הפרת הסכם עקב הפסקת מימון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת הפרת הסכם עקב הפסקת מימון:

העובדות:
1. התובע 1, מר רוזמן, (להלן: "רוזמן") הוא בעל מניותיה של התובעת מספר 2, סימבה סיכון מחושב בהשקעות בע"מ (להלן: "סימבה").
סימבה הינה חברה פרטית בבעלותו, בשליטתו ובניהולו של רוזמן, והיא עוסקת בהשקעות ובניהול השקעות וחברות, בתחום טכנולוגיה מתקדמת ומחשוב, הכל לטענת רוזמן.

2. הנתבעים 1 ו-2, מר נויברג (להלן: "נויברג") וגב' פזי-נויברג עלינה (להלן: "עלינה"), בני זוג שעסקו בפיתוחן ושיווקן של תכנות מחשב. הנתבעים הינם הבעלים של חברת "סקאן טק" בע"מ (להלן: "סקאן טק"), אשר בבעלותה תוכנה ייחודית בתחום אחזור המידע בשם DOC- NET העובדת בפורמט PDF ( להלן: "התוכנה").
3. לטענת הנתבעים, פיתוחה של התוכנה הושלם בטרם היכרותם עם התובע, וכי סקאן טק התקינה את התוכנה אצל כמה מלקוחותיה, דוגמת כימיקלים לישראל.

4. נויברג ניהל מו"מ עם חברת קאראט, יבואנית מוצרי קנון בארץ ובעלת זכויות להפצת תכנת אקרובט מטעם חברת אדובי העולמית, בעניין שיווק והפצת תכנת ה-DOC-NET, ע"י חברת הבת של קאראט - חברת קאראטסופט.
לחברת קאראט היו מספר דרישות להתאמתה של התוכנה לשימושם של לקוחותיה, וכן בקשות לשפר את מידת ה"ידידותיות" של התוכנה למשתמש.
מסמך שיווקי שנערך ע"י קאראטסופט בעניין התוכנה צורף כנספח ו' לתצהירו של רוזמן.

5. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2000 התנהלו מגעים בין רוזמן לבין נויברג בנושא שיתוף פעולה עסקי ביניהם, שמהותו " מימון תמורת אחוזים".
לפי התכנון, רוזמן אמור היה לממן את התאמות התוכנה שנדרשו ע"י חברת קאראט וכן לממן הקמתה של חברה, שתיקרא, ככל הניתן, IMAGINE (להלן: "החברה").
חברה זו תהיה בעלת זכות שימוש ושיווק של התוכנה ותעסוק במכירות התוכנה, בתפעולה, במתן שירות לתוכנה וכן בתשלום תמלוגים לסקאן טק עבור זכות השימוש בה.
בתמורה למימון, יוכל רוזמן לקבל בעתיד אחוזים מהחברה שתוקם.
רוזמן ונויברג העריכו כי שוויה של החברה העומדת לקום עשויה להגיע לכדי מאות אלפי דולרים.

הצדדים חלוקים סביב השאלה האם נחתם הסכם מחייב ביניהם.
לטענת רוזמן נכרת ביניהם הסכם מחייב, ולפחות, הסכם בע"פ.
לטענת הנתבעים, כל ההבנות נעשו במסגרת התנהלות לקראת הסכם ולא נערך, לא בע"פ ולא בכתב, חוזה אשר מחייב אותם.

6. כאמור, לצורך תחילת שיווק התוכנה דרושה היתה עבודת פיתוח נוספת ו/או ביצוע התאמות של התוכנה ע"י מתכנתים.
למטרה זו הוסכם כי רוזמן יעמיד לרשות הנתבעים, על חשבונו, כוח אדם מקצועי, באמצעות צד ג' - חברת א.ב קשרי מידע בע"מ (1999) (להלן: "חברת א.ב.") אשר בבעלותו.

7. רוזמן שכר, באמצעות חברת א.ב, את שירותיהם של שלושה מתכנתים: גנאדי קופמן, אלכס קופמן ומשה בוך, וכן סיפק שלושה מחשבים וציוד מחשוב נלווה למטרת עבודות ההתאמה והפיתוח.

8. רוזמן השתתף, ביחד עם נויברג, בפגישותיו העסקיות של נויברג עם לקוחות פוטנציאליים, להם הוצגה התוכנה והחברה העתידה לקום, לרבות עם חברת קאראט.

9. בחודש נובמבר 2000, לפי דרישת רוזמן, העביר נויברג לחברת א.ב, באמצעות חברת ת.מ.י - תוכנה מתקדמת לישראל בע"מ שבבעלותו (להלן: "ת.מ.י") סכום של 29,250₪ (25,000 + מע"מ) עבור עבודת המתכנתים בחודשים אוקטובר-נובמבר (ר' העתק החשבונית נספח א' לכתב ההגנה).

10. ביום 22.5.01 הוקמה חברת " ד.ע.נ אימג'ין - טכנולוגיות מתקדמות בע"מ" (להלן: "אימג'ן") ( ראה נספח ה' לתצהירו של נויברג).
בעלי מניותיה של החברה החדשה שנרשמה היו דוד נויברג (70% מהמניות) ועלינה נויברג ( 30%).
רוזמן לא נרשם כבעל מניות במסמכי ההתאגדות.

