קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית: 1. המבקשת - נילי שוקרון - הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה - גת גבעת חיים אחזקות בע"מ (להלן: "גת"). הבקשה הוגשה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") ועניינה, בטענה כי "גת" מכרה משך שנים אחדות שניים ממוצריה: "פריגת תפוחים סחוט 2 ליטר" ו"פריגת תפוחים סחוט 400 מ"ל" וסימנה כל אחד ממוצרים אלו "סחוט", קרי, מיץ שנחזה להיות מיץ שנסחט מהפרי שלא עבר כל תהליך פרט לסינון, פסטור, מילוי וקירור, בה בעת שבפועל המיץ אינו מיץ סחוט, אלא דווקא מיץ משוחזר מתרכיז. ביום 17/11/09 הוגשה "בקשה בהסכמה למחיקת הבקשה - הודעת הסתלקות". בתצהיר שצורף לבקשה נאמר: "3. לאחר הגשת בקשת הייצוג, המשיבה העבירה לעיוני טיוטת תגובה מטעמה לבקשת הייצוג. בעקבות עיון בתגובה זו, נלמד, כי הטענה עליה נשענת בקשת הייצוג, לפיה המוצר נשוא בקשת הייצוג שווק כ"סחוט" מקום שהיה עשוי מרכז, אינה נכונה (ההדגשה שלי - י.פ.). 4. לאור זאת, פניתי לב"כ המשיבה וביקשתי כי המשיבה תיאות להסתלקות המבקשת מבקשת הייצוג ומהתביעה, והמשיבה נעתרה לכך. 5. לנוכח הסתלקות המבקשת, הסכימה המשיבה, לפנים משורת הדין ומבלי שיהא בכך הודאה או ויתור כלשהם, להשתתף בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת באי כוחה בסכום כולל של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת אך ורק על מנת לחסוך בהוצאות המשפטיות שיגרמו לה במסגרת ניהול ההליך. 6. מובהר בזה, כי המבקשת ו/או באי כוחה, לא קיבלנו ולא נקבל, במישרין או עקיפין, כל תמורה או טובת הנאה נוספות מהמשיבה או מאדם אחר בקשר עם ההסתלקות כאמור. 7. המבקשת מוותרת בזאת וויתור סופי ומוחלט על כל טענותיה בתביעה האישית ו/או בקשר למשקה נשוא בקשת הייצוג, ומסכימה כי בית המשפט ידחה את תביעתה האישית וכן יורה על מחיקת בקשת הייצוג". הבקשה חוזרת על הנאמר בתצהיר. ביום 19/11/09 ניתנה על-ידי בית-המשפט החלטה כדלקמן: " החלטה לא ברור לי מדוע לאור המפורט בסעיפים 3, 4 לבקשה ולתצהיר על בית המשפט לאשר את המבוקש בסעיף 5 לבקשה. לכאורה, על המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה. הצדדים מתבקשים ליתן הסבר לביהמ"ש, לא יאוחר מיום 15/12/09". ביום 17/12/09, שלחו הצדדים דברי הסבר לבית-המשפט, כדלקמן: "1. תובענה ייצוגית הינה מוסד צרכני חשוב. עם זאת, מבחינה סטטיסטית עולה כי רוב רובן של התובענות הייצוגיות שמוגשות - נדחות. 2. הגשת תובענה ייצוגית הינו עניין הכרוך בהשקעת שעות עבודה רבות מצד המבקשת ובאי כוחה. ההסתלקות מהתובענה, לאחר השקעת כל אותן שעות העובדה, הינה קשה הן פסיכולוגית והן כלכלית ("עלויות שקועות"). 3. ניהול תובענה ייצוגיות כרוך גם בעלויות רבות מצידה של הנתבעת. מקום בו סיכויי התובענה נמוכים - ניהול התובענה כרוך גם בבזבוז זמן שיפוטי. 4. במקרים מסוימים, מתגלה לתובעת לאחר הגשת התביעה כי סיכויי התביעה הינם נמוכים מסיבות אלו או אחרות. במקרים אלו, מקום בו התובעת מגלה גישה עניינית ומסכימה להסתלק מהתובענה, על אף הקושי הפסיכולוגי לעשות כן, תוך שהיא חוסכת לנתבעת בעלויות ניהול ההליך ומונעת את בזבוז זמנו השיפוטי היקר של ביהמ"ש הנכבד, נהוג כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ו/או בשכ"ט עו"ד בשיעור מתון. 5. לביהמ"ש קיימת סמכות לאשר תשלום הוצאות ו/או שכ"ט עו"ד במקרים של הסתלקות מהתובענה, וזאת בהתאם לסעיף 16(א) לחוק. 6. לענייננו, הוסכם על תשלום בסך 40,000 ש"ח בלבד. מדובר בסכום מתון מאוזן. במקרים דומים אושרו בידי בתי המשפט סכומים גבוהים בהרבה: (כאן מופיעה רשימה של 11 פסקי דין - י.פ.) 7. הסתלקותה של התובעת מתובענה זו נעשית משיקולים ענייניים ובשל עובדות שנתגלו לה ע"י הנתבעת - ביחס לדרך ייצור המוצר נשוא התביעה - ואשר משליכות על סיכויי התביעה". 2. לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובבקשת ההסתלקות נשוא הדיון עתה, על נימוקיה, הגעתי למסקנה, כי מחד גיסא יש לאשר את הסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אך מאידך גיסא אין מקום לפסוק הוצאות, למרות ההסכמה אליה הגיעו הצדדים. אם הייתה טורחת המבקשת - כפי המתחייב - לבדוק טיעוניה אצל המשיבה - "גת" - לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 10,040,000 ש"ח, יש להניח כי בקשה זו מלכתחילה - גם על-פי גישתה - לא הייתה מוגשת לבית-המשפט. בוודאי כאשר בקשת הסתלקות זו הוגשה לבית-המשפט, בעקבות הסברים בטיוטה אותה קיבלה המבקשת מהמשיבה/"גת" בטרם הגישה "גת" את כתב התשובה לבית-המשפט. אין לי אלא לחזור על דברים אותם כתבתי, זה עתה, בעניין ת"א 2464/07 בן הרוש נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואח', , לאמור: "בקיומן של תובענות ייצוגיות, יש חשיבות רבה. זאת, בשל האינטרס הציבורי לברר ולהגן באמצעות תביעות אלו על זכויות הפרט והציבור, בעניינים המעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לרבים. מנגד, בטרם הגשת תובענות ייצוגיות יש לערוך בדיקה קפדנית, אם יש מקום להגישן ואם הן עונות על התנאים הנדרשים בחוק להגשת תובענות אלו. בראש ובראשונה, והעיקר, אם קיימת עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה. זאת, בשל היקף התביעה, העניין והנושא אותו היא מעוררת, והנזק הרב העלול להיגרם, באופן מיידי, לשמו ולעסקיו של הנתבע עוד בטרם התבררה התביעה לגופה. על כן, ולא בכדִי, קבע המחוקק כי בטרם הגשת תובענה ייצוגית, יש להגיש לבית-המשפט בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. לצערי, נפוצה לאחרונה התופעה של הגשת תובענות ייצוגיות שאין מאחוריהן בסיס עובדתי ומשפטי מוצק. הפטור מתשלום אגרה, מביא לידי כך שתובענות ייצוגיות מוגשות בסכומים של מיליונים ומיליארדים כיד הדמיון ורצונו של היוצר. לא לכך התכוון המחוקק כאשר בסעיף 45(ד)(1) לחוק, פטר את התובע מתשלום אגרה בתביעות ייצוגיות. הגשת תובענות ייצוגיות ללא בסיס עובדתי המצדיק את הגשתן, רק פוגעת בעיקר ובמטרתו של חוק תובענות ייצוגיות. יש לעשות הכל כדי למנוע תופעה זו. תופעה נוספת, שלאחרונה הולכת ומתרבה, היא נכונות המשיב/הנתבע לשלם הוצאות למבקש/התובע - לעיתים בסכומים לא מבוטלים - על מנת להסיר במהרה את התביעה, למרות היותה חסרת בסיס מוצק. זאת, כדי לחסוך בהוצאות. זהו למעשה בסיס ההסכמה של המשיבה/הנתבעת בענייננו. איני מוכן לתת ידִי לכך. פסיקת הוצאות ע"י בית-המשפט במקרים אלו, רק תעודד הגשת תובענות ייצוגיות ללא בדיקה מעמיקה - בטרם הגשתן, בבחינת אין כמעט מה להפסיד ואולי אף להרוויח, נוכח הנוהג ההולך ומשתרש של הגשת בקשת הסתלקות המלווה בתשלום למבקש עבור הוצאותיו, למרות שלכאורה מי שזכאי להוצאות הוא המשיב/הנתבע ולא התובע. המשיבה/הנתבעת מוכנה לעשות כן, אם כדי לחסוך בהוצאותיה ואם כדי להסיר במהירות האפשרית תובענה טורדנית ומזיקה". בענייננו, מציינים הצדדים בסעיף 1 להודעתם המשותפת, כי "מבחינה סטטיסטית עולה כי רוב רובן של התובענות הייצוגיות שמוגשות נדחות". בסעיף 6, הם מפרטים שורה ארוכה של החלטות בהן אושרה בקשת ההסתלקות, כנגד תשלום הוצאות למגיש הבקשה. ללמדך - מפי הצדדים - על הקלוּת בהגשת בקשת לאישור תובענות ייצוגיות, מתוך מחשבה שאין מה להפסיד. שכן, בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אין תשלום אגרה, ובקשת ההסתלקות מזכה, בדרך כלל, את המבקש בכיסוי הוצאותיו, ויותר. יש בכך פגיעה לא מעטה ב"מוסד" הכה חשוב של "תובענות ייצוגיות". במקום לדון בתובענות ייצוגיות שיש אינטרס ציבורי שידונו במהרה, עסוק בית-המשפט בבירורן של בקשות רבות לאישור של תובענות ייצוגיות שמלכתחילה לא היה מקום להגישן, והן הוגשו בטרם נעשתה בדיקה ראויה אם יש מאחוריהן, לכאורה, בסיס עובדתי המקים עילת תביעה, ואם היא עונה על שאר התנאים הקבועים בחוק כתנאי להגשת תובענה ייצוגית. 3. סוף דבר אני מאשר את בקשת ההסתלקות ומוחק את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ללא צו להוצאות. איני רואה צורך בפרסום החלטה זו בהתאם לסעיף 16 לחוק, אם משום שמחיקת הבקשה אינה יוצרת מעשה בי-דין, ואם משום שפרסום החלטה זו באינטרנט ובמאגרים המשפטיים, די בו במקרה הנדון. פסיקת הוצאותתביעה ייצוגית