מעצר עד תום ההליכים הונאת אשראי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר עד תום ההליכים הונאת אשראי: ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' ס' הנשיאה הש' ר' פרידמן-פלדמן), לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום המקורי החזיק שבעה אישומים, מהם שישה המתייחסים לעורר (ולמעורבים נוספים: אישומים 1 - 3 עוסקים גם בנאשם מס' 2 והאישומים 4 - 6 עוסקים גם בנאשמים 2 - 3). לאחר מתן החלטת בית משפט קמא, הוגש כתב אישום מתוקן בו נוסף אישום נוסף המיוחס לעורר (ולנאשם 2). בתמצית, וכפי שבאו הדברים בהחלטת בית משפט קמא, כתב האישום מייחס לעורר (ולמעורבים האחרים), עבירות קשירת קשר אשר נועדו להונות בנקים, חברות אשראי וספקי מוצרים שונים, מעשים שנעשו במהלך השנים 2007 - 2008. במסגרת קשירת הקשר, הוקמו על ידי המעורבים חברות ריקות מכל תוכן או מפעילות עסקית, נפתחו חשבונות בנקים רבים, בסניפי בנקים שונים, והוצגו מצגי שווא מהם עולה כי לאותם אלה שפתחו חשבונות משרות קבועות ומכניסות כעובדים באותן חברות. מכוח זאת, ולאחר שהומצאו תלושי שכר פיקטיביים והוצגו תעודות זהות מזויפות, נתקבל אשראי בסכומי כסף משמעותיים, זאת לאחר שנוצר מצג במשך כמה חודשים לפיו קיימת לבעלי החשבונות יציבות פיננסית, ולאחר מכן, כאמור, נתקבל אשראי ונמשכו סכומי כסף ניכרים, לרבות בהמחאות ובכרטיסי אשראי. מאחר שלבנקים נמסרו פרטים שקריים באשר לזהות בעלי החשבונות - לא ניתן היה לאתרם. כמו כן, נעשה שימוש בשקים לצורך רכישת מוצרים שונים. העבירות המיוחסות לעורר, עיקרן עבירות הנוגעות לרכוש, עבירות שברגיל אינן מקימות עילת מעצר לכשעצמן. הוראת סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, מקימה עילת מעצר מקום בו קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה. בנסיבות מסוימות ניתן לקבוע כי גם מעשים הפוגעים ברכוש או השוללים רכוש פוגעים בביטחון האדם ובביטחון הציבור (ר': בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נגד מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268; בש"פ 7195/98 אלבז נגד מדינת ישראל; בש"פ 8107/02 דוד אדרי ויעקב לוי נגד מדינת ישראל. בעניין רוסלן נפסק כי עבירות רכוש טומנות בחובן, בתנאים מסוימים, סיכון טבוע כי הן יבוצעו באלימות, תוך סיכון חיי אדם, או שלמות גופו, בין אם לצורך השגת הרכוש, בין אם לשם שמירה עליו, ובין אם לצורך הימלטות המבצעים מעונש, כך למשל, בנסיבות בהן בוצעו עבירות הרכוש באורח שיטתי, לאחר תכנון מוקדם, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים. יש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע האם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון האדם ולביטחון הציבור. מדובר בעבירות שעיקרן מרמה, זיוף והכרוך בהן, כמפורט בכתב האישום, עבירות שבוצעו בתחכום, בתעוזה, בחבורה עבריינית, כאשר העורר משמש, לכאורה, כראש ומנצח על המקהלה. כל זאת, שעה שהעורר היה נתון במעצר בית. בכך הוכיח העורר (לכאורה) כי לא ניתן ליתן בו אמון, ואמון זו מילת מפתח ככל שמדובר בחלופה האמורה להפיג מסוכנות. גיבוי נוסף למסוכנותו קם מעברו המכביד במיוחד של העורר, כפי שיפורט להלן, כאשר מדובר בעבירות שמעצם טבען ניתן לבצען גם במעצר בית, כפי שהוכיח העורר הלכה למעשה. הצטברותם של כל הנתונים כמפורט לעיל, מוליך למסקנה כי המסוכנות הטמונה בעורר הנה כה גדולה, עונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר ומאסר מותנה משמעותי הרובץ לפתחו, לא היה בהם כדי למונעו מבצוע (לכאורי) של אישומים חמורים והפרתו תנאי שחרור, עד כי אין להלום חלופה אשר תפיג את מסוכנותו. לפיכך, הערר נדחה.מעצראשראיהונאהמעצר עד תום ההליכים