תצהיר תמיכה לבקשה לגילוי מסמכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תצהיר תמיכה לבקשה לגילוי מסמכים: א. רקע עובדתי, מהות הבקשה, ועיקר טענות הצדדים לפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים אשר המבקשים, הם הנתבעים בתובענה, הגישו כנגד המשיבים, אשר הינם התובעים בתובענה. לבקשה זו קדמה החלטה שניתנה ביום 26.4.09 על-ידי כב' הנשיאה, השופטת הילה גרסטל, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים לבצע גילוי מסמכים הדדי תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. המבקשים מלינים כי על אף שעוד ביום 17.5.09 הם העבירו לידי המשיבים, בין היתר, בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, הרי שבקשתם זו טרם נענתה. במסגרת הבקשה עותרים המבקשים למתן צו גילוי מסמכים ספציפי בהתייחס לשורת המסמכים הבאים: א. כל מסמך הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, לחובה של חברת פבר בע"מ (להלן: "חברת פבר") לחברת בתי מלון מאוחדים בע"מ (להלן: "חברת בתי מלון מאוחדים") ואופן פרעונו. כל מסמך הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, למשא ומתן בין הצדדים בקשר עם חובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים והעברת החזקה של מלון מונופול לידי חברת סבונה אנטרפרייזס בע"מ, היא המבקשת 1 בבקשה והנתבעת 1 בתובענה (להלן: "סבונה"). ג. מסמכי הנהלת החשבונות של "מלון מונופול" אשר מעידים על הכנסותיו של המלון מיום 20.9.00 ואילך. ד. כל התכתובת אשר הוחלפה בין הצדדים לתובענה (ת.א. 2091-08-07) אשר במסגרתה הוגשה הבקשה, בין אם עובר לחתימת ההסכמים, אשר נחתמו בין הצדדים לתובענה ביום 20.9.00, ובין אם לאחר מועד זה. ה. כל התכתובת אשר הוחלפה בין ב"כ הצדדים במסגרת טיפולם בתובענה, בין אם עובר לחתימת ההסכמים שנחתמו ביום 20.9.00, ובין אם לאחר מועד זה. (כל המסמכים המפורטים בסעיפי משנה 1(א) ועד 1(ה) דלעיל יכונו להלן: "המסמכים הספציפיים"). המשיבים 1-2 הבהירו למבקשים במכתב מיום 8.6.09 כי תצהיר גילוי המסמכים אשר נשלח על ידי ב"כ המשיבים 1-3 מהווה תצהיר גילוי מסמכים גם מטעמם, אולם לא הייתה שום התייחסות מצידם לדרישת המבקשים לעיין במסמכים הספציפיים. המשיבים 3 ו-4 העבירו ביום 26.5.09 תצהיר גילוי מסמכים לידי המבקשים, הביעו נכונות לאפשר למבקשים לעיין במסמכים הנזכרים בתצהירם, אך דחו את בקשת המבקשים לקבלת גילוי ועיון במסמכים המתייחסים לחברת פבר, ולא התייחסו כלל לבקשתם של המבקשים לגילוי ספציפי של מסמכי הנהלת החשבונות של "מלון מונופול". על אף שהמבקשים טרחו ופנו שוב אל המשיבים ועמדו על בקשתם לגילוי מסמכים הספציפיים וקבלת אפשרות לעיין בהם - הרי שפנייתם לא נענתה על ידי המשיבים, וכתוצאה מכך נאלצו המבקשים לפנות בבקשה זו. המבקשים דורשים את גילוי המסמכים הספציפיים מאחר ועל פי טענתם קיימות מחלוקות בין המבקשת 1 לבין המשיבים בקשר עם חובה של חברת פבר למבקשת 1. לטענת המבקשים, חוב זה של חברת פבר למבקשת 1 הינו חלק בלתי נפרד מהמערכת ההסכמית שבין הצדדים. בנסיבות אלה אין מנוס אלא להיכבד ולפרט מספר עובדות מהותיות אשר מצאו ביטוין בכתב התביעה ובכתב ההגנה נשוא תובענה זו. המשיבים 1-4, הם התובעים בתובענה (לעיל, ולהלן "המשיבים") תבעו את המבקשים בגין הפרות הסכמים אשר נכרתו ביניהם ביום 20.9.00. המבקשת 1, סבונה, הינה חברה אשר על פי הנטען בכתב התביעה (ראה סע' 1.2.3 לכתב התביעה) נמצאת בשליטתו של המבקש 2, מר וליד אבולעפיה (הוא גם הנתבע 2). 5. ביום 20.9.00, לאחר משא ומתן ממושך, נחתמו בין סבונה לבין המשיבים שני הסכמים נפרדים. האחד נוגע להקצאת מניות בחברת בתי מלון מאוחדים לסבונה, והשני - עניינו מכר מקרקעין. ההסכם הראשון הינו הסכם משולש בין חברת בתי מלון מאוחדים לבין המשיבים ולבין סבונה לפיו הוסכם בין הצדדים כי חברת בתי מלון מאוחדים תקצה לסבונה מניות בחברת בתי מלון מאוחדים באופן שלאחר ביצוע ההקצאה תהא סבונה בעלת 99.7399% מהמניות הרגילות של חברת בתי מלון מאוחדים, ובעלת 99.99% ממניות היסוד של חברת בתי מלון מאוחדים ומכל יתר הזכויות המתייחסות לחברה זו שיעברו לבעלותה של סבונה בתמורה להזרמת הון והלוואות לחברת בתי מלון מאוחדים (להלן: "הסכם הקצאת המניות"). הכספים נשוא ההלוואות והזרמת ההון לחברת בתי מלון מאחודים היו אמורים להיות מיועדים לפירעון מלוא חובותיה של חברת בתי מלון מאוחדים לבנק הפועלים בע"מ ויתר נושיה. בהסכם השני הוסכם כי המשיבים ימכרו לסבונה את זכויות הבעלות שלהם במספר נכסי מקרקעין המהווים בניינים בתל-אביב הסמוכים למלון אמבסדור אשר נמצא אותה השעה בבעלות של חברת בתי מלון מאוחדים, וזאת - בתמורה לתשלום סך של 4,260,000 דולר ארה"ב (להלן: "הסכם המכר"). בהתאם להסכם הקצאת המניות, בוצעה ביום 20.9.00 הקצאת המניות לסבונה בחברת בתי מלון מאוחדים באופן שסבונה הפכה לבעלת למעלה מ-99% מהמניות בחברה זו. מכוח הסכם המכר נרשמו משכנתאות לטובת הבנק הבינלאומי אשר סייע לסבונה במימון רכישת המקרקעין נשוא הסכם המכר. עסקת מכר המקרקעין דווחה לרשויות המס וסבונה אף קיבלה את החזקה במקרקעין. במסגרת התביעה תובעים המשיבים את המבקשים בגין הפרות רבות של הסכם המכר, ושל הסכם הקצאת המניות, וכן בגין עילות נוספות המתייחסות למכירת מלאי, ציוד ומוניטין במלון טיילת ומסעדת החאן אשר נכללו במסגרת המקרקעין נשוא הסכם המכר וכן בגין מלאי שנותר במלון אמבסדור. כמו כן נתבעו המבקשים לשלם למשיב 2, מר שלמה אבישר, שכר ראוי בגין מתן שירותי ייעוץ וניהול העסקים אשר נוהלו על ידו עבור המבקשים. כל התביעות הכספיות האלה הסתכמו במועד הגשת התביעה ביום 9.7.03 בסך (קרן) של 5,247,598 ₪. המבקשים בכתב ההגנה מטעמם כופרים בנאמר בכתב התביעה, בין היתר טוענים המבקשים כי הם לא היו מעוניינים כלל לרכוש מניות בחברת בתי מלון מאוחדים כי אם אך ורק את המקרקעין שבבעלותה. עם זאת, לטענתם, הם נעתרו לבקשת המשיבים בקשר לרכישת המניות, ומאחר וסוכם ביניהם כי התמורה שתשולם על ידם תהיה בשווי המקרקעין, תבוצע בתשלומים בהתאם למועדי הפירעון של חובותיה של חברת בתי מלון מאוחדים, ולא יושתו על סבונה חובות נוספים בהיותה רוכשת המניות של חברת בתי מלון מאוחדים (ראו סעיף 20 לכתב ההגנה). המבקשים טוענים כי המשיבים הציגו בפניהם מצגים שונים אשר לא ניתן היה לבודקם בפרק הזמן שהוקצב לניהול המו"מ האינטנסיבי שקדם לחתימת החוזים. לטענתם,המערכת ההסכמית שנחתמה ביום 20.9.00 התבססה ברובה על מצגי המשיבים, אך הצדדים הגיעו גם להסכמות נוספות - חלקן בעל פה וחלקן בכתב, אשר נועדו להשלים את ההסכמים הכתובים (ראו סעיפים 23, 24 ו-25 לכתב ההגנה). לטענתם, בעוד שהם שילמו למשיבים כ-95% מהתמורה ההסכמית, חדלו המשיבים כבר בשלבים המוקדמים מביצוע חלקם בעסקה ומצגיהם התגלו כמצגי שווא. לגרסתם, יש להם טענות הגנה ספציפיות טובות כנגד הנטען בסעיפים השונים של כתב התביעה, ומבחינתם - דין התביעה להדחות. באשר למחלוקת הקשורה בגילוי המבוקש של המסמכים הספציפיים, טוענים המבקשים כי כבר בכתב הגנתם יש התייחסות למחלוקת הנוגעת לחובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים. בהקשר זה ראוי להביא קטעים מכתב ההגנה. בסעיף 17 של כתב ההגנה נאמר כדלקמן: "17. נושא נוסף עליו דנו הצדדים עובר לחתימה על המערכת ההסכמית, היה העברת החזקה במלון מונופול לידי הנתבעת. אבישר החזיקו בנכס כדיירים מוגנים באמצעות חברה שבבעלותם, חברת פבר בע"מ, אשר היתה בעלת חוב של חברת בתי מלון מאוחדים בע"מ. חובה עמד באותו מועד על סכום של כ-1,300,000 ₪ וסוכם כי חוב זה ישולם באמצעות העברת התקבולים מניהול המלון מפבר בע"מ לנתבעת, בדרך שתובטח באמצעות שעבוד רשום. אות להסכמות בקשר עם חב' פבר ניתן למצוא בנספח כג'1 לכתב התביעה בו מוזכר הנושא בסע' 10" (ההדגשות אינן במקור - ב.