ערבות בנקאית כתנאי ליציאה מהארץ

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפקדת ערבות בנקאית כתנאי ליציאה מהארץ:

לפניי בקשה לרשות לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת ר' מקייס) מיום 11.12.08 (תמ"ש 22792/08, בש"א 5699/08) שבה הותנתה יציאתו מהארץ של המבקש בהפקדת ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪ ובחתימת שני ערבים.

1. רקע



המבקש והמשיבה 1 (להלן: "המשיבה") נישאו בשנת 2000, ולהם 3 ילדים קטינים, המשיבים האחרים, ילידי 2001, 2005 ו- 2007. המבקש, בעל תואר דוקטור לתולדות עם ישראל ומרצה בתחום זה, עלה לארץ מצרפת בשנת 1991. מאז נישואיהם בשנת 2000 ועד לשנת 2005 התגוררו בני הזוג בצרפת לשם לימודיו של המבקש. מאז שבו ארצה הם מתגוררים בדירה שכורה בעיר לוד.




ביום 12.8.08 הגישה המשיבה לבית משפט קמא תביעה למזונות אישה וילדים (תמ"ש 22790/08), וכן תביעה למשמורת של הקטינים (תמ"ש 22791/08). בד בבד הגישה המשיבה בקשה לעכב את יציאתו מן הארץ של המבקש (בש"א 5221/08), שבה טענה כי לנוכח זיקותיו לצרפת קיים חשש ממשי שבהיוודע לו דבר הגשת התביעות נגדו הוא יצא את הארץ ללא שוב, והמשיבים לא יוכלו לפעול לגביית מזונותיהם. אין חולק שהמבקש אזרח צרפת, בעל דרכון צרפתי, ושהוריו מתגוררים בעיר מרסיי שבצרפת, וכך גם אין חולק שהוא מרבה בנסיעות לחו"ל לשם מתן הרצאות כחלק מעיסוקו ופרנסתו.




רשמת בית המשפט לענייני משפחה (כב' הרשמת א' נוס) דחתה את הבקשה לעיכוב יציאה בהחלטה מיום 13.8.08. המשיבה הגישה ערעור על ההחלטה שההחלטה בו היא נושא הבקשה שלפניי. בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא ביום 17.9.08 טען המבקש כי המשיבים לא ביססו חשש ממשי לעזיבתו את הארץ; אף על פי כן הסכים למתן צו לעיכוב יציאתו מהארץ עד למתן ערבויות מתאימות לשובו. הועלו מספר הצעות למתן ערבויות לצורך ביטול הצו, אך אלו לא השתכללו להסכמה הדדית, עקב טענת המבקש כי לא יוכל להציג ערבויות בשיעור שהוצע. בית משפט קמא נתן אפוא החלטה לגופו של עניין, היא נושא ערעור זה.


2. החלטת בית משפט קמא



בית משפט קמא דן תחילה בבקשות הזמניות האחרות שהונחו לפניו. בעניין המזונות הזמניים לא ראה בית המשפט לחייב את המבקש במזונות זמניים של המשיבה אך חייב אותו בתשלום מזונות זמניים לקטינים בסכום של 1,350 ₪ לכל אחד ובהוצאות מדור בסך 3,500 ₪. בעניין הסדרי הראייה התרשם בית המשפט כי המשיבה "אינה עושה די (וזאת בלשון המעטה) כדי לאפשר קשר בין האב לילדיו" (שורה 3 בעמוד 4 בהחלטה), והורה על הסדרי ראיה בנוכחות צד ג' מבני משפחתו של המבקש אשר יתואמו על ידי יחידת הסיוע.




בעניין נושא בקשה זו - עיכוב יציאתו של המבקש מהארץ - הפנה בית משפט קמא להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (בר"ע (י-ם) 3284/07 מ' פ' נ' א' פ' (לא פורסם, , 14.3.08)), הקובעת שזכותם של קטינים למזונות היא זכות קניינית חוקתית שיש לתת לה משקל ועדיפות על זכותו של החייב במזונותיהם לחופש התנועה והיציאה מן הארץ. בהסתמכו על החלטה זו מצא בית משפט קמא שלפניו: "מחד, שלושת הקטינים הזכאים להבטחת תשלום שמזונותיהם נקבעו זמנית, ומנגד זכותו של הנתבע להמשיך בנסיעותיו להרצאות אשר לטענתו אמנם אינן מניבות שכר גבוה אך חיוניות להתקדמותו המקצועית ולקשריו עם משפחתו" (שורות 22-25 בעמוד 8 בהחלטה). בית המשפט קבע כי איזון נכון במקרה דנן יימצא אם תעוכב יציאתו מן הארץ של המבקש, אך הצו יתבטל כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪ ושני ערבים טובים, המועסקים במקום עבודה מסודר מספר שנים, שיערבו למזונות הקטינים עד הגיעם לגיל 18. בית המשפט הורה כי הערבים ימציאו אישור על הכנסה חודשית בשיעור 12,000 ₪ לפחות, ונוסף עליה אישור על בעלות בנכס מקרקעין.


3. הטענות בבקשה



בבקשה שלפניי טוען המבקש כי הערבויות שקבע בית משפט קמא אינן סבירות ואין ביכולתו לעמוד בהן. עוד המבקש טוען כי עד כה עמד בתשלומי המזונות שקבע בית המשפט, ואף שילם דמי מזונות גבוהים מהסכום שנקבע, בעוד שהמשיבה לא הוכיחה חשש שלא יעמוד בתשלום המזונות. המבקש מוסיף כי משמעות החלטתו של בית המשפט שהוא לא יוכל להמשיך להרצות בחו"ל, ובכך נמצאות זכויותיו החוקתיות לחופש העיסוק ולחופש התנועה נפגעות. המבקש מפנה לתביעת המזונות שבה המשיבה טוענת שהוא מתפרנס היטב מהרצאות בחו"ל, ועומד על כך שעיכובו בארץ יגרום לכך שלא יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו. סכום הערבות הבנקאית אינו תואם את שיעור דמי המזונות שבו חויב; בעוד שתוקפו של צו עיכוב היציאה מן הארץ לשנה אחת, חויב המבקש בערבות בנקאית בשיעור שיש בו כדי תשלום מזונות לתקופה של שלוש שנים.




המבקש מציע את ערבות אישית של ד"ר דב סטוצינסקי, תושב ישראל המתגורר בירושלים, מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, המשתכר 12,000 ₪ בחודש. לערב שני ילדים ורעייתו מורה. עוד מציע המבקש את ערבותו האישית של אביו המתגורר בחו"ל.




המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות, שכן הוכח כי למבקש זיקה חזקה לצרפת, ובהעדר ערבויות משמעותיות כפי שנקבע, קיים חשש ממשי כי יחזור לצרפת ולא ישוב. המבקש הוא בן יחיד להוריו המתגוררים בצרפת, המבקש מחזיק חשבונות בנק בחו"ל וכן רכב המשמש אותו בשהייתו שם. למבקש אין רכוש משמעותי בארץ, ואף הוכח כי הוא מסתיר רכוש בחו"ל. עוד טוענת המשיבה כי המבקש לא פרש לפני בית המשפט את מצבו הכלכלי לאשורו, וממסמכים שהציגה המשיבה עולה כי המבקש מרוויח 20,000 ₪ והוא בעל נכסים בחו"ל, כך שאין ממש בטענה שמצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת ערבות בנקאית בשיעור שנקבע. המשיבים עמדו בדרישת תקנות סדר הדין האזרחי למתן צו עיכוב יציאה מהארץ: עילת תביעה, חשש סביר ליציאה מן הארץ לצמיתות או תקופה ממושכת, חשש להכבדה על ניהול ההליך וביצוע פסק הדין ומידתיות בין מתן הצו לבין הנזק שעלול להיגרם אם לא ינתן. החלטת בית משפט קמא עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בפסיקה בעניינים כגון דא, באשר להתנאת היציאה מן הארץ בערובות של ממש.




לגבי הערב המוצע, ד"ר דב סטוצינסקי, המשיבה טוענת שמצבו הכלכלי לא הוכח. מדובר בערב שאף הוא עולה חדש שכבר עזב את הארץ בעבר למספר שנים, ובכל מקרה מדובר בערב אחד בלבד בעוד שהחלטת בית משפט קמא מורה על שני ערבים. כן טוענת המשיבה כי אין לקבל את אביו של המבקש כערב, שכן הוא מתגורר בצרפת ולמשיבה לא תהיה היכולת לממש את ערבותו אם יתגלה צורך בכך.


4. דיון

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את באי כוחם, החלטתי לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור.



ברור שהזכות למזונות היא זכות חוקתית, אך כך גם הזכות לחופש התנועה והזכות לחופש העיסוק. שלא כבית משפט קמא איני רואה צורך לדון בעניין שלפנינו ברמה החוקתית. כל שצריך הוא לאזן בין הזכויות לפי המקרה המיוחד שלפניי, וכל מקרה הוא מיוחד, תוך בחינת ההוראות בעניין עיכוב יציאתו מן הארץ של נתבע החייב במזונות. כמובן שהאיזון יעשה תחת מטריית הזכויות החוקתיות של בעלי הדין, באופן שככול שזכותו של מי מבעלי הדין צריכה לסגת בפני זכותו של חברו היא לא תיפגע אלא "במידה שאינה עולה על הנדרש" (סעיף 9 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו). אזכיר בעניין זה את החלטת בית המשפט העליון בעניין מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בקשר עם חיוב במזונות – רע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס, פ"ד מח(4) 529 (1994)), שבה עמד בית המשפט על מעמדה החוקתי של הזכות לחופש התנועה ואמר את הדברים האלו:


"אכן, הזכות לצאת מן הארץ, שהיא בעצם חלק מחירות התנועה, הפכה עם כניסתו לתוקף של חוק היסוד לזכות בעלת מעמד נורמאטיבי חוקתי, על-חוקי. לפיכך, משקלה של זכות זו ושל השיקולים המגולמים בה עלה בדין הישראלי לעומת התקופה קדמה לחוק היסוד. הגידול במשקלו של שיקול חופש התנועה והיציאה מן הארץ עשוי למצוא לו ביטוי במסגרת פרשנות החקיקה המקנה סמכויות הוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ".

להלן אביא גם דברים שאמר לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א  9877/08 טרוים נ' גאידמק (טרם פורסם, , ניתן ביום 24.11.08) מפי כב' השופט רובינשטיין, וראו גם ההלכות שהוזכרו שם.



אלו השיקולים שראיתי לשקול בעניין שלפניי:


אין חולק שלמשיבים עילת תביעה טובה נגד המבקש, הן מעצם טיבה של התביעה הן לנוכח הצו למזונות זמניים. בכך נמצאים המשיבים עומדים בדרישה היסודית למתן סעד זמני בכלל ועיכוב יציאה מן הארץ בפרט. אולם, בכך בלבד לא סגי כדי לעכב יציאתו מן הארץ של המבקש דנן. דרישות נוספות שעל מבקש סעד זמני להוכיח הן יסוד ההכבדה על ביצוע פסק דין מחד גיסא, ומאזן נוחות הנוטה לטובתו מאידך גיסא.

תקנות 362 ו- 384(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") הן החולשות על ענייננו.

על פי תקנה 362, העוסקת במתן סעד זמני באופן כללי, על המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם לו, אם לא יינתן הצו, גדול מהנזק שייגרם לצד שכנגד אם יינתן. במלים אחרות הכלל היסודי החל על מבקש סעד זמני, ועיכוב יציאה מן הארץ בכלל זה, להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו.

תקנה 384(א), העוסקת במיוחד במתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, קובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי ... ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

לענייננו עומדים ביסודן של תקנות אלו הקריטריונים של הכבדה על ביצוע פסק הדין שיינתן (וצו המזונות הזמניים שניתן בכלל זה) ושל מאזן הנוחות. המשיבים טענו שהשיקולים הראויים באשר למאזן הנוחות הם בראש ובראשונה זכותם היסודית של הקטינים למזונותיהם, והחשש שעקב זיקתו של המבקש לצרפת שממנה עלה ארצה, שאת דרכונה הוא נושא עימו וששם מתגוררים הוריו ובני משפחתו האחרים, הוא לא ישוב ארצה וכך יימצא מכשיל את פסק הדין.

אכן למבקש זיקה חזקה לצרפת. אולם, בכך בלבד אין כדי להוכיח חשש סביר שאם יצא את הארץ לא ישוב אליה לתקופה ארוכה או לצמיתות כדי לסכל ביצועו של פסק דין. נטל ההוכחה בעניין זה רובץ על המשיבים (רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב(1) 193 (1998)), שהם מבקשי הצו בבית משפט קמא, ושעליהם להביא ראיות טובות, ולו לכאורה, לטענותיהם. לא הוכחה לפני בית משפט קמא תשתית עובדתית המלמדת על קיומו של חשש כאמור. המבקש עמד במלוא התחייבויותיו עד כה, ואין בטענות המשיבה, שלא הוכחו, כדי לבסס ממצא ולו לכאורי שהבריח כספים או שהסתיר את השתכרותו. סבורני שאין בעצם זיקתו של אדם למדינה שממנה עלה לישראל, ושבה מתגוררים הוריו, כדי ללמד על קיומו של חשש שכזה. זיקתו של המבקש לצרפת איננה זיקה למדינה רחוקה, או למדינה שבה יהיה למשיבים קושי מיוחד לבצע פסק דין. עוסקים אנו במדינה שהיא חלק מהקהיליה האירופית שמדינת ישראל קשורה עמה באמנות רבות, ואיני רואה קושי מיוחד לבצע בה פסק דין של בית משפט מישראל. התמחותו ועיסוקו של המבקש כמרצה להיסטוריה יהודית נותנים יסוד להנחה שלא ירחיק למדינה שאינה מתוקנת ושאי אפשר יהיה לאכוף בה את פסק הדין.

המשיבה עצמה היא שטענה שעיסוקו של המבקש במתן הרצאות בארץ ובחו"ל, ובגין הכנסותיו מהרצאות אלו היא תובעת מזונות בסכומים גבוהים באופן יחסי. קשה להלום שהמשיבה חפצה לצמצם את אפשרויות הפרנסה של המבקש עד כדי פגיעה בהשתכרותו שעלולה לקפח את המשיבים בהפחתת סכום המזונות שיוכל המבקש לשלם.

מכל מקום אין לתת למשיבה לאחוז בחבל בשני קצותיו: מחד גיסא לתבוע מזונות על יסוד הכנסותיו של המבקש מהרצאות בחו"ל, ומאידך גיסא למנוע ממנו את היציאה מהארץ לצורך כך. המשיבים לא הצביעו על יסוד כלשהו שיש בו כדי להקים חשש שאך כדי להימנע מתשלום המזונות ינתק המבקש את קשריו עם ילדיו הקטינים ועם מקור פרנסתו בישראל שבה הוא עובד דרך קבע. הנסיבות שלפניי מלמדות שהחשש שהמשיבה טוענת לו אינו מבוסס; לעומת זאת ההכבדה על המבקש היא הכבדה העלולה לפגוע באופן ממשי בכושר השתכרותו ובהשתכרותו עצמה.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 9877/09 הנ"ל:

"צו לעיכוב יציאה מן הארץ יינתן (לפי תקנה 384(א)) רק אם בית המשפט 'שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא [המשיב] עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין' (ההדגשות הוספו); דרישות אלה אין להקל בהן ראש, במיוחד נוכח הפגיעה בזכות לחופש תנועה הכרוכה בעיכוב יציאה מן הארץ: 'לאור ההגבלה החמורה על חופש התנועה ... הטמונה בשימוש בתקנה זו [תקנה 376 דאז], חופש שהוא זכות קונסטיטוציונית מהמעלה הראשונה, אין לעשות שימוש בתקנה אלא אם הוכחו באופן דווקני כל יסודותיה' (רע"א 18/89 פיכמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מב(4) 513, 517, השופט – כתארו אז – ש' לוין, ההדגשה הוספה – א"ר; בג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491, 503; רע"א 6424/98 דוד נ' מפרק דגני עמירים בע"מ, פ"ד נג(1) 280; וראו סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)…

לא למותר לציין, כי מקום שהמדובר בעיקול (תקנה 374(א)) די בחשש סביר שאי מתן הצו 'יכביד' על ביצוע פסק הדין, בעוד שבעיכוב יציאה נדרש כי הדבר 'יכביד באופן ממשי'. ברי איפוא כי המדובר בדרגה גבוהה יותר של הכבדה, מה גם שלא אחת ניתן לממש זכיה גם בחוץ לארץ (ראו רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ'ICC INDUSTRIES INC (, 4.1.07)). דרישות השכנוע כשבעיכוב יציאה עסקינן גבוהות יותר, נוכח אותה זכות יסוד של חופש התנועה שעיכוב היציאה מגבילהּ (השוו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 566577 (מהדורה תשיעית, 2007); דודי שוורץ סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות 460465 (תשס"ז); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין המשפט האזרחי כרך ב 879885 (מהדורה 15, 2007))."



לאחר הדברים האלה ובכדי לאזן בדרך הראויה בין הצדדים, כאשר אביא בחשבון שאם אכן יתממש חששה של המשיבה היא תצטרך לאכוף את פסק הדין בחו"ל, אני מורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בתנאים האלו:




ד"ר דב סטוצינסקי יחתום על כתב ערבות שבו יתחייב לשאת במזונות המשיבים אם המבקש לא ישוב ארצה ולא ישלם את המזונות משך תקופה העולה על 60 יום.
הוריו של המבקש יחתמו ערבים אף הם למזונות המשיבים כפי שנקבעו בצו הזמני וכפי שייקבעו בפסק דין. ההורים יסכימו להצטרף כנתבעים בתביעת המזונות וההחלטה למזונות זמניים ויסכימו מעתה למתן פסק דין המחייב אותם בכל חיובי המבקש כפי שנקבעו בצו המזונות הזמניים וכפי שייקבעו בפסק הדין.
המבקש ימציא לבית המשפט פיקדון כספי או ערבות בנקאית צמודה למדד בסכום של 25,000 ₪ שתהא בלתי מותנית.


המשיבה תשא באגרת הערעור ובשכר טרחת עו"ד של המבקש בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה ערבות בנקאית ?

  2. ערבות בנקאית פגומה

  3. ערבות בנקאית במכרז

  4. טעות בערבות בנקאית

  5. החזרת ערבות בנקאית

  6. ערבות בנקאית במכרזים

  7. עורך דין ערבות בנקאית

  8. ערבות בנקאית אוטונומית

  9. פגם בערבות בנקאית במכרז

  10. ערבות בנקאית חברת ביטוח

  11. משלוח ערבות בנקאית בפקס

  12. מועד ערבות בנקאית במכרז

  13. בקשה לא לחלט ערבות בנקאית

  14. פגמים בערבות בנקאית במכרז

  15. תביעה לתשלום ערבות בנקאית

  16. סמכות בנק לגבות ערבות בנקאית

  17. מימוש ערבות בנקאית בלתי מותנית

  18. ניתוק ערבות בנקאית מעסקת היסוד

  19. טעות בכתב ערבות בנקאית מותנית

  20. דוגמא לערבות בנקאית אוטונומית

  21. הארכת מועד להגשת ערבות בנקאית

  22. ערבות בנקאית כתנאי ליציאה מהארץ

  23. עיקול ערבות בנקאית להבטחת הוצאות

  24. שלילת האוטונומיה של ערבות בנקאית

  25. בקשה לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות

  26. 2 תנאים לאי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית

  27. צו מניעה זמני לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות

  28. פסילת הצעה במכרז עקב פגמים בערבות בנקאית

  29. פסילת הצעהבשלב הראשון עקב פגם בערבות הבנקאית

  30. מימוש ערבות בנקאית אוטונומית ללא הוכחת נזק

  31. גובה הפיצוי בגין הנפקת ערבות בנקאית פגומה

  32. אחריות הבנק בגין איחור בהוצאת ערבות בנקאית

  33. חתימה על כתב התחייבות להוצאת ערבויות בנקאיות

  34. נאסר מימוש ערבות בנקאית לקבלן שביצע עבודה בזמן כפול מכפי שנקבע

  35. פסילת ערבות בנקאית עם תוקף מיטיב ביום אחד מעבר לנדרש בתנאי המכרז

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון