קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי כונס נכסים זמני על נכסים משועבדים לבנק: 1. מהות הבקשה הבקשה שבפניי היא בקשתו של הבנק למינוי כונס נכסים זמני על כל נכסיה וזכויותיה של החברה המשועבדים לבנק. בבקשה נאמר כי כנגד האשראים שניתנו על ידי הבנק העמידה המשיבה לטובתו בטחונות, לרבות שעבוד שוטף על כלל נכסי המשיבה, שעבודים ספיציפיים והמחאות זכות על דרך השעבוד. כמו כן הוסכם בין הצדדים, כי כתנאי למתן האשראים בחשבון על החברה להפקיד בחשבון שיקים שנמשכו לטובתה, בסכום כולל שלא יפחת מסך כל האשראים בחשבון וכך נעשה כביכול. המבקש טוען כי בבדיקה שנערכה על ידי מנהלת הסניף בו התנהל חשבונה של החברה ביום 5.3.2009, התברר כי כנגד שיקים אותם משכה החברה לטובת צדדי ג', הופקדו בחשבונה של החברה שיקים אשר משוכים על ידי אותם צדדי ג' בסכומים מקבילים ובמועדים קרובים. בבקשה נטען כי התברר כי זהו המצב ביחס ל - 50% מסה"כ השיקים המופקדים בחשבון. לטענת המבקש, נציגי החברה אשרו בפניו חשדות אלה. המבקש טען כי בנוגע לפערים עליהם הצביע - בין הצפי התזרימי לבין התקבולים שנפרעו בפועל - נענה בגלגולי עינים ובטענות בדבר חשדות אודות גניבות בחברה. לאחר שהתגלה "גלגול השיקים" המתואר, נאלץ הבנק שלא לכבד שיקים בחשבון עקב חוסר בטחונות - דבר שהביא להגבלתו של החשבון. לאחר מכן הועבר החשבון לטיפול היחידה לאשראים מיוחדים בבנק. לנציגי החברה הובהר במסגרת פגישה שהתקיימה ביום 12.3.2009, כי כתנאי להמשך העמדת האשראי וכיבוד חיובים בחשבון, על החברה לצמצם את האשראי ולהעמידו על 3 מליון ₪. כמו כן נדרשה החברה לספק בטחונות ראויים (שיקים טובים) עד לסכום של 1.5 מליון ₪, כאשר הדבר היה בגדר הקלה בדרישות כלפי החייבת. חרף הבטחות חוזרות ונשנות, לא נענתה החברה לדרישות הבנק ולכן נאלץ הבנק להעמיד את כלל האשראים בחשבון לפרעון מיידי. נכון למועד הגשת הבקשה עומד חובה של החברה לבנק על סכום של כ- 2,917,950 ₪. לטענת הבנק, העדר העמדת בטחונות על פי דרישתו מעמידה לו את הזכות להעמיד החובות לפרעון מידי. עוד טען הבנק, כי נודע לו שבפועל גבתה המשיבה חובות אשר היו משועבדים לטובתו ולא העבירה אותם אליו, כך שלמעשה גזלה מן הבנק כספים להם היה זכאי על פי התחייבויות החברה. עוד נטען כי נציגי החברה ניתקו קשר עם הבנק ולאור ניסיון העבר מתעורר חשד להברחת רכוש. הבנק ציין כי בשלב זה ממילא עומדת החברה על סך הגבלה חמורה, לאחר שחשבונה הוגבל באופן לא פורמלי. בנסיבות אלה, טען הבנק, מתגבשות, למעשה, עילות האכיפה. הבקשה נתמכה בתצהירה של גב' ציפי עצמון, מנהלת סניף קרית אריה של הבנק, בו התנהל חשבונה של החברה, אשר טיפלה באופן אישי בחשבון זה. 2. תגובת החברה בתגובת החברה נטען כי אין לבנק עילה למינוי כונס נכסים זמני או קבוע. החברה הנה בית דפוס והיא בעלת שתי מכונות אשר משועבדות לחברת חמית בשעבוד ראשון. הבקשה לוקה באי דיוקים שכן לא היו גלגולי שיקים בחשבון, מנהל החשבונות מטעם החברה לא אישר טענה זו וכן לא נטענה טענה בדבר מעשי גניבה בעסק. הבטחונות שהועמדו על ידי החברה עמדו על כנם, בעוד שהבנק הוא שקיצץ באופן מיידי את האשראי מ - 4 מליון ₪ ל - 3 מליון ₪. כתנאי לחידוש האשראי דרש הבנק שעבוד של ציוד נוסף אך לאחר שזה שועבד הוא חזר בו מהסכמתו. מעבר לכך, למרות הקטנת מסגרת האשראי באופן מיידי וחד צדדי, הצליחה החברה להעמיד כספים מספיקים כדי לעמוד במסגרת האשראי, אך למרות זאת סירב הבנק לכבד שיקים שלה. החברה עתידה להגיש בקשה לביטול ההגבלות בחשבונותיה שנעשו בניגוד גמור למוסכם, ועל אף שהחברה עמדה ביעדים החדשים והבלתי הוגנים שנקבעו על ידי הבנק. כן טענה החברה כנגד גובה החוב הנטען על ידי הבנק. בתמיכה לתגובה הוגש תצהירו של מר דדון אבנר, מנהל החברה. ביום 14.7.2009 התקיים דיון בו נחקרו גב' ציפי עצמון ומר אבנר דדון על תצהיריהם. 3. סיכומי הצדדים בסיכומי הבנק נאמר כי התמלאו העילות לצורך גיבוש ואכיפת אגרות החוב והשעבודים נשוא ההליך ובפרט השעבוד הצף. עוד נאמר כי לא נעשה כל נסיון לסתור את תצהירה של גברת עצמון בחקירתה. לטענת הבנק, הוכח שיעור החוב המובטח סכומו והתגבשות זכות הבנק להעמידו לפרעון מיידי. כן הוכחו הארועים שבגינם הגיעו יחסי הצדדים למצבם הנוכחי - לרבות סוגיית גלגול השיקים, אי מתן בטחונות וחריגות בניגוד להתחייבויות החברה, פער בין מצגי החברה בדבר תקבולים עתידיים לבין התקבולים בפועל וכן תשלומם של סכומים אשר הומחו לבנק לטובת גורמים אחרים. המבקש טען כי די באלה, ואף בכל אחד מהם בנפרד, לבסס את זכותו של המבקש לאכוף את אגרות החוב. השאלה היחידה העומדת להכרעה הנה האם, למעשה, ביסס המבקש את החשש הסביר כי אי מתן הצו למינוי כונס נכסים זמני - יעמידו בפני שוקת שבורה. לטענת המבקש הדבר אכן הוכח. עצמון, נציגת הבנק, לא עומתה בחקירתה עם החששות הנטענים בדבר הברחת נכסים - בעוד שמחקירתו של דדון עלה, מנגד, כי החברה אכן גובה כספים מלקוחותיה ומשלמת אותם לספקים. זאת בניגוד להצהרתו, כי לא נעשתה דיספוזיציה בנכסים המשועבדים לבנק. כאשר נשאל דדון ביחס לסכומים אשר נגבו, השיב כי אינו יודע כמה נגבה וכמה שולם לספקים, למרות שעובדות אלה אמורות להמצא בידיעתו האישית ובאופן כללי השיב באופן מתחמק לשאלות שונות שנשאל. דדון גם העיד כי לא יידע צדדי ג' שקיבלו תשלומים מן החברה, אודות המחאות הזכות וכי גם לאחר שהדבר בוצע, לא עצרו את התשלומים. בנוגע לסוגית גלגול השיקים וטענות הגניבה - נטען כי תשובותיו של דדון רק העמיקו את חוסר הוודאות. ביחס לגלגול שיקים טען דדון שהוא עושה עבודות לעסקים אשר עושים עבודות עבורו. ביחס לגניבות טען דדון שמדובר בטענה שהועלתה בהומור, אולם לא סיפק הסבר אחר לפער שבין המצגים בדבר צפי תזרימי לבין התקבולים בפועל. עוד נטען כי החברה מסרבת למסור לנציגי הבנק את דו"ח הנהלת חשבונותיה, בניגוד מוחלט להתחייבויותיה עפ"י האג"ח. עובדה זו מחזקת את החשד שהחברה מבקשת להסתיר את התנהלותה הכספית מעיני הבנק. בסיכומי החברה אשר היוו, במידה רבה, חזרה על טענותיה בתגובתה לבקשת הכינוס הזמני, נאמר כי בניגוד לטענתה בתצהירה, הרי שעצמון העידה כי מסגרת האשראי בסך 4 מליון ₪ קוצצה על ידה באופן מיידי, דבר שהעמיד את פעילות החברה בפני קריסה. עוד נטען כי התנהלותו של הבנק "מביכה ומוזרה" שכן מצד אחד הציע הבנק למנות רו"ח שיעזור לגבש יחד עם החברה יכולת החזר ואשראי, תוך בדיקת מלוא נתוני החברה - ומנגד פעל הבנק בהליך כינוס נכסים. החברה חזרה על טענתה כי הבנק קיצץ את האובליגו שלה באופן מיידי מ - 4 מליון ₪ ל- 3 מליון ₪, וכי למרות שהועמדו לו בטוחות נוספות, כתנאי לחידוש היקף האשראי, חזר בו מהסכמתו. כן חזרה החברה על טענתה כי הצליחה להעמיד די כספים כדי לעמוד במסגרת האשראי המתוקנת, אך הבנק התעלם מכך. החברה ציינה כי הגישה בקשות לביטול ההגבלות בחשבונה וכי ניתן לה צו זמני למניעת ההגבלות, כך שכעת לא עומדת כנגדה כל הגבלה. עוד נטען כי שיעור החוב אינו נכון וכי מעדותו של דדון עלה כי הכנסות החברה המשועבדות לבנק הועברו ישירות לבנק, וכי בעטיה של התנהלות הבנק כמעט ונגרם לחברה נזק בלתי הפיך. החברה חזרה על טענתה כי לא קמה כל עילת אכיפה על פי דין ולא נעשתה דיספוזיציה בנכסים המשועבדים לבנק, דבר שאף נבדק על ידי רו"ח שמונה לכך על ידי הבנק, ולא ניתנה כל חוות דעת מקצועית או תצהיר הסותרים זאת. 4. דיון והחלטה מקום בו מתבקש סעד של מינוי כונס נכסים זמני מסגרת בקשת אכיפה, על בימ"ש לבחון האם קיימים שעבודים תקפים, האם קיים חוב אותו רשאי הבנק להעמיד לפרעון מיידי והאם קיים צורך במינוי כונס נכסים זמני, כגון קיומו של סיכון כלשהו לבטוחה המצויה בידי הבנק, או שינוי מצב המצדיק מינוי מעין זה באופן מיידי. מעיון בתגובת החברה ובסיכומיה עולה כי טענות החברה אינן מופנות לא כלפי תוקפם של השעבודים אשר נערכו לטובת הבנק, לא לגבי היקפם, ואף לא ביחס לעצם קיומו של חוב כלפי הבנק. למרות שהחברה טוענת כי שיעור חובה כלפי הבנק נמוך מן הסכום לו טוען הבנק, הרי שמחלוקת בעניין שיעור החוב בלבד, להבדיל מטענות כנגד עצם קיומו של חוב, אינה פוגעת בזכותו של הבנק להעמיד את החוב המצוין בספריו לפרעון מיידי, ובעקבות כך גם לממש את אגרות החוב אשר הבטיחו את אותו חוב. לאור קביעות אלה, עלי לבחון בשלב ראשון האם הופרו תנאי האג"ח באופן המהווה עילה לכאורה לאכיפת השעבוד. טענות הבנק בדבר העילות המעמידות לו, לכאורה, את הזכות לפירעון מיידי של החוב הן אלה : טענות בדבר גלגול שיקים, טענות בדבר הברחת כספים אשר שועבדו לטובת הבנק לטובת תשלום לנושים אחרים של החברה וכן פערים בלתי מוסברים בין הדיווחים לבנק אודות תזרים ההכנסות הצפויות לבין ההכנסות בפועל. להלן אתייחס לטענות השונות. - גלגול שיקים - בבקשה וכן בתצהירה של עצמון נאמר, בין היתר, כי בין הצדדים הוסכם כי כתנאי למתן אשראים, על החברה להפקיד בחשבון שיקים שנמשכו לטובתה על ידי צדדי ג', בסכום כולל שלא יפחת מסך כל האשראים בחשבון וכך כביכול נעשה. עוד נטען כי בהמשך סוכם שעל החברה להפקיד שיקים שווי ערך למחצית חובה של החברה כלפי הבנק. סעיף 37 למסמך התנאים הכלליים לניהול חשבון שנערך בין החברה לבין הבנק קובע כדלקמן : "בעלי החשבון מתחייבים להמציא לבנק, מפעם לפעם, מיד לפי דרישתו הראשונה, ערובות ובטוחות, לשביעות רצונו המלאה של הבנק, בכל עת שיראה לבנק, לפי שיקול דעתו, כי הן דרושות לבנק להבטחת הפירעון המלא והמדויק של סכומי החוב, כולם או חלקם". עצם קיומן של ההסכמות הנטענות ע"י הבנק, לא הוכחש, למעשה, על ידי החברה. החברה טענה, עם זאת, כי עמדה בהן. בחקירתה הנגדית (בעמ' 2) חזרה עצמון על טענתה כי החברה לא עמדה בהתחייבותה להצגת בטחונות כפי שסוכם עמה, לאחר שנתגלה כי מדובר בגלגול שיקים. דדון מצדו לא כפר בעצם הטענה כי כנגד שיקים של צדדי ג' קיימים שיקים של החברה. אולם, במענה לשאלה מדוע נמצאים ברשות החברה שיקים של לקוחות, אשר כנגדם נמסרו שיקים שלו הסביר דדון כי: "בעולם הדפוס אני עובד עם לקוחות שנותנים לי שירות ואני נותן להם שירות.. בתי דפוס כריכיות אני עושה אצלם עבודה והם עושים אצלי עבודה. אני יכול לעשות עבודה לאיזה בית דפוס והוא עושה לי עבודה ואני נותן לו, הבנק רואה את זה כגלגולי שיקים" גם אם ניתן לקבל טענה זו כפשוטה, כלומר כי מתקיימת מערכת יחסים עסקית הדדית כאמור של החברה עם חלק מלקוחותיה, הרי שטענת הבנק (שנתמכה בתצהירה של גברת עצמון אשר טיפלה בחשבון) לפיה מדובר בהיקפים נכבדים ביותר לא נסתרה. במענה לשאלה "מה האחוז של השיקים שיש תמורתם שיקים שלך" השיב דדון כי אינו יודע. בנסיבות אלה, נראה אכן כי מדובר בהתנהלות החורגת מהתנהלות עסקית רגילה. התנהלות מעין זו מקנה, לכאורה, לבנק את הזכות לאכוף את השעבוד. לאור זאת, היה הבנק רשאי לדרוש, כפי שגם עשה בפועל, בטוחות חלופיות. דרישה זו הופרה על ידי החברה שכן לא הוכח כי הופקדו שיקים חלופיים. לבקשה למינוי כונס נכסים זמני צורפו אגרות החוב שנערכו לטובתו של הבנק. בס"ק 13 ה. לאגרת החוב נספח ג'1 שנערכה ביום 2.3.2008 (שעבוד צף וקבוע) נכתב כי - "מבלי לגרוע מכל האמור בכל מסמך אחר החתום ו/או שייחתם על ידי הממשכנים הותנה בזה במפורש שבכל אחד מהמקרים הבאים יהיה הבנק רשאי להעמיד לפירעון מידי את כל הסכומים המובטחים, או כל חלק מהם בין אם מועד פרעונם הגיע או לא, ובמועד שיבחר הבנק, לפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק. .. אם הממשכנים יפרו או לא ימלאו את אחת או יותר מהתחייבויותיהם לפי כתב זה ו/או לפי כל הסכם אחר ו/או לפי כל כתב ו/או התקשרות שנעשו ו/או שיעשו בין הממשכנים ובין הבנק, או אם יתברר כי כל הצהרה שהיא של הממשכנים בכתב זה ו/או בכל הסכם, ו/או בכל כתב ו/או בעל - פה ו/או בכל התקשרות שנעשו ו/או שיעשו בין הממשכנים ובין הבנק, אינה נכונה ו/או אינה מדוייקת" בס"ק ו' לאותה אג"ח נאמר - ו. אם לפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק, מנסיבות הענין יסתבר שהממשכנים לא יוכלו או לא ירצו לקיים התחייבות כלשהי שלהם כלפי הבנק, והם לא תיקנו את ההפרה תוך 7 ימים מיום שנדרשו לעשות כך על ידי הבנק." בנסיבות אלה מתגבשת, לכאורה, עילה המקנה לבנק את הזכות לאכיפת השעבוד. - תשלום כספים במישרין לספקים ופער בין צפי תקבולים לבין תקבולים בפועל- טענה נוספת שהועלתה על ידי הבנק נגעה להעברת כספים שנתקבלו אצל החברה לספקים במישרין, במקום לחשבונה בבנק. בהקשר זה יש לציין שנספחים ג' 2 - ג' 12 הן אגרות חוב (שעבוד ספיציפי) והמחאות זכות על דרך שעבוד, אשר מכוחם שועבדו זכויות של החברה מכוח חוזים עם צדדים שלישיים שונים. הטענה בדבר ביצועם של תשלומים ישירות לספקים, אומתה בחקירתו של דדון. דדון נשאל: "ש. אתה מסכים איתי שגביתם סכומים ת.נגבו כספים והועברו לספקים ש. בחודש האחרון לא העברתם אפילו שקל לבנק ת. מה זה נקרא חודש אחרון? ש. מהיום חודש אחורה ת. זה לא נכון, הופקדו כספים בבנק. ש. מתחילת יולי? ת. מתחילת יולי כאשר האובליגו צומצם ביום אחד מ - 4 ל- 3, הבנו שאין מה לעשות עם הבנק ושיקים שהגיעו העברנו לספקים. הלכנו או לפרישה או לחזרה לעבודה" עם זאת, טען דדון בחקירתו החוזרת כי הכספים שנגבו ושולמו ישירות לספקים לא היו כספים שמקורם בהמחאות הזכות שיש לבנק, וכי כספים אלה ממשיכים לעבור ישירות לבנק (עמ' 4) למרות שטענות הבנק כי מדובר אכן בהכנסות הנובעות מחוזים ששועבדו לבנק לא הוכחו במישרין, נראה כי ניתן למצוא תמיכה לטענה זו בטענה אחרת של הבנק - לפיה קיימים פערים בלתי מוסברים בין דוחות החברה אודות תקבולים צפויים לבין התקבולים בפועל. יש לציין כי החברה והעד מטעמה, לא הכחישו את קיומו של הפער הנטען. דדון טען, אמנם, כי האימרה שמדובר בפער שמקורו בגניבה נאמרה כהלצה. אולם יש ממש בטענת הבנק כי לא ניתן הסבר מניח את הדעת לקיומו של הפער הנטען, אשר אינו מוכחש. פער שכזה יכול אכן להיות מוסבר בהעברתם של כספים שנתקבלו במסגרת חוזים ששועבדו לטובת הבנק, ישירות לספקים במקום לבנק. אין ספק כי גם התנהלות מעין זו מהווה עילה לפרעונו המלא של החוב כלפי הבנק, כאשר לענין זה ניתן לשוב ולהפנות לסעיף 13 ה. לאג"ח שענינו אי דיוק בהצהרת החברה כלפי הבנק. כמו כן, הפרה החברה את הוראת סעיף 15 לאג"ח הדנה בשעבודים ספיציפיים לפיו "..במקרה שהממשכנים יפרו או לא ימלאו תנאי כלשהו מתנאי כתב זה ו/או כל כתב ו/או התקשרות בין הממשכנים לבין הבנק, או במקרה שהבנק יעמיד לפרעון את הסכומים המובטחים כאמור בסעיף 11 לעיל, הבנק יהיה רשאי לנקוט בכל האמצעים שימצא לנכון כדי לגבות את הסכומים המובטחים ..." משקבעתי כי יש עילה לכאורה לאכיפת השעבודים, יש להדרש לשאלה האם בנסיבות העניין אכן חל שינוי בבטחונות הבנק המצדיק מינויו של כונס נכסים זמני. קיומו של פער בלתי מוסבר בין הכנסותיה הנטענות של החברה לבין הכנסותיה בפועל - על רקע טענות בדבר תשלום כספים במישרין לספקים ופגיעה בבטוחות הבנק בגין גלגול השיקים - מעוררים אכן חשש כי אם לא ימונה כונס נכסים זמני לשם שמירת המצב הקיים, עלול הליך האכיפה העיקרי, לגביו הוגשה בקשה בנפרד, להתרוקן מתוכן. בנסיבות אלה, אני נעתרת למבוקש. הנני ממנה את עו"ד יונתן סונדרס לתפקיד כונס נכסים זמני לחברת הפקות דפוס די. איי (הוצאה לאור) בע"מ. סמכויותיו: לתפוס, לשמור, לבטח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה, בכפוף לכל דין. הכונס הזמני יפעיל את החברה כ"עסק חי", זאת כדי לשמור על מוניטין החברה, אם ישנו, ולאפשר השגת תמורה מירבית עבור נכסי החברה, במידת הצורך. לאחר מספר ימי פעילות, יערוך הכונס הזמני הערכת מצב כלכלית. לצורך הפעלת החברה ייעזר הכונס הזמני במנהלי החברה ועובדיה, במידת הצורך. לא ימומשו נכסים שלא במהלך העסקים הרגיל כחלק מהפעלת החברה, אלא באישור ביהמ"ש ולאחר קבלת עמדת החברה. דו"ח ראשון על פעולותיו יוגש תוך 14 יום ולאחר מכן מידי 30 יום. המינוי כפוף ל: הפקדת התחייבות אישית של המתמנה ע"ס 50,000 ₪. הפקדה, ע"י המבקש של התחייבות ע"ס 50,000 ₪. מינוי כונס נכסיםשעבודבנקכינוס נכסים