קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת הגילוי של הבנק כלפי ממשכן דירה: התובעת עותרת לסעד, לפיו יצהיר בית המשפט כי המשכנתא הרשומה על דירתה הידועה כחלקה 131/6 גוש 3637 והנמצאת ברח' סוקולוב 10 בנס ציונה, בטלה ומבוטלת ועל כן אין הנתבע רשאי להמשיך למעשה לממשה במסגרת הליכי ההוצל"פ בה נקט. התובעת עותרת לבטלות המשכנתא על בסיס טענתה כי חתימתה על שטר המשכנתא (אשר אין היא מתכחשת לה) ואשר נועדה להבטיח החזרת הלוואה שניתנה ע"י הנתבע לחברת י.ד. מערכות התראה בע"מ (להלן: "החברה") בה היה שותף (יחד עם שניים נוספים) גרושה, עזריאל כרמל הוצאה תוך כדי הטעייתה הן ע"י הנתבע והן ע"י גרושה ותוך כדי הסתרת מידע, או אי גילוי נאות של הנתבע כלפיה, בעיקר לגבי יתרת חובה האמיתי של החברה, בעת שחתמה על המשכנתא. כן טוענת היא כי לא קיבלה הסברים מצד הנתבע בדבר זכויותיה כדיירת מוגנת וזכותה לדיור חלוף - זכויות אשר על קיומן כלל לא ידעה ועל אף זאת ויתרה עליהן בחתימתה על התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא. התובעת, גרושתו של עזריאל כרמל (המתגוררת עמו) שיעבדה את הדירה, הרשומה על שמה, לבקשת גרושה כבטוחה להחזרת הלוואה שהעניק הנתבע לחברה. התובעת, אשר כלל לא היתה מעורבת בעסקי החברה לא נתנה את הסכמתה לשעבוד זה בקלות. היא הביעה את התנגדותה לכך הן בפני בעלה והן בפני עו"ד בלן בפניו היא חתמה על שטר המשכנתא, בסופו של דבר. היא שוכנעה לעשות כן לאחר שהובהר לה ע"י גרושה כי השעבוד נועד להבטיח כספי ההלוואה ספציפית שניתנה לחברה לשם חיסול חובה בבנק הבינלאומי הראשון בלבד, ועל מנת לאפשר לחברה להעביר חשבונה לבנק הנתבע. לדבריה היא לא הסכימה לשעבד את דירתה לצורך הבטחת החזרי חובות אחרים של החברה אצל הנתבע, אלא אך ורק, ואף זאת לאחר פעולות שכנוע, כאמור לעיל, להבטחת החזר ההלוואה הספציפית אשר שיעורה עמד על -.200,000 ₪. כך, מכל מקום, סיפר לה עזריאל. לגירסתה, בפגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד בלן שייצג את גרושה ו/או את החברה, הצליח גרושה לשכנע אותה כי מדובר בהבטחת פרעון הלוואה הספציפית הנ"ל. לאחר דין ודברים במשרדו של עו"ד בלן חתמה התובעת על שטר משכנתא בו נרשם סכום משכנתא של -.125,000 דולר, כפי שהבהיר לה עו"ד בלן (ולא -.200,000 ₪, כפי שסברה), תוך שהוא מנחה אותה להוסיף לתנאים המיוחדים של המשכנתא פיסקה לפיה השעבוד על דירתה נועד להבטחת החזר הלוואה ספציפית שניתנה לחברה ולא להבטחת כל חובותיה לנתבע וכי סכום ההלוואה עומד על -.200,000 ₪ בלבד. 3. בשאלה האם קיבל הנתבע או נציגיו בסניף את התנאי שהוסף לתנאים המיוחדים לפי דרישת עו"ד בלן והתובעת, אם לאו, נחלקו הדעות. מכל מקום, אין חולק כי התובעת מסרה בסופו של דבר את שטרי המשכנתא עליהם חתמה בפני עו"ד בלן, לפקידת הבנק גב' לנכרי. לגירסתה, כך עשתה לאחר שהובהר לה ע"י גב' לנכרי, ששוחחה בענין זה, היינו בענין זה, היינו בהוספת התנאי, טלפונית עם עו"ד בלן ועם מר מצרי, הממונה עליה, כי "הכל בסדר" ולאחר שהבינה ממנה כי הבנק מסכים לצרף לתנאי המשכנתא את התנאי הנ"ל לגבי תוקף המשכנתא וייחודה להלוואה הספציפית שניתנה לחברה בלבד, אשר אף לגבי שיעורה, או ליתר דיוק, לגבי השיעור שנאמר לתובעת, קיימת מחלוקת. כאמור, הנתבע ונציגו מר מצרי חולקים על גירסת התובעת באשר לקבלת התנאי בדבר הגבלת המשכנתא להבטחת החזר ההלוואה בלבד. את שטרי המשכנתא החתומים מסרה להם התובעת לדבריו מרצונה, לאחר שהבהירו לה כי הם לא מקבלים התנאי בדבר הגבלת המשכנתא. בענין זה טוען ב"כ התובעת בסיכומיו, כי "הנתבע ניצל בחוסר תום לב את חוסר ידיעתה של התובעת וחוסר בקיאותה בפרטי הנסיבות למתן המשכנתא... ואת הלחץ האדיר שהפעיל עליה עזריאל... והוציאה מידיה במרמה ובתחבולה שטר משכנתא חתום להבטחת הלוואה שניתנה לחברה שאת סכומה ופרטיה התובעת כלל לא ידעה..." (ראה סעיף 8(ט) לסיכומי התובעת). בין אם אמת בפי התובעת לגבי נסיבות מסירת שטרי המשכנתא החתומים לידי גב' לנכרי בסניף הבנק, ובין אם יש לאמץ את גירסת הנתבע בענין זה, ברור ועל כך אין מחלוקת, כי לתובעת לא הוסברו זכויותיה, כמשעבדת נכס, למקרה שהמשכנתא תמומש, לדיירות מוגנת ו/או לדיור חלוף ועל משמעות הויתור עליהן מבחינתה. ודאי שלא פורטו בפניה חובות החברה בטרם שיעבדה את הדירה כבטחון להחזרתן. הסברים אלה היה על הנתבע, כבנק, לספק לתובעת עובר לחתימתה על שטר המשכנתא ועל פי חובותיו ככזה, אם מכח חוק הבנקאות (שרות ללקוח) ואם על פי הפסיקה העניפה שהתפתחה בענין זה. עו"ד בלן אשר, בפניו ובמשרדו חתמה היא על שטר המשכנתא, סיפר (ראה עמ' 19-20 לפרוטוקול), כי הוא לא הקריא לה את כל שטר המשכנתא ואף לא את התנאים המיוחדים שצורפו לו. עם זאת: "אמרתי לה שבחתימתה על שטר המשכנתא היא מוותרת על הגנת הדייר. אינני זוכר אם הסברתי לה על זכויותיה לדיור חלוף אבל הסברתי לה את כל זכויותיה המהותיות. הסברתי לה, אבל לא הקראתי לה"? בהמשך ובתשובה לשאלת ב"ה הנתבע שהזמין את עו"ד בלן לעדות ענה: "הסברתי לה את זכויותיה המהותיות. איני זוכר אם הסברתי לה את זכויותיה כדיירת מוגנת או שיכולים להוציאה מהדירה. הסברתי לה עד שהתרשמתי שהבינה". עינינו רואות כי אף עו"ד בלן, אשר בפניה חתמה היא על שטר המשכנתא, לא היה משוכנע לחלוטין, או ל א זכר, האם הסביר לה את זכויותיה לדיור חלוף או כדיירת מוגנת ועל משמעות הויתור עליהן. אם גירסת עו"ד בלן מותירה ספיקות לגבי השאלה האם הובהרו לתובעת זכויותיה, הרי אין, למעשה, חולק כי איש לא הבהיר לה ולא פירט בפניה את היקף חובות החברה לנתבע עובר לשעבוד דירתה, כמתחייב מפסיקת בתי המשפט בענין זה (ראה למשל: ת.א. ירושלים 5272/03 אילוז - בנק דיסקונט , וע"א 7825/01 דטה סיסטנס - בנק דיסקונט, פד"י נ"ח (5) 348). 5. פקידת הבנק גבי לנכרי-תורג'מן טוענת בתצהירה (נ/2 סעיפים 10-13) כי היא הבהירה לתובעת בפגישתם בסניף הבנק, עוד לפני שהיא חתמה על שטרי המשכנתא בפני עו"ד בלן "את מהותה ומשמעותה של חתימתה על מסמכי המשכון... עוד קיבלה התובעת באותו מעמד מידע אודות מצב החשבון של החברה, כמו גם הסבר בענין ויתור שלה על דיור חלופי, במקרה של מימוש המשכנתא" (סעיף 11 לתצהיר). מוסיפה וטוענת גב' לנכרי (סעיף 12): "לאחר שהשלימה התובעת את חתימתה בפני, נשלחה היא אל עו"ד בלן עם הסט המלא של מסמכי המשכנתא, ואולם לאחר חתימתה של התובעת על המסמכים הודיעה היא כי אין ברצונה לחתום על שטר המשכנתא שנועד להבטיח כל חוב וכי ברצונה להתייעץ עם עו"ד. התובעת יצאה מהסניף מבלי לקחת עימה את המסמכים". טענה או גירסה של גב' לנכרי עליה התבסס הבנק נדחתה מכל וכל ע"י התובעת. במהלך חקירתה הנגדית של העדה התערערה אמינותה ואמיתותה של גירסתה הן לגבי עצם קיום הפגישה בסניף הבנק בטרם חתמה התובעת על שטר המשכנתא בפני עו"ד בלן, והן לגבי ההסברים שנתנה, לטענתה, בדבר זכויותיה כדיירת מוגנת. העדה הודתה כי גירסתה לפיה השלימה התובעת את חתימתה על התנאים המיוחדים של המשכנתא (פרט לדף האחרון בפניו היתה אמורה לחתום בפני עו"ד בלן) בטרם עזבה את המקום - גירסה זו אינה נכונה ולמעשה היא עזבה נסערת ובכעס את הסניף בטרם השלימה החתימות (ראה עמ' 30 לפרוטוקול). סתירות ואי דיוקים שהתגלו במהלך חקירתה הנגדית מתווספים לעובדה כי הטענה, לפיה קיבלה ממנה התובעת הסברים בדבר זכויותיה ומצב חובה של החברה לא נטענה כלל בכתב ההגנה ונתגלתה במהלך חקירתה כתלויה על בלימה. עיון בכתב ההגנה המתוקן מלמד כי הנתבע התייחס בפירוט לטענות התובעת כי לא הוסבר לה דבר וכי עו"ד בלן הסביר לה את זכויותיה, אך אין זכר לגירסתה שהועלתה ע"י גב' לנכרי בתצהירה, לפיה היא זו שהסבירה לה את כל הדרוש כמפורט לעיל. בנסיבות אלה, מתערערת עד מאוד אמינות ומהימנות גירסת הנתבע, לפיה קיבלה התובעת את ההסברים הנדרשים לאו דוקא מעו"ד בלן, אלא מגב' לנכרי. 6. אין לי, איפוא, אלא לאמץ את גירסת התובעת שנתמכה בעדותו של עזריאל לפיה התובעת מעולם לא קיבלה הסברים מפקידי הבנק או ממי מהם, לא באשר לשיעור חובה של התובעת לנתבע בטרם חתמה על המשכנתא ולא באשר לזכויותיה כדיירת מוגנת ו/או זכותה לדיור חלוף ולמשמעות הויתור עליהן. יתירה מכך: לדברי עזריאלי, עליהם אני סומך את ידי, התובעת לא ביקרה מעולם בסניף הנתבע, למעט פעם אחת (ב-29.12.02), בעת שמסרה את שטר המשכנתא החתום ע"י עו"ד בלן לגב' לנכרי או לפקיד אחר. היא כלל לא ידעה ולא הכירה את מיקומו של הסניף. הוא זה שהסיע אותה לשם. הוסיף וסיפר עזריאל כי כאשר הגיע לסניף וקיבל לידיו טופסי שטרי המשכנתא והתנאים המיוחדים מגב' לנכרי הם היו ריקים מחתימות כלשהן של התובעת. 7. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי הבנק לא קיים את חובותיו והתחייבויותיו כלפי התובעת שמשכנה דירתה להבטחת החזר חובות החברה לנתבע. לא את חובת הגילוי, היינו החובה לגלות לממשכנת את היקף חובות החברה במועד שעבוד הדירה ולא את החובה המוטלת עליה - חובה שאין הוא רשאי להעביר לאחר - להבהיר לה את זכותה לדיור חלוף ו/או למעמד של דיירת מוגנת, אם וכאשר ימומש השעבוד ודירתה תימכר ומשמעות ויתורה על זכויות אלה. משכך, וכפי שנפסק לא אחת על ידי בתי המשפט, דינה של המשכנתא עליה חתמה התובעת, בנסיבות כאלה היא בטלות ואיון. (ראה פסק דינה של השופטת פלפל בת.א. 2374/04 מרטין - בנק הפועלים , ופסק דין שיצא תחת ידי לאחרונה בת.א. 1166/07 נויברג - בנק הפועלים, ). 8. סוף דבר אני מצהיר כי המשכנתא הרובצת על דירת התובעת ברח' סוקולוב 10 נס ציונה (גוש 3637 חלקה 131/6), לטובת הנתבע, בטלה ומבוטלת. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪ בצרוף מע"מ. בנקמקרקעיןחובת הגילוי