קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף מלאכותי של נתבע לצורכי סמכות מקומית: 1. המשיבים בבש"א שבכותרת הגישו בתיק העיקרי תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד המבקשים בבש"א זו ונגד רשם העמותות. בהמרצת הפתיחה מתבקשים הסעדים הבאים: ראשית, הצהרה על בטלות חמש החלטות שקיבל ועד ההנהלה של עמותת צלאת בושאייף זיע"א (להלן - העמותה), אשר חבריו, שבעה במספר, הנם המבקשים והמשיבים, כולם מייסדי העמותה. שנית, צו האוסר על רשם העמותות לבצע רישום או כל פעולה אחרת על יסוד אותן חמש החלטות. 2. ביום הגשת המרצת הפתיחה (12.4.07) הגישו מגישיה בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 5156/07). מאז הוגשו לא פחות משבע בקשות נוספות שעניינן סעדים זמניים: בש"א 5193/07 מיום 15.4.07 - בקשה לצו מניעה זמני מטעם המשיבים 1-4 בהמרצת הפתיחה; בש"א 5417/07 מיום 3.5.07 - בקשה להרחבת צו המניעה הזמני מטעם המבקשים בהמרצת הפתיחה; בש"א 5593/07 מיום 17.5.07 - בקשה מטעם המשיבים 1-4 בהמרצת הפתיחה להבהרת החלטה ולהרחבת צו מניעה זמני; בש"א 5630/07 מיום 17.5.07 - בקשה מטעם המשיבים 1-4 בהמרצת הפתיחה לביטול צו מניעה זמני; בש"א 2825/08 מיום 22.5.08 - בקשה מטעם המבקשים בהמרצת הפתיחה להרחבת צו מניעה זמני; בש"א 5417/07 מיום 18.12.08 בקשה מטעם המשיבים 1-4 בהמרצת הפתיחה לשינוי צו המניעה הזמני; בש"א 8799/09 , מיום 27.7.09 - בקשה מטעם המשיבים 2-4 בהמרצת הפתיחה לסעד זמני בענין החלפת זכויות חתימה. כל שמונה בקשות אלו בנוגע לסעדים זמניים נדונו בפני כב' השופט משה דרורי, ששימש שופט תורן בעת הגשת הבקשה הראשונה, ועל פי נהלי בית המשפט בנדון. 3. בין לבין נקבע התיק העיקרי של המרצת הפתיחה לדיון בפניי. בהתאם לסדר הדברים הנכון והראוי, בו דיון בסעדים זמניים מקדים את הדיון בהליך העיקרי, לא ראיתי מקום לקדם את הטיפול בתיק העיקרי כל עוד השופט התורן לא סיים את הטיפול בבקשות לסעדים זמניים. לפני ימים אחדים, בתום דיון במעמד הצדדים ביום 31.7.09, ניתנה החלטה על ידי כב' השופט דרורי המסיימת את הדיון בכל הבקשות לסעדים זמניים שהיו תלויות ועומדות (ראו סעיף 1 להחלטה). משכך בשלה השעה למתן הוראות באשר לניהול התיק העיקרי. 4. ההחלטה הראשונה אותה יש לקבל בנוגע לניהול התיק העיקרי הנה בבש"א 5592/07. מדובר בבקשה של המשיבים 1-4 בהמרצת הפתיחה להעברת הדיון בה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בהיותו בעל הסמכות המקומית להיזקק לתובענה. בינתיים הודיע לאחרונה המשיב 1 בהמרצת הפתיחה (הרצל כחלון) על הסרת התנגדותו לסעד המבוקש בה. בנסיבות אלה, ועל אף שהמשיב 1 לא הודיע על משיכת בקשתו להעברת הדיון, אניח כי אין הוא עומד עוד עליה. עדיין נותרה בקשתם של המשיבים 2-4 להעברת הדיון. בבקשה זו תעסוק ההחלטה הנוכחית. 5. הנושא העיקרי השנוי במחלוקת בתיק העיקרי הוא הבחירות לוועד העמותה. המבקשים בהמרצת הפתיחה (להלן - קבוצת דבוש) טוענים כי בבחירות אלה רשאים להשתתף רק 47 חברי העמותה הרשומים בפנקס החברים אצל רשם העמותות. המשיבים 2-4 בהמרצת הפתיחה (להלן - קבוצת פדלון וישראל) טוענים כי יש לאפשר גם לחברים חדשים של העמותה, שהצטרפו אליה כדין, ליטול חלק בבחירות. הצורך בקיום בחירות אלה נוצר כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט עמירם בנימיני) מיום 14.3.07 בה"פ 917/04 (להלן - התובענה הראשונה). תובענה זו הוגשה על ידי משיב 1 בהמרצת הפתיחה, הרצל כחלון (להלן - כחלון), נגד קבוצת דבוש. כחלון תקף בתובענה הראשונה את תקינות הליכי כינוס האסיפה הכללית של העמותה שהתקיימה ביום 16.6.04 ואת ההחלטה שהתקבלה בעקבותיה על ידי ועדת הקלפי לפיה ועד העמותה המקורי בן שבעת החברים (המבקשים והמשיבים) יוחלף בוועד בן חמשה חברים, כולם מקבוצת דבוש. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של כחלון וקבע כי כינוס האסיפה הכללית ביום 16.6.04 נעשה שלא כדין, וכי ממילא אין תוקף להחלטת ועדת הקלפי על החלפת הוועד. יחד עם זאת, נמנע בית המשפט מלהושיט לכחלון סעד רטרואקטיבי בדבר ביטול הפעולות שנעשו על ידי הוועד החדש, אלא הורה "לכנס בהקדם האפשרי אסיפה כללית לבחירת ועד חדש" והוסיף וקבע "כי עד שיבחר ועד חדש יכהנו המייסדים כועד העמותה". בהחלטה מיום 1.4.07 נדחתה בקשת הבהרה שהגישה קבוצת דבוש, תוך שבית המשפט מבהיר כי ועד המייסדים נהנה מ"מלוא הסמכויות שיש לכל ועד עד שייבחר ועד חדש כחוק". המרצת הפתיחה שלפנינו הוגשה על ידי קבוצת דבוש ביום 12.4.07, פחות מחודש לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתובענה הראשונה. ענינה בחמש החלטות שקיבל ועד המייסדים במהלך אותה תקופה קצרה של פחות מחודש. באותן החלטות נקבע בין היתר כי יצורפו לעמותה 45 חברים חדשים וכי ביום 15.4.07 תיערך אסיפה כללית לשם בחירת ועד. קבוצת דבוש טוענת כי החלטות אלה התקבלו שלא כדין, בניגוד לתקנון העמותה, ותוך ניגוד אינטרסים, חוסר תום לב ופגמים נוספים כמפורט בהמרצת הפתיחה. יצוין כי בין לבין - ועוד במהלך אותם שבועות ספורים שבין מתן פסק הדין בתובענה הראשונה לבין הגשת התובענה הנוכחית - הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה נוספת (ה"פ 418/07; להלן - התובענה השנייה). התובענה השנייה נועדה למנוע את כינוסה של אסיפה כללית על ידי קבוצת דבוש ביום 31.3.07. בדיון שקיים בית המשפט ביום 29.3.07 הושגה בין הצדדים הסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה האסיפה הכללית תתכנס ביום 15.4.07. התובענה הנוכחית הוגשה - הפעם לבית המשפט המחוזי בירושלים - ביום 12.4.07, שבועיים לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתובענה השנייה ושלושה ימים לפני המועד שנקבע באותה החלטה לכינוס האסיפה הכללית. 6. קבוצת פדלון וישראל טוענת כי הגשת המרצת הפתיחה הנוכחית לבית משפט זה מהווה ניסיון פסול מצד קבוצת דבוש לחמוק מהמשך בירור השאלות הנוגעות להתנהלות העמותה בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר כבר דן בשתי תובענות קודמות בנדון ופסק נגד קבוצת דבוש, שלא השלימה עם פסיקתו ואף ערערה עליה לבית המשפט העליון (ע"א 3246/07) . לא עוד אלא שבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מחזיק באופן בלעדי בסמכות המקומית לדון בענין, שכן מענה של העמותה הנו במושב זיתן שליד העיר לוד; מטרת העמותה הנה ניהול בית כנסת באותו מושב; וגם כל הצדדים להליך - הן המבקשים והן המשיבים - מתגוררים במושב זה. לטענת קבוצת פדלון וישראל, במסגרת המרצת הפתיחה נעשה ניסיון פסול מצד קבוצת דבוש להקנות לבית המשפט המחוזי בירושלים סמכות שיפוט, באמצעות צירוף מלאכותי ומיותר של רשם העמותות (שמקום מושבו בירושלים) כמשיב בהליך, הגם שאין לרשם כל ענין בסכסוך שבין הצדדים ובדעתו לכבד כל החלטה שיקבל בית המשפט. 7. על טענות אלה משיבה קבוצת דבוש כי צירופו של רשם העמותות להליך אינו מלאכותי ואינו מיותר, שכן מתבקשים נגדו בתובענה סעדים אופרטיביים הנוגעים לסמכויות הפיקוח שלו על פעילותה של העמותה, מה גם שביום 16.5.07 נשלח ממשרדו של הרשם מכתב ובו הנחיות לגבי כינוס האסיפה הכללית בהתאם להחלטות בתי המשפט שהתקבלו עד אז. קבוצת דבוש מוסיפה וטוענת כי קבוצת פדלון וישראל לא העלתה את טענת חוסר הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה כנדרש, ובפועל אף מנועה מלכפור בסמכות המקומית של בית משפט זה לאחר שהיא עצמה פנתה אליו ביום 15.4.07 בבקשה לצו מניעה זמני האוסר את כינוס האסיפה הכללית באותו היום. עוד טוענת קבוצת דבוש כי משעה שבית המשפט בירושלים מוסמך לדון בתובענה, אין עליה חובה להגישה לבית המשפט בתל-אביב, אף שזה דן באותו ענין קודם לכן, מה עוד שהמגמה שהשתרשה בהלכה הפסוקה היא שלא לייחס משקל מופרז לכללי הסמכות המקומית אלא לנהוג לגביהם בגמישות. 8. עמדתה של קבוצת פדלון וישראל מקובלת עלי. אין חולק כי בית משפט זה היה נעדר כל זיקת סמכות מקומית לגבי התובענה אילו זו הייתה מוגשת - כמו ההליכים שקדמו לה באותו ענין - נגד חברי העמותה והוועד שלה, בלא צירופו של רשם העמותות כמשיב נוסף (בהקשר זה תוזכר גם התביעה שהגישה קבוצת דבוש נגד כחלון וקבוצת פדלון וישראל לבית משפט השלום ברמלה בה"פ 135/05) . על מנת להכריע בשאלה האם צירוף הרשם הקנה סמכות לבית משפט זה לדון בהמרצת הפתיחה, אין צורך להכריע בשאלה האם הצירוף היה נחוץ ובוצע משיקולים כנים. גם אם נניח, לצורך הדיון, כי התשובה לשאלה זו הנה בחיוב, עדיין לא ניתן היה לצרף את רשם העמותות כמשיב להמרצת הפתיחה. הסעד המתבקש בהמרצת הפתיחה נגד רשם העמותות נוגע להפעלת סמכויותיו על פי חוק העמותות, תש"ם-1980. דא עקא, תקיפת החלטה של הרשם מכוח חוק זה (להוציא בנושא פירוק עמותה) - ובכלל זה תקיפת הימנעות הרשם מקבלת החלטה אותה היה עליו לקבל (וכפי שניתן להבין מסעיפים 35-36 להמרצת הפתיחה זוהי טענת קבוצת דבוש נגד הרשם) - אינה נעשית בדרך של הגשת תובענה לבית המשפט האזרחי אלא בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים (סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000, בשילוב הגדרת "החלטה של רשות" בסעיף 2 לחוק ופרט 6 לתוספת הראשונה של החוק). לפיכך, ככל שיש בפיה של קבוצת דבוש טענות נגד התנהלותו בפרשה של רשם העמותות, עליה להגיש נגדו עתירה מינהלית. אין אפשרות לצרף את הסעד המתבקש נגד הרשם - שהנו סעד מינהלי המסור לסמכות הייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים - לסעד המתבקש בהליך האזרחי נגד חברים בעמותה, גם אם כתוצאה מכך ייגרם פיצול של הדיון. יפים לכאן הדברים שנאמרו בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 520, 522: "אף אם נניח שאינטרס הציבור בריכוז תביעות גובר, לעניין אחד, על זכות התובע לתבוע בנפרד עילות שבסמכות ערכאה משפטית אחת, רב המרחק עד למסקנה שהאינטרס הציבורי האמור גובר על חלוקת סמכויות שקבע המחוקק... סיכומם של דברים: יש לשאוף לריכוז הדיון, אך רק עד קו תיחום הסמכויות שקבע המחוקק". מכאן שתובע "אינו יכול לרכז בתביעתו עניינים שאינם בסמכותו של בית המשפט שבפניו נדונה התביעה... בית המשפט יורה כאמור על פיצול הדיון בתביעה הכוללת עניינים שאינם בסמכותו" (שם, בעמ' 520). מאחר שקבוצת דבוש לא הייתה רשאית לצרף להמרצת הפתיחה את רשם העמותות, יש לבחון את שאלת הסמכות המקומית על פי המצב המשפטי הנכון, בו הרשם אינו יכול להיות משיב לתובענה. במקרה כזה, לכל הדעות אין לבית המשפט המחוזי בירושלים סמכות מקומית לדון בתובענה, אלא על הסכסוך לשוב ולהתברר בפני אותה ערכאה שכבר נזקקה לו פעמיים בעבר, היינו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו העונה על כל זיקות הסמכות הרלוונטיות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לא נעלם ממני כי נושא הסמכות העניינית בתובענה נגד הרשם לא נטען על ידי קבוצת פדלון וישראל. אלא שכידוע, כאשר מדובר בבעיה של סמכות עניינית אין בהסכמת הצדדים לייתר אותה ורשאי בית המשפט להעלותה ביוזמתו. 9. למעלה מן הצורך יצוין כי על פני הדברים אין לקבוצת דבוש כל עילה לתקוף מעשה או מחדל של רשם העמותות. הטענה היחידה בהמרצת הפתיחה נגד הרשם (בסעיפים 35-36) היא שנציגתו הודיעה במענה לפניית קבוצת דבוש כי "אין ביכולתה לתת פתרונות מידיים והדברים יקחו לפחות 30 יום", תוך שהיא מפנה לפסק הדין המנחה בת"א (י-ם) 2584/00. אלא שהמעיין באותו פסק דין ייווכח כי רשם העמותות כלל לא היה צד לו, אף שגם בו נדונה שאלת חוקיות צירוף חברים לעמותה על ידי ועד העמותה. אכן, סעיף 18 לחוק העמותות מפקיד את ניהול פנקס החברים בידי העמותה ולא בידי הרשם. כך גם סעיף 1(ד) לתקנון העמותה בה עסקינן: "העמותה תנהל ספר חברים". בפועל, העמותה אכן ניהלה בעצמה את פנקס חבריה (נספח ג' להמרצת הפתיחה). החלטה על קבלת חבר חדש לעמותה אף אינה מנויה בסעיף 38 לחוק בין המסמכים שיש להגישם לרשם. ממילא לא ברור השימוש שעושה קבוצת דבוש במינוח "ספר הבוחרים ברשם העמותות" (סעיף 3 להמרצת הפתיחה). בנושא זה הרשם אינו צד לסכסוך ואינו נוקט עמדה אלא מכבד כל החלטה הניתנת על ידי בית המשפט בסכסוך הפנימי שבין חברי העמותה. מטעם זה התנהלו ההליכים הקודמים בין הצדדים במסגרת התובענה הראשונה והתובענה השנייה, וניתנו בהם החלטות ופסק דין, בלא שהרשם צורף כצד, ובלא שקבוצת דבוש מצאה בכך כל קושי או ביקשה את צירופו. הדבר גם הובהר על ידי הרשם בהודעתו לבית המשפט מיום 29.7.09 לפיה "אין כל סכסוך ו/או מחלוקת בין המשיב 5 לבין הצדדים בסכסוך ביניהם. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לעניינים פנימיים ביניהם, והמשיב 5 אינו צד לסכסוך זה". דברים דומים נאמרו על ידי הרשם עוד קודם לכן במכתבו מיום 28.6.07 לפיו "רשם העמותות ימתין להחלטת בית המשפט בעניין העמותה". אמנם דבריו אלה של הרשם נכתבו לאחר הגשת המרצת הפתיחה; אך גם המכתב מטעם הרשם שעליו נסמכת קבוצת דבוש הנו מיום 16.5.07, לאחר הגשת המרצת הפתיחה. מיותר יהיה לציין כי הרשם לא הגיש תשובה להמרצת הפתיחה, בה אין לו ענין. 10. שלא כפי שטוענת קבוצת דבוש, קבוצת פדלון וישראל העלתה את טענת חוסר הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה. זאת, ברחל בתך הקטנה, בסעיף 4 לבקשתה מיום 15.4.07 בבש"א 5193/07 למתן צו מניעה זמני האוסר את כינוס האסיפה הכללית באותו היום. העובדה שקבוצת פדלון וישראל ביקשה סעד זמני מבית המשפט בירושלים במסגרת אותה בקשה, אינה מהווה הודאה מצדה בסמכות, לנוכח הכפירה המפורשת בסמכות בסעיף 4 הנ"ל, ואינה משתיקה את קבוצת פדלון וישראל מלדרוש את העברת התיק העיקרי לבית המשפט המוסמך. הגשת הבקשה לצו מניעה זמני בבש"א 5193/07 נכפתה למעשה על קבוצת פדלון וישראל בעקבות צו המניעה הזמני שניתן שלושה ימים קודם לכן בבקשתה של קבוצת דבוש בבש"א 5156/07, לפיו נאסר לשתף באסיפה הכללית ביום 15.4.07 את כל מי שהתקבל כחבר בעמותה לאחר יום 21.3.07. אכן, עוד בהחלטה מיום 12.4.07 בדבר מתן הצו הזמני בבקשתה של קבוצת דבוש ציין בית המשפט: "מאליו מובן, וכדי לשמור על המצב הקיים, רשאים המשיבים 4-1 לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה זמני למנוע את קיום האסיפה הכללית...". כך עשתה קבוצת פדלון וישראל, תוך כדי שהיא שומרת על טענת חוסר הסמכות המקומית. 11. לאור האמור אני נעתר לבקשה ומורה על העברת הדיון בתיק העיקרי (לאחר שהדיון בכל הבקשות לסעדים זמניים הסתיים) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. רשם העמותות נמחק בזאת מרשימת המשיבים להמרצת הפתיחה. אף שהמושב זיתן נכלל במחוז המרכז, לא העברתי את הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז, באשר זה כונן רק לאחר הגשת התובענה (ראו צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), תשס"ז-2007, מיום 2.5.07 בו תחילת פעילותו של בית המשפט נקבעה ליום 2.9.07), מה עוד שבמקרה שלפנינו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הכריע זמן קצר לפני הגשת התובענה בשתי תובענות קודמות בין אותם צדדים ובאותו ענין. קבוצת דבוש תשלם לקבוצת פדלון וישראל את הוצאות הדיון בבקשה בסך של 5,000 ₪ ומע"מ. סמכות מקומית