א.). ובהמשך לכך, בסעיף 30 של כתב ההגנה נאמר כדלקמן: "30. כאמור לעיל, התובעים התחייבו להעביר את ההכנסות מניהול מלון מונופול שברח' אלנבי 4 בתל אביב לידי הנתבעים ובדרך זו לשלם חוב ישן בסך כ- 1,300,000 מליון ₪ (נכון ליום 20.9.2000), אולם הם חדלו מלעשות כן והמשיכו לגרוף את ההכנסות לכיסם, כשאת הוצאות המלון השיתו על הנתבעת על דרך של חיבור פיראטי למלון אמבסדור ממנו משכו קווי חשמל וסולר. הנתבעים יטענו כי יש לקזז סכום זה, בתוספת ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל, מסכום כל פסק דין שיינתן לטובת התובעים, ככל שיינתן" (ההדגשות אינן במקור - ב.א.). טענת המבקשים כי חברת פבר נמצאת בבעלות המשיבים מוצאת ביטוי גם באמור בסעיף 18 של כתב ההגנה, ובאשר לחוב של חברת פבר קיימת התייחסת גם בסעיף 115 של כתב ההגנה. המבקשים טוענים כי מנגנון הנאמנות המעוגן בסעיף 5.3.6 להסכם המכר (נספח ב' לכתב התביעה) נועד להבטיח שהמשיבים לא יקבלו שקל עד אשר כל חובות חברת בתי מלון מאוחדים וחובותיהם האישיים של המשיבים הקשורים לחברת בתי מלון מאוחדים, ישולמו במלואם (סעיף 14 של הבקשה). הם אף מפנים לנספח יב' של הבקשה אשר צורף על ידם אף כנספח ב' של כתב הגנה, אשר מהווה טיוטת הסכם בין חברת פבר בע"מ לבין חברת בתי מלון מאוחדים. לטענתם, בהתאם לסעיף 5 של טיוטה זו, הייתה חברת פבר אמורה לפרוע את חובה לחברת בתי מלון מאוחדים מתוך הרווח החודשי אשר היא הייתה אמורה להפיק מהפעלת "מלון מונופול". לדבריהם, גם נספח יג' של הבקשה תומך בגירסתם לפיה חובה של חברת פבר היווה חלק מהמו"מ שבין הצדדים. בנוסף לכך, הם מבהירים כי גם בסעיף 38 ובנספח "ה" של כתב ההגנה יש התייחסות להסכמי חברת פבר ולמסמכי שעבוד ומשכון תקבוליה לטובת חברת בתי מלון מאוחדים. לאור האמור טוענים המבקשים בסעיף 22 של הבקשה כי רווחי "מלון מונופול" עומדים במרכז סלע המחלוקת שבין הצדדים, כמו גם היקף החוב של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים, וטענת הקיזוז שטוענת המבקשת כלפי המשיבים עקב אי פירעונו של חוב זה. לפיכך סבורים המבקשים כי יש להורות למשיבים לגלות להם את כל המסמכים הספציפיים, ולאפשר להם לעיין בכל אלה, הואיל ולא יכול להיות ספק לגבי הרלוונטיות של המסמכים האלה למחלוקות הנובעות מכתב התביעה וכתב ההגנה. המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר הואיל ולדבריהם כל טענותיהם נתמכות במסמכים שצורפו לבקשה או מכתבי בי-דין הנמצאים בפני בית המשפט. 6. בתגובה לבקשה טוענים המשיבים 1-2 כי תצהיר גילוי המסמכים אשר ניתן על ידי המשיב 4, עו"ד דן אבישר (להלן: המשיב 4), נעשה בשם כל המשיבים הואיל ומשיב זה היה נציגם והוא הבקיא ביותר בנושא התובענה בהיותו עו"ד במקצועו. לתגובתם צורף תצהיר נוסף מטעמו של המשיב 4, במסגרתו אף מביעים המשיבים רצונם כי יינתן צו עיון הדדי במסמכים שפורטו בתצהירי גילוי המסמכים שהוחלפו על ידי הצדדים. בנוסף לכך טוענים המשיבים כי הבקשה כוללת טענות עובדתיות רבות שלא נתמכו בתצהיר, וכי יש בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה. כמו כן טוענים המשיבים, כמפורט בסעיף 7 של תצהירו של המשיב 4, כי חברת פבר איננה כלל צד לתובענה, כי חברת פבר לא נמכרה למבקשים ולא מכרה להם דבר, וכי אף זכות הדיירות המוגנת של חברת פבר ב"מלון מונופול" לא נמכרה למבקשים. המשיבים 1-2 מוסיפים וטוענים כי החוב הנטען על ידי המבקשים בבקשתם היה חוב של חברת פבר כלפי חברת בתי מלון מאוחדים שאף היא איננה צד לתובענה, וכי בהתאם לסעיף 7.1.3 של הסכם הקצאת המניות (נספח "2" לתצהירו של המשיב 4), החוב הנ"ל של חברת פבר הומחה למשיבים ורק הם זכאים לתבוע אותו מחברת פבר. כפועל יוצא מכל הטיעונים האלה, ובמיוחד מאחר ולטענתם חברת פבר איננה צד לתובענה ואיננה קשורה למחלוקת שבין הצדדים - יש לדחות את הבקשה כנגדם. 