קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת מינוי כונס נכסים לאחר פסק דין: כללי 1. לפניי בקשה למינוי כונס נכסים לצורך רישום בית משותף, ולהחלפת כונס נכסים קודם, לצורך מימוש הסכם למכירת דירה, שנחתם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. 2. לאחר תיאור הרקע וסקירה תמציתית של ההליכים, אביא את נוסח פסק הדין, שברובו היה מוסכם. לאחר מכן, תוצג הבקשה, תגובת המשיבים, ועיקרי טענותיהם של שני הצדדים, בפניי. בפרק הדיון, אנתח את המצב המשפטי והעובדתי, ואכריע בבקשה שבפניי. רקע 3. לפני כעשרים שנה, ביום 9.5.1991, נחתם הסכם בין המשיבה 1 (להלן - "החברה הקבלנית"), לבין המבקשים 1 ו-2 (להלן - "הקונים"), שבו התחייבה החברה הקבלנית, תמורת סך של 561,600 ₪, למכור לקונים דירה באזור מוצא, אשר אותה היא בנתה בתוך בניין, באותו מקום (להלן - "ההסכם"). 4. החברה הקבלנית התחייבה, בין היתר, בסעיף 3(א) להסכם האמור, לסיים את הבנייה ולהמציא לקונים טופס 4 עד יום 31.1.1993, וכן לרשום את הבניין כבית משותף, לא יאוחר מיום 9.5.1994 (סעיף 3(ג) רישא להסכם), ולרשום, עד למועד האחרון הנ"ל, את הזכויות בדירה הנמכרת על שם הרוכש (סעיף 3(ג) סיפא להסכם). התביעה ותמצית ההליכים עד לפסק הדין 5. לאחר שהקונים עמדו בכל המוטל עליהם, על פי ההסכם, ולעומת זאת החברה הקבלנית לא מילאה את המוטל עליה, בכל הקשור להשגת טופס 4, רישום הבניין כבית משותף ורישום הזכויות על שם הרוכשים, וכן ביחס לטיב הבנייה, הוגשה על ידי התובעים 2-1 תביעה לבית משפט זה, ביום 26.4.1998, שבה העתירות הינן מסוגים שונים: תביעות כספיות בגין איחור במסירת הדירה, עוגמת נפש, ועוד; עתירה למתן צו בדבר המצאת טופס 4, רישום הבית כבית המשותף ורישום הדירה על שם הקונים, כאשר לצורך כך מבוקש מינוי כונס נכסים, ועוד. 6. תיק זה, היה, תחילה, בטיפולה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה, עת היא כיהנה בבית המשפט המחוזי בירושלים. היא אף מינתה, ביום 25.10.99, את עו"ד עמי פולמן ככונס נכסים, לצורך הרישום האמור. 7. לאחר מכן, הועבר התיק לטיפולו של נשיא בית המשפט דאז, כב' השופט ורדי זיילר, אשר גם הוא התייחס למינויו של עו"ד פולמן ככונס נכסים, לצורך הרישום האמור. 8. בשלב מאוחר יותר, הועבר התיק לטיפולי, ומאז, החל משלהי שנת 2001, קיימתי בתיק זה קדמי משפט ודיונים רבים, לצורך הבאת הצדדים לפשרות ולהבנות. נקבעו גם המועדים להוכחות, אך סמוך לכך (ושמא, בגלל זאת), הגיעו כבר הצדדים להסכמות ביניהם. 9. חלק לא קטן מן העיכובים בתיק נגרם בשל כך שהנתבעים החליפו עורכי דין רבים: כתב ההגנה והליכי צד ג' הוגשו על ידי עו"ד גד ויסקינד, אשר ייצג את הנתבעים (המשיבים) בפני כב' השופטת פרוקצ'יה וכב' הנשיא זיילר. בשלב הראשון, הופיע בפניי עו"ד אורי בנקי, ממשרד עו"ד יצחק לומברוזו. לאחר מכן, החל משנת 2005, יוצגו הנתבעים על ידי עו"ד רזי בטט. בשלב מאוחר יותר, החליט המשיב 2 לייצג את עצמו. בשנת 2006, נכנס לתמונה משרד עו"ד שרגא בירן, כאשר עו"ד משה פורגס ממשרדו כתב כי הוא מטפל בהסרת העיקול וברישום. כפי שנראה להלן, החל מקיץ 2009, מייצג את החברה הקבלנית עו"ד אריה תוסיה-כהן, שבמשרדו נערך החוזה בין החברה הקבלנית לבין הרוכשים עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20. פסק הדין 10. ביום 26.10.06, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, אשר נתתי לה תוקף של פסק דין ביום ט בכסלו תשס"ז (30.11.06). 11. וזה הנוסח המלא של פסק הדין שניתן בת.א. 1271/98 (להלן - "פסק הדין"): "1. ביום 26.4.98, הוגשה על ידי התובעים תביעה כנגד הנתבעים. במסגרת מהות התביעה, מצויין כי הסעדים המבוקשים הם: רישום זכויות הבעלות בדירה אצל רשם המקרקעין; השגת טופס 4; רישום הבית כבית משותף; וכן סעדים שבגררא שהם פיצויי נזיקין, פיצויים בגין הפרת הסכם, עלות תיקון ליקויי בניה ועלות חיבור הבנייה, חיבור של קבע לרשת החשמל והמים. סך כל הפיצוי הועמד בכתב התביעה על סך של 200,000 ₪. 2. מאז, במשך כשמונה שנים, התנהל תיק זה בבית המשפט, כאשר בכל פעם הובטח על ידי הנתבעים כי יבוצעו פעולות הרישום. במהלך הדיונים הצליח עו"ד הר ציון, ב"כ התובעים [בעצמו - תוספת שלי - מ' ד'] לסיים את שלב קבלת טופס 4. 3. לאחר מאמצים רבים שהשקעתי בתיק זה, כאשר הנתבעים היו תחילה מיוצגים ולאחר מכן לא היו מיוצגים, הגענו לבסוף להסכם פשרה לפיו התחייבו הנתבעים לסיים את פעולות רישום הבית המשותף ורישום הדירה על שם התובעים לא יאוחר מיום 20.7.07. הסכם זה נחתם על ידי מנהל הנתבעת בשמו ובשם הנתבעת וכן על ידי התובעים עצמם והוא מסומן 'א'. 4. הצדדים מבקשים כי בית המשפט יתן להסכם תוקף של פסק דין וכן כי יפסוק במספר נושאים שנשארו שנויים במחלוקת בין הצדדים. 5. אני מקבל את בקשת הצדדים ונותן להסכם המסומן 'א' תוקף של פסק דין. 6. ככל שמדובר בסכום הפיצויים, שעל הנתבעים לפצות את התובעים, בגין כל ההליכים והעיכובים עד היום (סעיף ב' סיפא להסכם), אני סבור כי יש להעניק לתובעים את מלוא הסעד הכספי המבוקש על ידם בכתב התביעה, דהיינו: 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 26.4.98, ועד ליום התשלום בפועל. 7. ככל שמדובר בפיצוי השבועי בגין איחור ברישום הדירות, אני קובע כי למשך 10 שבועות הראשונים של האיחור, הפיצוי יעמוד על 500 ₪ לשבוע; למשך עשרת השבועות הבאים (החל מהשבוע ה - 11 ועד השבוע ה - 20 ) יעמוד הפיצוי על 1,000 ₪ לשבוע; למשך כל שבוע החל מן השבוע ה - 21 ואילך, יעמוד הפיצוי על 1,500 ₪ לשבוע. לכל סכום כזה בשקלים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום פסק דין זה ועד לתשלום בפועל. 8. לעניין שכר טרחת עו"ד, על פי האמור הנחיות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), כב' השופט אהרון ברק, שפורסמו בפד"י נא (1) עמ' 1, ולאחר שקבלתי מעו"ד הר ציון את המידע כי שכר טרחתו המוסכם הוא 20 אחוז מהסכום שייפסק, אני קובע כי על הנתבעים לשלם כשכר טרחת עו"ד 20 אחוז בתוספת מע"מ מן הסכום של 200,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. לסכום שכר טרחת עורך הדין, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין זה. 9. בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד בתשלום לתובעים של סכומי האגרה ששילמו התובעים. לכל סכום ששילמו התובעים, על פי הקבלות המצויות בתיק, התווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום כל אגרה ועד ליום קבלת סכום זה מן הנתבעים. 10. עו"ד הר ציון ידאג למסור עותק של פסק הדין למר ששון לוי, וזאת בנוסף למשלוח פסק הדין למר ששון לוי ע"י המזכירות, על פי הכתובת רח' יפו 62, ירושלים". 12. ראוי לציין, כי התנהל תיק נוסף (ת.א. 1029/99), , כנגד הנתבעים, על ידי רוכשת אחרת, הגב' דנה אבידר (מבקשת 3), וגם במסגרתו ניתן פסק דין זהה, באותו יום, 30.11.06. תמצית הבקשה 13. הבקשה שבא ניתנת החלטה זו - בש"א 8405/09 - הוגשה, ביום 29.6.09, על ידי התובעים, שזכו בשני התיקים האזרחיים הנ"ל, וכותרתה היא: "בקשה למינוי כונס נכסים לצורך רישום בית משותף וכן להחלפת כונס נכסים". 14. ב"כ המבקשים, עו"ד אמיר הר ציון (המייצג את המבקשים ואת התובעים בשני התיקים האזרחיים, מאז פתיחתם, בשנת 1998), מספר בבקשתו את הקשיים שהתעוררו עקב ביצוע פסק הדין, לרבות: מכתבו של עו"ד אסף כהן, ממשרד עו"ד פולמן, מיום 25.9.07, כי לא הצליח לדאוג למחיקת צווי העיקול, שנרשמו לטובת עו"ד מנצ'ל על המקרקעין, וכי בכוונתו לפנות לבית המשפט בעניין זה. עו"ד הר ציון מוסיף, כי "למיטב ידיעת החתום מטה מסכים משרד עו"ד עמי פולמן למינוי כונס נכסים אחר במקומו בעניין ואף למינויו של רמי ארטמן לכונס נכסים זה" (סעיף 13 לבקשה; בעניין אחרון זה, ראה: פיסקה 17 להלן). 15. ב"כ המבקשים, מתבסס בין היתר גם על תקנה 388(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1994 (סעיף 14 לבקשה), ומדגיש כי מונה בעבר כונס נכסים ועתה מתעורר הצורך להחליפו, ועל כן, מן הראוי להיענות לבקשתו (סעיף 15 לבקשה). 16. העתירה בבקשה היא החלפתו של עו"ד עמי פולמן בעו"ד רמי ארטמן, ככונס נכסים, לצורך רישום בית משותף במקרקעין הידועים כגוש 30311, חלקות 70 ו-71, ורישום הדירות של המבקשים, על שמם. תמצית ההליכים וטענות הצדדים בבקשה 17. לאחר שביקשתי את תגובת ב"כ המשיבים, עו"ד בטט, הגיעה לבית המשפט תגובת עו"ד עמי פולמן, מיום 30.6.09, שבה הוא כותב לעו"ד הר ציון, כי "אין לי כל התנגדות לביטול מינוי החתום מטה ככונס נכסים בתיק שבנדון ולהחלפתו בכונס נכסים אחר". 18. ביום 14.7.09, הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת מועד לתשובת המשיבים, חתומה על ידי עו"ד אריה תוסיה-כהן, לה נעניתי. 19. מאז, לאורך הקיץ והסתיו של שנת תשס"ט-תש"ע (2009), הוגשו לבית המשפט הודעות ותגובות, הערות והארות, על ידי עו"ד תוסיה-כהן (ב"כ המשיבים) ועו"ד הר ציון (ב"כ המבקשים). 20. על אף היותי בשבתון (עד ליום 1.1.10), ראיתי לנכון לזמן הצדדים לדיון בפניי, כדי לקדם הנושא. 21. אינני רואה צורך לכלול בהחלטה זו דיווח מלא של כל הפרטים, במיוחד שתמצית הדברים נאמרה בדיון בעל פה, שהתקיים ביום ה טבת תש"ע (22.12.09), בפניי. 22. ניתן לסכם את עיקרי הדברים באופן הבא: א. עו"ד אריה תוסיה-כהן, ב"כ החברה הקבלנית ובעל המניות שבה, התחיל לטפל בכל הקשור לרישום. אך, במשך חמשת החודשים שחלפו מאז "כניסתו לתמונה" (בחודשים יולי-אוגוסט 2009), הצליח עו"ד תוסיה-כהן להשיג אישורי מיסים (מס רכוש ומס שבח) וכן איתר טופס ייפוי כוח של הבעלים של המקרקעין (לצורך הבנת הדברים, אומר, בקצרה, כי החברה הקבלנית בנתה את הבניין, שבו מצויות הדירות של המבקשים, במסגרת "עסקת קומבינציה", עם בעלי הקרקע). ב. עו"ד תוסיה-כהן ביקש, כי יאופשר לו, כבא כוחה של החברה הקבלנית ושל הקבלן, שני המשיבים, להמשיך ולטפל ברישום, וזאת מתוך תקווה, לדבריו, כי הוא יסיים את כל פעולות הרישום במשך כשנה, ובכך, כלשונו, "ייחסכו הוצאות של מימון כונס הנכסים" (עמ' 5, שורות 15-14 לפרוטוקול בבש"א 8405/09, מיום 22.12.09). ג. עו"ד אמיר הר ציון, ב"כ המבקשים, סירב לקבל את הצעת עו"ד אריה תוסיה-כהן, וטען, כי רק כונס נכסים חיצוני יוכל לקדם באופן יעיל ומהיר את הרישום. הוא הדגיש, כי הנושאים שאליהם התייחס עו"ד אריה תוסיה-כהן אינם חדשים וכי עורך הדין הקודם של המשיבים, עו"ד רזי בטט, כבר עשה חלק מדברים אלה והצהיר כי יפנה לבית המשפט בתוך 45 יום כדי להסדיר את עניין ייפוי הכוח של הבעלים של החלקה. הצהרה זו ניתנה ביום 15.2.06. למעשה, לטענת עו"ד הר ציון, מאז - במשך כ-4 שנים - לא התקדם כמעט דבר. ד. עו"ד רמי ארטמן - הכונס המוצע על ידי המבקשים - נכח באולם, פירט את נסיונו, ואת הערכת הזמן לסיום מלאכתו (מספר חודשים לאחר סיום ההליכים בבית המשפט בעניין ייפוי הכוח). עו"ד ארטמן, ענה לשאלות בית המשפט, ומסר כי השכר אותו הוא מבקש ככונס נכסים, הוא 3,000 ₪ (בתוספת מע"מ) לכל דירה, ובסה"כ 30,000 ₪ (שכן מדובר בעשר דירות), ובנוסף לכך, יש לשלם למודד סך של 1,200 ₪ לכל דירה. ה. בשלב זה, הודיע עו"ד תוסיה-כהן, כי ישקול בחיוב להמליץ למרשו להסיר את ההתנגדות למינוי עו"ד ארטמן ככונס נכסים, אך היתנה זאת, תחילה, בכך שתינתן לו אפשרות לבדוק ולראות את התשריט של הבית המשותף שיוכן על ידי המודד מטעם כונס הנכסים (עמ' 10, שורות 6-5 לפרוטוקול). בהמשך טיעוניו, הוסיף עו"ד אריה תוסיה-כהן, ב"כ המשיבים, בקשה נוספת, באותו נושא, והיא, כי יתאפשר לו, בצמוד למודד האמור, לצרף מודד נוסף מטעמו, שימדוד את הבתים והדירות (עמ' 10, שורות 14-12). ו. עו"ד הר ציון התנגד לכל דרישה או בקשה של עו"ד תוסיה-כהן. 23. במצב דברים זה, אין מנוס מלהכריע בבקשה לגופה, על פי הדין. דיון 24. כפי שציינתי לעיל (פיסקה 15), ב"כ המבקשים מסתמך על תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1994 (להלן - "תקנות סד"א"), אשר הכותרת שלה היא "מינוי כונס נכסים", ואשר זה הנוסח המלא של התקנה (ההדגשה - הוספה): "(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה: (1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו; (2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו; (3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים; (4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים. (ב) בית המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יכול להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בענינים אלה או בענינים אחרים לפני המינוי". 25. בקיץ תשס"ח, כתבתי החלטה מפורטת העוסקת בתקנה האמורה, ובסמכות בית המשפט למנות כונס נכסים, לאחר מתן פסק דין (ראה: בש"א 7150/07 ס.א.ד.ר. חברה לעבודות בניין בע"מ נ' ויקטור יונה; , ההחלטה ניתנה ביום כח בתמוז תשס"ח (31.7.08); להלן - "פרשת ס.א.ד.ר."). באותה החלטה (החל מפיסקה 41 ואילך), הסברתי את הצורך המשפטי במינוי כונס נכסים, לשם מימוש פסק דין כספי (נשוא הדיון בפרשת ס.א.ד.ר. הנ"ל). אינני רואה צורך לחזור במפורט על כל נימוקיי באותה החלטה, ואסתפק בהזכרת חלקם וציטוט תמצית מן הדברים שכתבתי. כבר עתה, אומר, מראש, כי ניתן ליישם דברים אלה, ובקל וחומר, למצב בתיק זה, שבו מדובר בעתירה לרישום נכס, ובמיוחד כאשר בתביעה העיקרית אחת מן העתירות של המבקשים (התובעים) הייתה מינוי כונס נכסים (ראה: פיסקה 5 לעיל), ובפועל, בשלבים הראשונים של הדיון בתיק העיקרי, מונה עו"ד עמי פולמן ככונס נכסים על ידי כב' השופטת איילה פרוקצ'יה, עוד ביום 25.10.99 (ראה: פיסקה 6 לעיל). 26. מקומה של תקנה 388, במסגרת תקנות סד"א, היא במסגרת סימן ג (שכותרתו "מינוי כונס נכסים"), בתוך פרק כח, הנושא כותרת "סעד זמני". אולם, אין חולק, כי מינוי כונס נכסים, כעולה מן המילים המודגשות (בפיסקה 24) של תקנה 388(א)(1), חל גם על סיטואציה שבה כבר ניתן פסק דין, כמו בפרשה בפניי. עמד על כך הנשיא, כב' השופט מאיר שמגר (שלדבריו הסכימו כב' השופטים - שלימים מונו כמשנה לנשיא, כל אחד במועדו - תיאודור אור ואליהו מצא), באחד מפסקי הדין, אשר מצוטט רבות בפסיקה (באתר נבו, מוזכר פסק דין ב-279 פסקי דין והחלטות), לעניין מינוי כונס נכסים לביצוע פסק דין (ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן, פ"ד מט(2) 102, בעמ' 112-111 ; להלן - "פרשת רוט"): "תקנה זו, אשר מקורה בדיני היושר, שלובה בפרק הסעדים הזמניים שבתקנות. אולם למרות מיקומה של התקנה כחלק מהליכי הביניים, מוסמך בית המשפט מכוח תקנה 338 למנות כונס נכסים גם כסעד קבוע לאחר מתן פסק הדין (338(א)(1)). תפקידיו של כונס זה שונים בתכלית מתפקידי חברו אשר מונה לתפקיד זמני אגב הדיון; בעוד שתכלית מינויו של הכונס הזמני לנקוט אמצעים לשמירה ולניהול של רכוש עד לבירור המחלוקת בין בעלי הדין (רע"א 7/89 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' חברת נשר סוכנות לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 683 [להלן - "פרשת רותם"]), הרי ייעודו של הכונס, הממונה לאחר מתן פסק הדין, לשמש אלטרנטיבה להליכי הוצאה לפועל. הליך זה נהוג לכנותו הוצאה לפועל מן היושר (equitable execution), ושורשיו בהליך האנגלי אשר הקנה הגנה בידי אדם אשר לא הצליח לממש זכותו כלפי החייב בהליכים רגילים במשפט המקובל (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 585)". 27. וראה גם את המשך דברי הנשיא שמגר, בדבר מהות הסעד האמור במשפט האנגלי, כולל: התפתחותו, גבולותיו והעיתוי להפעלתו (שם, בעמ' 112, בין האותיות ג-ה), והדגשתו כי אם מנסיבות העניין, ניתן להסיק כי הליכי מימוש רגילים, לא יהיו אפקטיביים, "כי אז די בכך כדי להצדיק את הפנייה אל הוצאה לפועל מן היושר, בלא שיהא צורך לבצע ניסיון פורמאלי כלשהו במישור ההליך הרגיל" (פרשת רוט, שם, בעמ' 113-112). 28. ניתוח סמכות זו מצויה בפסק דינו של כב' השופט - כתוארו אז - חיים כהן (שלדבריו, הצטרפו כב' השופטים ויתקון ומני), בע"א 329/67 בלומה כהן-רייך (הולצמן) נ' שלמה אייגר, פ"ד כב(1) 91, בעמ' 93-92). 29. כאשר דנים השופטים זוסמן ולוין בענייני "הוצאה לפועל מן היושר", מובאת, כדוגמא לצורך במינוי כונס נכסים, מצד הזוכה, מקרה שבו החייב "התקשר עם פלוני לשם קניית מגרש או בית, אך לא רשם את הרכוש על שמו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, ירושלים, 1995), עמ' 623). במקרה זה, כדי למנוע מצב שבו לחייב אין אינטרס לרשום את הנכס על שמו, העיקול לא יעזור, שכן "קניינו שביושר של החייב והעיקול, יכולים להתקיים זה בצד זה לעולמי עד, והחוב לא ייפרע" (שם, שם). לעומת זאת, אם ימנה בית משפט כונס נכסים לפי תקנה 388, אשר יקבל סמכויות מבית המשפט על פי תקנה 388(א)(4), כי אז יכול אותו כונס, "לתבוע את המוכר ולהעביר לו את הרכוש, יחתום, במקום החייב, על שטר מכר בלשכת רישום המקרקעין, ולאחר מכן, יוכל הוא, כונס הנכסים, אף לממש את הרכוש" (שם, שם). 30. דוגמא זו, היא אילוסטרציה לכך שרק הליך שאותו מנהל כונס הנכסים, בפיקוח בית משפט, יכול להביא עמו את התוצאה, אשר אליה חותר ההליך המשפטי, קרי: ביצועו של פסק דין, ומניעת התחמקותם של הנתבעים, בתואנות מתואנות שונות. 31. ראוי לציין כי כיום, לאחר תיקון התקנות בשנת תשס"א, נוספה תקנה 387ב לתקנות סד"א, אשר אומנם עוסקת בכינוס נכסים זמני, אך ניתן ליישמה ולהפעילה, בקל וחומר, על כינוס נכסים לאחר פסק דין, במסגרת "הוצאה לפועל מן היושר". במסגרת תקנה זו, רשאי בית משפט להעניק לכונס הנכסים סמכויות רחבות ביותר, כמפורט בתקנה 387ב, אשר זו לשונה (כאשר יש לזכור כי רשימת הסמכויות הנקובה בתקנה 387ב(ג), אינה רשימה ממצה, שכן ברישא של ס"ק ג, מופיע צמד המילים "בין השאר"): "(א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן - צו כניסה לחצרים). (ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן: (1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים; (2) לחפש את הנכסים; (3) לצלם או להעתיק את הנכסים; (4) לתפוס את הנכסים; (5) להחזיק בנכסים; (6) לשמור או לבטח את הנכסים; (7) לנהל את הנכסים; (8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן. (ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 390, 391 ו-392". 32. לאור הקביעה הנורמטיבית של הנשיא שמגר בפרשת רוט (שם, בעמ' 113, מול האות ו), כי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אינו מאיין את סמכות בית המשפט למנות כונס נכסים, לאחר פסק דין, מכוח תקנה 388 לתקנות סד"א, מתעוררת, מאליה, השאלה, כפי שהציב אותה הנשיא מאיר שמגר: "עלינו להעמיק ולבחון מהם גדר השיקולים למתן סעד מן היושר" (פרשת רוט, שם, בעמ' 114, בתחתית העמוד). 33. לאחר הצגת המגמות השונות בתיאוריה של סדרי הדין האזרחיים, דהיינו: מגמת היציבות, אשר תוחמת את שיקול דעתו של השופט, לעומת המגמה הרואה בסדרי הדין מכשיר לגילוי האמת ולעשיית צדק, אשר מרחיבה את גמישות השופט (פרשת רוט, שם, בעמ' 115, מול האות א), מסביר הנשיא שמגר, כי סעדים מן היושר (כולל: הסעד של מינוי כונס נכסים, במסגרת הוצאה לפועל מן היושר), "אינם מוסיפים זכויות חדשות לצד להליך, אלא ייעודם לסייע למימוש זכויות הקיימות בדין" (שם, שם, מול האות ד). לכן, במסגרת מגמת ההרחבה והגמישות של סדרי הדין, מגיע הנשיא שמגר למסקנה, כי "אין זה אלא טבעי, כי כאשר נראה כי ההליך הסובסטאנטיבי לא הצליח להעניק את הסעד הראוי למקרה הנידון, מן הראוי שבתי המשפט יושיטו ידם לזכאי, לציידו בסעד הצודק והנוח בנסיבות העניין" (שם, שם, בין האותיות ד-ה). 34. כאשר מדובר בחוב כספי עולים שיקולים מערכתיים, האם להעביר את הנושא להוצל"פ או להותירו בידי בית משפט שנתן את פסק הדין, כי "למקום שבו הנפגע עשוי לבוא על תיקונו בדרך המלך [קרי: ההוצאה לפועל], אין בית המשפט נדרש לסלול למענו דרך חליפין, אפילו דרך זו נוחה וצודקת יותר" (פרשת רוט, שם, שם, מול האות ו; וראה הדיון על כך בהחלטתי בפרשת ס.א.ד.ר., בפיסקאות 61-60). 35. בפרשת ס.א.ד.ר. הוספתי ואמרתי, "כי חלו התפתחויות בפסיקה ביחס להיקף שיקול הדעת, למנות כונס נכסים לפני פסק דין. להערכתי, אוצלת פסיקה זו על פרשנות תקנה 388 לתקנות סד"א, גם כאשר מדובר בכינוס נכסים לאחר מתן פסק הדין, באופן שבו יש לתת לתקנה 388 פרשנות מרחיבה, כאשר מופעלת התקנה ביחס לכינוס נכסים לאחר מתן פסק דין, וזאת, בקל וחומר: אם כונס נכסים לפני מתן פסק דין, הינו בעל סמכויות רחבות, כאשר עדיין לא ברור מה תוצאות ההליך, לא כל שכן, שיש להרחיב את סמכויות כונס הנכסים לאחר פסק הדין, כאשר המבקש מחזיק בידו את פסק הדין, ולא רק כתב תביעה" (פרשת ס.א.ד.ר., פיסקה 62; ההדגשות - במקור; וראה גם הניתוח והאסמכתאות המובאות בהמשך הגבייה, שם, בפיסקאות 75-63). 36. במקרה שבפנינו, אין כל ספק כי הנתבעים, ככאלה, אינם מסוגלים לבצע את פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לרישום (הן של הבית המשותף והן של הדירות, כולל הסרת העיקולים, שימוש בייפוי כוח ועוד), וכי משימות אלה, מטבע ברייתן, מבוצעות על ידי עורכי דין. 37. מי הוא עורך הדין המתאים לביצוען: בא כוחן של הנתבעות (עו"ד אריה תוסיה-כהן) או כונס נכסים חיצוני (עו"ד רמי ארטמן)? 38. אין לתת מראש מרשם, והנחיות שיתאימו לכל תיק. הדבר תלוי, בעיקרו של דבר, בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה; במשך הזמן שחלף, שבו ניתנה לנתבעות הזדמנות לבצע את הרישום; בקושי של הרישום; בצורך (או בהיעדר הצורך) להיעזר בבית המשפט, כמי שמוסמך ליתן הוראות וצווים, אשר ייקלו על הרישום. אין זו רשימה "סגורה" של שיקולים. הבאתי את העיקריים שבהם. 39. בתיק שבפניי, כפי שניתן להסיק מן הראיות והמסמכים שהוצגו בפניי (מבלי שעברו הם הליך "מסודר" של חקירות נגדיות), עולות שאלות מעשיות של עשיית שימוש בייפוי הכוח של בעלי הקרקע, שניתן לפקודת עו"ד אליהו פרנס, שאינו מוכן לעשות בו שימוש, לשם סיום הליכי הרישום, וזאת, לאור טענות (שלא בדקתי את נכונותן) כי לבעלי הקרקע יש תביעות או דרישות כלפי הנתבעים. נושא זה מחייב הכרעה, אלא אם כן יצליח כונס הנכסים, עו"ד רמי ארטמן, מכוח ניסיונו, להביא את הצדדים להבנות. 40. נושא נוסף, המחייב התייחסות הוא זה: הוצגו בפניי נסחים של חלק מן החלקות שעליהן בנויים הבניינים שבתוכם מצויות הדירות שיש לרשום. בדיון בפניי, עלתה שאלת הסרת העיקולים על הנדל"ן שעליו נבנה הבית (נדל"ן המכיל 4 חלקות - 71-68 של גוש 30311). גם כאן, אינני רואה צורך, לקבוע מראש, מסמרות, האם דרישת פקידי לשכת רישום המקרקעין להסרת העיקולים - שנרשמו לאחר רישום הערות האזהרה לזכות הרוכשים - היא דרישה מוצדקת, אם לאו. מכל מקום, אין ספק כי לכונס נכסים, אשר ממונה על ידי בית משפט, והוא זרועו הארוכה של ביתה משפט, יהיה יותר קל, עקב מעמדו, לפתור נושא זה, לפחות באופן מעשי (מדברי ב"כ הצדדים בדיון בפניי הבנתי כי מבחינתם אין כל רצון להכריע בשאלות משפטיות תיאורטיות ועקרוניות, אלא הם רוצים, באופן פרקטי, להגיע לתוצאה, קרי: רישום הבניינים כבתים משותפים ורישום הדירות על שם הרוכשים, הם המבקשים שבפניי). 41. בהקשר זה, אציין כי לכונס הנכסים המוצע, עו"ד רמי ארטמן, יש ניסיון עשיר של רישום 2,500 (קרי וכתיב: אלפיים וחמש מאות) בתים משותפים מטעם חברות קבלניות ארציות ומשרד השיכון, בכל רחבי הארץ (ראה: עמ' 28-25 לפרוטוקול מיום ה טבת תש"ע (22.12.09)), וזאת עשה עו"ד ארטמן, לכל אורך שנותיו הרבות כעו"ד, משנת 1975. 42. אליבא דאמת, גם עו"ד אריה תוסיה-כהן, ב"כ המשיבים (החברה הקבלנית ובעל מניותיה העיקרי), לא הטיל ספק בכישרונו וביכולתו המקצועית של עו"ד רמי ארטמן למלא את תפקיד כונס הנכסים בתיק זה. 43. ב"כ המשיבים, הוסיף וטען כי מינוי כונס נכסים כרוך בעלות כספית גבוהה מאוד (עו"ד תוסיה-כהן עשה חשבון של שכ"ט עו"ד בשיעור של כ-8% מערך הנכסים, לפי הפריט של שכ"ט עו"ד "למימוש", כאשר כל דירה שווה כחצי מיליון דולר, והגיע לסכומים גבוהים ביותר). ברם, "חשש" זה, אינו אקטואלי יותר, וזאת לאור הצהרת עו"ד ארטמן, כי הוא מעמיד את שכ"ט עו"ד לרישום בסך של 30,000 ₪, בתוספת מע"מ (3,000 ₪ לכל דירה), ושכ"ט עו"ד נוסף, אשר ייקבע על ידי בית המשפט, בגין הליכים שיאלץ כונס הנכסים לנקוט, אם אכן ינקוט, בסוגיית ייפוי הכוח והסרת העיקולים (ראה: פיסקאות 39 ו-40 לעיל). 44. נותרה לנו, איפוא, באופן מעשי, השאלה הבאה: האם שתי הדרישות של עו"ד אריה תוסיה-כהן, (1) כי יקבל לידיו עותק מן התשריט שיערוך המודד (שימונה על ידי כונס הנכסים), ו-(2) כי המודד מטעמם של הנתבעים ייכנס לביתם של המבקשים ויתר בעלי הדירות, בעת ביצוע המדידות על ידי המודד מטעם הכונס (ראה: פיסקה 22(ה) לעיל), האם שתי דרישות אלה מוצדקות הן לגופן, ויש להתחשב בהן כתנאי לקבלת הסכמת עו"ד אריה תוסיה-כהן, ב"כ המשיבים, למינוי כונס הנכסים. 45. תשובתי על שאלה זו היא שלילית, לחלוטין. אנמק דבריי, בקיצור. 46. הנימוק הראשון מבוסס על "מעמדם" של הצדדים: הנתבעים, אשר במשך יותר מ-15 שנים אינם מקיימים את חובתם על פי ההסכם לרישום הדירות על שם הרוכשים (החובה החוזית היא מיום 9.5.1994; ראה: פיסקה 4 לעיל), ממשיכים בדרך זו ואינם מקיימים פסק דין שניתן בהסכמתם לרישום הבית המשותף והדירות עוד בשנת 2006 (ראה פיסקה 11 לעיל) - אינם נמצאים במצב שבו זכאים הם לדרוש דרישות ולהתנות תנאים כלפי הרוכשים, כאשר אלה פונים לבית משפט למינוי כונס נכסים, למעלה מ-3 שנים לאחר שניתן פסק דין לחובת הנתבעים, והוא לא בוצע על ידם . 47. פרט לפגם מוסרי וערכי זה, גם לגוף העניין, אין לנתבעים אינטרס ממשי, בר הגנה משפטית, המצדיק להיענות לשתי בקשותיהם. 48. ב"כ המשיבים, עו"ד אריה תוסיה-כהן, הודה, ברוב הגינותו - בתשובה לשאלת בית המשפט - כי אין ברשותו פסק דין או אסמכתא חוקית כלשהי, התומכת בבקשותיו אלה. 49. אם הבנתי את ב"כ המשיבים, עו"ד אריה תוסיה-כהן, הוא זקוק למידע בדבר המדידות, לצרכים עתידיים, אם וכאשר יהיו מרשיו חשופים לכך שיידרשו לשלם למבקשים את סכום הפיצויים שנקבעו בפסק הדין (בפיסקה 7 שבו; פסק הדין במלואו, מצוטט בפיסקה 11 לעיל של החלטתי זו). לדברי ב"כ המשיבים - ואינני מביע כל עמדה ביחס לנכונותה של טענה זו - אם יהיה בידו המידע שיוכל למסור לו המודד מטעמו, הוא יוכל לעשות בכך שימוש כטענת הגנה (מלאה או חלקית), כנגד דרישות המבקשים לקבלת מלוא הפיצוי המגיע להם על פי פסק הדין עקב האיחור ברישומים של הבית המשותף ושל דירותיהם. 50. אם זה המצב, הרי אנו נמצאים כיום, הרבה-הרבה לפני אותו אירוע: דרישה כספית קונקרטית נגד המשיבים, טרם הוגשה להם על ידי עו"ד אמיר הר ציון, ב"כ המבקשים; גם אם תוגש בקשה כזו, ייתכן שהצדדים יגיעו להסדר מוסכם בכל הקשור והכרוך לכך; גם אם אפשרות אחרונה זו לא תמומש, לא ברור לי כלל ועיקר כי טענות ההגנה של הנתבעים לעניין אי הרישום והפיצויים בגין כך, קשורים הם למצב המדידה; גם אם כן, ניתן להגיע לנתונים הרלוונטיים, ללא צורך במתן אפשרות למודד מטעם המשיבים לפגוע בפרטיותם של רוכשי הדירות ולאפשר לו כניסה לדירתם (אין כאן המקום להרחיב, אך הזכות לפרטיות מעוגנת כיום גם בחוק של הכנסת וגם בחוק יסוד). 51. ככל שהדבר נוגע למפת המדידות שתאושר על ידי רשם המקרקעין, ואשר תהווה חלק מצו רישום הבית המשותף, אין ב"כ המשיבים זקוק להסכמותיהם של המבקשים, והוא יהיה רשאי לגשת ללשכת רישום המקרקעין, לאחר רישום הבית המשותף, לשלם את האגרה (הנמוכה) ולקבל צילום של מפת המדידות (שלא להזכיר את האפשרות האנושית והחברתית - שלצערי מיום ליום נעשית קשה יותר ויותר - והיא: פנייה לעורך הדין של הצד השני, ובעקבות שיחה על כוס קפה, לקבל את המפה, כאשר מתווסף לה גם חיוך). 52. על כל פנים, במצב המשפטי הקיים, מן הטעמים שהוסברו לעיל, לא מצאתי כל נימוק בפי המשיבים, המצדיק את התנגדותם למינויו של עו"ד רמי ארטמן ככונס נכסים, במקומו של עו"ד עמי פולמן (שלעניין הסכמתו להפסיק את תפקידו ולכך שעו"ד ארטמן יחליף אותו - ראה פיסקה 17 לעיל - לא הייתה כל התנגדות מצידו של עו"ד אריה תוסיה-כהן). 53. לא אוכל להעיר לפני סיום (ברוח הדברים שכתבתי בפיסקה 105 להחלטתי בפרשת ס.א.ד.ר. הנ"ל), כי על פי השקפתי הבסיסית בית המשפט מופקד על שלטון החוק. לפיכך, חובתי היא לנקוט בכל הליך חוקי, כדי שפסק הדין ייאכף, הן לשם הבטחת זכויותיהם של המבקשים, והן לשם השגת המטרה הציבורית, החינוכית, ואף ההרתעתית, של קיום פסק דין במדינת ישראל. הותרת המצב הקיים, תוך מתן אמון במשיבים, כאשר סבלנותם של המבקשים פקעה זה מכבר, לנוכח מחדלי הנתבעים (אין בהערה זו כל התייחסות ערכית או ביקורת למעשיו של עו"ד אריה תוסיה-כהן, אישית), אינה מתיישבת עם הצהרת האמונים שניתנה על ידי לפני מינויי כשופט, שבה נאמר: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקותיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה). אני חש כי המחויבות שלי כי פסק דין שניתן על ידי, שבסיסו הוא בהסכמת הצדדים, יבוצע עד כמה שאפשר מהר. לעיתים, אנו שוכחים כי זכויות דיוניות אינן רק נחלתם של הנתבעים, כפי שהדבר נכתב ונשנה בפסיקת בית המשפט העליון. החוק ומערכת בתי המשפט נועדו להגן גם (אם לא בעיקר) על זכויותיהם של הזכאים. בתיק זה, על פי פסק הדין שניתן על ידי, מי שזכאים הם התובעים, ולכן יש להעמיד את מנגנוני החוק - כולל מינוי כונס נכסים - לרשות התובעים, כדי שאלה יוכלו לממש את זכויותיהם ולהירשם כבעלים של דירה אותה רכשו לפני 20 שנה. שכ"ט עו"ד והוצאות משפט 54. לאחר הדברים שאמרתי לעיל, אך ברור הוא כי התובעים זכאים להוצאותיהם המשפטיות, מאז הגשת הבקשה (29.6.09), שכן שכ"ט עו"ד כבר נפסק לזכותם במסגרת התיק העיקרי (ראה: פיסקאות 9-8 לפסק הדין, שצוטט, במלואו, בפיסקה 11 לעיל של החלטתי זו). 55. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות שהוגשו ולאחר ששמעתי את הצדדים, ולאור היקף הנושא, הגעתי למסקנה, כי המשיבים ישאו בהוצאות המשפט של המבקשים ובשכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. התוצאה 56. אני נענה לבקשה. 57. עו"ד רמי ארטמן, ממונה בזה ככונס נכסים, במקומו של עו"ד עמי פולמן. 58. עו"ד ארטמן יגיש לבית המשפט, בתוך 7 ימים, נוסח פורמאלי של כתב מינוי ככונס נכסים על פי דוגמת טופס 45 של תקנות סד"א, וכן כתב הסכמה לשמש ככונס נכסים וערובה של כונס נכסים, על פי טופס 46 לתקנות האמורות. 59. כפי שהצהיר עו"ד ארטמן, הוא יגיש לבית המשפט - עם העתקים לעו"ד אמיר הר ציון ולעו"ד ולעו"ד אריה תוסיה-כהן - דיווח חודשי (כל יום ראשון שלאחר ראש חודש עברי) על ההתקדמות בתפקידו. כן יהיה רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט - עם העתקים לעוה"ד הנ"ל - הן בבקשות למתן הוראות והן בבקשות ובעתירות כנגד גורמים אחרים הקשורים לתיק, ואשר צווים או החלטות כלפיהם נחוצים, לדעת עו"ד ארטמן, ככונס נכסים, לצורך קידום תפקידו והסיום המהיר של רישום הבתים המשותפים והדירות. מינוי כונס נכסיםכינוס נכסים