מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת נתבע מבקשה לאישור תביעה ייצוגית: המבקש - אליעזר בן הרוש - הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בעילות שונות, כנגד שתי משיבות: משיבה 1 - חברת דואר ישראל בע"מ. משיבה 2 - בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ. הבקשה הוגשה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") ועניינה "בחיובים המושתים על מי שמזמין באמצעות חיוג למספר טלפון 171 נסחי רישום מקרקעין ו/או דו"חות מרשם החברות". המשיבה 2 השיבה לבקשה, כאשר בפתח הדברים טענה כדלקמן: "בית המשפט הנכבד יתבקש לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לבזק, ולחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא, לאור טיבה וטבעה של הבקשה, וכן בשכר טרחת עו"ד, בצירוף מע"מ. ואלה: נימוקי התשובה פתח דבר 1. הבקשה דנן הינה בבחינת דוגמא ומופת לאותה "קלות בלתי נסבלת" של הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית, שאין בהן כל תכלית פרט להטלת איום כספי לפתחה של בעלת הכיס העמוק, בזק. 2. בפנינו בקשה שכל העילה המופנית בה כלפי בזק מבוססת על ספקולציה (חסרת שחר) בדבר קיומה-כביכול של "קונספירציה", בין המשיבה 1 לבזק, להגדיל את רווחיה של בזק באמצעות גביית עמלות בחשבון הטלפון של בזק. 3. ועל מה מבוססת אותה טענת "קונספירציה"? 4. מאומה. 5. על כך שבפנינו בקשה שכל תכליתה איום והפחדה על מנת לגבות דמי-לא-יחרץ מאת בזק תעיד גם העובדה, שלפנינו מבקש-סדרתי, שזו לו הבקשה השלישית שהגיש כנגד בזק בשנה האחרונה (ואילו בא כוחו הגיש חמש בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד בזק בין החודשים נובמבר 2006 לספטמבר 2007. 6. אותו מבקש אף לא טרח לפנות לבזק לבירור טענותיו הקשות בטרם הגיש את בקשתו; לא טרח לבדוק את דברי החקיקה הרלוונטיים עליהם הוא מבקש לבסס את טענותיו; ועשה כל שלאל-ידו וכמיטב דמיונו, על מנת להתעלם מן האמור במפורש ברישיונה של בזק, המאפשר לה ליתן שירותי חיוב וגביה למשיבה 1. ואם לא די בכך - בין מבקש זה לבין בזק אין כלל יריבות, באשר לא נערכה בינו לבין בזק כל עסקה, בגינה בא הוא בטרוניה בבקשתו. 7. בגין כל אלה מן הדין לסלק בקשה זו על הסף ככל שהיא מופנית כלפי בזק, ולמצער - לדחותה לגופה ולעיצומה, תוך חיוב המבקש בהוצאות לדוגמא בשל התנהלותו". בהמשך, מפרטת המשיבה את המצב העובדתי והמשפטי, מהם עולה כפי טענתה, כי למבקש אין כל עילת תביעה כנגד "בזק". בעקבות המפורט בכתב התשובה, הגיש המבקש "בקשת הסתלקות" מתביעתו כנגד המשיבה 2 ("בזק"). ב"בקשת ההסתלקות", מציין המבקש, כי לאחר שהמשיבה הגישה את תגובתה המנומקת, "התגבשה אצל המבקש הדעה, כי בנסיבות אלה סיכויי בקשת הייצוג כנגד המשיבה (באבחנה מן הסיכויים כנגד הנתבעת הנוספת), אינם גבוהים ולכן מבקש המבקש להסתלק מבקשת הייצוג כנגד המשיבה (אך לא כנגד הנתבעת הנוספת בתיק זה)". בסעיף 6 לבקשה מציין ב"כ המבקש את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים לעניין ההוצאות: "לנוכח הסתלקות המבקש, מסכימה המשיבה, לפנים משורת הדין ומבלי שיהא בכך הודאה או ויתור כלשהם, להשתתף בהוצאות המבקש ובשכר טרחת בא כוחו, בסך שיקבע על ידי בית המשפט לפי שיקול דעתו בכפוף לכך שהסך הכולל לא יעלה על 47,000 ש"ח, בצירוף מע"מ (להלן: "סכום התקרה"), שתשלום המשיבה, וזאת גם בהתחשב בהוצאות העלולות להיגרם למשיבה כתוצאה מניהולו של הליך זה עד סופו ו/או השגה על תוצאתו". לאחר שעיינתי בבקשה, בדברי התשובה של המשיבה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובתצהיר המבקש, הגעתי למסקנה כי מחד גיסא, יש לאשר את הסתלקות המבקש/התובע מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ככל שהיא מתייחסת למשיבה 2, אך מאידך גיסא אין מקום לפסוק הוצאות, למרות ההסכמה אליה הגיעו הצדדים. אם היה טורח המבקש - כפי המתחייב - לבדוק טיעוניו אצל "בזק" לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך של 30,720,000 ש"ח, יש להניח כי בקשה זו מלכתחילה - גם על פי גישתו - לא הייתה מוגשת כנגד המשיבה 2 - "בזק". בקיומן של תובענות ייצוגיות, יש חשיבות רבה. זאת, בשל האינטרס הציבורי לברר ולהגן באמצעות תביעות אלו על זכויות הפרט והציבור, בעניינים המעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לרבים. מנגד, בטרם הגשת תובענות ייצוגיות יש לערוך בדיקה קפדנית, אם יש מקום להגישן ואם הן עונות על התנאים הנדרשים בחוק להגשת תובענות אלו. בראש ובראשונה, והעיקר, אם קיימת עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה. זאת, בשל היקף התביעה, העניין והנושא אותו היא מעוררת, והנזק הרב העלול להיגרם, באופן מיידי, לשמו ולעסקיו של הנתבע עוד בטרם התבררה התביעה לגופה. על כן, ולא בכדִי, קבע המחוקק כי בטרם הגשת תובענה ייצוגית, יש להגיש לבית-המשפט בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. לצערי, נפוצה לאחרונה התופעה של הגשת תובענות ייצוגיות שאין מאחוריהן בסיס עובדתי ומשפטי מוצק. הפטור מתשלום אגרה, מביא לידי כך שתובענות ייצוגיות מוגשות בסכומים של מיליונים ומיליארדים כיד הדמיון ורצונו של היוצר. לא לכך התכוון המחוקק כאשר בסעיף 45(ד)(1) לחוק, פטר את התובע מתשלום אגרה בתביעות ייצוגיות. הגשת תובענות ייצוגיות ללא בסיס עובדתי המצדיק את הגשתן, רק פוגעת בעיקר ובמטרתו של חוק תובענות ייצוגיות. יש לעשות הכל כדי למנוע תופעה זו. תופעה נוספת, שלאחרונה הולכת ומתרבה, היא נכונות המשיב/הנתבע לשלם הוצאות למבקש/התובע - לעיתים בסכומים לא מבוטלים - על מנת להסיר במהרה את התביעה, למרות היותה חסרת בסיס מוצק. זאת, כדי לחסוך בהוצאות. זהו למעשה בסיס ההסכמה של המשיבה/הנתבעת בענייננו. איני מוכן לתת ידִי לכך. פסיקת הוצאות ע"י בית-המשפט במקרים אלו, רק תעודד הגשת תובענות ייצוגיות ללא בדיקה מעמיקה - בטרם הגשתן, בבחינת אין כמעט מה להפסיד ואולי אף להרוויח, נוכח הנוהג ההולך ומשתרש של הגשת בקשת הסתלקות המלווה בתשלום למבקש עבור הוצאותיו, למרות שלכאורה מי שזכאי להוצאות הוא המשיב/הנתבע ולא התובע. המשיבה/הנתבעת מוכנה לעשות כן, אם כדי לחסוך בהוצאותיה ואם כדי להסיר במהירות האפשרית תובענה טורדנית ומזיקה. אשר על כן, אני מאשר את בקשת ההסתלקות כנגד המשיבה 2 - בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ - ללא תשלום הוצאות (למרות ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בנדון). אני מוחק את משיבה 2 - "בזק" - כצד בבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכנתבעת בכתב התובענה הייצוגית שצורף לבקשה זו. למותר לציין כי ההוצאות בהליך הממשיך להתנהל בין המבקש/התובע ובין המשיבה/הנתבעת - חברת דואר ישראל בע"מ - ייפסקו בתום ההליך, בהתאם לתוצאות, בהתחשב, בין השאר, בסכום התביעה, ככל שתוכח. איני רואה צורך בפרסום החלטה זו בהתאם לסעיף 16 לחוק, אם משום שההליך נמשך כנגד משיבה נוספת, אם משום שמחיקת ההליך כנגד המשיבה 2 אינה יוצרת מעשה בי-דין; ואם משום שפרסום החלטה זו באינטרנט ובמאגרים המשפטיים, די בו במקרה הנדון.מחיקת צדתביעה ייצוגית