. ראשית, מאחר וכאמור אין לכך כל השפעה על סוגיית כשרות ההענקה ושנית, משום שטענה זו איננה עומדת במבחן המציאות.
הנאמן מסביר בין השאר, כי החייב הודה בחקירתו שהחברה היתה פעילה עד דצמבר 2000 וכי כבר ב-1996 החלה הידרדרות עם ההרעה הכללית במשק. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בתצהירו של החייב שצורף לבקשה לצו כינוס: "מאז שנת 1996, עם תחילת הקיפאון במשק, החברה התחילה לסבול מבעיות גם לאור אי עמידת הלקוחות בהתחייבויות שלהם כלפי החברה". בנוסף, הנאמן טוען שהחייב הקים את דור מ.נ. תשתיות וייזום בע"מ [דור מ.נ.], כיוון שא.ג.פ. קרסה. דור מ.נ. הוקמה ב-13.9.00. במועד זה החייב כבר היה נתון בקשיים. ההענקה היתה כחודש ימים לאחר מכן, ב-18.10.00.
בנוסף מציין הנאמן כי גם מדו"ח רוה"ח של א.ג.פ עולה כי בשנת 1997, סבלה החברה מהפסד של למעלה מ-100,000 ₪, בעוד שבשנת 1998 עמד ההפסד כבר על 300,000 ₪ בקירוב.

7. אשר לטענת החייב כי מדובר בהעברת זכויות בתום לב ובתמורה וכי התמורה מגולמת בתשלום החזרי המשכנתא ע"י המשיבה, טוען הנאמן כי להוכחת טענתו צרף החייב את ההסכם, ממנו עולה בבירור כי הזכויות הועברו למשיבה במתנה וללא תמורה. טענות החייב עומדות בניגוד להסכם זה.

כמו כן, שום טענה של החייב, איננה מגובה במסמכים ו/או בראיות כנדרש. בפני ביהמ"ש מצוי תצהירו של החייב בלבד, בו הוא מעלה טענות שונות הנטענות בעלמא.
המשיבה, שהנה כאמור עו"ד, בחרה, מנימוקיה, שלא להגיש תצהיר ולא להתייצב לדיון. הנאמן סבור כי הדבר מצביע על כך שאכן מדובר בהעברה פיקטיבית, שלמשיבה אכן אין זכויות אמיתיות בנכס ולכן היא אדישה לתוצאות הבקשה.

8. גם את הטענות בדבר תשלומים כביכול שבוצעו ע"י המשיבה יש לדחות, וזאת כיוון שהמשיבה נמנעה מלפרט מהם התשלומים שהועברו על ידה אם בכלל, לטובת פירעון המשכנתא. יתרה מזאת, בחקירת החייב בביהמ"ש הודה האחרון כי המשיבה שילמה את תשלומי המשכנתא בכספים שהועברו לחשבונה ע"י אחרים, בני משפחתה.
לכן לטענת הנאמן המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמשיבה קיבלה מהחייב את הזכויות במתנה, נוכח כל האמור לעיל יש מקום לבטל את ההענקה שנעשתה שלא כדין.

9. הנאמן מציין כי בזמנו, מס שבח מקרקעין העריך את שווי עסקת המתנה במסגרתה העביר החייב את זכויותיו בנכס למשיבה, ללא תמורה, בסך 1.2 מיליון ₪.
לנוכח העובדה שלא הוגשה השגה מטעם מי מהצדדים, החייב או המשיבה, לשלטונות מס שבח אודות גובה השומה, הנאמן סבור כי אין צורך להגיש חוו"ד נוספת לעניין שווי הנכס וכי ניתן להסתפק בשומה שנערכה ולראות בה קביעה שאין עליה עוררין.

10. כמו כן בתשובה לסיכומי המשיבים, מבהיר הנאמן כי לא השתהה כלל בהגשת הבקשה דנא. הבקשה הוגשה ב-15.10.07 לאחר איסוף מסמכים ולימוד החומר, כאשר רק ביום 22.6.06 הוכרז החייב פושט רגל ורק ביום 3.7.06 הנאמן מונה לתפקידו. בנוסף, נטען כי המשיבים לא הצביעו על כל נזק שנגרם להם בעטיו של שיהוי, אם היה כזה.
טענות המשיבים
11. המשיבים טוענים שלכל הפחות, מאז בוצעה העברת הזכויות, החייב ואשתו אינם משלמים דבר ע"ח פירעון המשכנתא. מי שנושא בעול התשלומים הוא צד שלישי (המשיבה ובני משפחה נוספים). כך שבניגוד לטענות הנאמן, עסקינן בתמורה בת ערך לזכויות החייב שהועברו למשיבה. תמורה זה מתבטאת בין השאר "בתשלום המשכנתא ומתן זכות מדור בנכס לחייב ואשתו לכל ימי חייו".

12. עוד לטענתם, לנוכח העובדה שבביהמ"ש לענייני משפחה תלויה ועומדת תביעה, במסגרתה צפויים להתקבל בקופת פשיטת הרגל כספים המגיעים לחייב, ראוי לדחות בשלב זה את בקשת הנאמן ולו באופן זמני. בהחלט ייתכן שהכספים שיתקבלו באותו הליך יספיקו לחלוקת דיבידנד לנושים ולהפטרו של החייב.
מאזן הנזקים מחייב אף הוא להמתין עם מתן הכרעה בבקשה לנוכח תוצאותיה הדרסטיות למשיבים, לעומת העדר פגיעה בנושים.

13. המשיבים טוענים כי הנאמן לא הציג שום חוות דעת לעניין שווי הנכס, לא בעת העברת הזכויות ולא כיום.
נטען כי במועד העברת הזכויות חוב המשכנתא השתווה כמעט לשוויו של הנכס (כ-80% בקירוב), כך שלא היה ערך אמיתי לזכויות שהועברו.
"במצב בו הנאמן לא הביא שום ראיה לכך שהיה שווי לזכויות שהועברו, ובכלל זה חוו"ד שמאי, או אישור יתרת חוב המשכנתאות למועד ההעברה, הרי בכך הוא לא עמד בנטל המוטל עליו ודין בקשתו להידחות גם מטעם זה", נטען.

14. אשר להסתמכות הנאמן על השומה שהוצאה מטעם רשויות המס, בשל כך שהחייב לא השיג בשעתו על גובה השומה – הערכת רשויות המס איננה יכול להוות בסיס או ראיה לשוויו האמיתי של הנכס. בפרט שלחייב לא היו האמצעים לתקוף את ההשגה, ובלאו הכי הדבר גם לא היה כדאי לנוכח גובה מס הרכישה. חשוב להדגיש כי על הנאמן מוטלת חובת ההוכחה שבדין להגיש חוו"ד ו גם לו האמצעים לכך.

15. חשיבות הגשת חוו"ד מתבטאת גם בכך שהבנק העריך את הנכס בשנת 1999 ב-250,000 $.
יתרה מזאת, גם אם ביהמ"ש יחליט בסופו של דבר להסתמך על שומת רשויות המס, מחישוב פשוט עולה כי שווי זכויות החייב שהועברו למשיבה אינן עולות על 100,000 ₪:
1.2 מיליון ₪ גובה השומה פחות כמיליון ₪ שווי המשכנתאות במועד העברת הזכויות, כאשר רק כמחצית בידי החייב.
אל מול כל זאת המשיבה סיפקה לחייב מגורים חינם במשך שנים ובכך היטיבה את מצבו גם ביחס לשאר הנושים, ברם הנאמן בוחר להתעלם מכך.

16. החייב טוען כי במועד העברת הזכויות היה סולבנטי וכלל לא עלה בדעתו שיגיע למצב של חדלות פירעון. יש לזכור כי ההעברה נעשתה כשנה בלבד לאחר רכישת המגרש ופחות או יותר במועד בו נכנסו בני הזוג לביתם.
החייב סבר בתום לב שבעצם העברת הזכויות (שאין להן שווי) למשיבה הוא מקצץ בהוצאותיו מצד אחד, לטובת עסקיו ונושיו ומצד שני, פועל כמצוות אשתו. מי שהשקיעה את עיקר הכספים ברכישת המגרש ובניית הבית באמצעות כספים השייכים לה עוד מלפני הנישואין.

17. המשיבים מעלים טענות קשות נגד הנאמן. לדבריהם, הנאמן בחר לו בדרך הקלה ביותר להגדלת מצבת הנכסים במקום לפעול בדרכים אחרות, פוגעניות פחות.
החייב טוען שמוקנות לו זכויות ברות תביעה אצל צדדים שלישיים. אלא שלא זו בלבד שהנאמן איננו פועל מכוח תפקידו למימוש אותן זכויות, הוא איננו מאפשר לחייב לפעול בעצמו להשגת הזכויות, בסיוע עו"ד שהסכים לקחת זאת על עצמו ללא גביית שכר.

18. עוד נטען כי במקרה זה מתקיימים שני החריגים המנויים בסעיף 96 (ג) (2) ו-(3) לפיהם לא תבוטל הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך; וכן הענקה לאשת המעניק או לילדו או לטובתם של נכס אשר הגיע למעניק לאחר נישואין, בזכות אשתו.
אשר לסוגיית תום הלב, הנדרשת במסגרת החריג הראשון – החייב חוזר על כך שבמועד ההענקה היה סולבנטי. מאחר והוא עצמו לא ידע שהוא עלול להיקלע לחדלות פירעון וודאי שהמשיבה לא ידעה על כך.
אשר לחריג השני – החייב טוען כי תמורה בת ערך איננה חייבת להיות צמודה למחיר שוק. החייב מפנה לע"א 5709/99 לוין נ' שילר, שם נפסק כי התמורה צריך להיות סבירה בלבד.
המשיבה (בתו החורגת של החייב) משלמת את תשלומי המשכנתא עבור הנכס מאז שנת 2000. היא העניקה לחייב ולאשתו זכות להמשיך להתגורר בנכס חינם לכל ימי חייהם. לטענת המשיבים די בכספים שנחסכו לחייב בגין דמי שכירות/שימוש בנכס במהלך תשע השנים האחרונות כדי להוות תמורה בת ערך.

19. נטל השכנוע בדבר הענקה בטלה, לרבות אי התקיימות החריגים בסעיפים הקטנים, רובץ כולו על הנאמן. בענייננו, הנאמן לא הוכיח היעדר תמורה. לטענת המשיבים גם מההסכם עצמו, הכולל סעיף המתנה את ההעברה במתן זכות מדור לחייב למשך כל ימיו חייו, ברי שמדובר בתמורה ובפרט, שעל הנכס רבצה ורובצת משכנתא.
20. לחלופין, מבוקש שבימ"ש יעשה שימוש בסמכותו שבשיקול דעתו וידחה את הבקשה גם מטעמים נוספים;
המשיבים טוענים בהקשר זה את השתהות הנאמן שלא לצורך בהגשת הבקשה. זאת, על אף שהנאמן ידע שכל אותו זמן מי שנושא בעול המשכנתא איננו החייב אלא צד שלישי.
גם נראה ששאר הנושים לא יהנו מפירות הבקשה. שכן פירושו של דבר, שהחייב יצטרך לשאת בעצמו מעתה והלאה בתשלומי המשכנתא וגם אם יפונה מביתו והנכס יימכר, תרומתו לקופת פש"ר תהא אפסית. אשר על כן, יש להעדיף את המצב הנוכחי בו החייב נהנה ממגורים חינם וגם נושיו נהנים מכך, לדעת המשיבים.
עוד נטען כי אם בימ"ש יורה על ביטול ההעברה והשבת הנכס, מן הראוי לאפשר למשיבה לפדות את זכויותיה, ע"י כך שתשלם את שווי זכויות החייב בנכס בניכוי תשלומי המשכנתא ששילמה.

דיון ומסקנות
21. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:

"(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה לכפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פירעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על הענקה.

(ג) "הענקה" , לעניין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה-
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו".

הרציונאל העומד מאחורי סעיף 96 ברור. חייב שעשה מעשה פשיטת רגל, איננו יכול להבריח נכסיו מנושיו ע"י הענקתם לקרוביו; ואם עשה כן, אזי יש מקום לבטל את ההענקה, בתנאים מסוימים ולהשיב חזרה למאסת הנכסים הניתנת לחלוקה, את הרכוש שנגרע בשעתו ע"י החייב.
אדם היודע "שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים" (ראו: ע"א 5709/99 לוין נ' שילר ואח', פ"ד נה(4) 925, פיסקה 11).

ועוד נאמר שם, בפרשת לוין:
"...מכוח הוראות החוק, משתרעת זכותו של הנאמן על נכסי החייב בפרישה אחורנית למעשה פשיטת הרגל. זהו הכלל המוכר כ"'יחוס לאחור" ("relation back"). בכך מוקנים נכסי פושט הרגל לנאמן באופן רטרואקטיבי מיום מעשה פשיטת הרגל, ולפיכך עסקאות שעשה פושט הרגל בתקופה שבין מעשה פשיטת הרגל לבין הכרזתו פושט רגל כאילו נעשו בנכסי הנאמן וכן ניתן לבטלם בתנאים מסוימים ולהעבירם לנאמן שקנה בהם זכויות. אכן, הגיונו של הסדר ביטול ההענקות ניזון מן התפיסה כי חדלות הפירעון של אדם אינה מתחילה עם פתיחת ההליכים הפורמאליים בעניינו ופעולות שעשה בנכסיו המרחיקות אותם מאחיזתם של נושיו, אינן יכולות להיחשב תקפות כלפי הנאמן אלא בהתקיים חריגים מסוימים..."

22. במקרה דנן החייב העביר את זכויותיו בנכס למשיבה ביום 18.10.00. בקשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל הוגשה ב-23.12.01.
מכאן עולה, שממועד ההענקה ועד מעשה פשיטת הרגל של החייב, לא חלפו שנתיים ולפיכך אנו מצויים בגדרו של סעיף 96(א) לפקודה.
אשר על כן, אין צורך לבחון אם במועד העברת הזכויות היה החייב כשר-פירעון של כל חובותיו, וכל שנותר לבחון הוא אם מתקיים במקרה זה אחד מהחריגים הקבועים בפקודה. למעלה מן הנדרש אציין כי יש טעם רב גם בטענות הנאמן, כי החייב שקוע בחובות עוד טרם ההעברה והחייב לא עמד בנטל המוטל עליו, לסתור זאת ולהוכיח כי היה כשר-פירעון כאמור.

23. החייב טען לאחד משני חריגים, (2) ו- (3) בסעיף 96(ג). טענות אלו דינן להידחות.
בהסכם ההענקה נאמר במפורש כי מדובר בהסכם מתנה. הענקת זכות המגורים לחייב ולרעייתו, כשממילא מחצית הזכויות הינן בבעלות רעייתו, ברור כי איננה תמורה בת ערך שניתנה בתום לב עבור זכויות הבעלות בנכס שהוענקו למשיבה. ערכו של הנכס, כפי שהוערך על ידי רשויות המס הוכח ולא נסתר ע"י המשיבים.
הטענה בדבר תשלומי המשכנתא ששולמו על ידי המשיבה, לא הוכחה. לא זו בלבד שהמשיבה לא הצהירה זאת ולא הובאו שום מסמכים המאששים טענה זו, החייב הצהיר כי התשלומים למעשה מבוצעים בידי קרובים אחרים. אין זכר להתחייבות כזו בהסכם הענקת הזכויות למשיבה.
גם אם יוכח שאכן קרובי משפחה אחרים, התנדבו והיו מוכנים, לאחר שהחייב נקלע לחובות לסייע לו ולרעייתו, לשלם במקומם תשלומי משכנתא ולאפשר להם להתגורר בנכס, אין בכך כדי לבסס טענה שבמועד ההענקה, נתנה המשיבה תמורה בת ערך עבור הזכויות בנכס, שקיבלה. המשיבה קיבלה את הנכס במתנה, כפי שעולה גם מהסכם ההענקה. האמור בבירור בהסכם בכתב, לא נסתר.

24. כמו כן, לא הוכח כי מדובר בנכס שהגיע לחייב "אחרי נישואיו בזכות אשתו". מדובר בנכס שרכשו שני בני הזוג, ובהתאמה הנכס נרשם כשלכל אחד מהם מחצית הזכויות בו.
אשר על כן, העברת חלקו של החייב בנכס לבתה של רעייתו, ללא תמורה, הייתה בבחינת הענקה שדינה להתבטל בהתאם להוראות סעיף 96 לפקודה.

25. השאלה אם יש מקום לממש את חלקו של החייב בנכס אם לאו, תיבחן בהמשך ולכן לא היה מקום לעכב החלטה זו, עד שיתבררו מקורות אחרים לתשלום חובות החייב.
כמו כן, לא מצאתי כי היה שיהוי בלתי סביר מטעם הנאמן בהגשת הבקשה, או טעם אחר לאי קבלת הבקשה.

26. לפיכך הנני קובעת כי הענקת הזכויות בנכס למשיבה בטלה וכי הזכויות בנכס יירשמו ע"ש החייב. כל אחד מהמשיבים ישלם הוצאות הנאמן בגין בקשה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון