תביעה בענייני מכרזים סמכות עניינית








תביעה בענייני מכרזים סמכות עניינית

הואיל והתביעה דנן עוסקת בענייני מכרזים, הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס- 2000 (להלן: "החוק"), אשר קובע כי "בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה –

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה... (להלן – עתירה מנהלית);
(3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן – תובענה מינהלית)".

סעיף 5 לתוספת הראשונה עוסק ב "ענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992...".

כמו כן, בחינת התוספת השלישית לחוק, בהתאם לסעיף 5(3) הנ"ל, מעלה כי "תביעה לפיצויים שעילתה במכרז" אף היא נתונה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אף שמדובר בסעד כספי.

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בענייני מכרזים סמכות עניינית:


1. בקשות לסילוק על הסף של התביעה הן הבקשות הצריכות הכרעה.

תמצית העובדות הרלוונטיות הנזכרות בכתב התביעה

2. ביום 11.5.09 הגישה התובעת, דפוס בארי (להלן: 'בארי' וגם 'התובעת') תביעה לסעד הצהרתי, במסגרתה בקשה להצהיר כי הנתבעים פעלו שלא כדין במהלך מכרז תל"ם 40/2005 - שפרסם הנתבע 2 (להלן: 'משרד הפנים') להנפקת תעודות זהות "חכמות" לאזרחי מדינת ישראל - ו/או לאחר ביטולו, באופן שהביא לכריתת הסכם שלא כדין בין הנתבעת 1 (להלן: ה"פ) לבין משרד הפנים, בעניין הנפקת תעודות זהות חכמות.

3. בארי וה"פ היו המציעות היחידות במכרז המדובר. ועדת המכרזים של משרד הפנים קבעה כי הצעת בארי אינה עומדת בתנאי סף טכנולוגי, ופסלה את הצעתה. ביחס להצעת ה"פ נקבע כי הצעתה עומדת בתנאי הסף של המכרז, הגם שלטענת התובעת אף הצעתה של ה"פ לא עמדה באותו תנאי סף טכנולוגי שבגינו נפסלה הצעתה. בהתאם לקביעה, המשיך הליך בחינת הצעת ה"פ, לרבות בחינת ההצעה הכספית; בסופו של דבר נפסלה גם הצעת ה"פ לנוכח פער בלתי סביר בין ההצעה לבין אומדן שהוכן על ידי ועדת המכרזים לצרך המכרז.

4. משנפסלו שתי ההצעות היחידות שהוגשו במכרז, פנה משרד הפנים לוועדת הפטור הפועלת במסגרת הנתבע 3 (להלן: 'משרד האוצר') ביום 18.11.07, לבקש אישור לנהל מו"מ להתקשרות ללא מכרז. דא עקא, שה"פ עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד פסילת הצעתה, ובמקביל אף הגישה בקשה למתן צו זמני שיאסור על ועדת הפטור לדון בבקשה לפטור ממכרז שהוגשה על ידי ועדת המכרזים.

5. בסופו של דבר לא התבררה עתירת ה"פ, שכן המדינה וה"פ, הודיעו לבית המשפט שהגיעו לכלל הסדר לפיו ה"פ לא תעמוד על בקשתה לצו ביניים ומנגד המדינה התחייבה כי בפנייתה לוועדת הפטור תבקש ועדת המכרזים ואף תמליץ כי בשלב ראשון ינוהל המו"מ אך ורק עם ה"פ, ורק אם יכשל המו"מ, ינוהל בשלב שני מו"מ במסגרת פטור ממכרז עם גורמים נוספים, לרבות התובעת (להלן: "המתווה").

6. ביום 18.5.08 פנה משרד הפנים פעם נוספת לוועדת הפטור במשרד האוצר בבקשה לאישור מו"מ להתקשרות ללא מכרז, הפעם על פי המתווה הדו שלבי עליו סיכמו הצדדים לעתירה. לטענת התובעת, החל משלב זה החלו הנתבעים לסכל בכל דרך אפשרית את ניסיונות התובעת לבחון את העסקה אשר נרקמה ביניהם, בדרך של התעלמות מפניותיה, הסתרת מידע ומסמכים רלוונטיים וכיו"ב, ולכן כשלה בניסיונותיה למנוע מוועדת הפטור לדון בבקשת ועדת המכרזים בטרם ניתנה לתובעת זכות טיעון סדורה בפניה, וגם המדינה לא ענתה לפניות התובעת.

7. רק לאחר שהתובעת הגישה עתירה מנהלית, ביום 3.7.08, במסגרתה אף ביקשה צו ביניים שימנע מוועדת הפטור לדון בבקשת ועדת המכרזים, הסכימה המדינה ליידע את התובעת כי כבר ביום 23.6.08 ניתנה החלטה על ידי ועדת הפטור שקיבלה את בקשת ועדת המכרזים כלשונה (עת"מ 8543/08 להלן: 'העתירה הראשונה'). בהתאם להחלטת ועדת הפטור נקבע כי בשלב ראשון ינוהל מו"מ בלעדי עם ה"פ, ורק אם ייכשל, ינוהל בשלב שני מו"מ עם גורמים אחרים.

8. ביום 8.7.08 נעתר בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לבקשת התובעת למתן סעד ארעי דחוף, לפיו נאסר על המדינה להתקשר עם ה"פ בהסכם הרלוונטי לפרוייקט תעודת הזהות החכמה עד למתן החלטה בבקשה למתן צו ביניים.

9. נוכח סירובן של המדינה וה"פ לגלות לתובעת מסמכים רלוונטיים והתעלמותן מדרישותיה, הגישה התובעת במסגרת העתירה הראשונה בקשה לקבלת פרטים נוספים. במסגרת דיון שהתקיים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה ולפיו התחייבו המדינה וה"פ להעביר לתובעת עד ליום 5.10.08 מידע שבקשה, והתובעת הסכימה למחוק הבקשה לפרטים נוספים ואת החלק בעתירה הנוגע לגילוי המסמכים שהוסתרו ממנה.

10. חרף ההסדר הדיוני האמור, המדינה וה"פ לא העבירו לתובעת כל מידע. רק ביום 30.11.08, כחודשיים לאחר המועד שנקבע, קיימו הנתבעים את החלטת בית המשפט והעבירו לתובעת חומר רלוונטי, אף כי חלקי בלבד. לטענת התובעת לא היה המועד להעברת החומר אקראי, אלא נבחר בקפידה, כך הסתבר בדיעבד, שכן למחרת, ביום 1.12.08 חתמו משרד הפנים וה"פ על הסכם להנפקת תעודות הזהות, וממילא ידעו כי העברת החומר בשלב זה לא תועיל לתובעת.

11. ביום 5.10.08 ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בו דחה בית המשפט את העתירה הראשונה. ביום 5.11.08 הוגש לבית המשפט העליון ערעור על פסק דין זה (עע"מ 9307/08), , והוא עדיין תלוי.

12. עתירה מנהלית שנייה הוגשה על ידי התובעת ביום 23.11.08, למתן צווים הצהרתיים לפיהם ה"פ לא עמדה בתנאי הסף ודין הצעתה להיפסל. כן נתבקש להצהיר כי כל פעולה שנעשתה על בסיס החלטת ועדת הפטור שהתירה את המתווה הדו שלבי על בסיס ההנחה השגויה שהצעת ה"פ עומדת בתנאי הסף של המכרז. בטלה (עת"מ 8961/08 להלן: 'העתירה השנייה').

13. למרות העתירה השנייה והבקשה התלויה ועומדת לסעד זמני, ולמרות הידיעה על טענות התובעת, נחתם, כאמור, הסכם להנפקת תעודות זהות חכמות בין המדינה לבין ה"פ, ביום 1.12.08. בנסיבות אלו, ומאחר שההסכם נחתם, ביקשה התובעת למחוק את העתירה השנייה, מבלי להודות בטענות המשיבים בעתירה ותוך שמירת זכויותיה; ביום 1.3.09 נמחקה העתירה השנייה.

טענות התובעת בתביעה דנן
14. לטענת התובעת, ה"פ הטעתה את ועדת המכרזים במשרד הפנים לחשוב כי היא עומדת בתנאי הסף הטכנולוגי. ועדת המכרזים, פעלה שלא כדין כאשר לא פסלה את הצעת ה"פ בשל אי עמידתה בתנאי האמור.

15. עוד לטענה התובעת, התקיים שיתוף פעולה פסול בין ה"פ לבין ועדת המכרזים שנועד להכשיר את הצעת ה"פ בכל מחיר.

16. עקב מעשי הנתבעים ומחדליהם נמנע מהתובעת להתקשר עם המדינה בהסכם להנפקת תעודות הזהות וכן נמנעו ממנה רווחי הפרוייקט על פי היקף ההתקשרות שנעשתה ושתיעשה בפועל עם ה"פ. לטענת התובעת אלמלא פעולותיהם הפסולות היתה התובעת בעלת סיכויים גבוהים ביותר לזכות בפרוייקט.

17. לטענת התובעת, נזקיה אינם מצטמצמים אך לרווחים שנמנעו ממנה במסגרת ביצוע הפרוייקט, שכן בהתאם להוראות הסכם ההנפקה היתה אופציה להארכת תקופת ההסכם ואפשרות לרכישת כמות נוספת של תעודות בתקופת ההארכה. לו היתה זוכה בפרוייקט ממילא היתה זוכה גם באפשרות הנ"ל ובקבלת הרווחים הגלומים באספקת אותה כמות נוספת. כל אלה נמנעו ממנה בשל התנהלות הנתבעים שמנעו ממנה קבלת הפרוייקט. מדובר בנזק שטרם נתגבש ואינו ניתן לכימות והערכה נכון לשלב זה.

18. לתובעת עילות רבות נגד הנתבעים ובין השאר, כך לטענתה, עילת תרמית, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הפרת הסכם והפרת חובת תום הלב, וכן עילות מן המשפט המנהלי ומדיני עשיית עושר ולא במשפט. לטענת התובעת פעלה המדינה שלא בתום לב, ובניגוד לתפקידה שמגנה על האינטרס הציבורי, ומעשיה הפסולים נועדו להכשיר מהלך שבעטיו מבוזבזים עשרות מיליוני שקלים מכספי הקופה הציבורית, בהיות המחיר שהציעה התובעת עבור ההנפקה היה נמוך משמעותית מהצעת ה"פ.

בקשות הנתבעים לסילוק על הסף

19. לטענת הנתבעים דין התביעה לסילוק על הסף מן הטעמים הבאים:
מחמת היעדר סמכות מקומית - שכן הסמכות המקומית לדון בתובענה זו הינה לבית המשפט בירושלים לנוכח תניית שיפוט ייחודית המצויה במסמכי המכרז;
מחמת היעדר סמכות עניינית - מאחר שהתובענה עוסקת בענייני מכרזים, הסמכות לדון בה נתונה לביהמ"ש לעניינים מנהליים. התובעת היתה רשאית להגישה כעתירה מנהלית, ככל שהיא מעוניינת בסעד הצהרתי, או תובענה מנהלית, ככל שהיא מעוניינת בקבלת פיצויים, אך אינה רשאית להגישה כתביעה אזרחית;
מחמת קיומו של מעשה בית דין - זאת לנוכח פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה הראשונה שהוגשה מטעם התובעת, בו נדחו טענות התובעת נגד החלטת ועדת הפטור, פסק דין שהפך חלוט כשויתרה התובעת על הערעור שהגישה בבית המשפט העליון;
שולמה אגרה בלתי מספקת - התביעה הינה תביעה כספית שהוגשה במסווה של תביעה למתן סעד הצהרתי, תוך אי תשלום אגרה כמתחייב;

ולהכרעתי
20. לאחר עיון בטענות הנתבעים בבקשותיהם, בתגובת התובעת ובתשובות הנתבעים, ובשים לב להלכה הפסוקה בסוגייה זו, ראיתי לדחות הבקשות לסילוק על הסף, הגם שחלק מן הטענות שהועלו מקובלות עליי, הכל כפי שיוסבר להלן.

21. כידוע, "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" ... על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת... אמנם לא למותר לומר, כי בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת - במידה רבה למצער - בהשתת הוצאות" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07)).

הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין
22. מקובלת עליי עמדת התובעת לפיה בנסיבות העניין לא מתקיימים התנאים המקימים מחסום דיוני של "מעשה בית דין". התביעה דנן כוללת עילות תביעה אזרחיות שלא נדונו ולא הוכרעו בהליכים המינהליים שנוהלו במסגרת העתירה הראשונה והעתירה השנייה שהגישה התובעת. זאת ועוד, חלק מן העובדות בכתב התביעה התגלו לתובעת רק לאחר פתיחת ההליכים הקודמים ובחלקן אף אירעו רק לאחר הגשת ההליכים. אף ביחס לעילות אשר נדונו בעתירה הראשונה לא מתקיים השתק עילה או השתק פלוגתא מן הטעם שבמסגרת הדיון הייחודית לעתירה מינהלית לא נערך בירור עובדתי בנוגע לשאלות שבמחלוקת, לא נשמעו כל עדויות ולא נקבעו ממצאים עובדתיים פוזיטיביים. משכך, ברי כי פסק הדין בעתירה הראשונה אינו מהווה מעשה בית דין המונע הגשת התביעה דנן.
באשר לעתירה השנייה אף היא אינה מקימה חסם בל מעשה בית דין כנטען, מאחר שהעתירה נמחקה בטרם בירורה. לא זו אף זו, התובעת הדגישה כי הנתבעים הם שגרמו לעתירה להמחק באשר חתמו על ההסכם חרף קיומו של הליך תלוי ועומד נגדן, ויצרו "מעשה עשוי", בשל כך נאלצה התובעת למשוך את העתירה השנייה, מבלי שנוצר מעשה בית דין.

הסמכות העניינית והסמכות המקומית לדון בתובענה
23. אכן, כטענת הנתבעים בתגובותיהם, הואיל והתביעה דנן עוסקת בענייני מכרזים, הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס- 2000 (להלן: "החוק"), אשר קובע כי "בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה –
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה... (להלן – עתירה מנהלית);
(3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן – תובענה מינהלית)".
סעיף 5 לתוספת הראשונה עוסק ב "ענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992...".
כמו כן, בחינת התוספת השלישית לחוק, בהתאם לסעיף 5(3) הנ"ל, מעלה כי "תביעה לפיצויים שעילתה במכרז" אף היא נתונה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אף שמדובר בסעד כספי.

24. לטענת התובעת בתגובתה, תביעתה אינה נופלת בגדר "עתירה נגד החלטה של רשות" ולפיכך כלל לא ניתן היה להגישה כתובענה מנהלית וממילא "חויבה" לבחור בהליך חלופי - הגשת התביעה האזרחית דנן - שמטרתו הסופית לפצותה בגין נזקיה. מאחר שמטרת תביעתה אינה תקיפה ישירה שנועדה להביא לשינוי החלטת המדינה בדבר המתווה הדו שלבי שהעניק יתרון של בלעדיות לה"פ, או לביטולה של החלטה זו, שכן הסכם ההנפקה כבר נחתם והינו בגדר "מעשה עשוי". הסעד המבוקש בהליך דנן, המושתת על עילות אזרחיות, הינו הצהרה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסדיה עקב התנהלות הנתבעים, ולעניין זה לא שונה דינה של המדינה, כך נטען, מדינו של כל בעל דין אחר.
עוד הדגישה התובעת, כי עובר למועד חתימת הסכם ההנפקה, אכן הוגשו על ידה שני הליכים שמטרתם היתה להביא לביטול או שינוי החלטת המדינה בעניין ניהול המו"מ הבלעדי עם ה"פ, ובהתאם למהותם אכן הוגשו כעתירות מנהליות בבית המשפט לעניינים מנהליים.

25. אין בידי לקבל טענות אלו. אין חולק כי מטרתו הסופית של ההליך הינה קבלת סעד כספי, הגם שהתובעת בחרה בשלב זה להגישו כתובענה לסעד הצהרתי. בהתאם, הוראות החוק המצוטטות לעיל קובעות במפורש כי תביעה לפיצויים שעילתה במכרז דינה להתברר בבית משפט לעניינים מינהליים, כתובענה מינהלית. וכפי שעומד על הדברים כב' השופט גרוניס ברע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ. שמעון צרפתי בע"מ (פורסם באתר משפטי)
"כאשר אדם מעוניין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד של ביטול או שינוי החלטה מינהלית. ניתן לראות זאת בבירור משבוחנים את התוספת השלישית לחוק. בתוספת זו (יחד עם סעיף 5(3) לחוק) נקבע, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים יש סמכות לדון בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז. זה המקרה היחיד בו בית המשפט לעניינים מנהליים הוסמך, לעת הזו, לדון בהליך נגד רשות מינהלית כאשר הסעד הנתבע הינו סעד כספי".

26. עוד טענה התובעת, כי אין מדובר בתביעה העוסקת ב"ענייני מכרזים", שכן עילת התביעה נולדה בשלב שלאחר ביטול המכרז, עם התקדמות הליכי המו"מ לקשור עסקה בין המדינה לבין ה"פ וכן עם בחירת המתווה הדו שלבי על ידי המדינה, ואף בכך יש כדי לשלול סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים לדון בתובענה.
לטענתה, על מנת להסביר את המעשה ה"פוסט מכרזי" שהוליד את עילת התביעה, השתמשו הנתבעים בנימוק משלבי המכרז, באופן שחייב אף את התובעת להתייחס לאותו נימוק ולהשתלשלות העניינים במהלך המכרז, אולם עניינה של התביעה אינו המכרז ואין לראותה ככזו הדנה ב"ענייני מכרזים".

27. נראה, כי די בעיון בסעדים המבוקשים בפתח כתב התביעה, על מנת להיווכח עד כמה מלאכותית היא טענת התובעת, השוללת כל קשר בין תביעתה לבין "ענייני מכרזים", בניסיון לבסס את הטענה כי הסמכות העניינית לדון בה אינה נתונה לבית משפט לעניינים מנהליים.
התובעת עתרה לבית המשפט להצהיר כי הנתבעים "פעלו שלא כדין במהלך מכרז תל"ם 40/2005 להנפקת תעודות זהות חכמות... ו/או לאחר ביטולו"; כי ה"פ לא עמדה בתנאי סף של המכרז והטעתה את משרד הפנים בעניין זה; כי משרד הפנים פעל שלא כדין כאשר לא פסל את הצעתה של ה"פ; כי בשל מעשי ומחדלי הנתבעים נמנע מהתובעת להתקשר עם המדינה בהסכם להנפקת תעודות זהות.
הנה כי כן, הבסיס העובדתי המוצג על ידי התובעת והמשמעות המשפטית של עובדות אלה קשורים בקשר בל ינתק זה מזה, ואני דוחה את טענות התובעת בענין זה, שכן מהות התביעה והסעדים המבוקשים בה קשורים ל"ענייני מכרזים", כך גם לא ניתן לנתק או לבודד את עילת התביעה שנולדה כנטען לאחר ביטול המכרז, שכן היא נטועה כל כולה במהלך המכרז מתחילתו ועד לסיומו, בביטולו ובהשגת האישור לפטור ממכרז וניהול מו"מ עם ה"פ בלבד בגלל שרק היא לבדה עמדה בתנאי המכרז.

28. נימוק נוסף שהועלה על ידי התובעת לביסוס עמדתה, הינו כי התובענה מגלה עילות תביעה "אזרחיות" (עילות מתחום דיני החוזים, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט) ולפיכך מקומן להתברר בפני ערכאה אזרחית ולא ניתן להביאן בבית המשפט לעניינים מינהליים, כך גם נטען, כי התובענה מחייבת בירור עובדתי מקיף שלא ניתן לקיימו במסגרת הליך מינהלי, הן ביחס לעילות המינהליות הנטענות בכתב התביעה והן ביחס לאלו האזרחיות.

29. מצאתי לדחות טענות מהטעם המופיע בהוראות הדין הרלוונטי המתייחס למצב הדברים בענייננו, כך לפי תקנה 29 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א- 2000, בה נקבע במפורש כי בכל הנוגע לסדרי דין, תובענה מנהלית תידון בערכאה המנהלית בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. דהיינו, מדובר למעשה בתובענה שתתברר כהליך אזרחי לכל דבר ועניין, לרבות קיום הליכי גילוי מסמכים, שאלונים, הגשת חוות דעת, חקירות עדים וכיו"ב, ולא במתכונת הדיונית הייחודית לבתי המשפט המינהליים; ממילא, ברי כי לא תיפגע באופן זה היכולת לברר בירור עובדתי יסודי את התובענה.
וכפי שצויין גם ברע"א 6590/05 האמור,
"הנושא של סדרי דין בבתי משפט לעניינים מינהליים מוסדר בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א- 2000 (להלן- התקנות). תקנה 29 מורה, כי תובענה מינהלית, היינו תובענה לפי התוספת השלישית לחוק, תוגש על דרך כתב תביעה והדיון בה ייערך בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 "אם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה". מכאן, שכאשר מוגשת תובענה כספית שעילתה במכרז ציבורי, הרי שבאופן עקרוני היא תידון, מן הפן הדיוני, ככל תובענה כספית המובאת לפני בית משפט אזרחי".

30. ראיתי גם לקבל את טענת הנתבעים לענין היעדר סמכות מקומית, לאור תניית שיפוט ייחודית במסמכי המכרז המהווים בסיס לתביעה, ולפיה סמכות השיפוט המקומית בכל תביעה או הליך הנוגעים למכרז דנן נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט בירושלים, וכלשון התנייה: "סמכות השיפוט בכל הקשור לנושאים ולעניינים הנוגעים למכרז זה, או בכל תביעה הנובעת מהליך ניהול מכרז זה, תהיה בבתי המשפט המוסמכים במדינת ישראל, שמקום מושבם אך ורק בירושלים..." (סעיף 0.13 לפרק המינהלה במכרז).
לנוכח האמור לעיל כבר קבעתי כי עניינה של התובענה מבוסס ונובע מהמכרז ומהתנהלות בוועל כן יש תחולה לתנייה שבמסמכי המכרז, שבעתיים יש לה תחולה לנוכח הנוסח החד משמעי של תניית השיפוט, הכולל גם "כל תביעה הנובעת מניהול הליך מכרז זה".

32. סיכומו של דבר, אין לבית משפט זה סמכות עניינית וגם לא סמכות מקומית לדון בתביעה; יחד עם זאת אני סבורה כי אין באלה להצדיק סילוק על הסף של התביעה, ואני רואה לקבל עמדת התובעת באשר ניתן לרפא את הפגמים בדרך של העברת הדיון לבית המשפט המוסמך לדון בה, מכוח הוראת תקנה 101(ב) לתקנות וסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

33. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לדון במסגרת זו בטענות הצדדים לעניין הסעד ההצהרתי המבוקש בתביעה. ממילא, במסגרת העברת הבירור לבית המשפט המוסמך יכול שתחייב את התובעת בעריכת תיקונים בכתב טענותיה, באופן שיתאים למתכונת הנדרשת בהליך שייפתח (רע"א 3748/05 בזק החברה הישראלית לתקשורת נ. שרת התקשורת) . לפיכך, ראוי לטעמי להותיר את שיקול הדעת בעניין הסעד המבוקש ושומת האגרה הנדרשת לבית המשפט המוסמך.

34. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשות לסילוק על הסף להידחות. הדיון בתובענה זו יועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר לו נתונה הסמכות העניינית והמקומית בהתאם להוראות החוק ולתניית השיפוט המצויה במסמכי המכרז.




לא מצאתי לעשות צו להוצאות מאחר שמחד ראיתי לדחות הבקשות ומאידך היה צדק בהעלאת הסוגיות שהביאו להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי סמכות עניינית ?

  2. סמכות עניינית מכרזים

  3. סמכות עניינית סכסוך דת

  4. סמכות עניינית במקרקעין

  5. סמכות עניינית בתביעה מנהלית

  6. תאונה בסיני - סמכות עניינית

  7. החזקת ילדים - סמכות עניינית

  8. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  9. בית הדין לעבודה סמכות עניינית

  10. סמכות עניינית מזונות מוסלמים

  11. חלוקת מקרקעין - סמכות עניינית

  12. סמכות עניינית בתביעת קניין רוחני

  13. סמכות עניינית בתביעת החזר ארנונה

  14. היטלים עירוניים - סמכות עניינית

  15. סמכות עניינית במקרקעין לא רשומים

  16. חוסר סמכות עניינית בתביעת מזונות

  17. סמכות עניינית - הסדרי ביקור ילדים

  18. תביעה בענייני מכרזים סמכות עניינית

  19. סמכות עניינית ועדת ערר או בית משפט

  20. פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית

  21. מזונות בין מוסלמים - סמכות עניינית

  22. הפרת הבטחת נישואין - סמכות עניינית

  23. תביעה נגד קופת גמל - סמכות עניינית

  24. סמכות עניינית - זיקת הנאה במקרקעין

  25. סמכות עניינית לבית הדין הדתי הדרוזי

  26. העלאת טענת חוסר סמכות עניינית באיחור

  27. המועד להעלאת טענת חוסר סמכות עניינית

  28. פסק דין בהעדר הגנה ללא סמכות עניינית

  29. תביעה נגד תאגיד מים - סמכות עניינית

  30. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  31. סמכות עניינית בתביעה למסירת חזקה בנכס

  32. סמכות עניינית למתן צווים לרשות שלטונית

  33. סילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית

  34. סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מנהליים

  35. העלאת טענת סמכות עניינית ביוזמת בית המשפט

  36. סמכות עניינית בתביעת סילוק אנטנה ממקרקעין

  37. תביעה בגין אי התקשרות במכרז (סמכות עניינית)

  38. טענת חוסר סמכות עניינית בסכסוך בין בני משפחה

  39. מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

  40. סמכות עניינית בתביעת נזיקין בין עובד למעביד

  41. משכון על דירת מגורים לא רשומה - סמכות עניינית

  42. ביטול החלטת בית הדין השרעי מחוסר סמכות עניינית

  43. סמכות עניינית בתביעת פיצויים בגין אי זכייה במכרז

  44. לאיזה בימ"ש סמכות עניינית בתביעת פיצויים על מכרז ?

  45. סעד החזר כספי סמכות עניינית ביהמ''ש לעניינים מנהליים

  46. שיהוי והשתק יכולים להוות חסם גם לטענת חוסר סמכות עניינית

  47. סמכות עניינית לדון בתביעה לביטול דו"ח חניה לבית המשפט לעניינים מקומיים

  48. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה: סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון