קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ויתור על נכס מכביד ע"י כונס נכסים: 1. מהות הבקשה בבקשה שבפניי עותר הכונס, בין היתר, כי בית משפט יאשר לו לוותר על הסכם השכירות עם המשיבה בהיותו נכס או חוזה מכביד, כאמור בסעיף 360-361 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג 1983 (להלן: "פקודת החברות"), באופן שהויתור יהיה בתוקף החל מיום 18.11.2008 כלומר - ממועד כניסתו של הכונס לתפקידו. לחילופין, מבוקש כי ההסכם יבוטל או יסתיים בסמוך למועד הפינוי בפועל (יום 11.3.2009) ולא יאוחר מיום 28.3.2009. כן מבוקש כי שכר הדירה בגין השטחים אותם פינתה או תפנה החברה בכינוס יבוטל ממועד פינוים בפועל, בין שיתבצע לשיעורין ובין אם בהליך פינוי כולל של המושכר. עוד התבקש בית משפט להורות כי ממועד מינויו של הכונס ייקבע סכום השכירות על סמך חוות דעת השמאי שהוגשה על ידי הכונס. בבקשה נאמר כי החברה תיפעלה שנים רבות את עסק בית הדפוס שלה בנכס מקרקעין. הנכס כולל אולם ייצור גדול המורכב משני אולמות מחוברים, הפונים לחנייה גדולה בקומת הקרקע, שלושה אולמות / מחסנים קטנים בחלק אחר של המבנה אשר אף הם פונים לחנייה (להלן : "המחסנים") וכן משרדים ומעבדה בקומה א' שמעל אולם הייצור. בבקשה נאמר כי מכירת הציוד של החברה נמשכה זמן רב, כך שרק ביום 11.3.2009 או בסמוך לכך פינתה החברה את המחסנים, כאשר הודעה בדבר פינוים הצפוי נמסר למשיבה מראש, במכתב הכונס מיום 3.3.2009. ב"כ המשכירה, המשיבה, טען כי כניסת החברה לפירוק זמני אינה מפקיעה את תקפם של הסכמי השכירות ואינה משחררת את החברה מחיוביה. כמו כן, סירב ב"כ המשיבה לקבל את מפתחות המחסנים ואת הודעת הפינוי. לאלה קדם סרוב ב"כ המשכירה לבקשת הכונס לדון בקיצור תקופת השכירות או למצוא שוכר חלופי בתוך פרק הזמן שעד לפינוי הצפוי. על פי חוות דעת השמאי המצורפת לבקשה, מחירי השכירות נכון להיום נמוכים מאלה הנקובים בהסכם, דבר שיש בו להסביר את התעקשותה של המשכירה לעמוד על קיום ההסכם, בניגוד לטובתם של נושיה האחרים של החברה. 2. טענות הצדדים וניהול ההליך תגובת המשכירה בתגובת המשכירה נאמר, בין היתר, כי בין החברה לבין המשכירה נחתמה מערכת הסכמים ביחס לנכסים שהושכרו לה. בעקבות החזרת הוראת הקבע של החברה נדרש כונס הנכסים לשלם למשכירה את דמי השכירות החודשיים בסך כולל של 90,253 ₪ עבור נובמבר - דצמבר 2008. בעקבות דרישת התשלום והשיחות בין הצדדים, התקיימה פגישה במסגרתה ביקשו נציגי הכונס להחזיק את הנכס עד למועד בו יימצאו רוכשים למכונות הדפוס שבבעלות החברה. נציגי המשכירה סרבו להצעת נציגי הכונס להחלפת הסכם השכירות בהסכם קצר טווח וציינו כי המשכירה מסרבת לקבל את החזקה במושכר כל עוד לא תנתן החלטה מפורשת בעניין זה ע"י בית המשפט. עם זאת, הסכימו נציגי המשכירה להכניס שוכר חלופי במקום החברה, לאחר שמצב המושכר יוחזר לקדמותו. נציגי המשכירה ציינו בפני נציגי הכונס כי לפנים משורת הדין וההסכמים, תנסה המשכירה אף היא לסייע לחברה לאתר שוכרים חלופיים אשר "ייכנסו בנעלי החברה". נציגי הכונס הבטיחו, מצידם, להסדיר את פרעון החוב, ללא דיחוי. בפועל, המשיכה החברה, באמצעות כונס הנכסים, לעשות שימוש בנכסים בלא לשלם תמורתם. כך, במשך תקופה של כ- ½ 4 חודשים לא קבלה המשכירה כל תשלום על חשבון החוב כלפיה. זאת ועוד. לנוכח הודעת הכונס בדבר כוונתו