קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי רישום שם היצרן על מוצר / מוצר שלא רשום עליו שם היצרן: 1. לפני בקשה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה טענת המבקשים כי המשיבות או מי מהן מטעות את הצרכנים בכך שאינן מגלות כי בבקבוקי האכלה לתינוקות שמיוצרים, מיובאים, משווקים ונמכרים על ידן בישראל נמצא החומר ביספינול A (BPA), שעלול להוות סיכון לתינוקות אם הוא דולף ונמהל בדבר אוכל. המשיבות הבהירו כי המשיבה 1 היא חברה שמשווקת ומפיצה את הבקבוקים, והמשיבה 2 בעלת הזיכיון להפצה ולשיווק של מוצרי המשיבה מספר 4. המשיבה 4 (להלן "פיליפס") היא חברת אם לחברות רבות שעוסקות בתחומים רבים ושונים, אך אינה מייצרת, אינה משווקת, אינה מייבאת ואינה מפיצה את מוצרי Avent. פעילות המותג Avent נרכשה על ידי קבוצת החברות שבשליטת המשיבה 4 בחודש ספטמבר 2006. עוד הבהירו המשיבות כי לא קיים גוף משפטי ששמוPhilips Avent Ltd., ויתרה מזו, כי המסירה שהתיימרו המבקשים למסור כתבי בי-דין במשרדי חברת פיליפס אלקטרוניקס (ישראל) בע"מ, לאו מסירה, שכן פיליפס ישראל אינה מורשית לקבל כתבי בי דין או בדרך אחרת להתערב בהנהלת עסקיהן של המשיבות, ואינן מייצגות אותן. מאוחר יותר הסכימו לקבל את המסירה למשיבה 4. 2. המבקשים עותרים לחייב את המשיבות בגילוי זהותו של יצרן הבקבוקים. בקשה קודמת לא נדונה משום שסברתי כי התשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית עשויה לתת תשובה לשאלה. עם קבלת תשובת המשיבות 1, 2 ו-4 התברר כי המשיבה 4 היא חברת אם מאוגדת בהולנד, המחזיקה במניות קבוצת חברות. קבוצת חברות פיליפס עוסקת במגוון מוצרים , לפי אסטרטגיה עסקית שנקבעת ע"י משיבה 4. עם זאת, משיבה 4 אינה מנהלת בפועל את העסקים ואת החברות המשתייכים לקבוצת פיליפס. אלו מנוהלים ע"י ההנהלה של כל אחד מן הגופים, בהתייחס לענין העסקי. בקשר ל Avent טוענת משיבה 4 (בתצהיר מפי מר ארנולדוס מתאוס ואן הקסן, יועץ משפטי בכיר ל - Philips Consumer Lifestyle B.V.,, שבעבר שמש כממלא מקום מזכיר מועצת המנהלים של המשיבה 4): "5.The Avent business, which was acquired by the Philips group in September 2006, is part of the Consumer Llifestyle Sector business. The headquarters of the Avent business are located in London, the United Kingdom. 6. Philips does not manufacture, make, sell, export or import any baby bottles and therefore, according to legal advice I have received, Philips cannot be held liable for the sale or marketing of Avent baby bottles in Israel". 3. בתגובת פיליפס לבקשה קודמת (למתן החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ולמתן פסק דין) נאמר כי הקשר המסחרי בינה לבין המשיבה 1, המפיצה הוא ישיר, ופיליפס ישראל אינה צד לקשר זה. להוכחת טענתה צירפה "העתק חשבונית מס שהוציאה המשיבה על שם המפיצה כמיפל", כדבריה. החשבונית המצורפת מעידה על מכירת בקבוקים ומוצרים נוספים למשיבה 1. ואולם לדברי ב"כ פיליפס, המוכרת אינה המשיבה 4, כפי שנאמר בטענתה, אלא Philips Consumer Lifestyle B.V., חברה אחרת. 4. מבלי להתפס לתקלה טכנית במהותה, כנראה, לפיה "הודתה" פיליפס בייצור הבקבוקים, השאלה היא אם צריכים המבקשים לכתת רגליהם ולכלות כוחם בנסיון לגלות מי היא אותה יצרנית עלומה, שידוע כי היא אחת מן החברות המאוגדות ע"י פיליפס, או שמא ראוי כי פיליפס תעמיד את המבקשים על העובדות הפשוטות שבידיעתה המלאה, כמובן. לצערי השיבה פיליפס על שאלה זו בשלילה, דבר שמחייב מתן החלטה בבקשה זו. 5. עילות התובענה הייצוגית שלפני הן באיסור הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, בחובת גילוי לצרכן לפי אותו חוק, בחובה לסמן טובין ואריזתם, כאמור בסעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, ובעוולות מרמה, היפר חובה חקוקה או רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן הפרת התחייבות והפרת חובת תום לב, ועשיית עושר ולא במשפט. 6. בקבוקי ההאכלה נשוא התביעה אינם נושאים שמו של היצרן. כל שכתוב עליהם הוא AVENT, ובמקום אחר PHILIPS. פיליפס אינה מתכחשת לכך שרכשה את פעילות Avent, אלא טוענת כי אין חובה לגלות את שם היצרן, ועל כן גם אין באי הגילוי משום הטעיה, או הפרת איזו התחייבות כלפי המבקשים. 7. סעיף 17(א) בחוק הגנת הצרכן קובע את הפרטים שיש לסמן על גבי טובין או במצורף אליהם, ובהם: "... (3) שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו"; השאלה היא, אם כן, אם התכוון המחוקק במקרה של מוצר מיובא להסתפק בפרטי היבואן או שמא התכוון כי במוצר מיובא יסומנו הן פרטי היצרן הן פרטי היבואן. קריאת הסעיף מאפשרת לכאורה את שני הפירושים. הצעת החוק אינה מפרשת את הפריטים הצריכים לסימון וממילא אינה מבהירה את היחס בין חלקי הסעיף: האם נדרש סימון מצטבר או שמא די בחלופי (ה"ח 1459 מיום ג' באב תש"ם, 16 ביולי 1980, 302). "כבפרשנות כל חוק אחר, נקודת המוצא הפרשנית היא לשון החוק. מן המפורסמות, כי מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור את זו המגשימה את מטרת חקיקה". ע"א 8570/06 פקיד שומה ת"א 5 נ' בז'ה, בסעיף ל' לפסק הדין (לא פורסם, , 12.3.09). ראו גם רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל, בחוות דעתו של כב' הש' דנציגר (לא פורסם, , 15.12.2008); אהרון ברק פרשנות במשפט כרך שני- פרשנות החקיקה, 201. תכלית החוק פורשה בהצעת החוק הנ"ל ובפסיקה (דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 386) ככזו שמטרתה לתת מידע מלא ככל האפשר על העסקה שמתעתד הצרכן לעשות, ולאפשר בכך בחירה מושכלת ומימוש זכויות הצרכן. עם זאת, למיטב ידיעתי אין התיחסות מפורשת לפרשנות הסעיף בו אנו עוסקים. אעשה זאת לאור ההנחיה שלעיל. 8. כשמו של החוק כן מטרתו: הגנה על הצרכן. במסגרת זו נקבעו חובות שונות של העוסק, בהם איסור הטעיה. כך קובע סעיף 2(א) בחוק: "(א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן, בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה; בלי לגורע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: ... (6) זהות היצרן, היבואן או נותן השרות; ..." 9. "עוסק" מוגדר כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". החוק מטיל את האחריות להטעיה אפשרית בעיצוב הנכס או באריזתו על "היצרן, היבואן, האורז והמעצב" (סעיף 6). עבירה על סעיף זה מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין ועילה לתביעה בשל כך (סעיף 31 בחוק). אם כן, יש להניח כי החוק שמטיל אחריות על היצרן יאפשר גם התחקות אחר זהותו, גם כאשר המוצר מיובא. 10. השאלה היא האם בנוכחות "יבואן" הופכת זהותו של היצרן חשובה פחות. אין לכך רמז בסעיפים המהותיים של החוק, האוסרים על הטעיה. להיפך, כאמור לעיל, זהות היצרן הוגדרה כמהותית. מתן מידע מהותי לצרכן היא אחת מתכליות החוק, ומשהוגדרה זהות היצרן כמידע מהותי - נראה שפרשנות המקדמת את תכלית החקיקה צריכה לקבוע כי כוונת המחוקק בסעיף 17(3) בחוק היתה לחייב עוסק בסימון שם היצרן, ואם המוצר מיובא, גם בשמו של היבואן. 11. מכל מקום, גם אם אקבל את פרשנות פיליפס לחוק הגנת הצרכן, לפיה אין היבואן חייב בציון שמו של היצרן אם היצרן אינו ישראלי - אין בכך מענה הפוטר את היצרן מאחריות ישירה, אם יוכחו חבות ונזק. ראו גם דברי בית המשפט ברע"א 11119/05 Invensys Powerware Limited נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פסקה (ג)(3) (לא פורסם, , 25.4.2006): "בנסיבות של עולם בו הגלובליזציה נותנת את אותותיה בכל אתר, ותנועת אנשים וסחורות מהכא להתם ומהתם להכא היא עניין שבשגרה וחזון נפרץ. בנסיבות אלה, העושה עסקים במקום פלוני חושף עצמו לסיכון כי ייתבע באותו מקום". הדברים נאמרו בהקשר של בקשה להמצאה מחוץ לתחום, אך יישומה של מדיניות שיפוטית זו מתיישב עם הפרשנות המוצעת לסעיף 17(3) הנ"ל. 12. שיטת המשפט שלנו מקדמת ניהול משפט ב”קלפים פתוחים”. דרך כלל התועלת שבכך ברורה, והנזק הדיוני האפשרי פחות משמעותי. חריגים לכלל הרחב בדבר גילוי יימצאו במקרים שבהם עלול הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום-לב, לפגיעה ביעילות ההליך המשפטי, פגיעה באינטרס לגטימי של הצד הנדרש לגילוי, פגיעה באינטרס חברתי חשוב, פגיעה באינטרס ציבורי חשוב או פגיעה באינטרסים של צד שלישי. רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193, 195-195; רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ נה(1) 505, 521 (1999). רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (לא פורסם, , 27.6.2006) פסקה 11. 13. ב"כ המשיבים, בהגינותו, אינו טוען לאיזה מן החריגים הנ"ל או אחר, או לפגיעה כלשהיא במשיבים אם יגלו את זהות יצרן הבקבוקים. טענתו היא כי אין חובה לכך, ועוד - כי בעיקר במישור התובענות הייצוגיות צריך התובע לבחון ולבדוק את עילת התביעה ואת הנתבעים באורח יסודי לפני הגשת התביעה, ולא להשתמש במשיבים כמקור למידע זמין. אכן, כבר נפסק כי בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אין לחייב הצגת מסמכים שאינם בגדר הבקשה כי אם בגדר התביעה העקרית. עוד נפסק, כי הואיל ועצם הגשת תובענה ייצוגית עלול לגרום למשיבים נזק חמור, יש להקפיד עם התובעים שיגישו את התביעה לאחר בירור ובדיקה מעמיקה. דומה כי עניננו עומד בתנאים שהוצבו ב- ע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, נז(4) 513, 519 (2003) וברע"א 1402/08 קוסט פורר את קסירר, רו"ח נ' קדמי (לא פורסם, , 21.8.2008). 14. מקום שהחוק מגן על אינטרס של המבקש (כגון חוק הגנת הצרכן בעניננו), ולא זו בלבד שאינו מונע, אלא שהוא נותן בידיו כלים גם נגד היצרן - לא ראיתי מקום למנוע את המידע המתבקש. אשר לשלב הדיוני - מאליו מובן שראוי לבחון כבר בשלב הראשון והמוקדם של התובענה את זהותם של בעלי הדין. 15. פיליפס הודתה כי היא חברת האם של חברות רבות, הכוללות גם את פעולת יצרן אוונט, אלא שהיא סבורה שאינה צריכה לגלות מיהו היצרן, ובכך לעזור לקידום ענינם של התובעים. אני סבורה שגישה כזו מביאה רק להארכת הדיון שלא לצורך ולסרבולו. לא יכולה להיות לכך הצדקה עניינית באופן כללי, וגם לא בשטח התובענות הייצוגיות. 16. התוצאה היא שעל פיליפס למסור את שמה המלא של יצרנית בקבוקי ההאכלה המסומנים Philips Avent תוך 10 ימים. פיליפס תישא בהוצאות המבקשים, בסכום של 3,500 ₪.צרכנותמוצרסימון מוצרים