11. לטענת נויברג, לאחר הקמתה של חברת אימג'ין, במאי 2001, חתמו קאראט ואימג'ן, ללא מעורבותו של רוזמן, על הסכם לשיווק והפצה של התוכנה (ראה נספח ד' לתצהיר נויברג).
על החוזה חתומות אימג'ין וקאראט בלבד והוא אינו נושא תאריך.

12. בחודש מאי 2001 עברו המתכנתים, שביצעו את עבודות ההתאמה, מחברת א.ב לחברה בבעלותם של נויברג ועלינה, זאת ללא ידיעתו של רוזמן, וללא מתן הודעה מוקדמת על כך, כך לטענת רוזמן.

13. על רקע השתלשלות העניינים הנ"ל התגלעו מחלוקות בין הצדדים, עליהן לא הצליחו להתגבר.

14. ביום 30.9.02 ניתן צו פירוק כנגד חברת א.ב. במסגרת תיק פש"ר 1031/02 בביהמ"ש המחוזי בת"א.

15. ביום 4.9.01 הגישו התובעים תביעה זו לבית המשפט.
בתביעה מבקשים התובעים ליתן להם סעד הצהרתי לפיו נכרת הסכם מחייב בין רוזמן לבין הנתבעים, מכוחו זכאי רוזמן להירשם כבעל 40% ממניות חברת אימג'ן כאשר 60% ממניותיה יוחזקו ע"י הנתבעים ו/או מי מהם.
עוד מבקשים התובעים ליתן צו עשה המורה לנתבעים לעשות את כל הפעולות הנדרשות ולחתום על כל המסמכים הדרושים להקמת חברת אימג'ן, בהתאם להוראות ההסכם האמור, ולהעביר לחברה את מלוא הזכויות בתוכנה.

לחילופין, מבקשים התובעים, ליתן צו הצהרתי המצהיר כי התובעים הינם בעלי 40% מהזכויות בתוכנה, וזכאים ל- 40% מכלל התקבולים ו/או הרווחים ו/או טובות ההנאה שהופקו או יופקו מהתוכנה.

עוד לחילופין, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם את כספי ההשקעה בתוכנה ובפיתוחה, לרבות שכר העבודה והציוד שנרכש, בסכום כולל של 22,712$ בשוויים בשקלים חדשים, וכן 6500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

16. בסיכומיהם ויתרו התובעים על מרבית הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה למעט סעד של השבה.

17. אי לכך דן פסק דין זה בסעד ההשבה בלבד.

דיון:
18. הנתבעים מעלים מספר טענות סף בגינן יש לדחות את התביעה:
א. התובעים לא ציינו סעד כספי בטופס פתיחת הליך ולא שילמו עבורו האגרה הנדרשת, דבר שמחייב את דחיית התביעה על הסף.
הסעד הנדרש ע"י התובעים בטופס הוא קוד 17 שהוא "צו הצהרתי לזכות בנכס ואח'".
תקנה 7א (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קובעת כדלקמן:
"פתיחת הליך
7א. לא ייחשב כסעד שנתבקש בתובענה, סעד שלא צויין בקוד הנדרש בטופס פתיחת הליך אזרחי, אף אם פורש בכתבי התובענה, זולת אם התיר בית המשפט את תיקונו של הטופס לענין זה, ושולמה האגרה הנדרשת לפי הסעדים שפורטו בטופס".

לפיכך, טוענים הנתבעים, כי כל עוד לא הגישו התובעים לבית המשפט בקשה לתיקון הטופס ולהוספת סעד כספי, הרי שאין להושיט להם סעד כספי.
מוסיפים הנתבעים וטוענים כי בחירתם של התובעים, בסיכומיהם, להתעלם לחלוטין מהסעדים ההצהרתיים המבוקשים על ידם בכתב התביעה ולהתמקד בסעד הכספי של החזר השקעתם בתוכנה, מחייבת ביתר שאת את דחיית תביעתם על הסף.

דין טענה זו להידחות.
בדיון הדגיש בא כוח התובעים כי האגרה בגין הסעד הכספי שולמה.
כמו כן, בטופס פתיחת ההליך, נושא התובענה הנבחר הינו קוד 151, אשר מוגדר כ:
"תביעה ללא סעד כספי שאיננה במקרקעין (הצהרתי עשה לא תעשה ובצירוף סעד כספי משני)" .
אי לכך דין טענת הנתבעים להידחות.
התביעה הוגשה באופן שכלול בה סעד כספי משני, בגינו שולמה האגרה.

ב. לתביעה הכספית לא צורפה התובעת הנכונה.
ראשית, לעניין זה, מבקשים הנתבעים להורות על מחיקתה של תובעת 2 מאחר ולא נטען לעניין זכויותיה בכספים.
עיון בסיכומי התובעים מעיד כי התובעים עותרים להשבת כספים לתובע ואין הם מבקשים השבת כספים לתובעים.
התובעים גם לא מנמקים, בסיכומיהם, מדוע מגיעה השבה לתובעת 2 (ר' סעיפים 23 , 28 ,29 לסיכומים וסיום הסיכומים), שם נטען כדלקמן:
"על הנתבעים להשיב לתובע את הכספים שהשקיע, כיוון שלא הקצו לו מניות כנגד השקעה זו".

לאור האמור לעיל, דין התביעה להשבה שהגישה התובעת 2 להידחות.

שנית, הנתבעים טוענים כי שגה רוזמן הטוען כי הוא זכאי לקבל, באופן אישי, את הכספים ששילמה חברת א.ב לעובדיה משום שחברת א.ב הינה חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, ולכן היא זו שהיתה אמורה להגיש את התביעה הכספית כנגד הנתבעים.
עוד מוסיפים הנתבעים כי חברת א.ב נמצאת בהליכי פירוק ורק מפרק החברה יכול לתבוע בשמה.
בעל החברה, קרי רוזמן, איננו יכול לתבוע בשם החברה הנמצאת בפירוק כל עוד לא קיבל אישור לכך ממפרק החברה.
לטענות אלה משיב רוזמן כי הוא והתובעת 2 ביצעו בעצמם את ההשקעות, ואף אם ביצעו אותן באמצעות גופים אחרים בשליטתן, קרי חברת א.ב, אין בכך כדי להעביר את התחייבות הנתבעים להשיב כספים דווקא לגופים אלה (סעיף 31 לסיכומי תובעים).
רוזמן מוסיף כי נויברג פעל באופן דומה כאשר שילם, באמצעות חברת "ת.מ.י" שבבעלותו, 25,000 ש"ח + מע"מ עבור מתכנתים.

חובת ההשבה חלה על צדדים להסכם.
כפי שעולה מהעובדות, ההתקשרות ו/או המגעים בדרך ליצירת ההתקשרות בנוגע לפיתוח התוכנה נוצרו בין רוזמן ו/או חברת "סימבה" שבבעלותו, לבין נויברג ועלינה.
הנתבעים לא טענו כי חברת א.ב היתה צד להתקשרות ו/או למגעים כלשהם. כל אשר הוסכם הוא כי המימון יינתן ע"י רוזמן, אשר מסיבותיו הוא, בחר לבצעו באמצעות חברת א.ב שבבעלותו.
חברת א.ב היתה אמצעי בלבד לתשלום עבודת המתכנתים ואופן מימון זה איננו מקנה לחברת א.ב מעמד משפטי בהתקשרות בין נויברג לבין רוזמן.
אי לכך, חברת א.ב. איננה זכאית לקבל את כספי ההשבה.

טענת הנתבעים, לפיה יש לדחות את התביעה על הסף מחמת אי צרופה של א.ב כתובעת בהליך, נדחית.

ג. חוסר סמכות עניינית.
הנתבעים מצביעים על כך כי בין הסעדים המבוקשים בכתב התביעה היה סעד הצהרתי להקצאת 40% ממניות החברה לטובת התובעים. מכוח סעד זה, מוקנית לבית המשפט המחוזי סמכות עניינית לדון בתביעה לפי סעיף 1 לחוק החברות.
חרף זאת, בסיכומים מבקשים התובעים סעד כספי בלבד, בסך 97,660 ₪, שהינו בסמכותו העניינית של בית משפט שלום.
אי לכך, טוענים הנתבעים, הסמכות לדון בתביעה היא לבית משפט השלום.

גם דין טענה זו להידחות.
בענייננו, התבקש סעד של הקצאת מניות ולחלופין, סעד של השבה כספית.
התובעים זנחו, כאמור, רק בסיכומיהם את דרישתם לסעד הקצאת המניות והם עומדים על סעד של השבה בלבד, ששיעורו נמצא בסמכותו העניינית של בית משפט שלום.
תיקון התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי באופן שמשאיר סעד המצוי במסגרת סמכותו העניינית של בית משפט שלום איננו מצדיק את העברת הדיון לבית משפט השלום.
יתירה מכך – בענייננו, לא תוקן כתב התביעה והעמדת התביעה על הסעד של השבת כספים נעשתה רק בשלב הסיכומים.
אי לכך, אין מקום או הצדקה להעביר את הדיון לבית משפט השלום.

ד. דחיית התביעה הכספית כנגד נתבעת 2.
לאור התוצאה אליה הגעתי בפסק דין זה, אין צורך לדון בטענה זו.



התביעה לגופה
19. רוזמן טוען כי בחודש אוקטובר 2000, או סמוך לכך, נכרת בינו לבין הנתבעים הסכם בעל פה (סעיף 7 לכתב התביעה) שעיקרו הקמת חברה, אשר תהיה בעלת מלוא הזכויות בתוכנה, שמניותיה יוחזקו ע"י תובע 1 (40%), ישירות או באמצעות התובעת 2, וע"י הנתבעים 1 ו-2 (60%).
החברה תעסוק בפיתוח, תמיכה ושיווק התוכנה.
רוזמן התחייב לממן את שכר המתכנתים, שיבצעו את עבודות ההתאמה והפיתוח, באמצעות חברת א.ב שבבעלותו, וזאת עד לסוף חודש ינואר 2001.
לטענת רוזמן, הצדדים לא העלו על הכתב את ההבנות בתחילת הקשר ביניהם משום שהערכתם היתה כי ההתאמות יושלמו בתוך חודשיים-שלושה.
כמו כן, מציין רוזמן, הוא סמך על הנתבעים, לאור היכרות קודמת שהיתה ביניהם, ולא סבר שיש מקום להכנת מסמך בכתב באופן דחוף.
רוזמן מוסיף כי מתוקף ניסיונו כמשקיע בחברות רבות, לא תמיד נחתמים הסכמים בכתב.