לפנות את המחסנים, פנתה אליו המשכירה בדרישות שונות, אולם הכונס פינה את המחסנים באופן חד צדדי. למעשה, רק ביום 19.3.2009, כארבעה חודשים לאחר כניסת כונס הנכסים לתפקידו וכשלושה חודשים לאחר מתן הודעתו בדבר כוונתו להחזיר את המושכרים לידי המשכירה, וכשמונה ימים לאחר מועד פינוי המחסנים - פנה הכונס לביהמ"ש לשם קבלת אישורו למהלך המבוקש. המשיבה טענה כי דין הבקשה להדחות לנוכח חוסר תום לב קיצוני של הכונס, כי הוא אינו מוסמך, במסגרת תפקידו, לוותר על נכס מכביד; כי החלטתו לוותר על הסכמי השכירות בטלה שכן לא התבקש וממילא לא ניתן לה אישור מראש על ידי ביהמ"ש. עוד נטען כי בנסיבות העניין אין מקום לויתור על נכס מכביד ולחילופין כי יש להתנות זאת בתנאים אשר יקטינו את נזקי המשכירה. תגובת הכונס בתגובת הכונס נאמר כי המשיבה בוחרת לתקוף את הכונס אישית כדי לאכוף הסכם שאינו נחוץ עוד לחברה ולנושיה, תוך התחמקות ממתן אפשרות לפנות את הנכס. נוסף לכך עדכן הכונס כי נכון ליום 19.4.09 שולמו דמי השכירות שאינם שנויים במחלוקת, קרי - עד ליום 1.4.09 מיד לכשהיתה בידו ההזדמנות. הכונס הציג את גרסתו לפגישה שהתנהלה בין הצדדים ולהתנהלות ביניהם לאחר מכן. בין היתר טען הכונס כי המשכירה נמנעה במכוון מלהנחותו כיצד לפעול ביחס לשינויים שביצעה החברה במושכר לצרכיה. כמו כן היפנה הכונס לפסיקה נוספת בנדון וטען כי המשיבה פועלת באופן פסול בדרך המכשילה את מאמציו להקטין את נזקי החברה ונושיה בכינוס ובפירוק. בית המשפט התבקש איפוא לאשר את תשלום דמי השכירות עד ליום 1.4.09 כמועד בו הסתיימה השכירות, לאשר את שיעור דמי השכירות בהתאם לחוות דעת השמאי ולהורות על קיזוז דמי השכירות בגין המחסנים שפונו במרץ, אשר המשיבה סירבה לקבלם. תשובת המשיבה לתגובת הכונס בתשובת המשיבה נאמר, בין היתר, כי דמי השכירות שולמו בחלקם רק כדי להסיר את הטענות כנגד הכונס וכי אין בסיס במציאות לטענותיו העובדתיות. כן נטען כי מצבו של המושכר מתחת לכל ביקורת. עוד נטען כי אף אם יוכרז החוזה כנכס מכביד - זכאית המשכירה לקבל פיצוי אשר ישקף את דמי השכירות לתקופה שתקבע על ידי בית המשפט בצירוף התחייבות להשבת מצב המושכר לקדמותו. בהמשך הוגש תצהירו של מר ברגרזון יוסף שהיה מנהלה ובעליה של החברה. ברגרזון טען, בין היתר, כי שוכרים שהתענינו בנכס נסוגו עקב המחיר הגבוה שנדרש בגינו וכן כי עלות התיקונים הנדרשת הנה נמוכה וכי הטענה שעקב מצבו של המושכר לא ניתן להשכירו, הנה מוטעית ומקוממת. בדיון שהתקיים ביום 27.4.2009 הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט על פיה יסוכם תוך שבעה ימים על מועד הפינוי, תוך שמירת טענות הצדדים וכי ינוהל מו"מ כספי בקשר עם הודעת הפסקת השכירות. בדיון שהתקיים ביום 4.6.2009 נחקר המצהיר על תחקירו. עם סיום הדיון התבקש ב"כ הכנ"ר להביע עמדתו באשר לטיעוני הצדדים. 3. תגובת הכנ"ר בתגובה שהוגשה מטעם הכנ"ר נאמר, בין היתר, כי במקביל להליך הכינוס מתנהל הליך לפירוקה של החברה ומשכך יש מקום לדון בבקשה בעניין הנכס המכביד לגופה. לדברי הכנ"ר, אף טענות הנוגעות לדרך התנהלותו של הכונס אינן יכולות להצדיק את הותרת חוזה השכירות על כנו תוך פגיעה בכלל הנושים בשל כך. הכנ"ר סבור כי אכן מדובר בנכס מכביד ומשכך יש מקום להורות על ביטול ההתקשרות בגינו. בכל הנוגע לתנאי ביטולו של ההסכם, סבור הכנ"ר כי יש להורות על תשלום דמי שכירות לפרק זמן של 6 חודשים ממועד פינוי המושכר, כאשר פרק זמן זה הנו פרק זמן סביר המאזן בין האינטרסים בין הצדדים. ככל שימצא שוכר בפרק זמן קצר יותר - יושבו דמי השכירות במלואם או בחלקם לקופת הכינוס. זאת בהתחשב בדמי השכירות שישולמו על ידי השוכר, כך שאם דמי השכירות שישתלמו יהיו נמוכים יותר, יושב לקופת הכינוס ההפרש. הכנ"ר הביע עמדתו כי על הכונס לשאת בדמי השכירות, בהתאם לחוזה השכירות, עבור התקופה בה שהה בנכס במהלך הליך הכינוס עד למועד פינויו כפי שנקבע על ידי בית המשפט. בכל הנוגע להשבת המצב לקדמותו, סבר הכנ"ר כי על הכונס לדאוג לתיקון המושכר בגין הליקויים אשר נגרמו בתקופת מינויו, ובשל פעולות שבוצעו על ידי מי מטעמו לצורך פינוי המושכר ומימוש נכסי החברה שהיו מצוים במושכר. 4. דיון והחלטה בענין שבפניי מקובלת עלי עמדת הכנ"ר במלואה. ראשית, אף ככל שלמשיבה טענות בכל הנוגע להתנהלותו של הכונס מולה, אין טענות אלה רלבנטיות ככל שהן נוגעות למישור הכספי של התחייבויות החברה ובוודאי שאין נשיית הנושים צריכה להפגע עקב כך. שנית, מקובלת עלי לחלוטין עמדת הכנ"ר כי בנסיבות הענין יש לראות בחוזה השכירות, אשר מועד סיומו קבוע ליום 31.12.2012, בגדר נכס מכביד. הכונס והכנ"ר הפנו בעניין זה לפש"ר (ת"א) 1896/02 בש"א 22356/02 יובל גד בע"מ נ' נגה אלקטרוטכניקה בע"מ ואח', . באותו עניין ערך בית המשפט הבחנה בין חוזה אשר פוקע עם קריסת החברה - לבין חוזה המהווה נכס מכביד במובן זה שהוא מוסיף להתקיים ולהרע את מצבה של החברה, אף לאחר קריסתה. כזה הוא חוזה שכירות, אשר ממשיך להתקיים ולהגדיל את חובה של החברה למשכיר בכל חודש. בית המשפט קבע בעניין זה כי : "למצבים כגון אלו נועדו דיני "הנכס המכביד" : כאן יהיה על בעל-התפקיד לבקש מבית המשפט לסיים את החוזה, כדי לא להגדיל באופן בלתי - סביר את מצבת החובות, באשר החוזה לא "מת" מעצמו, ואין צורך ביכולת של החברה לבצעו בעין כדי ליתן לו נפקות". (ההדגשה במקור- ד.ק.) יש להחיל קביעה זו גם בהקשר שבפניי. אין מקום לקבל את בקשת הכונס לפיה יבוטל חוזה השכירות ממועד כניסתו של הכונס לתפקידו ולחילופין כי יבוטל או יסתיים בסמוך למועד הפינוי בפועל ולא יאוחר מיום 28.3.2009. עם זאת, נשאלת השאלה מאימתי יש להורות על ביטולו של ההסכם. גם בעניין זה אני מוצאת לנכון לאמץ את עמדת הכנ"ר - פרק זמן של שישה חודשים ממועד הפינוי בפועל, מהווה, על פניו, פרק זמן סביר למציאת שוכר חלופי לנכס. תשלום דמי שכירות בגין תקופה של שישה חודשים ממועד הפינוי, מהווה איזון סביר בין שהייתו של הכונס במושכר לשם מימוש נכסי החברה, לבין ביטולו של הסכם שכירות לתקופה ארוכה (עד 2012). כמו כן, מקובלת עלי עמדת הכנ"ר, כי ככל שהנכס יושכר בפרק זמן הקצר מפרק הזמן האמור, יושבו דמי השכירות, כולם או חלקם, כאשר אם יהיה מדובר בסכום הפחות מן הסכום לו מחויבת החברה - יושב ההפרש לחברה. אף בכל הנוגע להשבת המצב לקדמותו מקבלת אני את עמדת הכנ"ר, על פיה מוטל על הכונס לשאת בתיקון המושכר בגין אותם ליקויים שנגרמו בתקופת מינויו, או בשל פעולות שבוצעו לצורך מימוש נכסי החברה שבמושכר. לכונס אין יריבות עם המשכירה בכל הנוגע לשאלה האם שינויים שבוצעו במושכר במהלך תקופת השכירות ע"י החברה - נעשו בהסכמת המשכירה אם לאו. בנסיבות הענין, איני עושה צו להוצאות. נכס מכבידכינוס נכסים