בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות חברה ע''י כונס נכסים:

הבקשה שבפניי הינה בקשתו של כונס הנכסים, אשר מונה מטעם הנאמן ומחזיקי אגרות החוב של אמריס אחזקות בע"מ (להלן: "החברה" או "אמריס"), בה התבקש אישור בית משפט למכור למטיס קפיטל בע"מ (להלן: "מטיס") מניות של חברת פטרו גרופ בע"מ (להלן: "פטרו גרופ") (כ- 48% ממניות פטרו גרופ). מניות אלה משמשות כבטוחה לאגרות החוב של אמריס ומוחזקות בנאמנות על ידי הנאמן לאגרות החוב.
כונס הנכסים פירסם ביום 9.1.09 הזמנה להציע הצעות לרכישת המניות.
המועד להגשת ההצעות נקבע בשלב ראשון עד יום 30.1.09 והוארך לאחר מכן עד יום 15.2.09.
בהתמחרות אשר התקיימה ביום 16.2.09 השתתפו שני מציעים - מטיס וחברה בשם פיננסיטק בע"מ (להלן: "פיננסיטק").
בסופו של ההתמחרות הוכרזה כזוכה הצעת מטיס לרכישת המניות, על פי שווי שוק בסך 83 מיליון ₪.
על פי הצעתה תשלם מטיס בגין המניות המשועבדות, יחד עם כ- 13% ממניות פטרו גרופ אשר בבעלותה, סכום של 51,062,003 ₪.
לדברי כונס הנכסים, נקבע שווי המניות על ידי מעריך שנשכר על ידו, בסכום של 12 מיליון דולר .

לבקשה צורף פרוטוקול ההתמחרות מיום 16.2.09.

לצורך הדיון בבקשה יש להבהיר כי מטיס מחזיקה ב- 70% מאגרות החוב של אמריס.

1. ההליכים הקודמים
ביום 11.2.08 הגישו מחזיקי אגרות החוב של אמריס באמצעות הנאמן על ידי עו"ד ד"ר כהן, בקשה למנות את עו"ד כהן ככונס נכסים קבוע על 7,751,364 מניות רגילות בנות 1 ₪ נקוב כל אחד, של פטרו גרופ אשר מוחזקות בנאמנות על ידי הנאמן בחשבון בנק על שמו (להלן: "המניות המשועבדות").
בבקשה נאמר כי החברה התאגדה במאי 2006 כחברה פרטית כאשר בינואר 2007 שונה שמה לשמה הנוכחי.
החברה היא אומנם חברה פרטית, אך היא תאגיד מדווח על פי הגדרתו של מונח זה בחוק ניירות ערך תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך").
החברה היא חברת אחזקות, אשר עוסקת באמצעות חברות שבבעלותה בשלושה תחומי פעילות עיקריים: הפעלת חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק ואספקת דלק; תחום הנדל"ן בארה"ב ותחום חיפוש והפקת נפט בפדרציה הרוסית.
בתחום הפעלת חנויות הנוחות, עוסקת החברה באמצעות פטרו גרופ וחברות בשליטתה המלאה.
פטרו גרופ היא חברה ציבורית אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ (להלן: "הבורסה").

עוד נאמר בבקשה, כי בין בעלי המניות של החברה קיימות מחלוקות קשות וסכסוכים בקשר עם אחזקותיהם בחברה, לרבות בשאלה מי הם בעלי השליטה בה.
למעשה ננטשה החברה על ידי בעלי מניותיה והדירקטורים שבה.

בפברואר 2007 פרסמה החברה תשקיף, במסגרתו נרשמו למסחר בבורסה 150 מיליון ₪ ערך נקוב אגרות חוב (סידרה א).
שטר הנאמנות לאגרות החוב ואגרת החוב המצורפת אליו, צורף כנספח ט' לבקשה.
סך החוב המשוער של החברה למחזיקי אגרות החוב בעת הגשת הבקשה למימוש המניות המשועבדות, עומד על סכום של כ- 196 מיליון ₪ קרן בלבד.
להבטחת התשלומים למחזיקי אגרות החוב, שעבדה החברה בשיעבוד קבוע מדרגה ראשונה, ללא הגבלה בסכום, 7,751,364 מניות רגילות בנות 1 ₪ ערך נקוב של פטרו גרופ.
המניות המשועבדות מהוות 48.48 אחוז מהון המניות המונפק והנפרע של פטרו גרופ.

שווי המניות המשועבדות, המהוות בפועל את הבטוחה היחידה אשר עומדת להבטחת אגרות החוב, מהווה 15 אחוז בלבד מסך החוב אותו היו המניות המשועבדות אמורות להבטיח.

ב- 2.12.08 פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים ליום 30.9.08. מדוחות אלה עלה כי החברה לא תוכל, וכבר אינה מסוגלת, לפרוע את חובותיה לרבות ההתחייבות לפרוע את אגרות החוב.
כמו כן, לא יהיה באפשרותה להעביר למחזיקי אגרות החוב את תשלום הריבית החל ב- 02/08.
בבקשה פורט בהרחבה הוואקום הניהולי שנוצר בחברה ונטישתה על ידי הדירקטורים השונים.
על פי תנאי שטר הנאמנות – זכאיים מחזיקי אגרות החוב להעמיד לפרעון מיידי את אגרות החוב ולממש את השעבוד בנסיבות אשר פורטו לעיל.

בדיון אשר התקיים ביום 18.12.08 מונה עו"ד כהן ככונס נכסים קבוע כמבוקש בבקשה, על אותן מניות של פטרו גרופ אשר מוחזקות בנאמנות על ידי הנאמן וזאת לשם מימוש המניות בהתאם לתנאי אגרות החוב.


2. בקשת גאידמק להצטרף כמשיב לתיק הכינוס
ביום 16.2.09 הגישו גאידמק וחברה בשליטתו בשם אלקסר בקשה להצטרף להליך הכינוס. גאידמק טען כי זכויותיה של אותה חברה, שהיא בעלת מניות מהותית באמריס, וזכויותיו של גאידמק עצמו – עשויים להיפגע כתוצאה מהליך הכינוס.
כמו כן, התבקש בית המשפט לעכב את הליכי הכינוס וכן לדחות את הליכי ההתמחרות בקשר למניות פטרו גרופ, התמחרות אשר היתה קבועה לאותו יום, בשלושה חודשים נוספים לפחות.
בקשה זו הגיעה לבית המשפט בשעה 13:30 ביום ההתמחרות.

הבקשה לעיכוב ההתמחרות נדחתה על ידי, שכן מתוך הבקשה עצמה עלה שהמבקשים היו ערים כבר מספר ימים לפני ההתמחרות על מועד קיומה ולא הגישו בקשה מתאימה לבית משפט.
גאידמק טען כי יש לצרפו להליך הכינוס שכן הוא נושה של החברה בסכום של 30 מיליון ₪ לפחות. גאידמק נאלץ לפרוע באופן אישי חוב של החברה ושל מר קושניר לוי (להלן: "קושניר"), יו"ר דירקטוריון החברה, אשר התפטר בינתיים ממשרתו, לחברת גמול השקעות בע"מ (להלן: "גמול").
החוב נבע מרכישת 51% ממניות פטרו גרופ, אשר הומחו לחברה ע"י קושניר לאחר שרכש אותן מחברת בת של גמול.

גאידמק טען כי יש לעצור את הליכי הכינוס שאינם אלא כלי שרת בידי מטיס ומי מטעמה, שנועדו להוציא מהחברה את נכסיה במחיר נמוך משווים האמיתי, תוך פגיעה קשה בנושי החברה, בעלי מניותיה ויתר מחזיקי האג"ח.
גאידמק ציין כי ביום 29.1.09 הגישה מטיס הצעה לרכוש את המניות המשועבדות, וכן 2,106,440 מניות נוספות, בהתאם להזמנה להציע הצעות כפי שפרסם כונס הנכסים.
בבקשה הועלה חשש כבד כי בין מטיס, בעלי שליטה שלה, חברת פיננסיטק ממנה רכשה אמריס 10.62% ממניות פטרו גרופ במהלך שנת 2008 וקושניר - נרקמה קנוניה, כאשר הצעת מטיס הינה רק קצה הקרחון, לשם העברת מניית פטרו גרופ אשר בבעלות החברה למטיס במחיר מינימאלי.

בבקשה נאמר כי מכירת מניות פטרו גרופ בהליך בזק, מבלי ליתן לרוכשים פוטנציאלים שהות סבירה ואמיתית לבדוק את פעילותה ונכסיה של פטרו גרופ, משרתת אך ורק את מי שמכיר את החברה, מי שהיה מעורה ברכישתה לפני שנים ולאחר מכן מכר את מניותיה לחברת אמריס, ומי שסבור כי יוכל להשיב לעצמו את השליטה בחברת פטרו גרופ במחיר נמוך.
זאת כאשר אין מולו מציעים משמעותיים אחרים, אשר יכולים להשתתף בהליך בזמן קצר או להציע מחיר הוגן ללא בדיקה של נכסי פטרו גרופ ופעילותה.
המועד לקבלת ההצעות הוא בחלון הזדמנויות של שלושה שבועות בלבד, כאשר לא ברור אם גובשה הערכת שווי למניות, וכאשר עיקר פעילות פטרו גרופ היא בארה"ב ובחינת שווי נכסיה ופעילותה דורש זמן רב.
פרק הזמן הקצר והבלתי מתקבל על הדעת, אותו קצב הכונס לשם קבלת ההצעות, הוא תמוה ומעיד על כך שלכונס אצה הדרך למכור את המניות המשועבדות והמניות הנוספות המוחזקות אצלו בנאמנות, מבלי לעשות את המקסימום הנדרש כדי להשיא את התמורה ולהטיב עם נושי אמריס שהם שולחיו.
בקשה זו נתמכה על ידי תצהיר של גאידמק בהליך אחר, וגאידמק עצמו לא התייצב לדיון. אין לכן למעשה תצהיר אשר תומך בבקשה בכל הקשור לטענות הקנוניה אשר מועלות במסגרתה.

התגובה לבקשה זו הוגשה על ידי הנאמן באמצעות עו"ד כהן כבא כוחו.
בתגובה נאמר כי אין לגאידמק כל עילת תביעה שכן הנאמן פועל מכח משכון, כאשר המשכון מומש באמצעות כונס הנכסים.
אין רלוונטיות לטענתו של גאידמק שהוא נושה בחברה, שכן זכויות הנשייה של בעלי האג"ח גוברות וקודמות על זכויות הנושים האחרים.
כונס הנכסים לא מונה לטובת כלל נושי החברה, והוא משמש כונס נכסים לטובת הנאמן.
עוד נאמר, כי ההחלטה לבצע את הליכי ההתמחרות התקבלה לפני חודש ומחצה ופורסמה באמצעי התקשורת. הכונס עצמו פנה לב"כ גאידמק עוד ביום 10.2.09 וביקש ממנו להצטרף להלך ההתמחרות.
כמו כן, נטען כי בהתאם למידע שבידי הכונס, פטרו גרופ עומדת על סף תהום ואם לא היה מבוצע על ידו הליך ההתמחרות היה בנק ואקוביה, הנושה של חברת הבת האמריקאית של פטרו גרופ, G.P.M, פועל לשם פירוקה ומכירת נכסיה.
תגובתה של מטיס תמכה בעיקרה בטיעוניו של כונס הנכסים.

בתשובת גאידמק נאמר כי עובדת מינויו של הכונס ביחס למימוש הבטוחות שניתנו כנגד האג"ח, אינה מאפשרת לו לעצום עיניו מחובות של נושים אחרים.
כפקיד בית משפט עליו להתחשב בחובות של נושים נוספים כאשר מטרתו העיקרית היא למקסם את התמורה במימוש הנכס.
כמו כן, נאמר כי אין מקום לטענה על פיה G.P.M עומדת על סף תהום. מדובר בחברה פעילה, אשר נתוניה הכלכלים במאוחד עם קבוצת פטרו גרופ מראים ביצועים בעליה מתמדת.
כמו כן נטען כי שוויה של פטרו גרופ בהתאם למכפיל הרווח הוא 375 מיליון ₪.
אין כל מקום להערכת שווי ראשונית בסכום 48 מיליון ₪ עליה הסתמך הכונס, שכן הערכה זו רחוקה מלשקף את ערכם האמיתי של מניות פטרו גרופ.
הבקשה נקבעה על ידי לדיון במעמד הצדדים ליום 23.2.09.
בשלב מאוחר יותר, צורפה חוות דעת מומחה של רו"ח נתן פריד לבקשת גאידמק.
במועד הדיון טרם הוגשה בקשה על ידי כונס הנכסים לאישור ההתמחרות אשר נערכה כאמור ביום 16.2.09.
באותה ישיבה חזר והדגיש כונס הנכסים את מצבה החמור של G.P.M, לאור הודעת בנק וואקוביה.
במסגרת דיון זה צורפו גאידמק ומטיס, אשר זכתה בהתמחרות, כצד להליכים.
עוד נקבע כי על מנת לקיים דיון מסודר המתייחס למכירת המניות, אמורה להיות בפני בית משפט בקשה אשר תוגש על ידי כונס הנכסים, שתכלול את פרוטוקול ההתמחרות ודיווח לגביו, ציון הפניות אשר נעשו על ידי כונס הנכסים, ודווח (לרבות פרוטוקול) על אסיפות בעלי אגרות החוב אשר כונסו לשם אישור תוצאות ההתמחרות.

בקשה זו הוגשה בפועל ביום 24.2.09 והיא למעשה הבקשה נשוא ההחלטה שבפניי.

3. בקשת כונס הנכסים לאישור ההתמחרות
בבקשה נאמר על ידי הכונס, כי הוא מבקש לאשר את מכירת המניות המשועבדות, וכן 13% נוספים ממניות פטרו גרופ המצויות בבעלות מטיס, למטיס אשר זכתה בהתמחרות
כזכור, מחזיקה מטיס כ- 70% מאגרות החוב של אמריס.
לדברי הכונס, סמוך לאחר מינויו החל לבדוק את הנכס היחיד בבעלות פטרו גרופו – G.P.M - שהיא כאמור חברה אמריקאית אשר מפעילה כ- 350 תחנות דלק ו- 250 חנויות נוחות ב- 300 מדינות בארה"ב.
הכונס ביקר במטה החברה במדינת וירג'יניה בארה"ב, ומצא חברה רווחית אשר מנוהלת ומתופעלת באופן מוקפד ויעיל ביותר. אולם, לפי מידע שנמסר לכונס על ידי הנהלת החברה, ניהלה החברה בשנת 2008 בבנק וואקוביה, אשר נרכש על ידי בנק אחר לאחר שנקלע לחדלות פרעון, (להלן: "הבנק") פוזיציות בנגזרים של דלק אשר גרמו הפסדים וחוב לבנק בסך 21 מיליון דולר.
מועד פרעון החוב לבנק, המועד הפורמלי בו פוקעת הפוזיציה, הוא 28.2.09.
לחברה אין את הסכום לתשלום החוב ולכן מנהלים נציגי G.P.M מו"מ עם הבנק, במסגרתו הסכים הבנק באופן עקרוני לפרישת החוב אך הסכם סופי טרם נכרת.
לדברי הכונס, נמסר לו על ידי נציגי G.P.M והמפקח אשר מונה על ידו, כי הבנק הודיע לחברה שאם לא תחתום על ההסכם לאלתר ואם לא תמכרנה מניות החברה לגוף מבוסס בעל יכולת פרעון - יממש הבנק את השעבודים וימכור את נכסי
G.P.M.
כפי שנאמר בדיווח מיידי של פטרו גרופ, רואה הבנק בחברת אמריס כחברה קשורה של פטרו גרופו ובמינויו של כונס הנכסים כאירוע המהווה הפרה של הסכמי המימון.
הסכמי המימון מתייחסים לחוב של 15 מיליון דולר ואין הם כוללים את הסכום של 21 מיליון דולר אותם הפסידה G.P.M בנגזרים.
הכונס ציין כי מלכתחילה היתה בכוונתו לפרוש בפני ציבור מתעניינים פוטנציאליים במניות, מידע רב ככל שאפשר באשר לעיסקי פטרו גרופ ו-G.P.M על מנת למקסם את התמורות.
נוכח הנסיבות אשר פורטו לעיל, החליט כונס הנכסים כי טובת מחזיקי אגרות החוב מחייבת מכירה מידית של המניות AS IS, שכן אם לא ייעשה כן הם עלולים למצוא את עצמם מול שוקת שבורה.
נמסר לכונס הנכסים כי הבנק מגלה קוצר רוח כלפי החברה וסירב לשוחח עימה כדי לתת אורכה לפרעון החוב.
בסעיף 10 לבקשה נאמר כי כונס הנכסים משוכנע שאם מניות פטרו גרופ לא תמכרנה לאלתר ולא יכרת הסכם פריסה לפני 28.2.09, ינקוט הבנק בהליכי מימוש ומחזיקי אגרות החוב יפסידו את כל כספם.

הכונס ציין את עמדת מחזיקי אגרות החוב אשר התפלגה כלהלן:
באסיפה שבה נכחו כלל המחזיקים הצביעו 93.249% מכלל המשתתפים בהצבעה בעד ההחלטה ו- 6.71 אחוז הצביעו נגד.
באסיפה בה נכחו מחזיקי אגרות החוב שזכו בהתמחרות הצביעו 100% בעד ההחלטה.
באסיפה שבה נכחו מחזיקי אגרות החוב שלא זכו בהתמחרות הצביעו 48.253% בעד ו- 51.746% נגד ההחלטה.
בדיווח מיידי בדבר תוצאות האסיפות, אשר ניתן על ידי אמריס לבורסה ולרשות ניירות ערך, הובהר כי ההחלטה לא התקבלה בשל העדר הרוב הדרוש באסיפת הסוג של מחזיקי אגרות החוב שלא זכו בהתמחרות (להלן: "האסיפה השניה").

הכונס טען שאין הוא כפוף להסכמת מחזיקי אגרות החוב אלא רק להחלטת בית המשפט שמינה אותו ככונס נכסים.
כונס הנכסים שב ואמר כי הוא סמוך ובטוח כי אם לא תאושר המכירה, יממש הבנק את איומיו ואז עלולה הזוכה, שהיא כאמור בעלת מניות ומחזיקה ברוב אגרות החוב, לצאת כאשר ידיה על ראשה.


4. בקשת מטיס לאישור ההתמחרות
בבקשה זו נאמר כי הצעתה של מטיס משקפת פרמיה של כ- 70 אחוז מעל מחיר השוק של המניות.
עוד נאמר, כי למרות התחייבותו של כונס הנכסים במסגרת האסיפה הכללית של מחזיקי האג"ח, אשר התקיימה ביום 5.1.09, על פיה לא יתקשר הכונס בעיסקה למכירת המניות מבלי לקבל את הסכמת המחזיקים, סבורה מטיס כי גישה זו יסודה בטעות.
הכונס לא נדרש לקבל אישור מגורם כלשהו למכירת המניות למעט אישור של בית משפט.
מטיס טענה כי מיעוט מבוטל וזניח המהווה 5.4% מכלל המחזיקים ו- 6.751% ממחזיקי אגרות החוב שהשתתפו באסיפה הכללית התנגדו למכירה, ואילו הרוב המוחלט הצביע בעד מכירת המניות.
מטיס אף טענה כי לא היה כל מקום לקיום אסיפות סוג במקרה הנוכחי, שכן לא מדובר בקבלת החלטה מהסוג המצריך אסיפות סוג. לא מדובר בהסדר הנכפה על המחזיקים או בשינוי תנאי האג"ח, אלא לכל היותר מדובר באישור ספציפי לחלקו הסופי של המהלך עליו קיבלו המחזיקים החלטה ברוב הנדרש.
קיום אסיפות סוג, שמשמעותן היא היכולת של כל מחזיק להטיל וטו על המהלך עצמו, היא אפשרות לא סבירה ולא הגיונית.
מטיס טענה כי אין מקום לאמץ את עקרונות קבלת ההחלטות בסוגי אסיפות שונות, שכן אין הדין מחייב זאת.
עוד נאמר, כי על פי הוראות שטר הנאמנות רשאי הנאמן לא לכנס אסיפת סוג, אם יש בדבר כדי לפגוע בטובת מחזיקי אגרות החוב. במקרה הנוכחי היה על הנאמן לקבל החלטה שלא לכנס אסיפות סוג.

לא ייתכן לאפשר למיעוט זניח לסכן את כספם של רוב המשקיעים ואת כספה של מטיס בפרט, כאשר סכומי הכסף אותם השקיעה באגרות החוב גבוהים לאין שיעור מסכומי הכסף אותם השקיע אותו מיעוט.

מטיס חזרה וטענה כי על פי דרישת הבנק קיים חשש שG.P.M לא תוכל להמשיך לפעול.

עוד נאמר כי נוכח הזמן שעמד לרשותו של כל משקיע פוטנציאלי ולנוכח הסכנה המרחפת מעל הממכר, יש לאשר את ההצעה.

5. בקשת ההצטרפות של יורוקום ואח' ותגובתם לבקשת הכונס.
לאחר שנקבעה על ידי בקשתו של כונס הנכסים לדיון ביום 1.3.09, הוגשה ביום 25.2.09 בקשה להוספת יורוקום, שוחט, משעל ודנציגר חברת עורכי דין, שהם מחזיקי אג"ח , כמשיבים בבקשה לאישור ההתמחרות .
בקשה זו נענתה על ידי ועל מנת לאפשר להגיש תגובה לבקשה נדחה הדיון ליום 2.3.09.
בתגובה לבקשה נאמר על ידי יורוקום, כי אגרות החוב אשר הונפקו בתשקיף של אמריס הוצאו בהתאם להחלטת דירקטוריון של החברה ועל פי שטר נאמנות כפי שצויין בתשקיף.
במסגרת האסיפה שהתקיימה ביום 19.2.09 בה נידון אישור ההתמחרות, החליט הנאמן להפסיק את האסיפה הכללית ולקיים בו במקום שתי אסיפות סוג, כפי שפורט על ידי לעיל.
מהדו"ח אשר פורסם על ידי הנאמן בשמה של אמריס, עולה כי הנאמן הודיע
שהאסיפה הכללית של מחזיקי האג"ח לא אישרה את העיסקה למכירת המניות המשועבדות למטיס.
למרות אותה ההחלטה, מצא הכונס לנכון לבקש מבית משפט לאשר את המכירה.
אין להעלות על הדעת כי הנאמן ינסה לאכוף על מחזיקי האג"ח עיסקה שהם סירבו לה באסיפה הכללית, אשר אין חולק כי ההחלטה שהתקבלה בה היא החלטה תקפה לכל דבר ועניין.
אין מקום לנקוט סעד של כפייה להסכים לעיסקת המכירה במחיר שהוצע.
האסיפה הכללית של מחזיקי האג"ח הוא גוף אשר הנורמות המשפטיות החלות על חבריו מוסדרות בתשקיף ובשטר הנאמנות, כאשר חוק ניירות ערך וחוקי החוזים משלימים את אותם מסמכים.
טובת הכלל נקבעת על פי התוצאה הכוללת של האסיפות והנאמן וכל מי שפועל מטעמו איננו זכאי לסטות מכללים אלה.
הכונס עצמו חייב לנהוג כלפי ציבור מחזיקי האג"ח על פי הנורמות שהנאמן חייב בהם כפי שנקבעו בתשקיף ובשטר הנאמנות, ולכבד את ההחלטות של האסיפה הכללית של אמריס.
כונס הנכסים איננו יכול לפנות לבית משפט ולבקש הוראות אשר סותרות את המבנה הנורמטיבי המהווה את התשתית לפעולת הנאמן ולשליחותו ככונס נכסים בשם הנאמן.
לתגובה צורף מכתבו של הנאמן לכונס הנכסים מיום 24.2.09, בו נאמר במפורש כי האמור בבקשה לאישור תוצאות ההתמחרות אינו מייצג נאמנה את עמדת הנאמן, וכי העמדות והמסקנות שנכללו בה - של כונס הנכסים במעמדו ובכובעו ככונס נכסים ולא כב"כ הנאמן עבור מחזיקי אגרות החוב.
כמו כן, נטען כי אין כל מקום לדברי ההפחדה המופיעים בכתבי הטענות של הכונס לעניין הפעולות הצפויות של הבנק.
דברי הפחדה אלה לא מקבלים ביטוי בדוח המיידי שפורסם על ידי מטיס ביום 23.2.09.
גם בתגובה זו נאמר כי קביעת לוח זמנים של 23 ימים לרכוש מניות של חברה
AS IS אינה סבירה .
לא נמצא כל גוף רציני אשר היה מוכן ליטל חלק בהליך כזה ובלוח הזמנים שנקבע על ידי כונס, כאשר ברור שמדובר בהליך מבויים אשר "תפור" על קונה ספציפי, היודע את כל הדרוש לו על עיסקי פטרו גרופ, כדי להציע מחיר סביר ולזכות במכרז.
עוד נאמר כי מטיס מהווה "ספין" של חברת גמול, אשר עיסקי פטרו גרופ היו בעבר
חלק מעסקיה.
אחד מבעלי השליטה במטיס היה בעבר בעל מחצית השליטה בגמול, כאשר גמול מכרה את פטרו גרופ לאמריס. לכן, מצוי אותו בעל שליטה בענייני פטרו גרופ ובעסקיה ויש למטיס יתרון על פני כל מתמודד אחר, אם לא יינתן זמן לנתח את עסקי פטרו גרופ.
כמו כן, נאמר כי גם המתמחרה השניה פיננסיטק היתה מצויידת במידע מעמיק על עסקי פטרו גרופ, שכן עד מאי 2008 החזיקה פיננסיטק 10.62 אחוז מהון המניות של פטרו גרופ אותו מכרה כאמור לאמריס במועד זה.
על מנת למקסם את המחיר יש לתת לכוחות השוק את הזמן המידע והסיוע על מנת למצות את ההליך.

עוד נאמר כי הערכת השווי מטעם הכונס בסכום של 12 מיליון דולר איננה ראויה וכי לבית המשפט הוגשה רק טיוטה אשר נחזית להיות שרבוט חסר ערך וריק.
לאור האמור לעיל, אין מקום לאשר את ההתמחרות.

במעמד הדיון צורף גם עו"ד אביעד ויסולי, אף הוא מחזיק אג"ח, אשר טיעוניו נשמעו במהלך הדיון.

6. דיון והחלטה
א. פעולתו של כונס הנכסים בשם הנאמן.
הבקשה למינוי כונס נכסים הוגשה כאמור במקרה הנוכחי על ידי מחזיקי אגרות החוב באמצעות הנאמן.
בית המשפט נענה לבקשה זו ומינה את עו"ד כהן ככונס נכסים לשם מימוש השעבוד. אולם, צויין במפורש בהחלטה מיום 19.12.08 כי כונס הנכסים יממש את המניות המשועבדות בהתאם לתנאי אגרות החוב.
כונס הנכסים אשר פועל כפקיד בית משפט, אמור אכן לפעול על פי הוראות בית משפט והוא אף הוסמך לממש את המניות המשועבדות בדרך של התמחרות, כפי שהתבקש בית משפט לאשר בבקשה למינוי כונס נכסים קבוע.
עם זאת, אין במינויו של כונס הנכסים כדי לנתק את דרך פעולתו מההוראות הקיימות באגרת החוב.
אגרות החוב הונפקו כאמור לציבור על פי תשקיף אותה פרסמה אמריס ביום 27.2.07.
בתשקיף נקבעה זהותו של הנאמן לאגרות החוב.
שטר הנאמנות בין החברה לבין הנאמן נחתם ביום 24.2.07.
בשטר הנאמנות נאמר כי החברה פנתה בבקשה לנאמן על מנת שישמש כנאמן למחזיקי אגרות החוב, והנאמן הסכים לחתום על שטר הנאמנות ולפעול כנאמן של מחזיקי אגרות החוב בכפוף ובהתאם לשטר הנאמנות.
שטר הנאמנות הוגדר בסעיף 1 "לרבות התוספות המצורפות אליו והמהוות חלק בלתי נפרד הימנו".
התוספת הראשונה לשטר הנאמנות היא אגרת החוב בעניין אגרות החוב (סדרה א') אשר הונפקו על פי התשקיף.
בסעיף 2 לאגרת החוב נאמר כי אגרות החוב מונפקות בהתאם לשטר הנאמנות, והוראות שטר הנאמנות מהוות חלק בלתי נפרד מתנאי אגרת החוב.

מכאן עולה כי תנאי אגרות החוב במקרה הנוכחי כוללות אכן, כפי שציינה יורוקום בתגובתה, הוראות שונות המסדירות את היחסים שבין הנאמן לבין מחזיקי אגרות החוב כפי שפורטו בשטר הנאמנות.
שטר הנאמנות קבע, בין היתר, את המקרים בהם ניתן להעמיד את אגרות החוב לפרעון מיידי, אשר בקרות אחד מהם - חייב הנאמן לזמן אסיפה של מחזיקי אגרות החוב לשם קבלת החלטה בדבר העמדה לפרעון מיידי של אגרות החוב.
התוספת השניה להסכם הנאמנות קובעת הוראות מפורטות בדבר אסיפות מחזיקי אגרות החוב. במסגרת הוראות אלה מוקנית לנאמן הזכות לקיים אסיפות סוג לפי שיקול דעתו.
לאור האמור לעיל, אין כל מקום לטענתה של מטיס על פיה אין הכונס נדרש לקבל אישור מגורם כלשהו למכירת המניות במסגרת מימושן, לאחר קבלת ההחלטה בדבר העמדת אגרות החוב לפרעון מיידי, למעט אישור בית משפט.
אין אף מקום לטענה כי כונס הנכסים רשאי למעשה להגיע למסקנה עצמאית על פיה הגיעה העת למימוש המניות במחיר שנקבע בהתמחרות, במנותק מההחלטות אשר התקבלו בעניין זה באסיפות מחזיקי אגרות החוב.
טענות אלה עומדות בניגוד גמור לתנאים הקבועים בשטר הנאמנות, הוראות המהוות חלק בלתי נפרד מאגרת החוב, כפי שפורטו לעיל.

ב. קבלת ההחלטות ע"י מחזיקי אגרות החוב בדבר העמדת האג"ח לפרעון מיידי בדבר דרך מימוש המניות.
כל הליך מימוש המניות המשועבדות במקרה הנוכחי, נעשה על ידי הנאמן בהתאם לתנאים שנקבעו בשטר הנאמנות.
בעקבות פרסום הדוחות הכספיים ליום 30.9.08 ביום 2.12.08, התברר כאמור כי החברה אינה יכול לפרוע את התחייבויותיה. לאור זאת, קמה הזכות לבעלי האג"ח לדרוש את הפרעון המיידי של אגרות החוב.
לשם כך כונסה אסיפה כללית של מחזיקי אג"ח של החברה ביום 9.12.08.
באסיפה הוחלט להעמיד את אגרות החוב לפרעון מיידי ולמנות עו"ד לב"כ הנאמן, אשר יהיה רשאי לפעול למימוש המניות המשועבדות.
ביום 5.1.09 התקיימה אסיפה כללית נוספת של מחזיקי אגרות החוב, כאשר על סדר היום דיווח על ידי כונס הנכסים באשר לפעילות וההליכים שננקטו על ידו עד כה, וכן "דיון בקבלת החלטות, באשר לפעולות הדרושות לשם הגנה על זכויות מחזיקי אגרות החוב (סדרה א') של החברה לרבות החלטות בקשר למתווה ודרך מימוש מניות פטרו גרופ בע"מ ככל שתדרשנה".
יש לציין כי באסיפה זו נכח מייצג של מטיס.
כלומר, גם לאחר שכבר הוחלט על עצם העמדת אגרות החוב לפרעון מיידי, המשיך ופעל הנאמן בדרך של כינוס אסיפות כדי לדון בדרך המימוש, כפי שאכן מחוייב היה לעשות בהתאם להוראות שטר הנאמנות.
כונס הנכסים הבהיר באסיפה מיום 5.1.09, כיצד בכוונתו לפעול לשם מכירת המניות, הבהרה אליה אתייחס בהמשך.
באותה אסיפה ביקש היו"ר, מנכ"ל הנאמן, את הסכמתו המפורשת של כונס הנכסים על פיה אין הוא רשאי להתקשר בעיסקה למכירת המניות, מבלי לקבל את הסכמת המחזיקים.
כונס הנכסים הסכים לכך.
מיד לאחר מכן, שאל היו"ר האם יש מישהו שמתנגד לאופן הפעולה האמור ולא הועלתה כל התנגדות.
מכאן עולה כי עוד באותו שלב היה ברור וידוע כי כל נושא מימוש המניות המשועבדות, ייעשה תוך כדי קבלת דיווח מאת הכונס ובאישור אסיפת מחזיקי אגרות החוב.
לאור זאת, התקיימה אסיפה נוספת ביום 12.2.09, שגם בה נכח נציג מטיס.
על סדר היום עמד דיווחו של כונס הנכסים באשר לפעילות וההליכים שננקטו על ידו עד כה, ההליכים האמורים להינקט בעתיד וכן דיון וקבלת החלטות בקשר למתווה ודרך מימוש מניות פטרו גרופ.
כונס הנכסים דיווח על נסיעתו לארה"ב ועל הלחצים אותם מפעיל הבנק על
G.P.M.
בסוף הישיבה נאמר על ידי מנכ"ל הנאמן כי אישור המכירה יהיה באסיפות סוג, ככל שהנאמן יזהה אינטרסים שונים רלוונטים בין המחזיקים.
באותה ישיבה אף שאל נציג מטיס מהי הפרוצדורה באישור באסיפה של מחזיקים. הנאמן הבהיר כי ההחלטה צריכה לעבור בכל אסיפות הסוג שתתקיימנה אותן יקבע הנאמן.
בפועל אף חתמה מטיס על כללי ההתמחרות אשר נקבעו על ידי כונס הנכסים.
בסעיף 9 לכללים נאמר "הנני מודע לכך שמכירת המניות כפופה לאישור אסיפות בעלי האג"ח של חברת אמריס ו/או לאישור בית המשפט".

באסיפה הכללית של מחזיקי האג"ח אשר נערכה ב- 19.2.09 החליט הנאמן כי יש להתפצל לאסיפות סוג. אסיפת הסוג אשר כללה את מחזיקי האג"ח שאינם המציעים בהתמחרות - לא אישרה כאמור ברוב הנדרש את ההצעה למכור את המניות המשועבדות למטיס.
בהתאם לכך נמסר הדיווח המיידי לבורסה, בו נאמר כי ההחלטה לא התקבלה בשל העדר הרוב הדרוש באסיפת הסוג של מחזיקי האג"ח שלא זכו בהתמחרות.

בעניין זה מקובלת עלי לחלוטין עמדת הנאמן ועמדת כונס הנכסים, כי היה מקום לקבוע אסיפות סוג נפרדות.
אין כל מקום לטענתה של מטיס כי מדובר לכל היותר באישור ספציפי לחלקו הסופי של מהלך, לגביו כבר קיבלו המחזיקים את ההחלטה ברוב הנדרש, כאשר החליטו לפנות לבית משפט לשם מינוי כונס נכסים למכירת המניות.
הצורך בקבלת אישור המחזיקים איננו נובע מהבטחתו של הנאמן, כפי שטענה מטיס, אלא מהחובות המוטלות על הנאמן במסגרת שטר הנאמנות המהווה כאמור חלק בלתי נפרד מאגרות החוב.
אינני רואה גם כל מקום לטענות מטיס, על פיה היה על הנאמן להחליט שלא לכנס אסיפות סוג, שכן יש בכינוס האסיפות כדי לפגוע בטובת מחזיקי אגרות החוב.
אין כל בסיס לטענה זו במקרה הנוכחי.
אין ספק כי קיים ניגוד עניינים חד וברור בין מטיס המחזיקה כ- 70 אחוז מאגרות החוב - כמי שהציעה לרכוש את המניות המשועבדות - לבין האינטרסים של יתר מחזיקי אגרות החוב אשר אמורים לאשר את המכירה, כדי שהתמורה תהווה תשלום על חשבון חובה של החברה כלפיהם.

בנסיבות העניין שבפניי, אין בחלוקה לשתי קבוצות בעלות אינטרסים שונים באופן כה ברור, משום יצירת ריבוי סוגים של נושים לגביו רשאי בית משפט לנקוט בהליכים לשם מיתון כח המיקוח המופרז של נושה יחיד.
ראה לענין זה ע"א 3225/99 שיכון עובדים נ' טש"ת חברה קבלנית לבנייה בע"מ פדי נג(5) 97 בעמ' 114 – 115.

משהיתה הצדקה מלאה לקביעה בדבר הצורך לאשר את מכירת המניות למטיס על ידי אסיפות סוג נפרדות, ומשלא התקבלה החלטה ברוב הנדרש בשתי אסיפות הסוג, הרי שלא ניתן אישור כנדרש למכירת המניות המשועבדות למטיס אשר זכתה בהתמחרות.

ג. פיקוח בית משפט על אישור ההתמחרות.
קביעתי לעיל, על פיה על הנאמן ועל כונס הנכסים הפועל בשמו לפעול על פי תנאי אגרות החוב, אינה פוגמת בסמכותו העקרונית של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לגבי הבקשה לאישור ההתמחרות, בין אם התקבלה ברוב הנדרש באסיפות הסוג ובין אם לאו.
עם זאת, יש לציין כי ההלכה היא שבית משפט של חדלות פרעון איננו נוטה, אלא במצבים חריגים ביותר, להתערב בשיקול דעתה של אסיפת נושים ככל שמדובר בבחינה והערכה של כדאיות כלכלית של הסדר נושים. זאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם והוא עצמו היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם.
ראה ו' אלשייך ו- ג' אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה, עמ' 447.
הדברים נאמרו בהקשר של הצעת הסדר על פי סעיף 350 לחוק החברות. אולם, ניתן להחילם בהתאמה גם לסיטואציה שבפניי.
אלשייך ואורבך ציינו את השיקולים המשפטיים המהווים את הבסיס להתערבות בית משפט, למרות שההסדר התקבל ברוב הנדרש.
כמו כן, הועלתה על ידם השאלה העקרונית, שהיא הרלוונטית במקרה שבפני, האם רשאי בית משפט משיקולים מיוחדים לאשר הסדר, כאשר מידת התמיכה בו נופלת באחת או יותר מקבוצות הנושים מהסך הקריטי של 75% מערך הנשייה (עמ' 450).
נאמר על ידם כי בית משפט לא יהיה אנוס בכל מקרה וללא שיקול דעת לדחות הסדר, כל אימת שבאחת מקבוצות הנושים נפל אחוז התומכים בו במעט מ- 75%.
כך ניתן יהיה להתערב כאשר הנושה פועל מתוך שיקולים זרים או במקרים של סחטנות וחוסר תום לב. באותם מקרים ייתכן שבית המשפט יטה לייחס משקל פחות לאופן הצבעתו של אותו נושה, ולאשר את ההסדר מכח הדין הכללי באשר לשיקולים זרים וחוסר תום לב.
עם זאת, הובהר כי שיקול הדעת יופעל כאשר אחוז התמיכה בקבוצה הבעייתית נופל אך במעט מ- 75%, ובוודאי לא כאשר הוא עומד על 51% או בשיעור קרוב לו.
כמו כן, נאמר כי העילה להפעיל את שיקול הדעת לא תהיה כמעט לעולם טעות בכדאיות אצל אחד הנושים "אלא פגם לבר כלכלי בשיקול הדעת. פגם הכרוך בהתנהגות שלא כדין, החל מהתנהגות סחטנית וכלה בשיקולים זרים של נושה בעל כובע נוסף אשר עשוי לזכות ברווח אם תתמוטט החברה".


הוראות סעיף 350 לחוק החברות קובעות כי ההסדר יחייב את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, אם אסיפת הנושים אישרה את ההסדר ברוב מספרי, המהווה בנוסף לכך 75% ומעלה מערך הנשייה המיוצגת בהצבעה, ואם בית משפט אישר לפי שיקול דעתו את ההסדר.
הוראות אלה באשר לאחוזי ההצבעה, דומות במהותן להסדרים בעניין האספות אשר נקבען בשטר הנאמנות במקרה הנוכחי.
לכן, נראה כי גם במקרה שבפניי מתעוררת השאלה האם ישנה הצדקה כלשהי בנסיבות העניין, לאשר את בקשתו של כונס הנכסים למכירת המניות למטיס - למרות שלא הושג הרוב הנדרש באסיפת הסוג השנייה.
כאמור, יפעיל בית משפט את שיקול דעתו לשם אישור העיסקה, בדרך כלל, אך ורק כאשר אחוז התמיכה בקבוצה הבעייתית נופל במעט מ- 75%.
במקרה הנוכחי הצביעו 51% מבעלי אגרות החוב שאינם מטיס עבור אישור המכירה. כלומר, אחוז התמיכה בקבוצה הבעייתית רחוק למדי מ- 75%.
לכן, על מנת לגרום לבית משפט לאשר את הבקשה היה על מבקשי האישור להצביע על פגם משמעותי ביותר בהפעלת שיקול הדעת של המתנגדים במסגרת האסיפה השניה.




ד. בחינת הפעלת שיקול הדעת של המתנגדים
אינני סבורה כי במקרה הנוכחי ובשלב הנוכחי מתקיים פגם לבר כלכלי בשיקול הדעת של מחזיקי אגרות החוב שהתנגדו לאישור המכירה, אשר מצדיק התערבות של בית משפט בתוצאות האסיפות ואישור המכירה בניגוד לתוצאות אלה.
מטיס טענה כאמור כי אין לתת לקבוצה בעלת אחוז זניח בהחזקת אגרות החוב להמר על כספי מחזיקי רוב האג"ח, על מנת לשנות את תוצאות ההתמחרות בטענה כי המחיר נמוך מדי וכי ייתכן שישנן הצעות טובות יותר.
כונס הנכסים טען כאמור כי יש לאשר את תוצאות ההתמחרות, בגין החשש לפגיעה מיידית בחברת G.P.M והסיכון כי שווין של המניות המשועבדות יימחק למעשה לחלוטין.
אין מקום לטענות אלה -

- בחינת הליך ההתמחרות
אומנם, התוצאה הסופית של טענות יורוקום, גאידמק וויסולי היא כי המחיר אשר הוצע על ידי מטיס איננו משקף באופן ריאלי את שוויה של החברה.
אולם, אם נבחן את טיב הטענות נראה כי הטענות מתייחסות גם לעצם הליך ההתמחרות ולפגמים שנפלו בו.
הטענות אינן מתייחסות אך ורק למחיר שהוצע ע"י מטיס, אלא לעובדה כי לא ניתנה אפשרות של ממש לקבל את מחיר השווי הראוי בדרך שבה בוצעה ההתמחרות.
אילו היו הטענות נובעות אך ורק מטעמים של כדאיות כלכלית או מהטעם שניתן היה לקבל מחיר גבוה יותר, ייתכן והיה מקום לבחון את האפשרות לאשר את תוצאות ההתמחרות למרות תוצאות ההצבעה.
אולם, נראה כי בטענות באשר לדרך ההתמחרות צודקים המתנגדים.

עוד באסיפה הכללית של מחזיקי אגרות החוב מיום 5.1.09, נאמר על ידי הכונס, כי קיימות מספר אפשרויות בהן נכון יהיה להתקדם לשם מכירת המניות.
האפשרות האחת, לפרסם הזמנה להגיש הצעות לרכישת המניות ולמוכרן AS IS בטווח זמן קצר במיוחד.
הכונס הבהיר כי "בהקשר זה חשוב להבין כי היכולת למקסמם את התמורה הצפויה נפגעת דרמתית".
כונס הנכסים הצביע על אפשרות נוספת, שתארך כשלושה חודשים, שהיא לטעמו המועדפת מבין האפשרויות השונות – לימוד החברה באופן מעמיק כאשר לאחר מכן יוצג הנכס למשקיעים פוטנציאליים בחדר מידע שיוקם לצורך כך, ותתאפשר נגישות רבה יותר לאותם משקיעים והתמורה הצפויה בגין הנכס תגדל.
עוד הבהיר הכונס "באמתחתי תוכנית פעולה, מטרתי כאמור להרחיב את מעגל המתעניינים בנכס ולשם כך אני פועל בכל החזיתות"

בישיבה הבאה אשר התקיימה ביום 12.2.09, דיווח כונס הנכסים כי נסע לוירג'יניה על מנת להתרשם מהנהלת G.P.M. הכונס אמר כי הוא אגר חומר רב לגבי החברה.
אולם, למרות שהחברה טובה ומנוהלת היטב, קיימת בעיה גדולה שכן החברה פתחה פוזיציות של 21 מיליון דולר עם בנק וואקוביה, וכי הבנק שהשתלט עליו לאחר שפשט את הרגל מפעיל לחצים קשים על G.P.M.
לדבריו, בעשרת הימים האחרונים התחיל הבנק לדבר בצורה מאיימת ומפחידה.
כונס הנכסים דיווח כי הבנק אומר בלשון חד משמעית שאם הוא לא רואה קונה רציני עם מאזנים טובים כבר השבוע הוא "מקפיץ את החברה".
כונס הנכסים אישר שלא נפגש עם הבנק, אולם המשקיף אותו מינה בארה"ב התקשר אליו בפאניקה איומה, שכן הבנק רוצה למכור את G.P.M.
גם אותו משקיף לא ניפגש עם הבנק אלא שוחח עם נציגיו בטלפון.
עם זאת, לא היו בידי כונס הנכסים מכתבים וקיים רק הדיווח המיידי שניתן על ידי פטרו גרופ בישראל.
כונס הנכסים אמר באותה ישיבה, כי לא התחייב לפתוח חדר מידע אלא אמר שהוא נוסע לארה"ב לקבל מידע. אומנם, הוא התכוון לפתוח חדר מידע אלא שבגין פרשת הבנק הוא רצה להקדים את ההליך, שכן אם היה מאפשר בדיקת נאותות המכירה היתה מתבצעת לאחר שהחברה מתה.
הכונס גם אמר כי אם לא היתה קיימת הבעיה עם הבנק היה מבצע תהליך ארוך יותר. אולם, תהליך של בדיקת נאותות לוקח לפחות 60 יום.

באותה ישיבה הדגישו חלק מהמחזיקים כי לוחות הזמנים לביצוע ההתמחרות קצרים מידי, ולא ניתן יהיה לבצע בדיקה של פטרו גרופ או של G.P.M.
מנכ"ל הנאמן אמר באותה ישיבה כי נפגש עם הכונס בשבוע שעבר וכי כונס הנכסים ביקש את הסמכתו לביצוע ההתמחרות מהר "אמרתי שזה נראה לי פזיז והוא התעקש לעשות זאת, דרשתי שיכתוב כי ההתמחרות כפופה לאישור מחזיקי אגרות החוב ובית המשפט ובנוסח שהועבר אלי אכן יש התנייה שכזו".

אין ספק כי הליך ההתמחרות במקרה הנוכחי, בוצע בדרך אשר מנעה את מיקסום התמורה בגין המניות, תוצאה אשר עליה הצביע הכונס עוד בתחילת הדרך.
ההתמחרות נעשתה בתנאי AS IS, כאשר תקופת זמן של כשלושה שבועות איננה מספיקה בדרך כלשהי על מנת לערוך בדיקת נאותות. זאת במיוחד לאור העובדה כי עיקר עסקיה של פטרו גרופ מתנהלים כאמור בארה"ב.
אומנם, פטרו גרופ היא חברה ציבורית ולכן הנתונים הכספיים לגביה גלויים ומפורסמים. אולם, כונס הנכסים עצמו הבהיר במהלך האסיפות כי ביקר בארה"ב ואסף חומר רב לגבי החברה. חומר זה לא הוצג בפני אף מתעניין פוטנציאלי.
כונס הנכסים פירסם הודעה בעיתון ונשלחו מספר מכתבים למתעניינים. אולם, מדובר בפעולה מצומצמת אשר נעשתה בלחץ של זמנים מבלי שהמידע הרלוונטי היה גלוי.
כונס הנכסים אף סבר כאמור כי הדרך האופטימלית להשאת התמורה הגבוהה ביותר בגין המניות היא פתיחת חדר מידע.
פתיחת חדר המידע לא נעשתה אולם המידע גם לא נמסר בדרך אחרת.
בפועל, התמודדו במסגרת ההתמחרות שתי חברות שהיו קשורות קודם לכן לחברת פטרו גרופ. קשר קודם זה מקנה להן אכן יתרון לא שוויוני ביחס לכל מציע פוטנציאלי אחר, שכן הן יכלו להציע הצעה על בסיס מידע אשר לא היה בידי מציעים אחרים, ולא יכול להיות בידם בתקופת הזמן שהוקצבה להצעת ההצעות.

המטרה הברורה של מטיס היתה לרכוש את השליטה בפטרו גרופ במחיר האטרקטיבי ביותר מבחינתה, כאשר מטרה זו איננה עומדת בקנה אחד עם מטרת יתר מחזיקי אגרות החוב.
המסקנה היא חד משמעית – לא היתה כל אפשרות מעשית במסגרתה יוכל השוק לבחון את אפשרות רכישת המניות ולייצור מחיר בר תחרות.
מסקנה זו מקבלת תמיכה משמעותית בעמדתו של מנכ"ל הנאמן, רו"ח לופטיג, במהלך הדיון במעמד הצדדים בבקשה.
רו"ח לופטיג נשאל על ידי ב"כ יורוקום מה לדעתו הזמן הדרוש כדי לבצע את ההתמחרות ולתת חשיפה ראויה לממכר.
תשובתו היתה "אני חוזר על מה שאמר עו"ד כהן באסיפה הראשונה, שהוא צריך לנסוע לארה"ב ללמוד את החברה, לפתוח חדר מידע ולבדוק את כל הנתונים דבר שייקח מספר חודשים".

בנסיבות שפורטו לעיל, ניתן לקבוע כי שיקול הדעת של המתנגדים באסיפת הסוג השניה שלא לאשר את תוצאות ההתמחרות, הינו שיקול דעת שאין מקום להתערב בו.

- האם היה צורך לביצוע התמחרות מהירה
יש לבחון עתה את טיעונם של כונס הנכסים ומטיס, על פיו לא ניתן היה לבצע את אותו הליך של התמחרות תוך מתן תקופה ראוייה לביצוע בדיקת נאותות, וכי היה צורך לבצע התמחרות מהירה לנוכח עמדת הבנק כלפי G.P.M.
ניתן לומר בלשון זהירה, כי התחזיות הקודרות לא הצדיקו את ביצוע ההתמחרות בדרך שנעשתה.

כפי שכבר ציינתי לעיל, באסיפת מחזיקי אגרות החוב אשר התקיימה ביום 12.2.09, נאמר על ידי כונס הנכסים כי נסע לארה"ב ושם הסתבר לו עניין הפוזיציות בנגזרות.
כונס הנכסים אף דיווח כאמור על עמדתו המאיימת והמפחידה של הבנק.
כונס הנכסים עצמו לא ניפגש כאמור עם הבנק, ואת אותו דיווח בדבר עמדתו המאיימת של הבנק - קיבל ממי שמונה על ידו כמשקיף ד"ר רוני לזר.
גם לזר עצמו לא ניפגש עם הבנק אלא אמר לכונס ששוחח איתם בטלפון.
כלומר, דיווחיו של הכונס בעניין עמדת הבנק והתרחיש הצפוי הבנק עד ליום 28.2.09, ניתנו על ידי כונס הנכסים מכלי שני.

חברת פטרו גרופ עצמה הגישה דיווח מיידיי לרשות ניירות ערך ולבורסה ביום 25.1.09. בדיווח נאמר כי G.P.M קיבלה הודעת מאת הבנק אשר ממן את פעילותה בארה"ב לפיה, בהתאם להוראות הסכמי המימון ושטרי החוב אשר נחתמו בין הבנק ל- G.P.M, בוצעה הפרה של הסכמי המימון עקב מינוי כונס למניות המשועבדות המוחזקות על ידי אמריס, כאשר הבנק רואה באמריס חברה מסונפת ל- G.P.M.
פטרו גרופ הבהירה כי מדובר בהפרה טכנית אשר נובעת ממינוי כונס הנכסים על מניות פטרו גרופ.
כמו כן, דיווחה פטרו גרופ כי G.P.M מנהלת מגעים עם הבנק לחתימה על שינוי הסכמי המימון.
עוד נאמר בדו"ח כי הבנק ציין במכתבו שאין בכוונתו להעמיד את יתרת התחייבות G.P.M לפרעון מיידי, וכי להערכת פטרו גרופ השלמת שינוי הסכמי המימון עשויה להסתיים עד למחצית פברואר 2009.
עם זאת הבהיר נציג G.P.M לכונס הנכסים במכתב מיום 12.2.09, כי יש אכן חשיבות מהותית להשלמת מכירת המניות של פטרו גרופ, כדי שהבנק יוכל להיות בטוח בזהות הבעלים של G.P.M.
אין במכתב זה, אשר צורף כנספח ד' לבקשתו של כונס הנכסים, את אותה הודעה חד משמעית, על פיה אם לא יחתם ההסכם לאלתר והמניות לא תמכרנה לגוף רציני – יממש הבנק את השעבודים וימכור את נכסי החברה, כפי שצויין בסעיף 6 לבקשת הכונס לאישור ההתמחרות.

מנכ"ל פטרו גרופ, מר גרינבוים, הוזמן על ידי הנאמן לתאר את מצב החברה באסיפה הכללית של מחזיקי אגרות החוב אשר התקיימה ביום 19.2.09.
לדברי מר גרינבוים התקשרה G.P.M עם הבנק בתוכנית של אופציות על מחירי הדלק, על מנת להגן על מרווחי המכירה. אולם, החברה פתוחה לחשיפה גבוהה מאוד (אותו סכום של 21.5 מיליון דולר – ד.ק).
בתחילה היה הבנק קואופרטיבי והוסכם כי יגיעו להסדר, אולם כאשר מונה כונס נכסים למניות פטרו גרופ שינה הבנק את הגישה במו"מ.
עו"ד ויסולי שאל האם הבנק הודיע שלא ידרוש את פרעון החוב ומר גרינבוים אישר זאת. לדבריו, המצב כרגע בערפל מוחלט לאור המצב הכלכלי בארה"ב כאשר הבנק לא מסוגל להיות סובלני כלפי חברה שלא יודעת מי הבעלים שלה. "הבנק לא יחכה יותר על מנת להגיע לפתרון. הוא אולי יכול לחכות אבל אנחנו לא יודעים איך הוא ינהג".
מנכ"ל פטרו גרופ נשאל מדוע לא פורסמו הדברים בדרך שבה תוארו על ידו לעיל, במסגרת דו"ח מיידי של פטרו גרופ.
תשובתו היתה שהדיווח נמסר בעקבות המכתב הרשמי היחיד שהבנק שלח, בו נאמר כי הבנק שומר לעצמו את הזכות לפעול בגין ההפרה.

באותה ישיבה ציטט מנכ"ל הנאמן בפני מנכ"ל פטרו גרופ את דברי כונס הנכסים -באשר להתנהלותו המאיימת של הבנק ובדבר הלחצים שהופעלו על ידי הבנק - כפי שנמסרו לו על ידי המשקיף.
מנכ"ל הנאמן הציג את השאלה באופן ברור "לכולם ברור שיש למכור את החברה. ברור גם שיש מערכת יחסים בעייתית עם הבנק. השאלה היא האם קריטי למכור אותה עד סוף פברואר, שאחרת לא יהיה כסף והבנק ימכור את החברה.
המסר שקבלנו מהכונס הוא שזה עכשיו או לעולם לא. האם יכול להיות מצב שאתה כמנכ"ל החברה, שמעביר פעילות גדולה דרך הבנק, לא יכול לדבר עם הבנק ולהסביר את הסיטואציה ולקבל אורכה? לפני חודש היית באסיפה של פטרו גרופ והיית הרבה יותר אופטימי, האם זה מצב של מוות לחברה או אפשר לדבר עם הבנק? סך הכל החברה היא אותה חברה מלפני מינוי הכונס". (עמ' 13 לפרוטוקול)
מנכ"ל פטרו גרופ השיב "החברה טובה ומנוהלת היטב".

מנכ"ל הנאמן גם שאל האם גרינברג עצמו שמע מהבנק, ולא באמצעות צד שלישי, כי אם הבנק לא יקבל את כספו עד יום 28.2.09 - מוציאים את החברה לכינוס או לפירוק (הכוונה ל - G.P.M – ד.ק.).
תשובתו היתה שלילית והוא הוסיף כי הבנק אמר שיגיעו להסדר עד ליום 28.2.09.

מנכ"ל פטרו גרופ אמר באופן מפורש כי הוא לא שמע את הדברים שנאמרו על ידי כונס הנכסים על פיהם "הבנק אומר בלשון חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים אם אני לא רואה קונה רציני עם מאזנים טובים כבר בשבוע הזה אני מקפיץ לכם את החברה".

מדברים אלה עולה כי קיים אומנם קושי שאין להתעלם ממנו ביחסים שבין G.P.M לבנק. אולם, נראה כי הדברים אשר נאמרו לכונס הנכסים בידי אותו משקיף, שאיננו נציג החברה, נאמרו בצורה קיצונית למדי, שאיננה לוקחת בחשבון את המו"מ המתמשך אשר מתנהל בין הצדדים, ואת העובדה כי הבנק לא אמר לנציגי החברה כי הוא מתכוון "להקפיץ את החברה" או למכור את נכסיה.

עוד יש לציין כי יום לפני הדיון שהתקיים בפניי בבקשה, ביום 1.3.09, ניתן דיווח מיידי נוסף על ידי פטרו גרופ "דוח מיידי בדבר חתימה על הסכם לארגון מבנה החוב בגין פוזיציות SWAP"
באותו דיווח נאמר כי ביום 27.2.09, התקשרה G.P.M עם הבנק אשר ממן את פעילותה, בהסכם לארגון מבנה החוב בקשר לשווי שלילי של הפוזיציות על מחיר הדלק, אשר פקעו ביום 27.2.09, ושחרור כללי של הבנק מתביעות.
במועד הפקיעה עמד השווי השלילי של הפוזיציות על סך 21.5 מיליון דולר.
במועד החתימה שילמה G.P.M לבנק 4 מיליון דולר על חשבון החוב בגין הפוזיציות ויתרת החוב נפרסה על פני 60 תשלומים.
כמו כן, נשמרו זכויות הבנק בקשר עם הפרת הסכמי המימון, בין היתר בקשר לבעלות השליטה באמריס ומינוי כונס הנכסים למניות פטרו גרופ, כפי שדווח ביום 25.1.09.
עוד צויין בדו"ח כי G.P.M מצוייה עדין בהפרה של הסכמי המימון, וכי במקביל לחתימה על ההסכם שלח הבנק מכתב לפיו כל עוד G.P.M והבנק ממשיכים לנהל את המו"מ להסדר כולל של ההתחייבויות הבנקאיות של G.P.M - יעכב הבנק את מימוש הזכויות בהתאם לאותן הפרות עד ליום 13.3.09.
כמו כן נאמר בדווח כי בכוונת G.P.M לחתום על הסכם כולל עם הבנק בקשר לארגון מחדש של כל החובות כלפיו עד ליום 13.3.09.
דיווח זה הוצג לבית המשפט ביום הדיון על ידי ב"כ אחד מהמתנגדים לאישור ההתמחרות.
לאחר הדיון הגיש כונס הנכסים לבית המשפט את מכתב הבנק מיום 27.2.09, המהווה את הבסיס לדיווח.

מכאן עולה למעשה כי נכון להיום הגיעה G.P.M להסכם עם הבנק באשר לפריסת החוב המהותי, הנובע מהחשיפה לפוזיציות על מחיר הדלק.
אותו עיכוב של מימוש הזכויות בהתאם להפרות עד ליום 13.3.09, מתייחס כאמור להפרה הנובעת ממינוי כונס הנכסים וזאת בקשר להסכמי המימון.
הפרה זו לא היוותה את הבסיס ללחץ אשר הפעיל הבנק כלפי G.P.M, אלא אותו סכום של 21.5 מיליון דולר, לגביו הושג כבר הסכם.
מההודעה עולה בבירור כי כוונתה של G.P.M לחתום על הסכם כולל עד ליום 13.3.09, וכי לא נשקפת אותה סכנה אשר תוארה על ידי כונס הנכסים במסגרת האסיפות הכלליות.
יתרה מזאת, אותו תרחיש אשר נטען פעם נוספת בבקשה, על פיו הודיע הבנק באופן חד משמעי שאם לא ייחתם הסכם לאלתר ולא תמכרנה מניות פטרו גרופ לגוף רציני ומבוסס - יממש הבנק את השעבודים וימכור את נכסי החברה, בוודאי שכבר לא היה קיים במועד הדיון בבקשה.

התוצאה מהאמור לעיל היא כי לא היה צורך בקיום ההתמחרות בלחץ הזמנים שבו בוצעה בפועל.

- הערכת השווי
הצדדים טענו בפניי ארוכות באשר להערכת השווי של החברה.
חלק מהצדדים תקף את חוות הדעת אשר הוגשה על ידי כונס הנכסים, ומטיס חקרה ארוכות את עורך חוות הדעת אשר הוגשה על ידי גאידמק.
נראה אומנם כי אין מקום לתמוך את הטיעון בדבר סבירות הסכום אשר הוצע על ידי מטיס, באותה תמצית חוות דעת אשר הוגשה מטעם כונס הנכסים.
די לציין בעניין זה את דבריו של כונס הנכסים במהלך האסיפה הכללית מיום 19.2.09, בה נאמר כי המעריך רצה לתת לו הערכת שווי איומה, כי נאמר לו על ידי המעריך שלא היה קונה את החברה בדולר, כי היו לו ויכוחים מקצועיים עם המעריך, וכי רק לאחר מכן ניתנה הערכת השווי כאשר נאמר לכונס שמדובר בהערכה גבולית ביותר.
אותה הערכת שווי הינה מסמך בן שני עמודים, בו צויינו נושאים מגוונים לגביהם לא ניתן היה לקבל מידע, ונימוקי הערכת השווי אינם מבוססים בלשון ההמעטה.

מעבר להערה זו, לא מצאתי לנכון להידרש לנתונים הכספיים השונים אשר היוו את הבסיס להערכת השווי מטעם גאידמק, ולטיעונים אשר הועלו בדיון על ידי עו"ד ויסולי על פיהם מצביעים הנתונים הכספיים של פטרו גרופ על הערכת שווי הגבוהה אף יותר מזו אליה הגיע רו"ח פריד מטעם גאידמק.

אינני סבורה גם כי יש צורך בהכנת הערכת שווי על ידי כונס הנכסים לצורך עריכת התמחרות נוספת.
בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט בע"א 2773/04 נצב"א חברה להתנחלות בע"מ נ' מאיר עטר ואח', , כי " מבחן השווי האמיתי איננו בחוות דעת תיאורטית אלא במבחן השוק. ... עם כל הכבוד להערכות שווי תיאורטיות של מומחה, אפילו היתה הערכת שווי גבוהה יותר אין פירוש הדברים שניתן היה להשיג, בפועל, מחיר גבוה יותר" (עמ' 35 לפסק הדין)

כפי שכבר קבעתי לעיל, לא ניתנה במקרה הנוכחי הזדמנות נאותה לשוק לבחון את מחיר המניות. אולם, מבחן השוק הוא אכן המבחן הנכון לקביעת המחיר.
במקרה שבפניי, מדובר כאמור במניות של חברה ציבורית אשר מפרסמת דוחות ונתוניה הכספיים ידועים לכל.
יתרה מזאת, כונס הנכסים הודיע במהלך האסיפות כי הוא אסף חומר רב על
G.P.M.
בדיון האחרון שנערך בפניי, אף הודיע כונס הנכסים כי יש בידו דוחות כספיים של G.P.M וכי הוא מוכן למסור אותם על פי הוראות בית משפט לכל המעוניין.
אין לכן כל קושי למתעניין פוטנציאלי ברכישת המניות, להגיע להערכת המחיר באופן עצמאי על יסוד נתונים אלה.

7. סיכום

התוצאה האופרטיבית בסופו של דבר היא כלהלן:
אינני מאשרת את תוצאות ההתמחרות על פיה זכתה הצעת מטיס לרכישת המניות המשועבדות.

ההתמחרות - תתבטל.


כונס הנכסים ישיב את הערבות הבנקאית למטיס.

יש לציין כי גם המתנגדים אשר נכחו בדיון הסכימו להשבת הערבות במקרה של ביטול ההתמחרות.

כונס הנכסים יקיים התמחרות נוספת תוך 60 יום מהיום.

על מנת לאפשר בדיקה נאותות ראוייה, יעמיד כונס הנכסים לרשות כל מתעניין את הדוחות הכספיים של G.P.M, וכל חומר נוסף אשר נאסף על ידו בעת ביקורו בארה"ב או כל חומר אחר אשר ייאסף על ידו בהמשך.
כונס הנכסים ייפעל, בשיתוף פעולה עם הנאמן, כדי לבצע את אותה תוכנית להשאת התמורה בגין מכירת המניות, כפי שהותוותה על ידו בתחילת הדרך.

עוד יש לציין, כי התרשמתי מדברי מנכ"ל פטרו גרופ באסיפות מחזיקי אגרות החוב, כי יש אכן נכונות לשתף פעולה על מנת למכור את המניות במחיר המירבי.
יש לקוות כי המשך שיתוף פעולה זה יתקיים גם בעתיד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרדמת מניות

  2. העברת מניה

  3. שווי מניית אגד

  4. מניית הזהב של צים

  5. הכרה כבעל מניות

  6. הוכחת זכות במניה

  7. ביטול הקצאת מניות

  8. ביטול חילוט מניות

  9. חישוב נזק בעלי מניות

  10. מכירה כפויה של מניות

  11. התפטרות בעל מניות בחברה

  12. קיפוח בעלי מניות המיעוט

  13. החזר כספי על מכירת מניות

  14. ביטול הסכם אופציות מניות

  15. עניין אישי של בעלי מניות

  16. הצעת רכש של מניות המיעוט

  17. מכר מניות באיגוד מקרקעין

  18. דמי אבטלה שכיר בעל מניות

  19. רכישת מניות על שם אדם אחר

  20. יחסי עובד מעביד בעל מניות

  21. אכיפת צו מסירת מניות חברה

  22. מימון חקירה נגד בעלי מניות

  23. חיוב בעלי מניות באופן אישי

  24. אכיפת התחייבות למכירת מניות

  25. הכנסות ממכירת מניות חברת בת

  26. דמי אבטלה לבעל מניות בחברה

  27. טובות הנאה לבעל מניות בחברה

  28. רכישה כפויה של מניות המיעוט

  29. דילול מניות בעל מניות מיעוט

  30. תביעה ייצוגית אובדן ערך מניות

  31. מיסוי מכירת מניות בחברה פרטית

  32. העברת מניות המוחזקות בנאמנות

  33. תשלום חוב חברה ע''י בעלי מניות

  34. מימוש זכות סירוב לרכישת מניות

  35. חיוב דירקטור בתמורה להון מניות

  36. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  37. קיפוח בעלי מניות תביעה ייצוגית

  38. חובת האמון של בעל מניות שליטה

  39. בקשת בעל מניות למינוי מפרק זמני

  40. שווי הוגן של מניות תביעה ייצוגית

  41. תביעת עובד נגד בעל מניות של חברה

  42. אי גילוי במשא ומתן לרכישת מניות

  43. חובת הגילוי כלפי בעל מניות בחברה

  44. האם בעל מניות דירקטור נחשב לעובד

  45. האם צריך לשלם מס על מכירת מניות ?

  46. התחייבות לרכוש מניות במיזם נדל''ן

  47. בקשה לאישור בית המשפט למכירת מניות

  48. תביעה נגזרת של מחזיק מניות בנאמנות

  49. האם בעל מניות יכול לבקש לפרק חברה ?

  50. יחסי עובד מעביד בין בעל מניות לחברה

  51. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות רגילות

  52. חיוב אישי של בעל מניות תשלום שכר לעובד

  53. דמי אבטלה לבעל מניות מקבל תלושי משכורת

  54. ביטול אסיפה כללית מיוחדת של בעלי מניות

  55. תביעה ייצוגית של בעלי מניות מיעוט בחברה

  56. דיווח למע''מ על מכר מניות באיגוד מקרקעין

  57. פטור מערבות לחובות חברה לאחר מכירת מניות

  58. יחסי עובד מעביד בחברת מסחר במניות בבורסה

  59. תביעה אישית נגד בעל מניות בבית דין לעבודה

  60. התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות

  61. הפסד לקוח בנק עקב השקעה ספקולטיבית במניות

  62. התערבות בעלי מניות בשיקול דעת מנהלי החברה

  63. בקשת בעל מניות להגיש תביעה נגד מועצת מנהלים

  64. ויתור על זכות סירוב ראשונה בגין מכירת מניות

  65. אישור הסדר נושים בכפוף להסכמה לא לדלל מניות

  66. "החזקה יחד" של מניות / החזקה משותפת של מניות

  67. בקשה למתן צו לכינוס אסיפת נושים ובעלי מניות

  68. תביעה נגד נאמן על הקצאת אופציות למימוש מניות

  69. אישור הגשת תביעה נגזרת ע''י מחצית מבעלי המניות

  70. חובת גילוי על בעלי מניות שרוצים להחזיק מניות יחד

  71. האם אפשר לאשר הסדר נושים לבקשת 40% מבעלי המניות ?

  72. שיטת DCF להערכת השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה

  73. נדחתה תביעה נגד בעלי מניות של חברה לתשלום חובות החברה

  74. אין לראות ברישום מניות חברה תעשייתית כ"מכירה רעיונית"

  75. עקרון קיומה של אישיות משפטית נפרדת לחברה ולבעלי מניותיה

  76. עיכוב ביצוע העברת בעלות על מניות בטענה כי מדובר באקט בלתי הפיך

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון