קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית: א. מהות הבקשה עניינה של בקשה זו הינה, מחיקת "ההודעה והתוספת מטעם המבקשים" לכתב התגובה מטעם המשיבים בת"א 1545/08 (להלן: "התובענה") לכתב התשובה שהגישה סופר פארם (ישראל) בע"מ (להלן: "המבקשת"), בהתייחס לבקשתם של המשיבים להכיר בתובענה שהגישו כתובענה ייצוגית ולראות בהם תובע מייצג (להלן: "בקשת האישור"). ב. העובדות הרלבנטיות ביום 13.05.08 הגישו המשיבים כנגד המבקשת את התובענה הנזכרת ועמה את בקשת האישור. - ביום 16.11.08 הגישה המבקשת את תשובתה לבקשת האישור (להלן: "התגובה"). - ביום 11.03.09 הגישו המשיבים את תגובתם לתשובתה של המבקשת (להלן: "התשובה"). - ביום 15.03.09 הגישו המשיבים הודעה ותוספת לתשובה שהגישו ביום 11.03.09 (להלן: "התוספת לתשובה"). - ביום 22.4.09 הגישה המבקשת בקשה זו. - ביום 28.04.09 הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה זו. - ביום 11.05.09 הגישה המבקשת את תגובתה לתגובת המשיבים לבקשה זו. בית המשפט לא יתייחס לתגובת המבקשת, מכיוון שזו חרגה מתקופת הזמן אשר ניתן למבקשת להגיש את תגובתה. ג. דיון 1. סדר הדין החל על הגשת בקשות בכתב והדיון בהם, נקבע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. ס"ק א' ו- ג1 לתקנה זו מסדירים - בהתאמה - את הגשת כתבי הטענות של המבקש, היינו - הבקשה גופא והתגובה לתשובת המשיב לבקשה: "241 (א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". (ב) ... (ג) ... (ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)". בת"א (ת"א) 1486/02 (בש"א 2884/03) יונתן שטריקס נ' רונן קרסו ואח' , קבעתי באלו המילים: "... תשובת המבקש אינה אמורה לכלול פרשנות מסמכים וחוקים, העלאת עובדות חדשות, או הצגת עילה חדשה, אלא אם אלה מהווים מענה לטענות חדשות, ומהותיות שהעלה המשיב בתשובתו (ר' ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם) ). ברוח זו אף קובעת תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בכתב התשובה ועשוייה לשפוך אור על ענייננו: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל-דין" (ההדגשה שלי - ד' פ'). (לפירוש תקנה 241(ג1) בהשראת תקנה 64 לתקנות ראה: ת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' קרא-עוז (לא פורסם) ; ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם) )". "... תת המסקנה השנייה לגבי היקפה של תשובת המבקש, היא שזו לא תכלול השלמה וביסוס של טענות ועובדות שנכללו בבקשה עצמה. ברוח זו קבע השופט גל בת"א (י-ם) 1122/97 (בש"א (3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, : "ניצול הזכות הדיונית של מתן התשובה, לשם הגשה למעשה של סיכומים, לפירוט נרחב של הטענות ולעריכת מקצה שיפורים לבקשה, אינו ראוי". תשובת המבקש - כשמה כן היא - ואין להופכה מ"תשובה" ל"בקשה משופרת", שאחרת יוארך ההליך שלא לצורך, ותיווצר חוסר הגינות כלפי המשיב שלא זכה להתייחס בתשובתו לתשובה החדשה, והמשופרת". ברע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1983 בע"מ (להלן: "פס"ד פופיק"), קבע השופט גרוניס בפסקה: "מקובלת עלי טענת המשיבות לפיה, לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא (ראו והשוו, בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח3) 573, 600). אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית". כמו-כן בת"א (ת"א) 2783/99 שבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ קבעתי באלו המילים: "מעיון בבקשה עולה שחלק מהעובדות היה ידוע קודם. חלק הארי הינו רעיונות שלא ברור מדוע לא מצאו את ביטויים בכתב התביעה המקורי. הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית צריכה להיעשות לאחר איסוף מלוא העובדות והחומר: לא יתכן להגיש תובענה מסוג כזה, ולאחר מכן לנסות 'להטליאה' ברעיונות שהיו בחלל העולם עוד לפני הגשתה". 2. מקרה דנן ניתן לאבחן מפסק הדין הנ"ל. על-פי המשיבים, עובדות אלו, אשר ברצונן להציג בפני בית המשפט, התגלו בפניהם רק לאחר שהגישו את התשובה לתגובה. אכן ניתן לומר, שהמשיבים פעלו במסגרת זמן סביר (10 ימים), מהרגע שבו הודעת התובע הכללי של מדינת קונטיקט התפרסמה ועד הרגע שבו הדבר הובא על ידם לידיעת בית המשפט. עם זאת, נראה כי כל שהמשיבים ניסו לעשות הוא, לבסס ולשפר את בקשתם על-ידי הבאת ראיות נוספות. לא ניתן לאשר למשיבים להוסיף ראיות לבקשתם כטלאי על טלאי ללא סוף. וכפי שקבע השופט גרוניס בפסק-דין פופיק: "אחת מטענות המשיבות שיש בהן כדיי לעורר דאגה, היא הטענה כי לא יהיה סוף לבקשותיה של המבקשת להוספת ראיות, כי ככל שיתמשכו ההליכים בתיק הפלילי תבקש המבקשת שוב ושוב להוסיף ראיות שמקורן בהליך זה". 3. משהגישו את תשובתם לתגובה, מוטב היה כי המשיבים היו מגישים את בקשתם להוספת הראיות בדרך מסודרת ומפורטת של תיקון טענות, וזאת על-פי סעיף 92 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד, 1984. 4. השופט בנימיני בבש"א (ת"א) 10001/08 (ת"א 2150/07) הנקל סוד בע"מ נ' אורלי פרנקל , למרות הסתייגותו מהרחבת הטענות, אישר אותן, וזאת הואיל וטענות אלה היה בהן כדי להביא את המחלוקת הנכונה בפני בית המשפט, ולכן לא הורה על מחיקתן מכתב התשובה, תוך התרה של תיקון טענות בעלי הדין. במקרה דנן, איני חושבת כי אישור הראיות הנוספות, בדרך של תיקון התביעה, יביא לבירור המחלוקת בין הצדדים. זאת מהטעמים הבאים: באשר לפרסום לעיתונות מאתר האינטרנט של התובע הכללי של מדינת קונטיקט, אכן נראה כי המשיבה ניסתה לבצע מקצה שיפורים לתשובתם. לטענתם, הודעה זו (כמו-כן גם הכתבה מאתר האינטרנט) באה כדי להגיב לטענות אשר הועלו מצד המבקשת, בתגובתה לבקשה, באשר ל"מצב הידע בעולם". אך לא כך הדבר. המבקשת בתגובתה לבקשה ניסתה להראות "מצב כללי" אשר שורר ברוב מדינות העולם או לפחות חלק נכבד ממנו, ולכן הביאה דו"חות מטעם ה- FDA(משרד הבריאות האמריקאי), ואילו ההודעה לעיתונות מדברת על הפסקת השימוש בביפסינול A במדינות קונטיקט, ניו-ג'רסי ודלאוור בלבד, וגם זאת על-פי בקשות התובע הכללי בכל מדינה, ולא הוראה מטעם ה- FDA. מהודעה זו לא ניתן ללמוד על המצב הכללי השורר בעולם, וכל שניתן ללמוד הוא על המצב באזור מאוד מסויים, ועל-כן אין בהבאת הודעה זו כדי להגיב לטענות המבקשים בתגובתם לבקשה, גם זאת במידה והדבר יוכח מבחינה עובדתית ועל-פי דיני הראיות בארץ. 6. באשר לכתבה מהאינטרנט, מדובר בכתבה באתר אינטרנט אשר מספרת על המצב הקיים, אך אינה מהווה הוכחה לקיומה: "אכן יכול עותר - או משיב - לצרף עיתון לתצהירו, לראייה כי ביום פלוני נכתבו בעיתון פלוני דברים פלונים. כך הוא בתביעה שעניינה לשון הרע, וכך מוכיח תובע כי הוציאו דיבתו רעה. ואולם, לא שמעתי עד הנה כי מותר הוא עותר לסמוך בבית המשפט על שברים שנכתבו בעיתון, ולהוסיף ולטעון, כי דברי-אמת הם באשר פורסמו, וגם לא ידעתי על כל חזקה (פרזומפציה) כי כך הוא" ( ראו: בג"צ 2148/94 אמנון גלברט ואח' נ' כב' נשיא ביהמ"ש העליון ואח', פ"ד מח(3) 573). בהתייחסות לכתבה לגופו של עניין נמצא, כי כל שהיא מנסה לעשות, זה לחזק ולחזור ההודעה מטעם התובע הכללי. משנפסלה הבאת הודעה זו, ברור כי תיפסל גם הראייה אשר חוזרת על ההודעה, מחזקת אותה ואף נמצאת ברמה פחותה ממנה. ד. החלטה לכן, דין הבקשה להתקבל.תביעה ייצוגית