7. גם המשיבים 3-4 טוענים, במסגרת תגובתם לבקשה, כי המבקשים לא צירפו כל תצהיר לתמוך בעובדות שעליהן מבוססת הבקשה. בין היתר הם טוענים כי מאחר וחברת פבר איננה צד לתובענה היה על המבקשים לפרט בתצהיר מה הקשר שלה לתובענה. לגרסתם, הבקשה כוללת טענות עובדתיות הדורשות הוכחה. כך למשל טענת המבקשים כי המבקשת 1 לא הייתה מעוניינת לרכוש חברה, לא כל שכן חברה מרובת נושים והפסדים אלא רק את המקרקעין שבבעלותה". כך גם לגבי טענת המבקשים בדבר הצורך בהקמת מנגנון נאמנות, אי העברת כספים למשיבים עד לפירעון מלוא חובותיהם של חברת בתי מלון מאוחדים וחובותיהם האישיים של המשיבים לחברה זו, וכך גם לגבי הטענה כי "סוכם בין הצדדים כי חוב זה ישולם באמצעות העברת התקבולים מניהול מלון מונופול למבקשת 1, בדרך שתובטח באמצעות שיעבוד רשום"(ראה סעיפים 8-15 לתגובת המשיבים 3-4). בנוסף לכך טוענים המשיבים 3-4 כי טיוטת ההסכם אשר צורפה כנספח יב' של הבקשה מהווה "פיסת נייר" שאינה חתומה על ידי מי מהצדדים, שאין לה כל זכר בכתבי בי-הדין והצדדים הכתובים ב"פיסת הנייר" אינם כלל וכלל צדדים בתובענה. בנסיבות אלה, טוענים המשיבים 3-4 כי בהעדר תצהיר לא יהיה זה ראוי ונכון להתייחס לתשתית עובדתית שלא הוכחה. לגופם של דברים חולקים המשיבים על טענת המבקשים לפיה "רווחי מלון מונופול עומדים במרכז סלע המחלוקת בין הצדדים" שכן לגרסתם "לא מרכז ולא סלע, אפילו לא אבן חצץ. מדובר בטענת הגנה צדדית ושולית, מלאכותית, מופרכת, הזויה ואפסית, אשר הנתבעים הפריחו לחלל האוויר, והכל על מנת לדחות, לסבך, לעכב ולנפח לשווא את התיק על מנת לדחות את הקץ, וזאת בעקבות החלטת בית המשפט הנכבד מיום 26.4.09" (ראה סעיף 19 לתגובת המשיבים 3 ו-4). בהמשך לכך חוזרים המשיבים 3-4 על טענותיהם של המשיבים 1-2 המפורטות גם בסיפא של סעיף 6 דלעיל של החלטה זו. 8. בתשובת המבקשים לתגובותיהם של המשיבים מאשרים בפתח הדברים כי הבקשה הוגשה בטעות בתיק 2108-08-07 אך אכן יש לראותה כאילו הוגשה בתיק 2091-08-07. בהמשך לכך הם מגיבים לטענת המשיבים בדבר העדר תצהיר וטוענים כי אין חובה לתמוך בתצהיר בקשה לגילוי מסמך ספציפי. לדבריהם, כל טענות המבקשים המפורטות בבקשה עולות מכתבי הטענות המונחים לפני בית המשפט, ולמניעת ספק הם טוענים כי הקפידו להפנות לסעיפים הספציפיים של כתב ההגנה וכתב התביעה לשם ביסוס טענותיהם. בנוסף לכך טוענים המבקשים כי אותה "פיסת נייר" הינה למעשה נספח ב' של כתב ההגנה אשר הוגש על ידם, כך שטענת המשיבים כי למסמך זה אין כל זכר בכתבי בי-הדין אינה נכונה בעליל (ראה סעיף 10 לתשובת המבקשים). לטענתם, כמפורט בסעיף 12 של תשובתם, חובה של חברת פבר היווה חלק מהותי במו"מ שנוהל בין הצדדים שכן על המשיבים היה לפרוע את החובות לחברת בתי מלון מאוחדים, ובכלל זה גם את חובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים. בנסיבות אלה הם טוענים כי יש היגיון רב בטענתם שהמשיבים לא זכאים לכספים הנתבעים על ידם בשים לב לחוב הנ"ל של חברת פבר. בנוסף לכך, טוענים המשיבים כי אין צורך בתמיכה של תצהיר מטעמם לאמור בבקשה הואיל וטענותיהם עולות גם מכתבי בי-הדין אשר בפני בית המשפט. באשר לטענת המשיבים כי אין להיענות לבקשה מאחר וחברת פבר אינה צד לתובענה - עונים המשיבים כי ההלכה הפסוקה קובעת כי מסמכים הנמצאים ברשותה או בשליטתה של חברה הנמצאת בבעלותו המלאה של בעל דין נחשבים כמסמכים הנמצאים ברשותו ובשליטתו של אותו בעל דין ולפיכך ראוי ליתן צו לגילוי מסמכים אף אם אלה מוחזקים על ידי אותה חברה הנשלטת על ידי בעל הדין. בהקשר זה מצרפים המבקשים תדפיס של רישום בעלי המניות בחברת פבר אשר הופק על ידי משרד רשם החברות וצורף כנספח 1 של כתב התשובה אשר הוגש על-ידי המבקשים (להלן: תדפיס רשם החברות). באשר לנושא העיון במסמכים שכבר גולו מבהירים המבקשים כי נושא העיון ההדדי במסמכים שגולו על ידי בעלי הדין כבר הוסדר בהסכמה בין הצדדים לתובענה ולכן אין בית המשפט נדרש לדון בנושא זה. ב. דיון והכרעה (1) האם נדרש תצהיר בתמיכה לבקשה לפי תקנה 113 לתקנות סד"א? 9. תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת בזו הלשון: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו". הפכתי והפכתי בלשון התקנה אך לא מצאתי בסיס לטענת המשיבים בדבר קיומה של דרישה המוטלת על המבקש גילויו של מסמך ספציפי לתמוך בקשתו זו בתצהיר מטעמו. יפים לכך דבריו של כב' השופט אורי גורן בספרו: "בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך עוד בתצהיר על פי תקנה 113 לתקנות" (אורי גורן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005), עמ' 187) (ההדגשות אינן במקור - ב.א.). אומנם, בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר קדמו לתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, אכן נכללה דרישה לצירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמך ספציפי, אולם ב תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר החליפה את תקנה 124 הנ"ל, לא נכללת יותר הדרישה לצרף תצהיר שכזה. במקרה הנוכחי אכן המבקשים לא תמכו בקשתם לגילוי המסמכים הספציפיים בתצהיר מטעמם. אולם עיון בבקשה עצמה מעלה כי היא נסמכת על מסמכים שצורפו על ידי הצדדים לכתבי הטענות ו/או הוחלפו ביניהם במסגרת הליכי הביניים שהתקיימו עד עתה. מבחינה זו יש ממש בטענת המבקשים כי די בצירופם של מסמכים אלה כדי לבסס טענותיהם בדבר הרלוונטיות של המסמכים הספציפיים לבירור המחלוקות נשוא התובענה. למסמכים שצורפו על-ידי המבקשים צורף מסמך חדש שלא צורף לכתבי הטענות ולא הוחלף בין הצדדים במסגרת הליכי הביניים. מסמך זה הינו תדפיס רשם החברות של בעלי המניות של חברת פבר בע"מ אשר צורף כנספח 1 לתשובת המבקשים לתגובות המשיבים לבקשה. צירופו של מסמך זה נועד לתמוך בגירסת המבקשים, כפי שכבר פורטה בכתב ההגנה, בדבר היותה של חברת פבר בבעלות המשיבים. מאחר והוגשה בקשה מטעם המשיבים 3-4 להוצאתו של מסמך זה (נספח 1 לתשובת המבקשים) מתיק בית המשפט - אתייחס לכך גם בהמשך הדברים. (2) שאלת הרלוונטיות של ה"מסמכים הספציפיים" 10. הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך נפסק כי חובת הגילוי מתפרשת גם על מסמכים אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה, ודי בשלב גילוי המסמכים להצביע על כך כי למסמך עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. בית המשפט העליון סיכם הלכה זו ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4), 54, עמ' 60: "גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה. ... הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו. ... ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד, דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור: "'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'" (ההדגשות אינן במקור -ב.א.). על יסוד הלכה זו נקבע כי כאשר הטענה אותה מבקש בעל הדין להוכיח באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 25.12.07), פיסקה 3). 11. המבקשים גורסים כי חובה של חברת פבר הינו חלק מהותי במשא ומתן שהתנהל בין הצדדים ולטענתם המשיבים התחייבו לגרום לכך שחברה זו תפרע את חובה לידי לחברת בתי מלון מאוחדים אשר נרכשה על-ידי המבקשים מהמשיבים. לגירסתם, המבקשת 1 לא היתה מעוניינת לרכוש חברה הנושאת הפסדים כי אם אך ורק את המקרקעין שבבעלותה (ראה סעיף 20 לכתב ההגנה). בהתבסס על טענה זו עותרים המבקשים לגילוי המסמכים הספציפיים המתייחסים גם לחובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים, הואיל ולפי גירסתם - חוב זה הינו רלוונטי לצורך בירור המחלוקות נשוא התובענה. המבקשים סבורים כי חוב זה היווה חלק בלתי נפרד מהמערכת ההסכמית שבין הצדדים ולכן אי פירעונו מזכה אותם בזכות לקזז את סכומו מיתרת חובותיהם למשיבים. לשם ביסוס טענתם מפנים המבקשים לסעיפים 17 ו- 30 של כתב ההגנה מטעמם שם נטענה על ידם, בין היתר, טענת קיזוז. אכן עיון בסעיף 17 לכתב ההגנה מעלה כי לגירסת המבקשים, עובר למערכת ההסכמית שבין הצדדים החזיקו המשיבים כדיירים מוגנים בבניין שבו נוהל על ידם "מלון מונופול" וכי חברת פבר היתה בעלת חוב אשר הסתכם בסך של כ- 1,300,000 ₪ לחברת בתי מלון מאוחדים באותו מועד רלוונטי. המבקשים אף צירפו לכתב הגנתם את טיוטת ההסכם שבין חברת פבר לבתי מלון מאוחדים (נספח ב' של כתב ההגנה) ולטענתם - המשיבים סירבו להמציא הערות לגביה ואף סירבו לחתום על נוסחו, שלא בתום לב. משכך, לטענת המבקשים, אחראים המשיבים לפירעון חובה של חברת פבר הנמצאת בבעלות המשיבים לחברת בתי מלון מאוחדים, ואי פירעונו של חוב זה מקנה למבקשים זכות לקזז את סכומו מסכום התביעה שהוגשה כנגדם על-ידי המשיבים. כנגד טיעון זה טענו המשיבים בתגובותיהם כי סעיף 7.1.3 של הסכם הקצאת המניות אשר צורף כנספח 2 לתצהירו של המשיב 4 קבע כי החוב הנ"ל של חברת פבר אל חברת בתי מלון מאוחדים הומחה אליהם, וכי רק הם, המשיבים, זכאים לתבוע אותו מחברת פבר. נוסחו של סעיף 7.1.3 של הסכם הקצאת המניות קובע כדלקמן: "כל הסכומים אשר יגיעו לחברה בגין פעילות שוטפת שמקורה טרם מועד ההשלמה, ייזקפו לזכות בעלי המניות לצורך התחשבנות. היה הסכום שהועבר לחשבונות הבנק על-פי סעיף 4.3.1 לעיל גבוה מיתרת החובה הנכונה בחשבונות הבנק האמורים, ייזקף ההפרש גם כן לזכות בעלי המניות". בהקשר זה ראוי לציין כי סעיף 4.3 של טיוטת ההסכם המצורפת כנספח יב' של הבקשה (ואשר צורף גם כנספח ב' של כתב ההגנה) קובע כדלקמן: "הואיל וידוע לחברה כי המקור היחידי לפירעון החוב המשוערך הינו רווחי חברת פבר מהפעלת המלון, מוסכם כי בכל מקרה לא יעלה התשלום החודשי על הרווח של פבר מהפעלת המלון בחודש הקודם למועד התשלום". 12. אני סבור כי סעיף 7.1.3 של הסכם הקצאת המניות אינו מתייחס בצורה מפורשת לחובה של חברת פבר כלפי חברת בתי מלון מאוחדים. בסעיף זה נאמר כי כל הסכומים אשר יגיעו לחברת בתי מלון מאוחדים בגין פעילות שוטפת שמקורה טרם מועד ההשלמה, ייזקפו לזכות בעלי המניות (קרי: המבקשים - ב.א.) לצורך התחשבנות, וכי גם את ההפרש שינבע מסכומים עודפים שיועברו לחשבונות הבנק על-פי האמור בסעיף 4.3.1 של הסכם זה יש לזקוף לטובת המשיבים. אולם, המשיבים לא פירטו בתגובתם לבקשה מה הן תוצאותיה של אותה התחשבנות כספית הנובעת מהאמור בסעיף זה של הסכם הקצאת המניות, ואינם מראים, ולו לכאורה, כי אכן חובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים נפרע או הומחה אליהם. יתר על כן: סעיף 7.1.2 של הסכם הקצאת המניות מבהיר במפורש כי "יתרת החיובים השוטפים של החברה (קרי: חברת בתי מלון מאוחדים - ב.א.), ככל שקיימים, שמקורם טרם מועד ההשלמה, יחולו וישולמו על ידי בעלי המניות" (ההדגשה אינה במקור - ב.א.). למקרא סעיף זה משתמע לכאורה כי המשיבים נטלו על עצמם חבות אישית לפרוע את החיובים השוטפים של חברת בתי מלון מאוחדים במסגרת ההתחשבנות המפורטת בסעיף 7 של הסכם הקצאת המניות ואשר על פי האמור בסעיף 7.1 של הסכם זה, כוללת אף התחשבנות אשר הצדדים היו אמורים לערוך לאחר מועד ההשלמה בהתחשב גם ב"סכומים המגיעים לחברה (קרי: בתי מלון מאוחדים - ב.א.) מצדדים שלישיים בגין פעילותה השוטפת". בסעיפים 17, 18, 20 ו- 30 של כתב ההגנה טוענים המבקשים גירסה עובדתית היוצרת מחלוקת מהותית בגין החוב של חברת פבר. משטענו המבקשים בכתב ההגנה ובמסגרת הבקשה כי חברת פבר נמצאת בבעלותם של המשיבים (ראה לעניין זה גם האמור בסעיפים 15 ו-17 של הבקשה) - עובדה שלא הוכחשה על-ידי המשיבים בתגובותיהם לבקשה - ומאחר ולפי גירסתם של המבקשים חברת פבר היתה אמורה לפרוע חוב זה מתוך הכנסותיה מתפעול "מלון מונופול" - עובדה שנטענה הן בסעיפים 17 ו-18 של כתב ההגנה והן בסעיפים 16, 20-22 של הבקשה ובנספח ב' של כתב ההגנה - אני מוצא כי גילויים למבקשים על-ידי המשיבים של המסמכים הספציפיים הינו רלוונטי לבירור המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים לתובענה, ויהיה בכך כדי לסייע לבית המשפט בחקר האמת. בנסיבות אלה אני סבור כי עלה בידי המבקשים להוכיח לכאורה דבר קיומה של מחלוקת ממשית בין הצדדים לנוכח האמור בכתב התביעה ובכתב ההגנה, ובכלל זה אף באשר לטענת הקיזוז של החוב הנטען על ידי המבקשים כלפי המשיבים בגין אי פירעון חובה של חברת פבר כלפי חברת בתי מלון מאוחדים. מסיבה זו אני סבור כי גילוים של המסמכים הספציפיים, לרבות אלה המתייחסים לחובה של חברת פבר לחברת בתי מלון מאוחדים ולרבות המסמכים המבוקשים בקשר ל"מלון מונופול" - הינו רלוונטי לבירור התובענה שבפני. (3) האם ניתן לחייב חברה הנמצאת בשליטת בעל-דין בצו לגילוי מסמכים? 13. הלכה פסוקה היא כי מסמכים הנמצאים ברשותה או בשליטתה של חברה הנמצאת בבעלותו המלאה של בעל דין נחשבים כמסמכים הנמצאים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, ולפיכך יש להורות על גילוי אותם מסמכים הנמצאים ברשות החברה אף אם אותה החברה עצמה איננה צד להליך אשר במסגרתו מתבקש צו גילוי המסמכים. בית המשפט העליון אף הדגיש בהקשר זה כי בנסיבות בהן החברה נמצאת בשליטתו המלאה של בעל הדין אין להימנע מן הגילוי בשל החשש לפגיעה באינטרס שלה (ראו: רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ נ' רוכביץ ישראל, פ"ד מט(5), 793, עמ' 795). הלכה זו הורחבה לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון ברע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 7.5.09), שם קבע כב' השופט א' גרוניס כי "דרישה זו מתקיימת גם כאשר מדובר במסמכים הנמצאים ברשות חברה שהיא בשליטת בעל הדין, וזאת אף אם החברה אינה בבעלותו המלאה" (סעיף 6) (ההדגשה אינה במקור - ב.א.). 14. במהלך כתיבתה של החלטה זו הובאה לעיוני בקשה חדשה אשר הוגשה על-ידי המשיבים 3-4 שעניינה הוצאת מסמך אשר "הוחדר" (כהגדרתם) על-ידי המבקשים במסגרת תשובתם לתגובות המשיבים לבקשה. המסמך המדובר הינו תדפיס רשם החברות מיום 12.7.09 המפרט, בין היתר, את שמותיהם של המשיבים כבעלי המניות היחידים וכדירקטורים היחידים של חברת פבר. למען הדיוק אציין כי המשיב 4 נמנה אך ורק על בעלי המניות בחברת פבר אך איננו נמנה על הדירקטורים שלה. המשיבים 3-4 טוענים בבקשתם זו כי הנספח הנ"ל, דהיינו - תדפיס רשם החברות, אינו נתמך בתצהיר ולפיכך יש להוציאו מתיק בית המשפט. בנוסף לכך, נטען על ידם כי מסיבה זו יש אף למחוק את סעיפים 12, 15 ו-16 לתשובת המבקשים, אשר כלולים בהם טענות עובדתיות שלא הוכחו. עוד טוענים המשיבים בבקשתם זו כי "אין לאפשר למבקשים לצרף ראיות לתשובתם בצורה סתמית". המשיבים 3-4 אף מציינים בבקשתם כי הבקשה מוגשת גם על דעתו של ב"כ המשיבים 1-2. בפתח הדברים אציין כי אין מדובר בטענה חדשה המועלית על-ידי המבקשים במסגרת תשובתם לתגובות המשיבים. עוד בסעיפים 17, 18, 20, 30 של כתב ההגנה פירטו המבקשים שורה של עובדות ובין היתר את העובדה שחברת פבר נמצאת בבעלות המשיבים (המוגדרים בשם "אבישר" בסעיף 10 של כתב ההגנה), וכן את טענת הקיזוז הנטענת על ידם. בבקשה לגילוי המסמכים הספציפיים חזרו המבקשים וטענו במפורש, כמפורט בסעיפים 15 ו- 17 של הבקשה, כי חברת פבר נמצאת בבעלותם של המשיבים. המבקשים אף פירטו הן בכתב ההגנה (בסעיף 17) והן בבקשה, כי חובה של חברת פבר היה אמור להיות משולם מתוך הכנסותיה בגין תפעול "מלון מונופול". המבקשים אף פירטו כי הוסכם בין הצדדים שסכום ההחזר החודשי של חברת פבר לא יעלה על רווחיה מהפעלת "מלון מונופול" בחודש הקודם למועד התשלום הרלוונטי. באשר לעובדת הימצאותה של חברת פבר בבעלות ובניהול של המשיבים לא קיימת כל מחלוקת בין הצדדים. שכן עובדה זו לא הוכחשה כלל על-ידי המשיבים בתגובותיהם לבקשה, וממילא ברור שמדובר בעובדה המצויה בידיעתם. משכך, לא ניתן לומר כי צירופו של תדפיס רשם החברות לתשובתם של המבקשים העמיד את המשיבים בפני טיעון חדש ומפתיע שלא ניתנה להם ההזדמנות להתגונן מפניו. ממילא ברור גם כי מאחר שנטען מלכתחילה על-ידי המבקשים במסגרת כתב ההגנה והבקשה כי חברת פבר נמצאת בבעלותם של המשיבים הרי שאין מדובר בצירוף ראיה סתמית כנטען על-ידי המשיבים. בנסיבות אלה לא מצאתי לנכון להעביר הבקשה לתגובת המבקשים הן ביחס להוצאת תדפיס רשם החברות מתיק בית המשפט, והן ביחס לבקשתם הנוספת של המשיבים למחוק את סעיפים 12, 15 ו- 16 של תשובת המבקשים לתגובות המשיבים לבקשה. בסעיף 12 של הבקשה מציינים המבקשים טענותיהם בדבר היות חובה של חברת פבר חלק מהותי במשא ומתן שקוים בין הצדדים. על-פי טענתם של המבקשים - היה על המשיבים לפרוע את החובות לחברת בתי מלון מאוחדים מאחר וסבונה לא היתה מעוניינת לרכוש חברה מפסידה (דהיינו, את חברת בתי מלון מאוחדים) אלא רק את המקרקעין שבבעלותה. טענה זו, כמו גם טענת הקיזוז המבוססת עליה, מפורטות בכתב ההגנה. דברים אלה חלים גם לגבי האמור בסעיפים 15 ו-16 של הבקשה הואיל ולנאמר בסעיפים אלה קדמו הדברים המפורטים בכתב ההגנה אשר הוגש על-ידי המבקשים. לשם ההמחשה בלבד אציין כי סעיף 15 של הבקשה פותח במילים: "בהתאם לכך, וכפי שצויין בכתב ההגנה מטעם המבקשים (סעיף 17 לכתב ההגנה) ...". כלומר: המבקשים בחרו לסמוך בקשתם על הנטען על ידם מלכתחילה בכתב הגנתם. הואיל וכך הם פני הדברים הרי שאף אם ראוי היה כי תדפיס רשם החברות היה מצורף מלכתחילה לבקשתם של המבקשים הרי שבהעדר הכחשה מצד המשיבים לטענה בדבר היותם בעלי חברת פבר, וממילא לנוכח העובדה שלא קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי עובדה זו - אין בצירוף תדפיס רשם החברות שהינו מסמך רשמי המהווה הוכחה לכאורה לתוכנו כדי להקנות יתרון דיוני או ראייתי בלתי מוצדק למבקשים. כפועל יוצא מכך, ומאחר ואני סבור כי במקרה הנוכחי האינטרס הגלום בחקר האמת ועשיית הצדק מצדיקים כי יובאו בפני בית המשפט כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקות נשוא התובענה על מנת שתעמוד בפניו התמונה במלואה, אני סבור כי מן הראוי לחייב את המשיבים לגלות בתצהיר מטעמם מהם המסמכים הספציפיים המצויים ברשותם או בשליטתם מאחר וכבר קבעתי כי אלה רלוונטיים למחלוקות נשוא התובענה. מבחינה זו מן הראוי לקבוע כי בכל הנוגע למסמכים הספציפיים נשוא הבקשה הרי שיש להתייחס אליהם כאל מסמכים הנמצאים ברשותם, בחזקתם או בשליטתם של המשיבים אף אם באופן פורמלי הם מתייחסים לחברת פבר הנמצאת בבעלותם ובשליטתם של המשיבים, ואף אם הם מתייחסים לניהולו של "מלון מונופול" על-ידי חברת פבר. ג. סיכום ומסקנות 15. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליט בזאת כדלקמן: א. הנני מקבל את הבקשה ומורה למשיבים לגלות בתצהיר מטעמם את כל המסמכים הספציפיים המפורטים בסעיפים 2.1 עד 2.5 של הבקשה, וכן לאפשר למבקשים לעיין בכל המסמכים האלה, וכל זאת - בתוך 30 ימים אשר ימנו מהיום. ב. בנסיבות העניין, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי בהחלטה זו ובנימוקיה, הנני פוסק בזאת כדלקמן: (1) המשיבים 1 ו-2, שניהם ביחד לחוד, ישלמו למבקשים הוצאות משפט בגין בקשה זו, ובכלל זה שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת סכום השווה למע"מ כדין. (2) המשיבים 3 ו-4, שניהם ביחד ולחוד, ישלמו למבקשים הוצאות משפט בגין בקשה זו, ובכלל זה שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת סכום השווה למע"מ כדין. גילוי מסמכיםתצהיר תמיכהמסמכים