בהמשך, כך לטענת רוזמן, ביום 17.12.00 העלו הצדדים את פרטי ההסכם על הכתב במסמך ( ראה נספח א' לכתב התביעה).
לטענת רוזמן, הוא מסר מסמך זה לנויברג במהלך פגישה שנערכה בביתו של נויברג.

רוזמן טוען כי ההסכם (נספח א' לתביעה) לא נחתם מאחר והוא השאיר אותו לנויברג לבדיקה, והלה מעולם לא החזיר לו אותו חתום.
לטענתו, בגלל התרסקות ההייטק באותה תקופה, הוא היה עסוק בטיפול בחברות נוספות שבבעלותו, ולכן שכח שההסכם לא נחתם.
עוד טוען רוזמן, כי ראה בחתימה על מסמכי היסוד של חברת אימג'ן במשרדו של עו"ד חברון, אשר נעשתה בסמוך לכריתת ההסכם בע"פ, כמימוש של ההסכם.

הנתבעים מכחישים שקיבלו את ההסכם.
נויברג טוען כי לא נכרת כל הסכם מחייב בין הצדדים, בין בע"פ ובין בכתב, וכי ההסכמים האמורים הינם "פרי דמיונו" של רוזמן.
לטענתו, המגעים בינו לבין רוזמן היו במסגרת התנהלות לקראת הסכם ולא הבשילו לכדי הסכם.
נויברג מוסיף כי המסמך שמציג רוזמן כהסכם (נספח א' לתביעה) איננו חתום ע"י אף אחד מהצדדים ולכן לא מוכיח קיומו של הסכם.

20. שני הצדדים מסכימים כי בסיס ההתקשרות ביניהם היה "מימון תמורת אחוזים", אך כל צד מפרש זאת באופן שונה.
לטענת רוזמן, מהות ההתקשרות הסתכמה בכך שיממן את הקמת החברה ואת עבודות ההתאמה והפיתוח של התוכנה, ובתמורה, יקבל 40% ממניות חברת אימג'ין העתידה לקום.
עוד לטענתו, ההסכם התייחס במקורו לתקופת מימון של 3 חודשים.

רוזמן מדגיש כי מבחינתו העסקה היתה לא רק מימון כספי, אלא גם עבודת שיווק של התוכנה, אשר נעשתה ללא תמורה, ע"י מר ברוך קמאי, שותפו בחברת א.ב קשרי מידע.
לטענת רוזמן, הוא אמור היה לקבל אחוזים מהחברה, כבר עם הקמתה, ולא בתום השלמת פיתוח התוכנה כפי שמנסה לטעון רוזמן.
מנגד, גורס נויברג, כי רוזמן לא אמור היה לקבל באופן אוטומטי 40% ממניות החברה, אלא רק בתנאי שיממן את התאמות התוכנה שדרשה קאראט עד סיומן.
רק אז תבוצע הערכת שווי לחברה וייחתם הסכם שיקצה לרוזמן מניות, ולכל היותר 40%, תמורת השקעה כספית נוספת בחברה.
מאחר ורוזמן לא עמד בהתחייבותו והפסיק את מימון התאמות התוכנה לפני שהושלמו , כך לטענת נויברג, לא זכאי היה לקבל אחוזים בחברה.

עוד טוען נויברג כי מהות ההסכם הנטען ע"י רוזמן מופרכת מעיקרה משום שמשמעותה, הלכה למעשה, היא הקצאת 40% ממניות החברה לטובתו בתמורה להשקעה אפסית.

נויברג מפרט כי רוזמן סבר שכספי השקעתו בפיתוח התוכנה, ששולמו ע"י חברת א.ב שבבעלותו, יוחזרו לא.ב, לאחר שזו תגיש חשבונות לחברה העתידה לקום (ראה סעיפים 6.7 לתצהיר רוזמן וסעיף 7.7 לכתב תביעתו).
לכך יש להוסיף את התשלום בסך 25,000 ₪ של חברת "ת.מ.י" עבור שני חודשי פיתוח ראשונים.
בכך, יש כאמור, לטענת נויברג, השקעה אפסית תמורת 40% ממניות בחברה.

21. מחומר הראיות עולה כי הצדדים התכוונו ליצור בעתיד יחסים משפטיים ביניהם והם אף לא מתכחשים לכך.
שני הצדדים מעידים על כוונתם להתקשר בעתיד זה עם זה בהסכם הנוגע לפיתוח התוכנה.
השאלה הנשאלת היא האם הגיעו הצדדים להסכמה בעניין הפרטים המהותיים של ההתקשרות, פרטים מהותיים הנדרשים לקיומו של הסכם. עוד נשאלת השאלה אם הוכיחו התובעים הסכמות אשר להפרתן הם טוענים כנגד הנתבעים.

