קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת סעיפים מכתב תשובה לאישור תביעה ייצוגית: בקשה למחיקת טענות מכתב התשובה שהוגש על ידי המשיבים בבקשה דנן (הם המבקשים בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ויכונו להלן לשם הנוחות: "התובעים"). יצוין בקצרה כי עניינה של בקשת אישור התביעה כייצוגית, הוא במחית גזר לתינוקות אותה רכשו התובעים. המבקשת בבקשה דנן, שתכונה להלן: "הנתבעת", משווקת את המחית. התובעים טענו כי במחית התגלתה כמות של "קדמיום" מעל המותר בסוג מוצר זה. לטענתם, החריגה התגלתה בבדיקות שערך משרד הבריאות למוצר, וכתוצאה מכך הורה משרד הבריאות להוריד את המוצר מהמדפים. הנתבעת הגיבה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, והתובעים הגישו ביום 15.6.09 כתב תשובה - שאליו מתייחסת הבקשה הנוכחית. לטענת הנתבעת, העלו התובעים בכתב התשובה עובדות ועילות חדשות, המהוות שינוי והרחבת חזית; כי נכללו בתשובה עדויות סברה שלא נתמכו בחוות דעת מומחה; וטענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר. כמו כן, צורפו לכתב התשובה - כך לטענת הנתבעת - מסמכים פסולים שאינם קבילים. לטענת הנתבעת, התובעים עשו שימוש בכתב התשובה לצורך עריכת "מקצה שיפורים" לבקשתם לאישור התביעה כייצוגית, כאשר בעוד שהבקשה לאישור כוללת ארבעה עמודים בלבד, הרי שכתב התשובה כולל 37 עמודים. דיון הרשות להגיב לתשובתו של משיב בבקשה, נועדה בדרך כלל לאפשר למבקש להשיב לטענות שהעלה המשיב בתשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה להעלותן מלכתחילה בבקשה המקורית. כללים אלו נכונים גם באשר להליך התובענה הייצוגית, בה התובע הייצוגי צריך ככלל להעלות מלכתחילה את טענותיו, כדי שהמשיב יוכל להשיב להן במסגרת תשובתו. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את הייחוד בהליך של בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. בית המשפט העליון עמד לא אחת על ייחודו של ההליך הזה, ועל היותו הליך חשוב ומורכב (ראו רע"א 8562/06 פופיק נגד פזגז (לא פורסם, , ניתן ביום 15.4.07). באותו ענין נקבע בין היתר כי "עשויים להיות מקרים שבהם מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית, והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, יתכן כי גם במקרה כזה תהיה הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תביעה 'ייצוגית'". ואכן, אף שבקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית היא בקשה בכתב, הרי שהליך בירורה מורכב הרבה יותר מהליך בירורה של בקשה רגילה בכתב. הבדל זה צריך לעמוד לנגד עיני בית המשפט בבואו לקבוע את סדרי הדין הנהוגים בבקשה (שם. כן ראו ת.א. (ת"א) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר (לא פורסם. , ניתן ביום 6.5.07; להלן: "עניין אלבז")). בבחינת השאלה האם יש לאפשר לתובע להעלות טענות נוספות במסגרת כתב תשובה לתגובה לבקשת אישור, יש להביא בחשבון הן את המטרה של מתן אפשרות לבית המשפט לפתור את הסכסוך האמיתי הקיים בין הצדדים (העולה מתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי), והן את ההנחיה העולה מחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, לשים את הדגש על השאלה האם קיימת לכאורה עילת תביעה ראויה לבירור של הקבוצה. אם התשובה חיובית - הרי שככלל בית המשפט צריך להביא את הנושא לבירור (ר' ענין אלבז וכן ת.א. (ת"א) 1986/06 פיקהולץ אופיר נ'FERRERO DEL ECUADOR S.A. INDUSTRIA DE DULCES Y ALIMENTOS (לא פורסם, , ניתן ביום 1.5.08; להלן: "עניין פיקהולץ"). לכן, לטעמי, כאשר מעלה התובע הייצוגי בכתב תשובתו טענות חדשות אשר היה מקום להעלותן במסגרת הבקשה המקורית, יש מקום לבחון האם העלאת טענות חדשות אלו בכתב התשובה נדרשת לצורך עריכת בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים (עניין אלבז, וענין פיקהולץ). כפי שקבעתי בענין אלבז ופיקהולץ הנ"ל, יש להבחין בהקשר זה בין בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו באופן רשלני וללא תשתית עובדתית נאותה, לבין בקשות שהוגשו בצורה נאותה, כאשר המבקש מבקש להוסיף טענות או ראיות חדשות במסגרת כתב התשובה שלו. כך, אני סבורה כי על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי, אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, לעומת תובע שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, נעדרת תשתית, והוא מבקש לערוך "מקצה שיפורים" בכתב התשובה. לאור התשתית שלעיל, ייבחנו להלן טענות הנתבעת בבקשה. עדויות סברה שאינן נתמכות בחוות דעת מומחה לטענת הנתבעת, התובעים העלו בכתב התשובה עדויות סברה ומסקנות בעניינים שהם בתחום מומחיות, בלא שאלה נתמכו בחוות דעת מומחה כנדרש. כך למשל, טוענת הנתבעת, כי בכתב התשובה נטען כי המוצר נושא התובענה הכיל מתכות "בריכוז כה גבוה שיכול היה לגרום נזק חמור". בסעיף 7 לבקשה הפנתה הנתבעת לציטוטים נוספים מכתב התשובה, שהאמור בהם מהווה לגישתה עדות סברה בלתי קבילה. התובעים טוענים בתגובה, כי אין מדובר בעדויות סברה, אלא בהתייחסות להנחיות של משרד הבריאות, ולתשובות שניתנו מטעמו בעקבות פניית הצדדים אליו, במסגרת ההליך דנן. בתגובתה לתשובת התובעים במסגרת הבקשה הנוכחית, טענה הנתבעת כי עדויות הסברה שהועלו על ידי התובעים אינן מבוססות על מסמכי משרד הבריאות, וכי יש למחוק אותם לכן מכתב התשובה. אני סבורה כי אין מקום לקבל את הטענה בשלב זה של הדיון. במסגרת ההחלטה בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, לא יינתן משקל לראיות בלתי קבילות, ולטענות שלא הוכחו. בכלל זה לא יינתן משקל לעדויות סברה, ככול שיימצא כי הן קיימות, שלא גובו בחוות דעת מומחה. אין מקום - עוד בטרם הדיון בבקשת האישור, להכריע אילו מהטענות של התובעים (הן בבקשה והן בתשובה) הן טענות המגובות בראיות כדין, ואילו מהן אינן מגובות בראיות. אין גם מקום להבחין בהקשר זה בין טענות שהועלו בבקשה המקורית, לבין כאלה שהועלו בתשובה. שינוי חזית התביעה והרחבתה הנתבעת טוענת, כי בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, התמצו טענות התובעים בשתיים: האחת, כי משרד הבריאות הודיע כי ניתנה הנחיה לנתבעת להוריד את המוצר מהמדפים, אך היא לא עשתה כן. השנייה, כי הנתבעת לא טרחה לשעות להנחיות משרד הבריאות, ושיווקה מוצר שצריכתו גורמת נזק. לעומת זאת, כך טענה הנתבעת, כתב תשובתם של התובעים מעלה טענות עובדתיות חדשות, באופן המהוות שינוי חזית והרחבתה. הנתבעת הפנתה בהקשר זה לטענת התובעים לפיה מוטלת על יצרן ומשווק מזון לתינוקות החובה לערוך בדיקות לפני שיווק מוצר בישראל; לטענה כי הנתבעת לא ביצעה בדיקות מעבדה בארץ המוצא של המוצר לאיתור מתכות כבדות רעילות במוצר; לטענה כי הנתבעת הסתירה מהתובעים כי היא לא ביצעה במוצר בדיקות מתכות כבדות לפני שיווקו; וכן לטענות נוספות באשר למחדלה הנטען של הנתבעת, בכך שלא ביצעה בדיקות מעבדה במוצר. מנגד טענו התובעים, כי מאז שהחל ההליך ובמשך שנתיים ניסתה הנתבעת להסתיר בדיקות מעבדה עצמיות שביצעה במוצר, וכי המסמכים בעניין זה הוצגו לבסוף רק לאחר שניתן צו מטעם בית