קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עלות תחזוקת מעליות גבוה ללא אפשרות החלפת ספק: המבקש הינו בעליה של אחת הדירות בבית מגורים משותף הממוקם ברח' לוין 22 ראשל"צ, בו מותקנות שתי מעליות מסוג מיצובישי. ביולי 2003 נחתם הסכם בין הצדדים, או ליתר דיוק, בין המשיבה לבין נציגות הבית המשותף הנ"ל, לפיו התחייבה המשיבה לספק שרותי תחזוקה לשתי המעליות המותקנות בבנין. התובע, כאחד מדיירי הבנין משלם את חלקו בהוצאות הנדרשות ע"י המשיבה עבור שרותי התחזוקה למעליות. לימים התברר לנציגות הבית המשותף, לדייריו ולתובע בכלל זה, כי עלות שרותי תחזוקת המעליות המסופקים ע"י המשיבה גבוהים ויקרים באופן ניכר מאלה הניתנים ע"י חברות אחרות המספקות שרות לתחזוקת מעליות. נסיונם של דיירי הבנין ונציגותם להחליף את ספקית השרות בספקית זולה יותר עלה בתוהו משום, כך התברר להם, שהמשיבה היא ספקית השרות היחידה המספקת שרותי התחזוקה ותיקונים למעליות מתוצרת מיצובישי. בירור נוסף העלה כי על מנת לאפשר לדיירים להתקשר בהסכם תחזוקה ומתן שרות עם חברה זולה יותר, עליהם להחליף את לוח הבקרה וחלקים נוספים במעליות אשר עלותם גבוהה. בנסיבות אלה, כך טוען המבקש, מנוצלים דיירי הבנין, והוא בכלל זה, ע"י המשיבה הגובה מהם סכומים גבוהים ובלתי סבירים עבור מתן השרות, מבלי שיש להם אפשרות לפנות לחברות תחזוקה מתחרות - זולות יותר. פניה כזו, תאלץ אותם, בכל מקרה, לשאת בהוצאות גבוהות לשם החלפת החלפים ולוחות הבקרה, כאמור לעיל. על רקע נסיבות אלה, תובע המבקש - התובע, בשמו ולמעשה בשם כל דיירי הבנין - פיצוי כספי מהמשיבה בגין התקופה בה שילמו עבור שרותי התחזוקה ביתר. פיצוי זה עבור כל דיירי הבנין, הוא מעריך בכ-.72,000 ₪. לטענתו מדובר ב"גביית היתר" בלתי חוקית, של המשיבה עבור שרותי התחזוקה וחלפים, שהיא מספקת להם. את הנזקים לכלל חברי הקבוצה, המשתמשים בשרותי התחזוקה שמספקת המשיבה, אשר בשמם הוא מבקש לתבוע כתובע ייצוגי, אם תתקבל בקשתו, מעריך המבקש בכ-45 מליון ₪ לתקופה של 7 השנים האחרונות (בגין גביית יתר בלתי חוקית עבור שרותי תחזוקה והחלפת חלפים). טוען המבקש בכתב התביעה ובבקשתו להכיר בה כתובענה ייצוגית, כי גביית יתר זו, שבוצעה ע"י המשיבה במשך השנים האחרונות (התביעה מתייחסת לתקופת 7 השנים האחרונות בשל מגבלת ההתיישנות) נוגדת את חוק ההגבלים העסקיים. כבעלת מונופולין בתחום עיסוקה, נהגה היא, בניגוד לסעיף 29 א' לחוק ההגבלים העסקיים. כן הפרה היא, לטענתו, את הוראות סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן - טענה שנזנחה על ידו בכתב סיכומיו. את טיעוניו מבסס המבקש על היותה של המשיבה הספקית היחידה בארץ של חלפים ומתן שרותי תחזוקה למעליות מסוג מיצובישי וככזו מעמדה הוא כמעמד של מונופולין. המשיבה מנצלת את מעמדה זה וגובה, לטענתו, מחירים גבוהים "פי 3 ופי 4 מהסכמי שרות למעליות אחרות" שאינן מסוג מיצובושי. בכך יש לראותה כמנצלת לרעה את מעמדה בשוק, כאמור בסעיף 29א'(1) לחוק. האם מדובר במונופולין - כטענת המבקש. סעיף 26(א) לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר מונופולין: "לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שרותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד (להלן: "בעל המונופולין). על קיומו של מונופולין, כאמור, יכריע הממונה בהודעה ברשומות. אין חולק כי המשיבה לא הוכרזה "כבעלת מונופולין". על המבקש להראות, איפוא, כי הנסיבות מצביעות על היותה של המשיבה במעמד של מונופולין. זאת לא עלה בידו. המשיבה היא, אמנם, הספקית היחידה של שרותי תחזוקה ואספקת חלפים למעליות המיוצרות על ידי חברת מיצובישי. עם זאת אינני סבור כי עובדה זו מצביעה על קיומו של מונופולין. המחוקק ראה כבעל מונופולין, בין השאר, את מי שמרכז בידיו אספקת למעלה ממחצית מכלל הנכסים או "השרותים" מסוג מסוים בשוק או במשק. המשיבה היא, כאמור, ספקית השרות הבלעדית למעליות מיצובישי, ואולם אין בעובדה זו כדי להקנות לה מעמד של ספקית בלעדית של שרותי תחזוקה למעליות, או בשיעור של "יותר ממחצית מכלל מתן שרותים" מסוג זה במשק, המצדיק מעמד של מונופולין". 5. מתן שרותי תחזוקה למעליות מסוג מסוים, ולסוג זה בלבד, אינה בגדר שוק נפרד העומד בפני עצמו, עליו ביקש המחוקק להגן מפני מונופולים או השתלטויות של יחידים. בין משום שיש לראות בכלל השוק העוסק במתן שרותי תחזוקה למעליות השונות המותקנות בארץ, כשוק נפרד ועצמאי, ובין משום ששוק מתן שרותי התחזוקה אינו נפרד, למעשה, משוק אספקת או התקנת המעליות בו פועלים יצרנים ומשווקים רבים, בתנאי תחרות. כאשר הגדיר המחוקק בעל מונופולין (בסעיף 26) ואסר עליו לנצל מעמדו זה לרעה "באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור" (סעיף 29 א' לחוק) ביקש הוא למנוע השתלטות על מרבית הפעילות בשוק כזה או אחר ובכך לעודד את התחרות החופשית במשק ולמנוע, ע"י יצירת הסדרים כובלים ומונופולים, השתלטות על השוק בתחומי פעילות כלכלית שונים ע"י גורם מסחרי מרכזי אחד - השתלטות אשר פוגעת בתחרות החופשית ומביאה לעליית מחירים ופגיעה באיכות המוצרים המשווקים או המסופקים לציבור הרחב. לו היה מוכח, איפוא, כי המשיבה מספקת למעלה מ-50% משרותי התחזוקה הניתנים לכלל המעליות הפועלות בארץ, ניתן היה לטעון כי מדובר במונופולין, עליו אסר המחוקק לנצל לרעה את מעמדו (סעיף 29א'), בין השאר ע"י קביעת רמת מחירים בלתי הוגנת עבור הענקת השרות או אספקת הנכס (סעיף 29א(1)). 6. במקרה זה יש, אמנם, למשיבה, בלעדיות באספקת שרותי תחזוקה, אך לסוג מסוים של מעליות בלבד. עדיין אין מדובר בבלעדיות (ועל כך אין, למעשה, מחלוקת בין הצדדים) במתן שרותי תחזוקה לכלל המעליות המותקנות בארץ, או לפחות ל-50% ומעלה מהן. קיימות בארץ עשרות חברות המספקות שרותי תחזוקה למעליות מסוגים שונים, המיוצרות, או משווקות, ע"י גורמים שונים. אספקת שרותים אלה מושפעת מיחסי גומלין משמעותיים בין התקנות המעליות, בבניינים השונים הנעשות בדרך כלל ע"י יצרני המעליות או המשווקים אותן, לבין מתן שרותי התחזוקה והחלפת חלקי חילוף, לאחר מכן. רוכש המעליות מביא בחשבון, בעת רכישת המעלית, מן הסתם, במסגרת שיקוליו, אף את עלות תחזוקתה בעתיד. רשאי הוא, כמובן, להעדיף מעלית שעלות תחזוקתה נמוכה על פני מעלית שתחזוקתה יקרה יותר. עומדת לו בענין זה זכות הבחירה במסגרת התחרות החופשית הקיימת בענף, שכן מדובר, כאמור, במספר רב של אפשרויות העומדות בפני הצרכן. משרכש הוא מעלית כזו או אחרת, בחר הוא, למעשה, בסוג ואיכות שרותי התחזוקה שיסופקו, שכן לכל סוג של מעלית חלפים ושרותי תחזוקה התואמים את "צרכיה" הספציפיים. לא ניתן, איפוא, לקבוע קיומו של מונופולין כמשמעותו בסעיף 26 לחוק הנ"ל, אלא כאשר מוכח ריכוז של יותר ממחצית מכלל שוק מתן השרותים (או אספקת נכסים) מסוג כזה או אחר "בידיו של אדם אחד". ריכוז מתן שרותי תחזוקה באחד מכלל סוגי המעליות המותקנות בארץ, בידיו של אדם אחד, אינו יכול להחשב כמונופולין. לא לכך כיוון המחוקק בהגדירו מונח זה בסעיף 26(א) לחוק. 7. טול למשל, את שוק המכוניות ומתן שרותי מוסך ותחזוקה למכוניות. האם יעלה על הדעת לקבוע כי מוסך, או רשת מוסכים מסוימת, המספקת באופן בלעדי שרותי תחזוקה לרכב (מתוצרת "מיצובישי", למשל), יוכרז כמונופולין, בשל העובדה כי הוא, ורק הוא, מספק את שרותי התחזוקה למכוניות אלה המיוצרות ע"י אותו יצרן. אם נגרוס כך, נמצאנו מעוותים את כוונת המחוקק ומסכלים את תכליתו של חוק ההגבלים העסקיים (בפרט פרק ד' שבו העוסק במונופולין), שנועדה לעודד תחרות חופשית בענפי הפעילות הכלכלית השונים במשק, בין השאר, ע"י מניעת ריכוז של כלל אספקת נכסים או מתן שרותים בתחום פעילות כלכלית כל שהוא בידי גוף או אדם אחד. בהגדירו את המונח מונופולין בסעיף 26 לחוק, לא ביקש ואף לא התכוון המחוקק "לחייב", או לעודד, פעילות ע"י מספר גורמים, אם באספקת נכסים ואם במתן שרותים, לנכס או לשרות ספציפי, אלא לעודד פעילות כלכלית רבת "עוסקים" ו"יחידים" בגדרו של כלל השוק בתחום כזה או אחר. במקרה שלפני המשיבה, אמנם, ספקית בלעדית (כנראה), של שרותי תחזוקה למעליות מיצובישי, ואולם אין להכתירה כמונופולין כמשמעותו של מונח זה בסעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, שכן אין היא מספקת שרותי תחזוקה לכלל המעליות (או כמעט ולא) המותקנות בארץ. "בלעדיותה" מתייחסת למעליות מסוג אחד בלבד (מיצובישי) מתוך מספר סוגים או דגמים הקיימים בשוק ועל כן אין בה, כאמור, ליצור מונופולין. משהגעתי למסקנה זו, סבורני כי לא ניתן כלל לבסס עילת תביעה נגד המשיבה, מכח סעיף 29 א' לחוק ההגבלים העסקיים, שכן וכאמור, אין מדובר במונופולין, ואין להגדיר את פעילותה בתחום "אספקת שירות, תחזוקה ותיקון של מעליות מיצובישי" (ראה סעיף 23 לבקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית) כפעילות מונופוליסטית. משכך לא קמה למבקש (ו/או לשאר דיירי הבנין) עילת תביעה לפי סעיף 29 א' לחוק. 9. מסקנה זו מביאה לדחיית הבקשה והתובענה, אף ללא צורך בדיון או בהתייחסות לטענות נוספות שהעלתה המשיבה אשר במרביתן יש ממש. 10. אני דוחה בקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית. משכך ובשל העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה (בשל הסכום הנתבע באופן אישי), אני דוחה אף את התובענה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.40,000 ₪ בצרוף מע"מ. מעלית