22. בכתב התביעה טוענים התובעים כי נכרת בינם לבין הנתבעים הסכם בע"פ שפרטיו מפורטים בסעיף 7 לכתב התביעה.
עוד טוענים התובעים בכתב התביעה כי ביום 17.12.00 העלו הצדדים את פרטי ההסכם שביניהם על הכתב והסכם זה צורף כנספח א' לכתב התביעה.
התובעים מודים כי הסכם זה לא נחתם אך טוענים כי הצדדים ראו בו הסכם מחייב המבטא את תנאי ההסכם, והסכם זה נשלח לנתבעים סמוך לכתיבתו.

נטל ההוכחה מוטל על התובעים והם לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו כי שני הצדדים העלו את פרטי ההסכם ביניהם על הכתב.
המסמך איננו חתום ואין כל ראיה אובייקטיבית, ולו לכאורה, מלבד טיעוני התובעים, כי מסמך זה הוא מסמך שבו "ביום 17.12.00 העלו הצדדים את פרטי ההסכם שביניהם על הכתב".

בעמ' 2 לפרוטוקול העיד רוזמן כי את מסמך ההסכמות "המקורי" מיום 17.12.00 הכין ביחד עם נויברג ולאחר מכן הדפיס אותו ושלח את המסמך המודפס לנויברג.
כשנשאל אם יוכל להראות את הטיוטה "המקורית" הוא השיב: "אין לי את הטיוטה".
העדר מסמך כה מהותי, אשר נעשה ע"י שני הצדדים, לטענת רוזמן, מחליש באופן מהותי את עמדת התובעים.
כפי שיפורט גם בהמשך, תביעתם של התובעים חסרה מסמכים מהותיים, גם כאלה אשר ניתן לצפות כי יהיו ברשותם, ומשום כך, כפי שיפורט גם בהמשך, לא הוכיחו התובעים את תביעתם.

23. בסעיף 7 לכתב התביעה טוענים התובעים כי רוזמן התחייב לממן, על חשבונו, באמצעות חברה שבבעלותו, את פיתוח התוכנה עד לסוף ינואר 2001 מועד בו היה צפוי כי התוכנה תהא מוכנה לשיווק.
עיון ב"הסכם" זה (נספח א' לתביעה) מעיד כי אין בו כל תנאי המתייחס למימון של 3 חודשים ואין בו הסכמה לפיה יממן רוזמן את הפרוייקט עד ינואר 2001.
העובדה לפיה הוחלט, כך לטענת רוזמן, כי עד סוף ינואר 2001 לא יגיש איש מהצדדים חשבונות לחברה (סעיף 6 למסמך) וכי בסוף ינואר 2001 יערך דיון באשר למצב החברה כשהמגמה לממן פעילות והכנסות ממכירות (סעיף 7 למסמך) אינה תומכת בטענת רוזמן לפיה הוא התחייב לממן את הפרוייקט 3 חודשים בלבד.
זאת ועוד. בסעיף 8 למסמך צויין כי כשהמצב יתאפשר תגיש חברת א.ב. בבעלות רוזמן חשבון על עבודת אנשיה.
גם כאן לא נזכר כי עבודת אנשי חברת א.ב. הוגבלה ל- 3 חודשים בלבד.

24. אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי התובעים לא הוכיחו את טענתם לפיה היה עליהם לממן את הפרוייקט לתקופה של 3 חודשים בלבד.

25. בסעיף 12 ו- 13 לכתב התביעה מאשרים התובעים כי הסכימו, למרות שלא היו מחוייבים לכך על פי ההסכם, להמשיך ולממן את הפרוייקט עד תום חודש מרץ 2001.
עוד נטען בסעיף 13 לכתב התביעה כי הוסכם שהנתבעים ישאו אף הם בהוצאות פיתוח לאחר מרץ 2001.
מהאמור לעיל עולה כי התובעים, גם על פי טענתם, הסכימו לממן את הפרוייקט עד מרץ 2001.
גם עובדה זו של הסכמה להארכת המימון עד מרץ 2001 לא הוכחה, ולו לכאורה.
יחד עם זה ניתן לראות בטיעון זה של התובעים תמיכה וחיזוק של ממש לטענת הנתבעים, לפיה היה על התובעים לממן את הפרוייקט גם לאחר ינואר 2001, ולטעמי עד לסיום הפרוייקט, כפי שיפורט בהמשך.

ועוד. בסעיף 13 לכתב התביעה נטען כי "הוסכם בין הצדדים, כי הנתבעים ישאו אף הם בהוצאות הפיתוח שלאחר מרץ 2001, בהתאם לחלקם בחברה בשל העיכוב בהכנסות...". (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).
מהאמור לעיל עולה כי, לטענת התובעים, מי שישא במימון לאחר מרץ 2001 הם התובעים "ואף" הנתבעים, היינו התובעים יממנו, ביחד עם הנתבעים, את הוצאות הפיתוח לאחר מרץ 2001.

