ניכוי מס בפעילות נמוכה ממחזור מינימום של עוסק מורשה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי מס בפעילות נמוכה ממחזור מינימום של עוסק מורשה:

1 . נימוקי הערעור:
בכתב הערעור נאמר כי בית המשפט מתבקש לבטל דרישת תשלום שומה בסכום של כ- 42,000 ₪ אשר נשלחה למבקש.
בהודעה לעוסק אשר נשלחה למערער הוחלט לדחות את השגתו מפברואר 2005. בנימוקי ההחלטה נאמר, כי השומה אשר הוצאה למערער התבססה על אי ניהול ספרים כפי שמתחייב מפעילותו העסקית של המערער ובשל התוצאה העסקית הבלתי סבירה אשר עולה מהצהרת המערער.
בין היתר טען המערער במסגרת ההשגה, כי בביקורות קודמות לא הוער לו מעולם על ניהול ספרים לקוי.
המשיב קבע כי אין לקבל טענות אלה ללא סימוכין.
עוד נאמר כי בבדיקה לא נמצאה עדות לביקורת מע"מ אשר נערכה בספרים.
אין גם למצוא הכשר בטענה כי בביקורת אשר נערכה על ידי מס הכנסה, נאמר למערער לא לכלול הוצאות מזון ולהכניס הוצאות ביגוד והנעלה.
עוד נאמר כי הסבר לגבי העדר ספרים בשל מעבר מדירה לדירה לא הניח את דעת המשיב.
המשיב נתן את דעתו על הנסיבות האישיות של המערער ונמנע מלהטיל קנס עפ"י סעיף 95 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: "החוק").
מס התשומות התבסס על מסמכים שאינם שייכים לעסק ללא רישום פרטי העסק.
המערער טען בהודעת הערעור כי הוא ניהל ספרים כחוק ועבר בדיקות קודמות על ידי מע"מ נתניה.
המשיב ידע כי המערער מוכר כאדם ישר וחיובי אולם ביטל את דבריו.
אין מקום לטענה כי לא נמצאה עדות לביקורת שכן הכל חייב להיות רשום.
כמו כן נטען כי חוצפתו של המשיב בגין אמירתו כי לא נערכה ביקורת במס הכנסה גובלת בשערוריה, שכן מנהל במס הכנסה המכיר את המערער אישית ביצע את הביקורת ואמר לו לכלול ביגוד במסגרת הספרים.
אובדן הספרים בעת המעבר מדירה לדירה מהווה כוח עליון.
שיא החוצפה היא מניעתו של המשיב להטיל קנס גבוה עקב סיבות אישיות.
אחרי שהמדינה רצחה באופן יזום את המערער, אין זה סביר כי הוא ישלם עכשיו סכום של 42,000 ₪. המערער נשאר ללא עבודה ואין מקום לדרוש ממנו סכומים שמעולם לא הרוויח.
המערער ציין כי הוא מכר את ביתו ובחלק ניכר מסכום זה קנה רכב מסחרי בעלות של 200,000 ₪. אחרי שהגיש בקשת החזר למע"מ, החל ענין הביקורת והכסף לא הוחזר.
המערער נאלץ לסגור את תיק העוסק המורשה, נשאר עם רכב גדול ללא החזר מע"מ, ללא החזרי הוצאות וללא עבודה.
המערער צרף מכתב בו תאר את מה שכונה על ידו "משפט הדרייפוס" שלו.

2. תשובת המשיב:
בתשובה נאמר כי הערעור מתייחס לשומת תשומות בגין התקופה של ינואר 2000 עד דצמבר 2001, אשר ההשגה עליה נדחתה כפי שפורט לעיל.
המערער ניהל עסק למתן שירותי שליחויות. היקפי הפעילות של המערער היו נמוכים ממחזור מינימום של עוסק מורשה כפי שפורט בטבלה נספח ב' לכתב התשובה.
בהעדר עסקאות חייבות, לא יכול המערער היה מלכתחילה לנכות תשומות כפי שדווח על ידו.
גם לגופו של ענין, בהנחה שהמערער היה עוסק, התשומות לא היו מותרות בניכוי. בביקורת שנערכה בספרי המערער אצל המשיב, התברר כי בכל שנה ביקש המערער החזרים, שכן עפ"י הדיווחים שלו עלו התשומות המדווחות על סך העסקאות המדווחות.
המשיב בדק את ספרי המערער והתברר כי המערער ניהל את ספריו שלא כדין והחשבוניות נוכו שלא כדין.
המערער ניכה תשומות למרות שהן התייחסו למגוון חשבוניות אשר לא היו קשורות לעסק שניהל. בכלל זה מדובר בתשומות הקשורות בכלי הרכב של ביתו, הוצאות ביגוד והנעלה, הוצאות טיפולי שיניים, תרופות, חשמל בבית וכדומה.
פירוט מדגמי צורף כנספח ג'.
החשבוניות לא כללו מע"מ, לא היו מפורטות ולא היו ערוכות לפי התקנות.
הביקורת אף העלתה כי המערער לא רשם את התשומות בספרי העוסק, אלא ארז אותן בצרורות במעטפות נייר ולכן לא ניתן היה להתחקות אחר מקור הניכוי.
החשבוניות אינן עומדות בהוראות סעיף 38 לחוק.
המערער אף ניהל את ספריו בסטיה מהותית מהנדרש.
המשיב יכול היה לפסול את ספרי המערער ולהטיל עליו קנס בשיעור 1% מכל עסקאותיו לשנות המס 2000-2005. מינימום הקנס היה מגיע לסך של כ- 14,000 ₪.

כאמור, מחזורי העסקאות של המערער היו מחזורים של עוסק פטור, אולם המערער דיווח על עצמו כעל עוסק ולכן דרש החזרים.
המשיב יכל לבחור באחת משתי האפשרויות: מיסוי המערער בהתבסס על הרישום כפי שנערך בפועל. כלומר, בדרך של מיסוי מס התשומות שאינו מותר בניכוי. דרך זו היתה מחמירה עם המערער שכן מס התשומות יחוייב כמעט במלואו בעוד המחזור המדווח היה נותר על כנו.
האפשרות השניה, בה בחר המשיב, היתה לשום את המערער בדרך של חיוב מס תשומות העולה על סך מס העסקאות שדווח.
המשיב חייב את המערער בהחזרים שהוחזרו ממע"מ למערער. כלומר, השבת המצב כפי שהיה צריך להיות לו היה נאשם המערער כעוסק פטור. המשיב בחר בדרך זו בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער בדרך המקלה איתו. למרות זאת בחר המערער שלא לשתף פעולה.
הנטל מוטל על המערער, שכן אין מקום לראות במס תשומות המגובה בחשבוניות שאינן מפורטות ואסופות בצרורות בשקיות - משום מסמכים הראויים לניכוי כמס תשומות.
המשיב לא יכל לקשור בין התשומות לעסקאות והמערער לא מסר פרטים ולא הציג ספרים.

3. ניהול ההליך:
בישיבת קדם משפט אשר התקיימה בינואר 2009, טען המערער כי יש לסגור את התיק וכי הוא במצב כלכלי קשה ביותר, הוא ובני משפחתו חיים בקראוון בלי מים וחשמל והמדינה חייבת לו הרבה כסף.
עוד נאמר על ידו כי אינו יודע מה זה תצהירים.
המשיב הודיע כי יוגש על ידו כתב תשובה ותצהירים, כאשר כתב התשובה פורט על ידי לעיל.
מטעם המשיב הוגש תצהירו של מר אליהו מרחב מנהל תחום ביקורת במע"מ נתניה.
התצהיר חזר על האמור בכתב התשובה.
המערער לא הגיש תצהירי עדות ראשית אולם עדותו נשמעה במהלך הדיון.

לדברי המערער בדיון, הוא התגורר בשמונת החודשים האחרונים בלי חשמל וביוב, ורק לפני מספר ימים קיבל תצהיר עדות ראשית כאשר הוא מתייצב למשפט רועד ונאלץ להתמודד עם שקרים.
בתחילה ביקשו 50,000 ₪ ולאחר מכן ביקשו סכום של 20,000 ₪, והמשיב סיפר סיפורים שהוא חייב כסף.
ב"כ המשיב חקר את המערער בחקירה נגדית.
בחקירתו הנגדית טען המערער כי לא נאמר לו שיש דבר כזה כמו עוסק זעיר פטור, ומכיוון שהוא אמור להרשם במע"מ עפ"י החוק הוא נרשם במע"מ וניהל ספרים.
עם זאת, אישר המערער שלא ניהל ספר הזמנות שכן היה שליח עצמאי. "הייתי מקבל קריאה תבוא ותיקח מעטפה והיו נותנים לי כמה גרושים" (עמ' 6 לפרו').
המערער טען כי בחשבוניות הדלק אשר הוצגו על ידו למשיב לא נרשם שמו, שכן "זה רק היה בראש שלי".
המערער אמר כי יתכן שהגיש למע"מ חשבוניות בגין רכישת מכשיר DVD ויכול להיות שזה לא תקין "למרות שאני יודע שאין עסק בישראל שלא מכניס לפחות טלוויזיה".
משנשאל המערער היכן נרשמו החשבוניות אשר הוגשו למשיב בתוך מעטפות בספריו, ענה "אני מוחה על החוצפה לבוא ולשאול אותי איפה רשמתי את החשבונית בספרים. אני נשבע שרשמתי". עוד העיד המערער כי הכל היה מתוייק לפי תאריכים.
משנשאל המערער היכן יש חורים בחשבוניות אשר היו מתוייקות לפי טענתו, טען כי תייק אותן במהדק או במעטפות ליד התאריכים.
המערער סרב לחקור את מר מרחב, שכן לדבריו אין לו שאלות לאדם מסוגו.
המערער טען כי אין הסבר כיצד נדרש ממנו עתה סכום של 20,000 ₪ בלבד, ובלי בושה מראים לו חשבונית ומבקשים מאדם שחי כמוהו במשך 8 חודשים לציין היכן רשם את החשבונית.
לדבריו, מעולם לא שיקר ואם יצטרך לשלם סכום כלשהו מתוך 600 ₪ אותו הוא מקבל בגין הבטחת הכנסה, הוא יכנס לכלא ואשתו תישאר לבד בקראוון.
ב"כ המשיב חזר על האמור בכתב התשובה. המשיב הסביר כי הסכום שעומד לתשלום הוא סכום של 21,672 ₪, אשר נובע בגין הפרש יתרה של החזר על רכב בסך 16,757 ₪.
המערער טען כי מדובר בתירוץ כדי להוריד את הסכום ולא ניתן להחזיר דבר שסרבו לשלם לו.

4. החלטה:
עוסק זכאי לנכות ממס שהוא חייב מס תשומות הכלול בחשבנויות מס אשר הוצאו לו כדין, לפי הוראת סעיף 38(א) לחוק.
ברע"א 3646/98 כ.ו.ע לבניין בע"מ נ' מס ערך מוסף, פ"ד מז(4) 894 נקבע "בערעור מס ערך מוסף לעניין ניכוי מס תשומות, 'נטל השכנוע' על העוסק המבקש לנכות את המס. נטל זה מלווהו מתחילת הדרך עד סופה ויחד איתו מוטל על העוסק 'נטל הבאת הראיות'. 'נטל הבאת הראיות' עובר למנהל כאשר הפנקסים נוהלו כדין ולא נפסלו והמנהל הוציא שומה לפי מיטב השפיטה. נטל זה עובר אל המנהל כאשר השאלה שבמחלוקת היא פנקסית או שהצדדים חלוקים בשאלה אם המחלוקת היא כזו. כאשר המחלוקת היא לבר-פנקסית, 'נטל השכנוע' ו'נטל הבאת הראיות' על העוסק".
נראה כי במקרה הנוכחי לא יכול היה אכן המערער מלכתחילה לנכות את התשומות אשר נדרשו על ידו, שכן היקפי הפעילות שלו היו נמוכים ממחזור מינימום של עוסק מורשה כפי שנקבע בסעיף 31(3) לחוק.
העסקאות עצמן פורטו בסעיף 7 לכתב התשובה, והמערער אף אישר במסגרת חקירתו הנגדית כי הוא מאשר את הסכומים עליהם דיווח.
מהפירוט אשר ניתן בסעיף 7, עולה במפורש כי בכל שנה ביקש המערער החזרים מהמשיב, שכן עפ"י דיווחיו עלו התשומות המדווחות על סך העסקאות המדווחות.
עדותו של המשיב, על פיה לא נרשמו התשומות בספרי העוסק אלא שהן נארזו בצרורות מבלי שהן קיבלו ביטוי בספר תקבולים - לא נסתרה.
גם לגופו של ענין, מתוך עיון בפירוט המדגמי של התשומות שנכללו במעטפות, נספח ג' לכתב התשובה, נראה אכן כי המערער לא עמד בנטל להוכיח כי מס התשומות אשר נדרש הינו בגין חשבוניות אשר ניתנו לו במסגרת עסקו.
מדובר כאמור בחשבוניות דלק ללא פירוט וללא שם, בחשבונית בגין בר עומד מאת חברה בשם מעיינות בע"מ, בחשבונית בגין תשלום עבור מכשיר DVD, חשבוניות בגין בגדים, חשבוניות של מסעדת בורגראנץ' ומסעדה מזרחית מגנדה וחשבונית בגין נעליים.
חשבוניות אלה אינן עומדות בדרישת הוראות סעיף 38 לחוק.
בנסיבות הענין מקובלת עלי הדרך שבה בחר המשיב, שהיא הדרך הקלה יותר למערער. כלומר, המשיב שם את המערער בדרך של חיוב מס התשומות העולה על סך מס העסקאות שדווח - חיוב המערער בהחזרים שהוחזרו ממע"מ במהלך התקופה הרלוונטית.
אין ספק כי חיוב מס התשומות שאינו מותר בניכוי, מבלי למסות את מס העסקאות מעבר למחזור המדווח, היה מביא לתוצאה קשה יותר מבחינת המערער.
ממסמך ה', מכתב אשר נשלח למערער, עולה כי החשבוניות הוחזרו לו וניתנה לו אפשרות לסדר את החשבוניות בקלסר, לרשום אותן בספר תקבולים ולהוציא חומר שאינו רלוונטי.
המערער בחר שלא לעשות כן.
אין גם מחלוקת כי המערער לא ניהל ספרים כדין, שכן עפ"י עדותו לא ניהל ספר הזמנות.
עיקר טענות המערער כלפי המשיב מתייחס למצבו האישי ולטענה כי הוא מובטל בגין המדינה.
לאור כל האמור לעיל, אין מקום לערעור ודינו להדחות.
בנסיבות הענין ולאור תיאור מצבו האישי של המערער, אשר אף נלקח בחשבון על ידי המשיב, אינני רואה מקום ליתן צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון