שיהוי בהגשת בקשה לצירוף נתבע נוסף ללא תצהיר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיהוי בהגשת בקשה לצירוף נתבע נוסף ללא תצהיר: 1. בפני בקשה לצירוף נתבע ולהארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי. הבקשה הוגשה על-ידי ד"ר אלכסנדר טננבאום (להלן: "המבקש" או "הנתבע 2") כנגד ה"ה רות ואליעזר הדר (להלן: "התובעים") וכנגד עמותת הילד והוריו - העמותה לקידום אימוץ בין-ארצי (להלן: "העמותה") (להלן: "המשיבים"). העובדות הצריכות לענין 2. בשנת 1998 פנו התובעים לעמותה בבקשה לאמץ באמצעותה ילד ממדינת חוץ. התובעים טוענים בכתב התביעה, כי בפגישותיהם עם נציגי העמותה, הם הבהירו "כי אמת המידה המרכזית בחשיבותה מבחינת לאימוץ (כך במקור - ד' ג') הינה בריאותו של הילד שייבחר לאימוץ" (סעיף 3.2 לכתב התביעה). עוד נטען, "כי להורים לא ניתנה כל אפשרות בחירה באשר לזהות הרופא אשר יבדוק את הילד המיועד לאימוץ" (סעיף 3.3 לכתב התביעה). בין התובעים לעמותה נחתם הסכם, אשר מטרתו היתה אימוץ ילד בריא על-ידי התובעים, באמצעות העמותה. (להלן: "ההסכם"). בהסכם התחייבה העמותה, כי הילד המועמד לאימוץ יבדק על-ידי רופא מטעם העמותה "בתנאי מקום הימצאו של הילד" (סעיף 3.3.5 לכתב התביעה). העמותה איתרה ילד המועמד לאימוץ ברומניה, ובתאריך 30.10.98 נבדק הילד על-ידי המבקש - ד"ר טננבאום, אשר קבע, כי מדובר ב"ילד בריא, מגיב יפה לבודק, יוצר קשר עין טוב, ילד עם איחור התפתחותי כללי - חסך סביבתי, מאד עירני" (סעיף 3.8 לכתב התביעה). עם שובו של ד"ר טננבאום לישראל, הוא נפגש עם התובעים וציין בפניהם, כי מלבד חסך סביבתי, "חסך ממנו סובלים כל הילדים בבתי היתומים, מצבו הבריאותי של דניאל תקין" (סעיף 3.10 לכתב התביעה). 3. נוכח חוות-דעתו של ד"ר טננבאום, נסעו התובעים לרומניה על-מנת להשלים את הליכי האימוץ של הילד - דניאל. יובהר, כי כבר ברומניה הבחינו ההורים בתופעות התנהגותיות שנראו בעיניהם חריגות, אולם נוכח דברי ההרגעה של נציגי העמותה ושל ד"ר טננבאום, הם הבינו כי מדובר בילד בריא, השלימו את תהליך אימוצו של דניאל, והביאוהו עימם לישראל ביום 19.2.99, בהיותו בן 20 חודשים. 4. מכתב התביעה עולה, כי עקב התנהגותו החריגה של דניאל, פנו ההורים לד"ר טננבאום ביום 2.9.99, והלה היפנה אותם לבדיקת דניאל בקופת-חולים, תוך חזרה על איבחונו המקורי, על פיו, התנהגותו של דניאל הינה תופעה משנית לחסך הסביבתי שחווה עד לאימוצו, וכי אין מדובר בבעייה אורגנית. בהגיע דניאל לגיל שנתיים, הוא אובחן כסובל מאיחור התפתחותי, וזאת כממצא קבוע ולא כממצא חולף, כפי שהבטיחם ד"ר טננבאום. דר' טננבאום אף חזר ואישר באותו מועד כי הוא דבק באבחנתו המקורית, על-פיה מדובר באיחור התפתחותי חולף, ולא באיחור התפתחותי קבוע. עקב בעיותיו של דניאל, הוא עבר בדיקות רבות, ואף אושפז בבית-חולים פסיכיאטרי, ובסופו של דבר אובחן כאוטיסט עם פיגור שכלי בינוני ואיחור התפתחותי קשה. 5. בתאריך 13.9.05 הגישו התובעים תביעה בעילה נזיקית כנגד העמותה וכנגד ד"ר טננבאום. העמותה לא אותרה מעולם וכתב התביעה לא הומצא לה. בדיון מיום 10.9.09 אף הוברר, כי עמותה זו נמחקה מרשם העמותות לפני זמן רב, ומנהלה נפטר. באותו דיון ניתנה לתובעים אורכה בת 30 ימים לנסות ולאתר את האישיות המשפטית הרלבנטית, ונקבע, כי אם תאותר, יומצא לה כתב התביעה, וההליכים כנגדה יימשכו. 6. בתאריך 5.11.09 הוגשה בקשה מטעם הנתבע 2 - ד"ר טננבאום, לצירוף נתבע ולהארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי - היא הבקשה אשר בפני. טיעוני המבקש 7. המבקש מבקש "להורות על צירוף יורשי העזבון של מנהל הנתבעת 3 (להלן: "העמותה") מר דורון אילני ז"ל, כנתבעים בתביעה דנן". לדבריו, מבירורים שערך התברר, כי העמותה איננה פעילה ולא ניתן לזמנה לדין, והיות ו"ידוע כי את העמותה ייסד וניהל אדם בשם דורון אילני ז"ל, ששם קץ לחייו לפני מספר שנים. מר אילני היה "הרוח החיה" של העמותה, וככזה היה מעורב גם באימוץ נשוא התביעה" (סעיף 6 לבקשה), ומשכך, מבוקש לצרף את יורשיו - אלמנתו ושלושת ילדיו. "לחילופין, מבוקש להורות על מתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד העמותה, ולצרף את היורשים כנתבעים" (סעיף 14 לבקשה), וכן הוא מבקש אורכה למשלוח הודעת צד שלישי כנגד המדינה, אשר לדבריו התרשלה בקיום פיקוח אפקטיבי על העמותה. תגובת המשיבים 8. המשיבים-התובעים מתנגדים מכל וכל למבוקש, הן מחמת העובדה שמדובר בתובענה שהוגשה לפני למעלה מארבע שנים, הן מחמת שיהוי והן מחמת שהנתבעים, שצירופם מתבקש, אינם חיוניים להכרעה במחלוקת. המשיבים אף מתנגדים למתן אורכה להגשת הודעת צד שלישי, וזאת נוכח השיהוי הרב בו הוגשה הבקשה. דיון והכרעה 9. הנני בדעה, כי דינה של הבקשה להידחות, וזאת בשל מספר נימוקים: 9.1 הגשת הבקשה ללא תצהיר - תקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1983 (להלן: "התקנות") קובעת, כי כל בקשה תוגש בכתב, ואילו תקנה 241 לתקנות קובעת, כי יצורף לבקשה תצהיר "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף בעת הגשתה, לא יצורף אלא ברשות בית המשפט". בענין אשר בפני, לא טרח המבקש לצרף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשתו, וזאת למרות, שרובה ככולה מבוססת על טיעונים עובדתיים, וכבר מסיבה זו דינה של הבקשה להידחות, ויפים לכך דברי כב' השופט עציוני בע"א 759/76 צביה, רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן, פ"ד לא(2) 169, 179 - 180: "נכון הוא אמנם שאין בית-משפט זה נוטה לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי בלבד, ולעיתים קרובות יתייחס לכך בליברליות לקיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אולם אין בכך כדי להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, אינו רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן". 9.2 שיהוי - התובענה דנן הוגשה ביום 13.9.05, ומאז ועד עתה לא עשה המבקש דבר וחצי דבר על-מנת לברר קיומה של העמותה, או כל ישות משפטית רלבנטית אחרת, שניתן לתובעה. ודוק: אינני מתעלמת מכך, שגם התובעים הגישו תובענה כנגד עמותה, אשר קיים ספק גדול לגבי כושרה המשפטי להיתבע, ואף הם לא מצאו ישות משפטית רלבנטית אחרת, אלא שאין לגזור גזירה שווה מרשלנותם הלכאורית של התובעים ככל שקיימת - לענין רשלנותו הברורה של המבקש, שכן, אילו סבר המבקש כי בידו עילת תביעה טובה כנגד העמותה, היה עליו לבצע את הבירורים הרלבנטיים בעת הגשת התובענה כנגדו. הדברם מקבלים משנה תוקף מהאמור בתגובת התובעים, ממנה עולה כי כבר ביום 2.1.08 מסרו התובעים למבקש, כי לאחר בדיקה ובירור התברר להם, כי העמותה איננה פועלת עוד בתחום האימוץ הבין-ארצי "וכי היא בוטחה בחברת הפניקס". הנה-כי-כן, שהמבקש יכול היה להגיש את בקשתו כבר בינואר 2008, והוא נמנע מלעשות כן, מסיבות שלא טרח לפרטן בבקשתו. מהמקובץ עולה, כי הגשת הבקשה בעיתוי הנוכחי לוקה בשיהוי כבד ובלתי-מוסבר, ושיהוי זה מביא למסקנה כי אין מקום להיענות בקשה. 9.3 זהות הנתבעים, שמבוקש לצרפם - המבקש לא צירף לבקשתו צו ירושה, שממנו ניתן ללמוד כי הנתבעים, שמבוקש לצרפם, הינם יורשי המנוח. המבקש אף לא המציא בדל ראייה לאימות טענתו בדבר היות המנוח המייסד, המנהל "והרוח החיה" בעמותה, והסתפק באמירה, כי "ידוע" שכך היה. עם כל הכבוד, עסקינן במישור המשפטי ואין די בטענה סתמית, ללא תצהיר, כי עובדות מסויימות הן בחזקת "ידועות". ידועות למי? מכל מקום, עובדות אלו אינן נמנות בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לא זו אף זו, אף אם היה מוכח להנחת דעתי, כי המנוח היה מנהלה של העמותה, לא הונחה התשתית העובדתית הנדרשת לאחריותו של המנוח לפעילות העמותה בכלל, והאימוץ נשוא כתב התביעה בפרט, וממילא לא הונחה תשתית עובדתית ו/או ראייתית באשר לחבותו ו/או חבות יורשיו לפיצוי התובעים, ואף לא הובהר האם היו לעזבון נכסים ומה עלה בגורלם. כך או כך, לא שוכנעתי כי יש מקום לצרף את יורשי המנוח לתובענה, ובוודאי שלא בשלב זה, למעלה מארבע שנים לאחר הגשתה. הודעת צד שלישי 10. המבקש מבקש אורכה להגשת הודעת צד שלישי כנגד מדינת ישראל. כאמור, הבקשה הוגשה ללא תצהיר, וממילא לא אומתו העובדות העומדות בבסיס בקשתו, כמו גם טיעוניו העובדתיים באשר למחדליה הנטענים של המדינה. במאמר מוסגר יצויין, כי גם בקשה זו הוגשה בשיהוי רב ובלתי-נסבל, ומבלי שסופק הסבר כלשהו לשאלת עיתוי הגשת הבקשה, ומדוע לא הוגשה הודעת צד שלישי בהתאם לתקנות, במועד הגשת כתב ההגנה על ידי המבקש. 11. עוד מבקש המבקש, ליתן פסק-דין כנגד העמותה, אלא שלא ברור מכוח מה מתבקש פסק הדין. ראש וראשונה, המבקש הינו נתבע, והוא אינו רשאי לבקש מתן פסק-דין בהיעדר הגנה כנגד נתבע אחר. לא זו אף זו, מתגובת התובעים ומדברי המבקש עצמו עולה, כי העמותה נמחקה, ולמעשה אינה קיימת עוד, וזו הסיבה שכתב התביעה לא הומצא לה מעולם. משכך, הכיצד ניתן ליתן כנגדה פסק-דין בהיעדר הגנה?? 12. תובענה זו מגוללת לכאורה פרשה חמורה של רשלנות בהליכי אימוץ, אשר גרמה לאימוצו של ילד פגוע עד מאד. התובעים הגישו את התובענה הן כנגד העמותה והן כנגד המבקש - ד"ר טננבאום, תוך פירוט העילות כנגד הנתבעים השונים. עילת התביעה כנגד ד"ר טננבאום, הינה, בין היתר, עילת-תביעה עצמאית, המייחסת לו רשלנות באופן בדיקת הילד, רשלנות שגרמה בסופו של דבר לאימוצו, בעיקר על-סמך המלצתו של ד"ר טננבאום. מבלי להיכנס לפרטי טענות התובעים וטענות ההגנה, דומני שהגיעה העת לסיים את ההליכים בתיק זה, אם בדרך של פשרה או בדרך של ניהול התובענה ושמיעת ראיות. היעתרות לבקשה בעת הזו, תגרום לעינויי-דין בלתי-נסבלים לבעלי הדין, ותפגום במלאכת עשיית הצדק, ומשכך, ועל-סמך כל הנימוקים שפורטו, אין כל מקום להיעתר לבקשה. 13. לאור האמור, ובהמשך להחלטתי מיום 10.9.09, הנני קובעת כדלקמן: א. הנתבעת 1 נמחקת בזאת. שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, יושת על הנתבע לטובת התובעים. ב. יקבע לשמיעת ראיות ליום 28.4.09 שעה 09:00. ג. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים. התובעים יגישו בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ישירות לבא-כוח הנתבע ולתיק בית המשפט, ואילו הנתבע יגיש בתוך 120 ימים ממועד המצאת החלטה זו, גם כן ישירות לבא-כוח התובעים ולתיק בית המשפט. ימי פגרת הפסח יובאו במניין הימים. ד. הצדדים יוודאו התייצבות עדיהם, שכן, הדיון לא ידחה עקב אי-התייצבות עד מסיבה שלא תתקבל על דעתי. ה. באם מבוקש לזמן עד ללא הגשת תצהיר מטעמו, יש להגיש בקשה מנומקת בתוך המועד שנקצב להגשת תצהירי העדות הראשית של אותו צד, שאם לא כן, לא תותר עדותו.שיהויצירוף נתבעיםמסמכיםצירוף / החלפת בעלי דין