26. עובדות אלה, כשנטל ההוכחה מוטל על התובעים, ביחד עם גרסת הנתבעים העקבית לפיה התחייבו התובעים לממן את הפרוייקט עד לסיומו, מטה את הכף לכיוון גרסת הנתבעים.
כאשר התובעים טוענים בעצמם כי העסקה היתה עסקה של "מימון תמורת אחוזים בחברה" (ר' סעיף 5 לסיכומי התובעים), המסקנה המתבקשת היא כי גרסת התובעים לא הוכחה ודין גרסת הנתבעים להתקבל.
גם טיעוני הנתבעים ביחס לחוסר ההיגיון הכלכלי בטיעוני התובעים, כפי שנטען ע"י הנתבעים (ר', לדוגמא, סעיפים 136-138 לסיכומי הנתבעים) מחזקים את המסקנה אליה הגעתי.

התוצאה היא כי בעסקה שנערכה בין הצדדים כ"מימון תמורת אחוזים בחברה" היה על התובעים לממן את הפרוייקט עד לסיומו ורק לאחר השלמתו היו התובעים זכאים לאחוזים בחברה.

27. רוזמן טוען כי סמוך לעריכת "ההסכם" הוא חתם, ביחד עם הנתבעים, על מסמכי ההקמה של חברת אימג'ן במשרדו של ב"כ הנתבעים, עו"ד ליאור חברון.
לטענת התובעים, הוסבר להם ע"י נויברג ועו"ד חברון כי מסמכי הקמת החברה נמצאים בטיפול עו"ד חברון ונשלחו לרשם החברות, ותוך מספר ימים תקום החברה.
רוזמן סמך על הבטחות אלה ולא בדק אם נרשמה החברה ברשם החברות.
רוזמן ראה בפגישה זו כמימוש ההסכם בינו לבין הנתבעים לפיו יוקצה לו 40% ממניות החברה שתוקן כשלנתבעים יוקצו 60% מהמניות.

נויברג מכחיש את קיומה של הפגישה במשרדו של עו"ד חברון ומכחיש את החתימה על מסמכי הקמת החברה.
עוד טוען נויברג כי יש לתמוה על כך כי רוזמן לא הציג את מסמכי הקמת החברה הנטענים ורוזמן טוען כי ביקש עותק מהמסמכים במועד החתימה אך בקשתו נדחתה.

פעם נוספת טוענים התובעים לעובדות, אשר אינן נתמכות בראיות אובייקטיביות, והעדר של כל מסמך חתום ו/או אובייקטיבי מחליש את גרסת התובעים.

28. התובעים טוענים כי הימנעות הנתבעים מהזמנתו של עו"ד חברון לעדות בעניין החתימה על מסמכי הקמת החברה במשרדו צריכה להיזקף לחובת הנתבעים.

עו"ד חברון איננו עד "רגיל" אלא בא-כוחם של הנתבעים ועדותו בביהמ"ש היתה שוללת ממנו את האפשרות להמשיך ולייצגם.
אי לכך, ספק אם ההלכה לפיה, אי הזמנת עד העשוי לתרום לגילוי האמת עומדת לחובת הנתבעים, חלה במלוא עוצמתה על עדותו של עו"ד חברון.
משום כך לא מצאתי בטיעון זה של התובעים כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי.

29. אשר על כן ולסיכום אני מעדיפה את גרסת הנתבעים לפיה היה על התובעים לממן את הפרוייקט עד לסיומו.

30. התביעה היא תביעת השבה.
התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את ההסכם, הם הקימו את חברת אימג'ן בחודש מאי 2001 מבלי שהוקצו להם, לתובעים, מניות ומשום כך זכאים הם להשבת כספים.
הנתבעים טוענים כי התובעים הפסיקו את מימון הפרוייקט באפריל 2001 ובכך הפרו את ההסכם ומשום כך המשיכו הם, הנתבעים, בדרכם, מבלי לשתף את התובעים.
לטענת הנתבעים, וכעולה מנספח ה' לתצהיר נויברג, הוקמה חברת אימג'ן ב- 22.5.01 ומניותיה הוקצו לנויברג ועלינה בשיעור של 70% ו- 30% בהתאמה.

31. הנתבעים טוענים, כאמור, כי חברת אימג'ן הוקמה ה- 22.5.01 אולם הקשר עם רוזמן נותק עוד באפריל 2001 תוך הפרות ההסכם ע"י רוזמן, ומשום כך הקמת חברת אימג'ן איננה מהווה הפרת הסכם מצידו.
בעמ' 22 לפרוטוקול נחקר רוזמן והעיד כדלקמן:
"ש. האם אתה העמדת מימון התוכנה עד סיום הפיתוח?
ת. באפריל-מאי העמדתי יותר מהזמן שהם אמרו שצריך לפיתוח. בזמן הזה זה כמעט נגמר, לדעתי לא נגמר.
ש. ומה עשית באפריל כשראית שזה לא נגמר?
ת. ביקשתי שישתתפו בחלקם היחסי ואז בא הפיצוץ. אמרתי שאני לא רוצה יותר להמשיך לממן ואני רוצה שהם יתנו 60% מהמימון ואז קרה הפיצוץ."

מהאמור לעיל עולה כי באפריל 2001 חל "פיצוץ" ורוזמן לא רצה להמשיך יותר לממן את הפרוייקט.
אי לכך, אין בהקמת חברה אימג'ן במאי 2001, לאחר שרוזמן הפסיק לממן את הפרוייקט, כאשר גרסתו על חובת מימון למספר חודשים בלבד לא הוכחה, משום הפרת הסכם מטעם הנתבעים.

32. בסעיף 10 לתצהירו מפרט רוזמן את שעות עבודת המתכנתים לפי חודשים.
עיון בפירוט מעיד כי עבודת המתכנתים היתה עד חודש אפריל 2001 ואין בה פירוט לתקופה מעבר לכך.

לפיכך ניתן לקבוע כי רוזמן חדל מלממן את הפרוייקט באפריל 2001 וגם משום כך הקמת החברה במאי 2001, מבלי לכלול בה את רוזמן, לא היוותה הפרת הסכם מצידם של הנתבעים.

33. רוזמן מבקש לבסס את טענתו על תלושי משכורת ומסמכים אחרים המעידים, לטענתו, כי שילם משכורות גם לתקופה שלאחר אפריל 2001.
רוזמן צירף תלוש שכר אשר הונפק, לטענתו, לעובד גנדי קופמן המעיד כי מר קופמן עבד בגין הפרוייקט גם בחודש מאי 2001 ושכרו שולם לו.
עיון בתלוש השכר (אשר צורף כנספח ב' לתצהיר ההזמה של רוזמן) מעיד כי מדובר בתלוש שכר המתייחס לחודש מאי 2001, אולם הודפס ביום
20.12.04.
מאחר ולא הוגש התלוש המקורי ולא הוגשה כל ראיה אובייקטיבית המעידה כי מסמך זה אכן מבטא תלוש משכורת אותנטי ששולם למר קופמן במאי 2001, אין במסמך זה כדי לתמוך בטענת התובעים.

34. זאת ועוד. העובד גנדי קאופמן הגיש תביעה לשכר עבודה בבית הדין לעבודה בד"מ 6672/01.
אף כי מפסק הדין (שצורף כנספח א' לתצהיר נויברג) לא עולה בגין אלו חודשים ניתן פסק הדין כנגד חברת א.ב. ואף כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, עדיין יש בפסק דין זה כדי לחזק את טענת הנתבעים לפיה לא שולמו כספים ע"י חברת א.ב לעובדיה עובר למאי 2001.

35. התובעים הציגו טופס 106 המתייחס לעובד בשם משה בוך, אולם בעניין טופס זה העיד מר בוך, בעמ' 12 לפרוטוקול כדלקמן:
"ש. הראו לך טפסי 106 לגבי העסקתך?
ת. לא ראיתי כזה דבר ולא אוכל לאשר שקיים כזה דבר ואין נכונות הנתונים. אני יודע שחלק מהנתונים, אם הוצגו בתור 106, אינם מדוייקים.
ש. מה לא מדוייק בטופס?
ת. תשלומים למס הכנסה, ביטוח לאומי, טופס כזה לא הועבר אלי ע"י א.ב. ... לא בדקתי אותו. אני פעם ראשונה רואה את הטופס. אפילו הכתובת לא נכונה. אינני עובד עם מישהו מהצדדים בתיק היום. הפסקתי לעבוד עם א.ב. במהלך 2001 משום שלא שילמו לי."

ובהמשך, בעמ' 13 לפרוטוקול:
"ש. ממתי התחלת לעבוד אצל דוד נויברג?
ת. לאחר שראיתי שהעסק שם לא מסתדר.
ש. אני מבקשת תאריך.
ת. אין תאריך."

ובהמשך, בעמ' 18 לפרוטוקול:
"ש. אתה ביקשת רשות מברוך או מדוד לעבור לעבוד אצל הלקוח שלהם?
ת. לא ביקשתי רשות. גם לא חתמתי על סודיות. החברה הזאת, לפי דברי ברוך (השותף של רוזמן ב-א.ב. – ש.ג). חדל להתקיים. הוא היה בפשיטת רגל והוא אמר בעצמו. הוא הציע לי לתבוע אותו כפושט רגל ולתבוע את שכרי בביטוח לאומי."

עדות רוזמן עומדת בניגוד לעדותו של מר בוך.
נטל ההוכחה מוטל, כאמור, על התובע והוא לא הוכיח במידה הנדרשת כי המשיך להעסיק עובדים מטעמו ולשלם להם כספים לאחר אפריל 2001.

36. התובעים הציגו טפסי 106 של העובדים (נספח ג' לתצהיר רוזמן).
הנתבעים טוענים שוב, ובצדק, כי אין מדובר במסמכים אותנטיים והם נושאים תאריך הדפסה זהה שהוא 29.10.03.
מאחר ומדובר במסמכים מהותיים, ומאחר ועל התובע מוטלת חובת ההוכחה, ומאחר ולא הובאו מסמכים אותנטיים, לא מצאתי כי תדפיסים אלה אשר, אינם חתומים ואשר אינם נתמכים בכל ראיה אובייקטיבית, יכולים להוות ראיה אשר מוכיחה את עמדת התובעים.

37. התובעים טוענים כי העובדים עזבו את חברת א.ב. ועברו לעבוד בחברת אימג'ן ללא הודעה מוקדמת ובכך נישלו את רוזמן מכל זכויותיו.
גם גרסה זו עומדת בניגוד לגרסת הנתבעים ולגרסת חלק מהעובדים אשר עזבו את חברת א.ב, לטענתם, בגין מצבה הקשה של חברת א.ב.
משום כך לא מצאתי מקום להעדיף דווקא את גרסת התובעים, ור' עדות בוך בעמ' 11-12 לפרוטוקול.
בעמ' 11 לפרוטוקול העיד בוך כי "לא כל פעם שילמו" משכורת לו ולעובדיו ובעמ' 12 לפרוטוקול העיד: "הפסקתי לעבוד עם א.ב. במהלך שנת 2001 משום שלא שילמו לי".
ובהמשך העיד: "לעובדיי היתה תביעה מול א.ב."

38. חשוב גם לציין את טיעוני הנתבעים, בפרק ו' 3ב לסיכומיהם.
הנתבעים טוענים כי בחודש מאי 2001, או סמוך לכך, נכנסה חברת א.ב. להליכי פירוק, ורוזמן מאשר זאת בעמ' 6 לפרוטוקול (שורות 23-24).
אי לכך צודקים הנתבעים הטוענים, בסעיף 61 לסיכומיהם, לפיו: "הגיונם של דברים נותן, כי חברה אינה הופכת, במפתיע ביום בהיר אחד, לחדלת פרעון, אלא טרם כך היא סובלת קשיים כספיים ותזרימים".
באמור לעיל יש חיזוק לטיעוני הנתבעים על אי תשלום שכר למתכנתים קודם למאי 2001.

39. אשר על כן ולסיכום ניתן לקבוע כי במסגרת העסקה של "מימון תמורת האחוזים", היה על התובעים לממן את הפרוייקט עד לסיומו.
התובעים הפסיקו לממן את הפרוייקט באפריל 2001 ומשום כך פעולות הנתבעים החל ממאי 2001 אשר לא כללו את התובעים, לרבות ההסכם בין קאראט לבין אימג'ן, אינן מהוות הפרת הסכם.



40. התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה

  2. הפרת חוזה מכר

  3. הפרת הסכם סולחה

  4. הפרת חוזה פרסום

  5. הפרת חוזה נמשכת

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. הפרת הסכמה דיונית

  8. הפרת חוזה מכר מגרש

  9. הפרת הסכם רכישת משק

  10. מה נחשב להפרת חוזה ?

  11. עורך דין הפרת חוזה

  12. הפרת הסכם בין שכנים

  13. הפרת חוזה עם אדריכל

  14. הפרת הסכם שיפוץ דירה

  15. הפרת הסכם פתיחת חנות

  16. השלכות של הפרת חוזה

  17. הפרת הסכם הסעת עובדים

  18. הפרת הסכם בהליך משפטי

  19. הפרת הסכם קואליציוני

  20. ארכה לתיקון הפרת חוזה

  21. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  22. הפרת חוזה שירותי הגירה

  23. פיצוי חלקי על הפרת חוזה

  24. הפרת חוזה פירוק שותפות

  25. תביעה בגין הפרת הסכם הפצה

  26. הפרת חוזה מכר דירה בחדרה

  27. הפרת הסכם הלוואה עם הבנק

  28. הפרת חוזה תוכנית טלוויזיה

  29. כפל פיצוי בגין הפרת חוזה

  30. פיצוי ציפייה על הפרת חוזה

  31. הפרת הסכם עקב הפסקת מימון

  32. הפרת הסכם פשרה בתשלום שכר

  33. הפרת הסכם בניה עצמית במגרש

  34. הפרת הסכם שיתוף פעולה עסקי

  35. תביעה על הפרת הסכם שותפות

  36. הפרת הסכם להקמת מפעל בטון

  37. הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח

  38. הפרת חוזה להובלה ימית - ערעור

  39. התיישנות תביעה בגין הפרת הסכם

  40. הוכחת גובה הנזק בגין הפרת הסכם

  41. תביעה בגין הפרת הסכם קונסיגנציה

  42. הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה

  43. הפרת הסכם לביצוע עבודות זיפות גג

  44. תביעה בגין הפרת הסכם עבודות הריסה

  45. הפרת הסכם להצבת מכונות אוטומטיות

  46. שיפוי מחברת ביטוח בגין הפרת חוזה

  47. בוררות בעניין הפרת חוזה מכר דירה

  48. הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט

  49. תביעה נגד ועד הורים בגין הפרת הסכם

  50. הפרת חוזה לתקופה קצובה של עובד בכיר

  51. פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה

  52. הפרת הסכם למכירת רכב שנכרת בין הצדדים

  53. הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  54. היתר המצאה לחו''ל עקב הפרת חוזה בישראל

  55. הפרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין

  56. האם אי עמידה בתנאי מכרז מהווה הפרת חוזה ?

  57. הפרת הסכם לרכישת דירה בגין אי רישום זכויות

  58. הפרת הסכם שותפים בקליניקה לרפואה אלטרנטיבית

  59. תביעה לתשלום פיצויים בטענת הפרת הסכם לרכישת חול

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון