קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפקדת ערובה של שולח הודעה לצד שלישי / ערובה להוצאות בהודעה לצד שלישי: לפניי בקשות לחיוב התובעת, היא המשיבה, בערובה להבטחת הוצאות המבקשים, הם הנתבעים וכן לחייב את התובעת בהבטחת הוצאות צד ג' בהליך. עוד מונחת לפניי בקשה של צד ג' לחייב את המודיעה, היא הנתבעת, בערובה להוצאות צד ג' אם תדחה הודעת צד ג'. 2. עניינה של התביעה בתמצית הוא עמדת התובעת, חברה זרה הרשומה באיי הבתולה, לפיה נכרת חוזה בינה לבין המשיבה 1 (להלן: "חברת גולדמן"), לפיו התחייבה האחרונה לספק לתובעת קני שורש (להלן: "הסחורה"), מתוצרת צד ג', שאמורים היו להיות מובלים מישראל לבלגרד שבסרביה ולסימפורול שבאוקריינה. התובעת טוענת כי חברת גולדמן הפרה את החוזה בין היתר בכך שלא עמדה במועדי האספקה, כי הסחורה שסופקה הייתה באיכות ירודה ולמרות שתמורה שולמה. לפיכך הוגשה התביעה לחיוב חברת גולדמן, וכן נגד מר אליהו גולדמן, הבעלים של חברת גולדמן וכן נגד מר זאב גולדמן כמי שנטען שהוא שיצר לפני התובעת מצג שווא כי חברת גולדמן תבצע את התחייבויותיה כלפיה, וזאת לתשלום הסך 2,842,985 ₪. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד תרבויות רה"ן (1989) בע"מ. לעמדת הנתבעים, ככל שיחויבו כלפי התובעת, על צד ג' לשפותם שכן הוא היצרן של הסחורה, העוסק בתרביות מן הצומח לצרכים תעשייתים, והוא שאחראי לפגמים הנטענים, כמו גם באחריותו לדאוג להובלה בשלמות של הסחורה ועוד. 3. הנתבעים הגישו בקשה, בש"א 136393/09 לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, ככל שהתביעה תדחה. בבקשה, הנתמכת בתצהיר של זאב גולדמן נטען בין היתר כי אין פרטים לגבי התובעת, לרבות בדבר מקום מושבה בתיבת דואר ובאון שאיי הבתולה אינה יכולה לשמש מען מספק. כמו גם אין פרטים באשר ליכולתה, פרטים באשר לבעלי מניותיה ונכסים מהם ניתן יהיה להיפרע אם התביעה תדחה והיא תחויב בהוצאות. 4. צד ג' הגיש אף הוא בקשה לחיוב התובעת בערובה להוצאותיו (בש"א 12182/09), כאשר במסגרת הבקשה האמורה מצטרף לכל טענות הנתבעים בבקשתם דנן. בנוסף עותר צד ג' לחייב את חברת גולדמן בערובה להוצאותיו ככל שתדחה הודעת צד ג' והיא תחויב בהוצאות. לעניין זה נטען כי אין לחברת גולדמן נכסים בישראל, מר אליהו גולדמן הוא אדם מבוגר, מר זאב גולדמן שהיה הרוח הפעילה בהתקשרויות נשוא התובענה מתגורר באופן קבע בחו"ל, כך שקיים חשש לעמדת צד ג' שלא ניתן יהיה לגבות הוצאות ככל שיושתו על הנתבעים. עוד מצביע צד ג' על קלישות סיכויי קבלת הודעת צד ג'. 5. התובעת בתגובותיה לבקשות, שאינן נתמכות בתצהיר, טוענת כי מעצם כתבי הטענות עולה שאין צורך לחייבה בתשלום ערבות להבטחת הוצאות הנתבעים וצד ג'. לעניין זה נטען כי אין מחלוקת שהיא שילמה כספים ניכרים, ההכחשות כנגד טענותיה כלליות ובלתי מפורטות כאשר כל צד מנסה להשליך על משנהו את החבות, וכי החיוב בערובה בהוצאות בתביעה שסיכוייה טובים פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות, כמו גם זכות קיזוז. 6. הנתבעים טוענים כי יש בבקשת צד ג' לחייב את חברת גולדמן בערובה להוצאות, התעלמות מהעובדה כי גם הנתבעים 2-3 נתבעים באופן אישי, והחיוב כלפיהם יחד ולחוד, כי דין הבקשה להידחות מחמת שלא צורף תצהיר אשר יתמוך בטענה בדבר קשיים לגביית ההוצאות, כמו גם באשר לסיכויי ההצלחה של דחיית הודעת צד ג'. לגופו נטען כי חברת גולדמן היא פעילה וסולבנטית, כי אין רלוונטיות להון הרשום של החברה כדי לשקף את שוויה הנכון של החברה. יוער כי לא צורפו כל מסמכים לתגובה, למעט תצהירו של זאב גולדמן, וכן תמצית רישום מרשם החברות שאין בה כדי להוות אסמכתא למצבה הפיננסי של חברת גולדמן. 7. החקיקה וההלכה המתווה הנורמטיבי לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים מוסדר הן בחקיקה ראשית, חוק החברות והן בחקיקת משנה, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בתקנה 519 לתקנות נקבע כדלקמן: "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה;נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות". ההלכה הפסוקה פירשה את דבר החקיקה דלעיל באופן שהתקנה נועדה למנוע הגשת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאות נתבע שעה שסיכויי התביעה הם קלושים וכמות שנקבע על ידי בית המשפט בעליון בעניין רע"א 10376/07 ל.ג הנדסה ממחושבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09) (להלן: "פס"ד הנדסה ממוחשבת"). בית המשפט העליון הורה כי במסגרת ההחלטה בשאלת חיוב תובע בערובה להוצאות לפי התקנה יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי וכן מיהם הצדדים. בצד אלה, על בית המשפט לשקול גם את הפגיעה בזכות הקניין של בעל דין על ידי הטלת ערובה לאור עקרונות על בשיטתנו של כבוד האדם וחירותו. בצד התקנה, אפנה להוראת סעיף 353א לחוק החברות המורה: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". בית המשפט העליון פרש את הסעיף בין היתר לאור חקיקה קודמת שבוטלה, סעיף 232 לפקודת החברות ולמד כי לאור השבת החיוב האמור לחקיקה הראשית יש להורות כי לא היה מקום להותיר חלל לפיו אין חברה מחוייבת במתן ערובה להבטחת הוצאות נתבע (רע"א 10905/07 נאות אואוזיס מלונות ואחר' נ' מרדכי זיסר ואחר' (13.7.08). בית המשפט העליון קובע בסעיף 6 לפסק הדין שחזקה היא שעל חברה להפקיד ערובה להוצאות ובכך למנוע מצב שתסתתר מאחורי אישיותה המשפטית ובכך לא תשא בהוצאות שיושתו עליה. עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה, לפי אחת החלופות הבאות: "האחת, אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין...השניה, אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה". (סעיף 6 לפסק הדין ברע"א 10905/07 הנ"ל). דעה זו אומצה על ידי כב' השופט מלצר בעניין "הנדסה ממוחשבת" בסעיף 12, כאשר לדידו במסגרת סתירת החזקה לפי החלופה השנייה, קרי האם יש בנסיבות העניין שלא לחייב בערובה, ישקול בית המשפט את סיכויי ההליך, וזאת בהתבסס, בין היתר, על כך שבסעיף 353א נקבע כי בית המשפט "רשאי" אך לא חייב להורות על חיוב התובע בערובה. נקבע כי שעה שבית המשפט נדרש לבחון בקשת נתבע לחייב תובע בערובה להוצאות עליו לפעול לפי המתווה הבא: הבחינה הראשונה היא מצבה של התובעת. ככלל, על נתבע העותר לחיוב תובעת בערובה להוצאות להבהיר מדוע לדידו אין ביכולתה של החברה לשלם את ההוצאות שיושתו עליה, אם התביעה תדחה. בהמשך, מצופה כי החברה התובעת בתגובתה, תפרוש לפני בית המשפט והנתבע את הידע הרלוונטי באשר ליכולתה לעמוד בתשלום הוצאות, שכן מידע זה אמור להיות ברשותה, והימנעותה מלעשות כן, תעמוד בעוכריה ויהיה בכך כדי לתמוך בעמדת הנתבע. ככל שיתברר שאין ביכולת החברה לעמוד בתשלום ההוצאות, יהיה על החברה לשכנע את בית המשפט שאין מקום לחייבה בערובה ולעניין זה יש לבחון את סיכויי ההליך לכאורה, בשים לב לזכויות החוקתיות, ושיקולים אותם נוהג בית המשפט לבחון בעת מונחת לפניו בקשה לפי תקנה 519 לתקנות (ראה רע"א 544/98 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647). הבחינה השלישית תחול שעה שבית המשפט יגיע לידי מסקנה שהחזקה לא נסתרה, ואז היה מקום לקבוע את סכום הערובה שתושת על התובע, ואף זאת בשים לב בין היתר גם לזכויות החוקתיות (ראה "פס"ד הנדסה ממוחשבת", בסעיף 13). 8. חיוב מודיע - שולח הודעת צד ג' בערובה להוצאות בסעיף 353א לחוק החברות כמו גם בתקנה 519 לתקנות לא נקבע כי הן יחולו גם במקרה שבו מתבקש חיוב בערובה להבטחת הוצאות של שולח הודעת צד ג', אך לא ראיתי מקום לאבחן לעניין זה בין נתבע העותר לחייב תובע בערובה להבטחת הוצאות לבין נתבע בהודעת צד ג' העותר לחייב את המודיע בערובה כאמור. הרציונל העומד ביסוד ההוראות הנ"ל, כוחו יפה לשני המקרים האמורים, ומטרתו הבטחת תשלום הוצאות למי שנתבע, בין כנתבע ישיר ובין כנתבע בהודעת צד ג', למקרה והתביעה כנגדו תדחה והוא יהיה זכאי להוצאות. לטעמי, גם המבחנים שפרטתי לעיל, באשר להשתת ערובה להוצאות, חלים באותו אופן הן על חיוב תובע והן על חיוב שולח הודעת צד ג', ואין כל מקום לאבחנה בין שני המקרים. למותר לציין כי גם נתבע בהודעת צד ג' זכאי להוצאות, ולכן אין מקום למנוע ממנו, במקרה המתאים, את האפשרות שההוצאות יובטחו מראש (ראה ע"א 674/85 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ז'ק, פ"ד מג(1) 356, 365ב; השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי"). סבורני כי גם צד ג' זכאי במקרה המתאים כי הוצאות ההליך יופקדו לטובתו על ידי התובע. אמנם וכפי שציין בא כוח התובעת בתגובתו, הוראות הדין אינן דנות במפורש ביחסים רחוקים של תובע צד ג', אלא רק בין שני צדדים קרובים. דא עקא, תקנה 221 לתקנות מתירה לצד ג' לחלוק לא רק על הודעת צד ג', אלא גם על התביעה העיקרית. דהיינו, בית המשפט יכריע גם בטענות צד ג' לגבי התביעה, אף אם לא הועלו על ידי הנתבע עצמו. טול מקרה בו תובע עותר לחייב נתבע בנזק שנגרם לו לטענתו על ידי האחרון. הנתבע מתגונן ומגיש הודעת צד ג' נגד המבטחת שלו. האחרונה מעלה טענות נגד התביעה ואלה לא הועלו על ידי הנתבע, ובסופו של דבר התביעה נדחתה על בסיס טעון זה. הדעת נותנת שבמקרה כאמור זכאי צד ג' להוצאות מהתובע. מקרה נוסף הוא בו לא צירף תובע נתבע, כך שהנתבע נאלץ להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבע שלא צורף, במקרה כאמור, דומה לכאורה כי יש מקום לחייב תובע, אם תביעה נדחתה בהוצאות גם לטובת צד ג', או למצער להגדיל את סכום ההוצאות שיושת עליו, על מנת שהנתבע יעביר חלק מסוים במסגרת ההוצאות שיפסקו עם דחיית הודעת צד ג'. מן הכלל אל הפרט: 9. חיוב התובעת בערובה בראש ובראשונה שומה עלי לבחון האם ביכולת התובעת לעמוד בתשלום ההוצאות ככל שיושתו עליה, אם התביעה תדחה. לאחר בחינת כתבי הטענות הגעתי לידי מסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל זה. בפתח הדברים אדגיש כי התובעת היא חברה זרה, מענה הרשום הוא תיבת דואר עלומה באיי הבתולה, ואין כל פרטים בדבר בעלי מניותיה ומנהליה. אין ספק כי במקרה בו תחויב התובעת בהוצאות, יתקשו הנתבעים וצד ג' לאתרה ולגבות את ההוצאות. זאת ועוד, התובעת לא הציגה כל בדל ראיה לפיה יש ביכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום ההוצאות. לא הובאו כל פרטים באשר לרכושה של התובעת, ולמצער דו"ח כספי ממנו ניתן היה ללמוד על יכולותיה. התובעת גם לא נתנה כל הסבר ענייני לאי מתן פרטים כאמור, למרות שהמידע מצוי ואמור להיות מצוי בידיעתה וברשותה. מצופה היה כי התובעת תמציא רשימת נכסים, בין נדל"ן ובין מיטלטלין ככספים בבנקים וכדומה או מאזן או אישור רו"ח בעניין והדבר עומד בעוכריה. אף את המינימום הנדרש לא עשתה התובעת, קרי לתמוך את טענותיה בתצהיר, ואף לא השכילה לעשות כן, לאחר שנטען בתגובות במפורש לעניין זה. לא התעלמתי מטענת התובעת לפיה היא שילמה מאות אלפי יורו עבור הסחורה, דבר שיש בו לטעמה כדי להצביע על איתנות פיננסית, אך אין בכך משום ראיה מספקת, נהפוך הוא. דווקא תשלום זה ששילמה התובעת ואשר לטענתה לא קיבלה בגינו את התמורה לה הייתה זכאית, לגרסתה, עלול להעמיד אותה בקשיים כספיים. התובעת הייתה מחויבת להסביר הכיצד חרף אי קבלת הסחורה, ונוכח הנזק הניכר שנגרם לה על ידי הנתבעים, בסכום התביעה, אין בכך כדי לפגוע ביכולתה. לפיכך, נקבע בזאת שהתובעת לא עמדה בנטל הנדרש הימנה לעניין יכולת לשלם את ההוצאות. לאור קביעתי לעיל, יש לבחון האם קיימות נסיבות בעטיין יש לפטור את התובעת מהערובה להוצאות. גם בעניין זה הכף נוטה נגד התובעת. האחרונה לא השכילה לשכנע שקמו נסיבות כאמור. לעניין זה לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה הם כה גבוהים, כעמדת התובעת עד שיש בהם כדי לפטור אותה מהפקדת ערבות. אבהיר כי טענות התובעת לפיהן קיימת הודאה מצד הנתבעים בדבר חבותן, אין די בה כדי להתגבר על המשוכה הניצבת לפני התובעת. עיון בכתב ההגנה מגלה כי בידי הנתבעים טענות הגנה שאינן רק גלגול החבות לפתחי צד ג', אלא גם לגוף המיוחס להם. כך למשל טענת הנתבעים לפיה סכום התביעה מוגזם ומופרך ואינו עולה בקנה אחד עם מסמכים שונים, או הקשיים לכאורה בנוגע להוכחת התביעה בנוגע לחלק מהסחורה כעולה מכתב ההגנה. לפיכך, בחינת סיכויי התביעה, לצורך הבקשה שלפניי אינם כה גבוהים, ולמצער באשר לסכומים הנתבעים, עד שיש בהם כדי לפטור את התובעת מערובה להוצאות. שקלתי את שיעור הערובה שעל התובעת להפקיד להבטחת ההוצאות. לעניין זה נתתי דעתי מחד גיסא למכלול טענותיה, לרבות זכות הגישה לערכאות, העובדה ששילמה סכומים נכבדים עבור סחורה שלטענתה לא סופקה ועוד. מאידך גיסא הבאתי בחשבון את העלויות של ניהול ההליך, ובגדר זאת גם העלות של ניהול הודעת צד ג', הכרוכה גם בתשלום אגרה. בחנתי גם את ההלכות באשר לסכומים אשר מקובל להשית על תובעת זרה כאשר לעניין זה נקבע בבש"א (י-ם) 1115/02 בנק אינווסטק בע"מ נ' TONEDOOR, , כי תובעת שמקום מושבה באיי הבתולה, תפקיד ערובה בסך של 75,000 ₪ ; ברע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה לבניין בע"מ, , לא ראה בית המשפט העליון להתערב בקביעת ערובה בשיעור של 5% מסכום התביעה. הגעתי לידי מסקנה כי יש להשית על התובעת ערובה בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים וצד ג', אם התביעה תדחה. סכום זה משקף לטעמי את האיזונים הדרושים במכלול הטעמים עליהם הצבעתי לעיל, והגם שאינו עומד בשיעור של 5% מסכום התביעה הנזכר ברע"א 3868/05 הנ"ל, אזי הוא מביא בחשבון בין היתר כי לא בהכרח משקף סכום התביעה את העלויות הכרוכות בניהולה, כמו גם שמדובר בסכום שאמור להיות בר השגה (ראה "הנדסה ממוחשבת" הנ"ל בסעיף 16). 10. חיוב חברת גולדמן בערובה לטעמי גם חברת גולדמן לא הרימה את הנטל להוכחת יכולת לשאת בתשלום הוצאות ככל שיושתו עליה אם תדחה הודעת צד ג'. בתגובה של חברת גולדמן כמו גם בתצהיר התומך בה, לא נטען כי לחברה האמורה רכוש, ואף לא הומצאה כל אסמכתא לקיומו של רכוש. למעשה די בכך כדי לקבוע שלא נסתרה החזקה כמצוין לעיל. חברת גולדמן, כתובעת, לא המציאה בדל ראיה באשר לנכסיה, ואף לא דו"ח מאושר על ידי רו"ח, או מסמך אחר ממנו ניתן היה לעמוד על יכולתה. אמנם, ניתן תצהיר התומך בתגובה של חברת גולדמן, אך בכך לא די, שכן שעה שנטען על ידי צד ג', כי אין לחברה נכסים ופעילות, היה על החברה להראות אחרת, וכזאת לא עשתה, ואף לא נתנה הסבר ענייני לכך שנמנעה מלעשות כן. אקשה, הרי חברה רשומה בישראל מחוייבת בהגשת דו"ח שנתי לרשויות, לכן לכאורה לא הייתה מניעה בידי חברת גולדמן להמציא דו"ח כאמור, וככל שחששה לחשוף פרטים מוכמנים, יכלה לבקש הסתרתם של אלה, אך גם כזאת לא עשתה. לא התעלמתי מטענת חברת גולדמן כי צד ג' לא תמך את בקשתו בעניין בתצהיר, אך אין במחדל זה כשלעצמו כדי לפטור את חברת גולדמן מהמצאת מסמכים בדבר יכולת וזאת לאור הוראתו המפורשת של סעיף 353א לחוק החברות וההלכה הפסוקה לפיה חזקה כי על החברה להמציא ערבות אלא אם נסתרה החזקה בהתאם לאחת החלופות שנקבעו בהלכה הפסוקה. אדגיש, לא די בטענה סתמית של המצהיר, זאב גולדמן לפיה חברת גולדמן היא "חברה סולבנטית" (סעיף 21 לתצהיר) שכן חובה הייתה עליו לפרט את היכולת הכלכלית של החברה ולתמוך זאת באסמכתאות. העדר כל אלה, עומד בעוכרי חברת גולדמן, ומטה את הכף נגדה. לאור האמור נקבע בזאת כי חברת גולדמן לא עמדה במבחן הראשון של הוכחת יכולת פירעון של הוצאות משפט ככל שיושתו נגדה. המבחן השני הדרוש לבחינה הינו האם קמו נסיבות שיש בהן כדי לפטור אותה מהפקדת עירבון. לעניין זה שקלתי את סיכויי קבלת הודעת צד ג', בשיעור הנדרש להחלטה. אין לאמור בשלב זה, שסיכויי קבלת ההודעה הם במידה שיש בהם כדי להשפיע מהותית על פטור מהפקדת עירבון, שכן לכאורה אין ידו של צד גוברת על ידי משנהו, וזאת כאמור לצורך החלטה זו בלבד. עסקינן בטענות הדרושות בירור ובחינה והסיכויים שקולים. לעניין זה אפנה לעמדת צד ג' בסעיפים 10-15 לבקשה בדבר העדר סיכויים לקבלת הודעת צד ג', לעומת טענות החברה בסעיף 23 על סעיפי המשנה לתשובת חברת גולדמן. מכאן, ששומה על חברת גולדמן להפקיד ערבות להבטחת הוצאות צד ג', אם ההודעה תדחה. לאור התוצאה דנן, שקלתי את סכום הערובה. מחד גיסא, העלויות הכרוכות בבירור ההודעה פחותות מעלויות בירור התביעה, ולכן ניתן להסתפק בסכום ערובה מופחת מזה שהושת על התובעת. עוד הבאתי בחשבון כי עסקינן בחברה רשומה בישראל, לגביה ניתנו פרטים באשר לבעל המניות וכי בנוסף לה, שלחו את הודעת צד ג' גם נגד ה"ה גולדמן, ולכן אם תדחה הודעת צד ג', יש להניח כי החיוב בהוצאות יושת יחד ולחוד על שלושת שולחי הודעת צד ג', כך שניתן יהיה לממש את החיוב גם כנגד ה"ה גולדמן ולא רק נגד החברה. עובדה זו יש בה כדי להוות שיקול להפחתת סכום הערובה. טעם נוסף להפחתת סכום הערובה הוא כי בגדר הסכום שהושת על התובעת הובא בחשבון כי חלקו מבטיח גם את הוצאות צד ג', ככל שהתביעה תדחה. מאידך גיסא, יש ליתן את הדעת כי לא ניתן פירוט באשר לרכושו והכנסותיו של כל אחד מה"ה גולדמן, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מיכולותיו של כל אחד מהם לשלם את ההוצאות ככל שיושתו על חברת גולדמן. אוסיף כי צד ג' טען במפורש על קשיים בעניין זה, בשים לב לגילו המתקדם של מר אליהו גולדמן ועל כך שמר זאב גולדמן שוהה באופן קבע בחו"ל, ולא הובאו ראיות הסותרות זאת, ולמצער אסמכתאות כלשהן לפיהן יש יכולת כלכלית של מי מהשניים לשאת בהוצאות. במכלול האיזונים, הגעתי לידי מסקנה כי על חברת גולדמן להפקיד ערובה להבטחת הוצאות צד ג' בסך של 35,000 ₪. הערבויות יופקדו במזכירות בית המשפט, במזומן או באמצעות ערבות בנקאית תוך 30 יום מהיום. לא תמציא התובעת את הערבות, תמחק התביעה. לא תמציא חברת גולדמן את הערבות, היא תמחק כאחת המודיעות בהודעת צד ג', ושולחי צד ג' יחשבו רק ה"ה גולדמן. הוצאות בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ לכל אחת מהבקשות, לפי התוצאות בתובענה. בנסיבות העניין, יידחה ק"מ הקבוע בתיק לפני כב' השופט בכר ליום 26.11.09 ונקבעת בזאת ישיבת ק"מ לפני כב' השופט בכר, בתאום עם יומנו, ליום 29.12.09 בשעה 09:30. הדיון יתקיים בכפוף להפקדת ערבות התובעת כאמור. הודעה לצד שלישיערובה להבטחת הוצאותערובה