המשפט למכון התקנים ולמשרד הבריאות. מסמכים אלה, שהתגלו לתובעים רק לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מעלים לטענתם שאלות נוספות, אליהן התייחסו התובעים בכתב התשובה. כפי שהובהר לעיל, אני סבורה כי כאשר מוגשת בקשה נאותה לאישור תביעה ייצוגית (וכזו היא הבקשה דנן), היעילות הדיונית מחייבת שלא למנוע ממבקש האישור את האפשרות להעלות טענות חדשות גם בכתב תשובתו, כאשר הדבר מתחייב לצורך ההכרעה בבקשה. קל וחומר, כאשר קיימים טעמים טובים, המצדיקים את העובדה שחלק מהטענות הועלו לראשונה בכתב התשובה. טעמים אלה נובעים מהעובדה שבמהלך בירור ההליך בבית המשפט עד כה, נודעו לתובעים פרטים שלא היו ידועים להם קודם לכן. כך בין היתר, במסגרת ההליך המקדמי שהתנהל בבקשה דנן, פנו הצדדים בהוראת בית המשפט למשרד הבריאות בבקשה לקבלת נתונים, הנחיות והבהרות באשר לנושאים הקשורים לתביעה. הליכים אלו התנהלו עובר להגשת כתב התשובה מטעם התובעים, ובמסגרתם התגלו להם לטענתם, פרטים נוספים שלא היו ידועים להם בעת הגשת הבקשה המקורית. לכן אני סבורה, כי יש לאפשר לתובעים להעלות את טענותיהם במסגרת כתב התשובה, בכפוף למתן זכות לנתבעת להשיב להן - כפי שיפורט להלן. טענות עובדתיות שלא אומתו בתצהיר הנתבעת טוענת, כי התובעים העלו בכתב התשובה טענות עובדתיות שלא אומתו בתצהיר, כנדרש. טענות אלו מפורטות בסעיף 10 לבקשת הנתבעת, וכן בסעיפים 164-152 ובסעיף 169 לכתב התשובה של התובעים. כפי שצוין לעיל, אני סבורה כי השלב הנוכחי אינו השלב הנכון לקבוע מסמרות בנושא הקבילות והמשקל של טענות שונות שהעלו הצדדים. החלטה בנושא זה תינתן במסגרת ההחלטה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, כאשר מובן כי לטענות שלא גובו בראיות כדין, לא יינתן משקל. צירוף מסמכים שלא כדין הנתבעת טוענת, כי במסגרת תיק המוצגים שצרפו התובעים לכתב התשובה, צורפו מסמכים שאינם כשרים לשמש כראיה בהליך, ודינם פסילה. היא מתייחסת בהקשר זה לצילומים שלא הוצהר לגביהם בתצהיר מהו המועד והמקום בו צולמו ועל ידי מי, לתעודה בדבר תוצאת בדיקה שלא אומתה על ידי עורכיה, ולכתבות מאתר האינטרנט YNET. התובעים הגיבו באופן פרטני גם לטענות אלה, וכפרו בטענות הנתבעת. אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה גם בהקשר זה - מהטעמים שצוינו לעיל. כפי שיובהר להלן, לנתבעת תינתן זכות להשיב על כתב התשובה של התובעים. במסגרת זו היא תוכל להתייחס גם למוצגים שהם צירפו, ולטעון טענותיה ביחס לקבילותם. החלטה בהקשר זה תינתן בהחלטה בבקשת האישור. סיכומו של דבר - אינני סבורה כי יש מקום להורות על מחיקת סעיפים מכתב התשובה של התובעים. כאמור, חלק מהטענות שהועלו על ידי התובעים בכתב התשובה, לא הועלו על ידיהם קודם לכן, משום שהן מתייחסות למסמכים וראיות שהתגלו לתובעים רק לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. גם אם אין מדובר בכול הטענות, הרי שבנסיבות המקרה דנן, ראוי לטעמי כי מכלול הטענות של התובעים יידונו במסגרת הדיון בבקשת האישור. יחד עם זאת, מן הראוי לתת לנתבעת הזדמנות להגיב על הטענות החדשות שהועלו לראשונה במסגרת כתב התשובה, ולראיות ולמוצגים שצורפו לכתב התשובה. הנתבעת זכאית להגיש תגובה נוספת תוך 30 יום מהיום. מאחר שחלק מהטענות שהועלו לראשונה בכתב התשובה הן טענות שהתובעים היו יכולים להעלותן כבר בשלב הגשת הבקשה המקורית, אני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת בקשר עם הבקשה דנן בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.מחיקת סעיפיםמסמכיםתביעה ייצוגית