קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ: לפניי שתי בקשות, האחת בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בסך 667 ₪ בקשר עם ערעור שהגיש על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת בן שמן), אשר דחה את בקשתו של המבקש, לביטול עיקול ברישום על דירה ברח' מיכלאנג'לו 33 ביפו (להלן: "הדירה"). הבקשה השנייה, היא לפטור את המבקש מהפקדת עירבון במסגרת הערעור. כללי המשיבה 1 (להלן: "טרוטוש") ובנו של המבקש היו בני זוג ונולד להם בן משותף. המבקש ואשתו הגישו תובענה לבית משפט זה (הפ' 1091/07) בה עתרו כי בית המשפט יצהיר שנכסיהם, בין היתר, הדירה נשוא ההליך היא שלהם וזאת לצורך מניעת מימוש הדירות לצורך פירעון חובות מזונות של בנם. במסגרת הפ' 1091/07 (בש"א 19404/07) ניתן ע"י כב' השופט ישעיה ביום 7/11/07 צו מניעה זמני עד מתן פסק דין בתובענה בדבר הדירה. בהחלטה מיום 29/1/08 הורה בית המשפט (כב' השופטת רונן), על העברת התובענה של המבקש ואשתו נגד חלק מהמשיבים באותו הליך, קרי בנם וטרוטוש לבית המשפט לענייני משפחה. בין לבין נקטה טרוטוש בהליכי הוצל"פ לגביית מזונות נגד בנו של המבקש, במסגרתם הוטל לבקשתה עיקול על הדירה. במסגרת הדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה ביום 11/5/08 (כב' השופט גייפמן), ניתן תוקף של פסק דין להסכמה לפיה בית המשפט יקבע סכום שיופקד בנאמנות כתנאי לביטול העיקול שנרשם על הדירה בהליכי ההוצל"פ וזאת על מנת לא לטרפד את הליך המכירה של הדירה ושעה שנמצא קונה פוטנציאלי. בשולי ההחלטה הוסיף בית המשפט כי ככל שלתובעים טענות בדבר העיקול שהוטל על הדירה ואשר לטענותיהם הושג תוך הטעייה שמורה בפניהם הדרך להגיש בקשה בעניין בפני ראש ההוצל"פ. בדיון שנערך בפני ראש ההוצאה לפועל ואשר הוגש על ידי המבקש ואשתו נדחתה הבקשה בדבר ביטול רישום העיקול על הדירה, היא ההחלטה נשוא ההליך. הבקשה לפטור מאגרה - בש"א 3369/09 המבקש שהינו כבן 80 שנים, ואינו מיוצג, טוען כי ידו אינה משגת לשאת בתשלום עבור שירותי ייצוג במסגרת ההליך ושהכנסתו היחידה הינה גמלה. עוד מוסיף המבקש כי עליו לתמוך בבנו שהינו נכה 100% וגם בנכדו, כי אין לו נכסים נזילים וחסכונות. לדברי המבקש, בין הצדדים מתקיימים הליכים בערכאות משפטיות שונות מזה שנים אשר מחייבים אותו בהוצאות בלתי מבוטלות. בתגובתה מיום 24/2/09 טענה הפרקליטות כי הבקשה חסרה פרטים מהותיים לצורך בחינתה וכי לבקשה לא צורף כתב הערעור. הפרקליטות התנגדה לבקשה במתכונת בה הוגשה מחמת שהבקשה לא עמדה בתנאי הפטור ובהלכה לצורך היעתרות לבקשה, שכן לבקשה לא צורף כל מסמך על מנת לתמוך בה ואף לא צורף כתב הערעור לצורך בחינת סיכויי ההליך. מחמת שלפרקליטות מעמד בכיר במסגרת בקשות לפטור מאגרה לא ראיתי להאריך בדברי המשיבה ואציין כי לטענתה המבקש לא עמד בנטל להוכחת חיסרון כיס. עוד הוסיפה המשיבה כי גם מבחינה משפטית אין לערעור על מה שיסמוך, כאשר לעניין זה נטען, בין היתר, להעדר יריבות השתק עילה ופלוגתא ועוד. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו וחרף ההחלטה מיום 4/5/09, המאפשרת לו להגיש את המסמכים כפי שהתבקשו בתגובת הפרקליטות לצורך שקילת עמדתה מחדש לא טרח המבקש לעשות כן והדבר עומד לו לרועץ. המבקש הסתפק בהודעה לקונית לבית משפט בה ציין, בין היתר, כי מחמת גילו המתקדם ומצבו הרפואי אין באפשרותו לפעול לגיוס המסמכים הנדרשים. מבלי להקל ראש בגילו של המבקש ומצבו הרפואי אזי תגובתו של המבקש, לאו תשובה היא. שומה היה על המבקש לפעול לאיתור המסמכים כפי שהתבקשו ואם עלה קושי בידו לעשות כן במועדים כפי שנקצבו, היה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה ליתן לו אורכה להשיגם. תחת זאת בחר המבקש לפטור את עצמו מלהשיגם ובאופן שלא ניתן לבחון את הבקשה לגופה ולפיכך דינה להידחות על הסף. ראיתי להפנות בהקשר זה ל ע"א 229/89, חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', : "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי...בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד." שעה שהמבקש לא הניח ולו תשתית ראייתית בסיסית להוכחת העדר יכולת כלכלית כנטען על ידו מתייתר הצורך בבחינת עילת התביעה שגם היא נדבך הכרחי לצורך היעתרות לבקשה. אוסיף כי דומה שסכום האגרה בסך 667 ₪, אינו גבוה עד כי אינו בידו של המבקש. הבקשה לפטור מעירבון - בש"א 8994/09 הבקשה לפטור מעירבון אינה אלא העתק של הבקשה לפטור מאגרה ולפיכך לא ראיתי צורך לחזור על האמור בה. אציין בקצרה כי המבקש טען שהוא אינו מיוצג מחמת שאין באפשרותו לממן ייצוג משפטי, הוא מתקיים מקצבה ועליו לתמוך כלכלית גם בבנו ובנכדו. טורטוש הגישה את תגובתה לבקשה למתן פטור מאגרה אשר דומה כי נשמטו ממנה חלקים. בתגובה טענה המשיבה כי המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר, לא העמיד תשתית ראייתית לעניין טענת חיסרון הכיס. לטענתה, מצבו הכלכלי של המבקש הוא שפיר ובניגוד לנטען על ידו וכי מטרת הבקשה היא להפעיל עליה לחץ לא הוגן במסגרת כלל ההליכים שמתנהלים בין הצדדים ובינה ובנו של המבקש. בנוסף, לטענת המשיבה, על המבקש היה להשיג על ההחלטה בדרך של בקשת רשות ערעור ולא באמצעות ערעור כפי שנקט ומכל מקום, לדבריה, מאחר והמדובר על ערעור שנפתח במסגרת החלטה בדבר פסק דין למזונות קטין הערכאה המוסמכת לברר את הערעור היא בית המשפט לענייני משפחה ולא כפי שנקט המערער. עוד טוענת המשיבה כי הערעור לא הוגש בהתאם לתקנות ובאופן שלא כל בעלי הדין שהיו צד לתובענה מופיעים כמשיבים במסגרת כתב הערעור. לגופו, טוענת המשיבה כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר התנאים לביטול העיקול ואשר קיבלו תוקף של פסק דין עליו לא הוגש ערעור ובאופן שכעת מנסה המבקש לתקוף את העיקול לאחר שהסכים לתנאים בדבר הסרתו, אך לא הפקיד את הכספים לצורך ביטול העיקול וכמתחייב מההחלטה השיפוטית. המשיבה מוסיפה כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, החלטת כב' השופט ישעיה בדבר צו המניעה על הדירה לא הוסתרה עת הוגשה הבקשה לעיקול, אך לדבריה, צו המניעה אינו סותר את העיקול ברישום בנכס וכעולה גם מדברי כב' הרשמת בהחלטתה. עוד מוסיפה המשיבה כי המבקש ובנו הגישו בקשות שונות להסרת העיקול במסגרת תיק ההוצל"פ ואשר נדחו וכי השארת העיקול על כנו הינו האמצעי היחיד להבטיח את מזונות בנה אשר לא שולמו מזה שנים. בתשובה טען המבקש כי נקט בהליך הנכון על מנת להשיג על החלטת ראש ההוצאה לפועל. המבקש חוזר על הנטען על ידו לפיו העיקול על הדירה הושג במרמה. המבקש חוזר על כך כי אין לו כל נכסים נזילים למעט דירתו ואשר לדבריו ביקש למוכרה על מנת להציל את מאור עיניו אך העסקה סוכלה. עוד הוסיף המבקש כי כספי הוצאות שנפסקו לו בהליך קודם טרם שולמו. דין הבקשה להידחות. העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון את מצבו הכלכלי של המבקש כמו גם סיכויי ההצלחה בערעור. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, . "השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור." המבקש לא תמך את בקשתו ולו באסמכתא על מנת לאשש את טענותיו בדבר העדר יכולתו להפקיד את העירבון ולפיכך דין הבקשה להידחות. למשיבה זכות שהוצאותיה יובטחו על מנת שאם וככל שהערעור יידחה תהיה בידה בטוחה ראויה ונזילה לצורך פירעון הוצאותיה. ודוק, אין המדובר אלא בהליך ערעור לאחר שכבר ניתנה החלטה שיפוטית בעניין ובאופן המחייב את המבקשת לשוב ולהתגונן ולהשקיע משאבים לצורך ניהול ההליך. גם התצהיר אשר צורף בשוגג לכתב הערעור נעדר כל התייחסות לנטען בדבר מצבו הכלכלי. עוד אוסיף, ככל שהופקדה על ידי המבקש ערבות בעבר הרי היא משמשת לצורך אותו הליך ובאופן שלא ניתן לראות בה כערבות ראויה גם לצורך ההליך הנוכחי. מעבר לדרוש, גם אם אתעלם מהשאלה האם המבקש השיג על ההחלטה לערכאה המוסמכת, כאשר נראה לכאורה שיש טעם בטענה, אזי בחנתי את סיכויי הערעור לצורך ההליך הנוכחי, והתרשמתי כי אלה אינם גבוהים. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים ואשר סופם מי ישורנו? בין היתר, הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואשר הועברו מבית המשפט המחוזי בת"א, הליכים במסגרת ההוצאה לפועל. הסעד המבוקש על ידי המבקש הינו ביטול העיקול על הדירה "שהושג תוך העלמת צו המניעה מידיעת ר' ההוצל"פ הנכבד" וכאמור בסעיף 10 לתצהירו של המבקש אשר צורף בשגגה לכתב הערעור גופו. אלא מאי? כב' הרשמת בהחלטה נשוא הערעור מתייחסת לטענות המבקשת ומציינת כי אפילו לא הייתה לפניה החלטת כב' השופט ישעיה, הדבר אינו מהווה עילה לביטול העיקול כשלעצמו ומפרטת את הטעמים לכך, תוך שעומדת על מהותו של צו העיקול ותחולתו. עוד עולה מההחלטה כי המבקש הגיש מספר בקשות לביטול העיקול על הדירה ואין זאת אלא שכבר הרשמת חזרה בהחלטה על האמור על ידה בהחלטות קודמות ובאופן שלא ניתן לקרוא לתוך צו המניעה את המשמעות שמבקש לייחס לה המבקש. סופו של דבר, הבקשות נדחות. המבקש יתקן את כתב הערעור ובאופן שיצוינו בו כל המשיבים הראויים. המבקש ישלם את האגרה תוך 30 יום שאם לא כן יימחק הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת. ככל שתשולם האגרה בתיק, המבקש יפקיד את העירבון 30 יום לאחר תשלום האגרה, שאם לא כן יידחה הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בבקשות.פטור מאגרהערעוראגרההוצאה לפועל