קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קשרי עבודה של עורך דין עם מומחה מטעם בית המשפט: 1. האם קשרי עבודה קבועים בין מומחה יחיד-מכריע שמינה בית המשפט, לבין עורך דינו של אחד מהצדדים, אשר המומחה לא דווח עליהם לבית המשפט מיוזמתו, מקימים עילת פסלות כנגד המומחה? זוהי השאלה העיקרית הצריכה הכרעה בהליך שלפני. 2. בבית משפט קמא מתנהלת תביעתה של המשיבה נגד המבקשים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. במסגרת התביעה מונה ד"ר קאופמן כמומחה בתחום האורטופדיה. המומחה החל להיחקר על חוות דעתו ביום 30/5/07. בשל כוונת המשיבה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא בסוגיה הנוגעת לחקירתו, הופסקה החקירה וחודשה בישיבה שהתקיימה ביום 14/5/08. במהלך אותה ישיבה אישר המומחה, בתשובה לשאלה של ב"כ המבקשים, כי "מספר חודשים" קודם לכן החל לשמש כיועץ רפואי קבוע למשרדו של ב"כ המשיבה ולערוך עבור לקוחותיו חוות דעת "מטעם". לאחר חקירת המומחה הגישו המבקשים בקשה להחלפתו, ולחילופין למינוי מומחה נוסף, הנשענת על שני אדנים: האחד, טענתם כי המשיבה הונתה את המומחה בנוגע למגבלותיה; כי בדיקת המומחה הייתה שטחית; וכי התברר, בעקבות צילום המתעד את פעולותיה של המשיבה, כי המגבלות המפורטות בחוות הדעת אינן משקפות את מצבה האמיתי של המשיבה, ומכאן שלא ניתן להתבסס על חוות הדעת; השני: טענתם כי קיים חשש של ממש למשוא פנים מצדו של המומחה בשל קשרי העבודה שלו עם ב"כ המשיבה. עוד צוין, כי התברר שב"כ המשיבה אף ייצג בעבר את המומחה בתביעותיו האישיות. 3. בית משפט קמא דחה את הבקשה, על שני ראשיה. אשר לטענות שעניינן בתוכן חוות הדעת של המומחה ציין בית משפט קמא, כי אין זה נדיר למצוא פער בין ממצאי הבדיקה הקלינית של המומחה לבין נתונים אובייקטיביים לכאורה בדמות סרט שבו מוסרט הנפגע ללא ידיעתו או בדיקות אחרות. האכסניה ההולמת לבחינת טענותיהם דנן של המבקשים היא פסק הדין, ולבית המשפט יש כלים מספיקים להעריך את שיעור נכותה הרפואית של המשיבה ואת השלכותיה התפקודיות. אשר לטענות שעניינן בייעוץ הקבוע שמעניק כיום המומחה למשרדו של ב"כ המשיבה, הדגיש בית משפט קמא, כי שירותי הייעוץ החלו רק לאחר מתן חוות הדעת. עוד הדגיש בית משפט קמא כי מדובר בקשר עם עורך הדין ולא עם בעל הדין עצמו. על פי ההלכה הפסוקה, העובדה שמומחה מטעם בית המשפט נתן חוות דעת עבור אחד מבעלי הדין אינה מביאה לפסילתו, שכן חזקה עליו שיעשה מלאכתו נאמנה. כאשר מדובר במתן חוות דעת לעורך הדין, להבדיל מבעל הדין, החשש למשוא פנים, אם כלל קיים, נמוך בהרבה ואין בו כדי להביא לפסילת המומחה לאחר שכבר המציא את חוות דעתו. אשר לטענות שעניינן בייצוגו בעבר של המומחה על-ידי ב"כ המשיבה, ציין בית משפט קמא, כי מדובר בהליכים שהסתיימו בשנים 1995 ו- 1998, וכי לדברי המומחה לא היה מאז כל קשר אישי או מקצועי בינו לבין ב"כ המשיבה עד למועד, שבו החל המומחה לייעץ למשרדו. נוכח חלוף הזמן אין בקשר זה כדי להשפיע על שיקול דעתו המקצועי של המומחה. 4. המבקשים לא השלימו עם החלטתו של בית משפט קמא והגישו את בקשת רשות הערעור שלפני, שבה חזרו על עיקרי טענותיהם. המשיבה התבקשה להשיב לבקשה, ותמכה בנימוקיה של הערכאה הראשונה. 5. בהסכמת הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. לעצם העניין החלטתי לקבל את הערעור ולהורות על מינוי מומחה חלף המומחה הנוכחי. להלן אנמק את מסקנתי. 6. הנחת המוצא לדיון היא כי על מומחה מטעם בית המשפט לפעול ביושר, בהגינות ובתום לב מתוקף תפקידו כ"ידו הארוכה" של בית המשפט. פסילתם של המומחה או של חוות דעתו תיעשה רק בנסיבות חריגות, כאשר בחוות הדעת או בהתנהגות המומחה נפל פגם, המעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון: פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כשמתגלה בחוות הדעת פגם ממשי היורד לשורשו של עניין. פסילתו של מומחה צריכה להיבחן במשנה זהירות בייחוד במקום שבו כבר נתן את חוות דעתו וכאשר יש בה כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש את פסילתו (ראו למשל: רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית, ). אשר למינוי מומחה נוסף, הרי זה יכול להיעשות גם באותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו, אלא שאף מינוי כזה ייעשה ביד קפוצה (ראו: רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). 7. כדי למקד את הדיון בעיקר אקדים ואומר, כי באשר לתוכנה של חוות הדעת אף אני סבור, כי בחוות דעתו של המומחה לא נפלו פגמים, המצדיקים את פסילתה או מינוי מומחה נוסף. עניינן האמיתי של טענות המבקשים הוא בנכונות חוות הדעת ובמשקלה אך בתור שכאלו, מקום בירורן הנו במסגרת פסק הדין. משקבע בית משפט קמא, כי בשלב זה מסוגל הוא להגיע לחקר האמת על סמך חוות הדעת, חקירת המומחה בבית המשפט ויתר הראיות שהונחו לפניו, אין עילה להתערב בהחלטתו. 8. מקובלת עלי אף מסקנתו הנוספת של בית משפט קמא, כי ייצוגו של המומחה בעבר הרחוק על ידי ב"כ המשיבה, אינו מקים בנסיבות העניין חשש ממשי למשוא פנים. הייצוג נעשה בשעתו על בסיס אקראי ובזמן הרב שחלף מאז יש כדי להפיג את החשש ולהותיר על כנה את ההנחה, שלפיה משמונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. 9. עד כאן פסעתי בדרכו של בית משפט קמא, אלא שבסוגיית נפקותם של קשרי העבודה הקבועים הקיימים היום בין המומחה לבין משרדו של ב"כ המשיבה, עמדתי שונה משלו: לדעתי, מומחה המשמש יועץ מקצועי קבוע של עורך דינו של אחד מהצדדים למשפט, פסול מלשמש מומחה מטעם בית המשפט. וודאי שכך הם פני הדברים כאשר מדובר במומחה מכריע, אשר אינו מדווח לבית המשפט מיוזמתו על קשרי העבודה הקיימים בינו לבין עורך הדין. 10. מקרה דומה למקרה שלפנינו נדון אך לא מכבר ברע"א 10895/08 גולן נ' דלאל (החלטה מיום 23/4/09). באותה פרשה הצהיר המומחה בפתח חקירתו ומיוזמתו (שלא כמו במקרה שלפנינו), כי לאחר שהוגשה חוות דעתו לבית המשפט הוא החל לתת שירותים מקצועיים למשרד עורכי הדין המייצג את המשיבה ועושה זאת כבר מזה שנה-שנתיים. כב' השופט רובינשטיין הדגיש בהחלטתו כי מדובר במקרה של ניגוד עניינים אסור: על עד מומחה מוטלות חובות כלפי בית המשפט והצדדים, ועליו להישמר מכל מצב הנדמה כניגוד עניינים; בכלל זאת מתן ייעוץ למשרד של בא כוח מי מהצדדים גם בתיקים אחרים... דברים אלה הם בחינת פשיטא, ולמצער, על המומחה לדווח לבית המשפט ולצדדים על קיומה של בעייתיות ברגע שעובדה זו באה לידיעתו. על המומחה גם לכלכל צעדיו, באופן שלא ייטול על עצמו מטלות אשר עלולות ליצור ניגוד עניינים ביחס לחוות דעת שכבר ערך וטרם נחקר עליהן. ... ועוד, ככלל, מקובלת עלי עמדת המבקשת, לפיה חובת המומחה להימנע מניגוד עניינים, אמנם מתחילה במועד מינויו - אך ממשיכה עד לאחר תום תפקידו, קרי, למצער עד לאחר מתן העדות. אמנם בסופו של דבר נמנע כב' השופט רובינשטיין להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות, אשר נמנעו מלפסול את המומחה, אך מהחלטתו בכללותה עולה כי יסוד הדבר אינו אלא בהלכת חניון חיפה ובכך שדובר בבקשת רשות ערעור שהייתה "גלגול שלישי", מחד גיסא, ובכך שהמומחה באותו עניין לא היה מומחה מכריע ואף דיווח מיוזמתו על קשריו עם עורך הדין, מאידך גיסא (ראו פסקאות יב-יג להחלטה). 11. אכן, מומחה המשמש יועץ קבוע לאחד מעורכי הדין של הצדדים למשפט ועורך עבור לקוחותיו דרך קבע חוות דעת "מטעם", פסול מלשמש מומחה מטעם בית המשפט בעניינים שבהם מופיע עורך הדין. למומחה כזה יש אינטרס כספי ממשי במשרדו של עורך הדין, המספק לו עבודה על בסיס קבוע ומתמשך. בכך די כדי להקים חשש ממשי, כי המומחה יתקשה למלא את תפקידו ללא משוא פנים. וודאי שקיומם של קשרי עבודה קבועים בין המומחה לבין עורך דינו של אחד הצדדים פוגע במראית פני הצדק. כיצד יחוש הצד השני למשפט, אשר עורך דינו לא זכה לספק לאותו מומחה עבודה ולהסתופף דרך קבע במחיצתו?! בהקשר זה איני רואה להבחין בין קשר שמקיים המומחה עם בעלי הדין, לבין קשר שהנו מקיים עם עורכי הדין. גם לעורכי הדין יש עניין של ממש בהליך, ובתובענות שבהן שכרם תלוי בתוצאות, כפי שהדבר בתובענות נזיקין, לא כל שכן. קשרי עבודה קבועים שיש למומחה עם עורך הדין יוצרים, אפוא, חשש ממשי למשוא פנים. ניתן להקיש לענייננו מסעיף 77א (א1) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע עילות לפסילת שופט בשל קיומם של "ענין כספי ממשי", "ענין אישי ממשי" או "קרבה ממשית אחרת" לא רק לבעלי הדין, אלא גם לבאי-כוחם. גם מכאן ניתן ללמוד, שאין מקום לייחס משמעות מכרעת לאבחנה בין קשר של המומחה עם הצדדים, לבין קשר שלו עם עורכי הדין. 12. בפסקי הדין, אשר עליהם הסתמך בית משפט קמא, אין כדי לגרוע ממסקנתי דלעיל. בית המשפט העליון אמנם נמנע מפסילתו של מומחה אך בשל העובדה שהכין בעבר חוות דעת (בעניין אחר) עבור אחד הצדדים למשפט, אך עיון בפסיקה מלמד, כי בכל המקרים דובר בקשרי עבודה ספוראדיים שהתקיימו בעבר, וזאת להבדיל מקשרי עבודה קבועים, המתקיימים במלוא עוזם בעת מתן חוות הדעת או בעת חקירתו של המומחה בבית המשפט. כך, למשל, ברע"א 2600/04 בנא נ' אררט חברה לביטוח בע"מ נדון עניינו של מומחה שהכין בעבר מספר חוות דעת עבור המשיבות; ברע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית , הכין המומחה בעבר עבור אחד הצדדים שלוש חוות דעת; ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, , נתן המומחה בעבר מטעם אחד הצדדים חמש חוות דעת. החלטות אלו אינן מלמדות, אפוא, כי גם מי שקשור בטבורו לעורך דינו של אחד הצדדים בקשרי עבודה קבועים, המתקיימים בעת מתן עדותו, כשיר לשמש כמומחה. 13. ניתן לסכם, אפוא, ולומר, כי מומחה שיש לו קשרי עבודה קבועים עם עורך דינו של אחד הצדדים להליך, פסול מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים שבהם מופיע עורך הדין; חובת המומחה להימנע מניגוד עניינים תקפה למצער עד להשלמת חקירתו בבית המשפט; על המומחה לדווח לבית המשפט ולצדדים מיוזמתו על קיומה של בעייתיות ברגע שבאה לידיעתו. אוסיף, כי חובת הדווח המיידי חלה, לטעמי, גם על עורך הדין, וזאת מכוח חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט, המעוגנת בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961. 14. ומן הכלל אל הפרט: קשרי העבודה הקבועים בין ד"ר קאופמן לבין משרדו של ב"כ המשיבה נרקמו רק בראשית שנת 2008, לאחר מועד מתן חוות הדעת, אך לפני השלמת חקירתו הנגדית של המומחה. המומחה וב"כ המשיבה לא דווחו על קשרי העבודה הקיימים ביניהם מיוזמתם, והדבר התברר רק במהלך חקירתו הנגדית של המומחה, בתשובה לשאלה שהופנתה אליו על-ידי ב"כ המבקשים. המומחה אישר בהקשר זה, כי בעוד שבעבר נתן למשרדו של ב"כ המשיבה חוות דעת ספורות באופן ספוראדי, הרי במהלך השנה האחרונה "התעורר רצון" לקבל יותר חוות דעת ונוצר ביניהם קשר "קבוע יחסית" (עמ' 50, ש' 13-16 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום). עד כמה אינטנסיביים קשרי העבודה ניתן ללמוד מדבריו של ב"כ המשיבה, שלפיהם "עבודת המומחה עם הח"מ לא התקיימה במחשכים ולא הוסתרה ממאן דהוא. העובדה כי המומחה החל לתת ייעוץ למשרד הח"מ בתחילת שנת 2008 הייתה ידועה לכולי עלמא ולו מהסיבה הפשוטה, שחוות הדעת מטעמו צורפו לתביעות על פי פקודת הנזיקין אשר הוגשו בידי משרד הח"מ והיו מצויות, מן הסתם, בידי חברות הביטוח השונות שנתבעו בתיקים אלה" (סעיף 51 לתשובת המשיבה לבר"ע). רואים אנו, כי השירותים המוענקים על-ידי המומחה למשרדו של ב"כ המשיבה למן תחילת שנת 2008 הנם רחבי יריעה והיקף מכל בחינה שהיא. במידה ידועה הפך ד"ר קאופמן ל"מומחה הבית" של משרד ב"כ המשיבה. בנסיבות אלה, פסול ד"ר קאופמן מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים שב"כ המשיבה מטפל בהם. במקום שבו מבוקש למנותו כמומחה יחיד ומכריע, כפי שהדבר במקרה שלפנינו, על אחת כמה וכמה. 15. בנסיבות העניין אין מנוס מפסילתה של חוות דעת המומחה בכללותה, וזאת למרות שקשרי העבודה הקבועים בינו לבין משרדו של ב"כ המשיבה לא היו קיימים בעת מתן חוות הדעת, אלא נרקמו רק בשלב מאוחר יותר, לפני השלמת חקירתו הנגדית של המומחה בבית המשפט: ראשית, המדובר במומחה יחיד-מכריע; שנית, המומחה לא דיווח על קשרי העבודה מיוזמתו; שלישית, עיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מלמד כי החקירה הראשונה, שהייתה קצרה למדי, התמקדה בחוות הדעת של המומחה. החקירה השנייה התייחסה לצילומים שבהם נצפתה המשיבה מבצעת פעולות שונות. מטרתם של צילומים אלו הייתה לנסות להניע את המומחה לסטות מחוות דעתו ולהפחית את דרגת הנכות שקבע לה קודם לכן. במצב זה נדרש המומחה לבחון מחדש את קביעותיו בפתיחות ובאובייקטיביות. דא עקא, לאור קיומם של קשרי עבודה קבועים בינו לבין משרדו של ב"כ המשיבה קיים חשש של ממש, כי המומחה יתקשה לעשות כן, וזאת בשל החשש הטבעי מפגיעה במערכת היחסים שלו עם ב"כ המשיבה. במצב דברים זה אין מנוס מפסילתה של חוות הדעת בכללותה. 16. הערעור מתקבל, אפוא, מינויו של ד"ר קאופמן מבוטל וחוות דעתו נפסלת. התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחה חילופי. במסגרת זו ייתן בית משפט קמא דעתו גם על טענות הצדדים באשר לחומר שניתן להציג לפני המומחה. המשיבה תשלם למבקשים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח ומע"מ. מומחהמומחה מטעם בית המשפט