אי התייצבות לדיון בהליך הסדר רישום מקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי התייצבות לדיון בהליך הסדר רישום מקרקעין:


ההליך
מדובר בתביעות נוגדות לרישום בעלות במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש רישום 400658 נגב (ואדי אל כליל 175)(להלן:ו -"החלקה"), במסגרת הליכי הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969 (להלן:נ "הפקודה").
התביעות הנוגדות הועברו להכרעת בית המשפט ע"י פקיד הסדר המקרקעין מכח סעיף 43 לפקודה.

מגיש תזכיר התביעה 1562, הינו המנוח נאזל עלי נאזל אלראפיעה ז"ל (תובע 1).
בהתאם לנתוני משרד הפנים, התובעים 2-11 רשומים במנהל האוכלוסין כיורשים החוקיים של המנוח - אשתו וילדיו.
התובעת 2 הלכה לעולמה ביום 10.7.86.
התובע 10 הלך לעולמו בשנת 1987.

לטענת ב"כ הנתבעת, הואיל וכעולה מהעתקי תמצית רישום משרד הפנים, התובעת 2 והתובע 10 נפטרו (נספח א1-א2), הרי שלפי סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"א –1965, יורשיהם על פי דין, הם: "מי שהיה במות המוריש בן זוגו; ילדי המוריש וצאצאיהם; הוריו וצאצאיהם; הורי הוריו וצאצאיהם", היינו: היורשים הם יתר התובעים בתיק.

ב"כ הנתבעת הוסיף, כי מתצהירו של אודי יונה, שהינו מפקח ביחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים (להלן:"הפקח"), הוא ביצע מסירת הזמנות בתיק הנדון, לדיון שנקבע ליום 12.3.09. לדבריו, המצאת ההזמנות נעשתה כדין, בהדבקה, לאחר 3 ביקורים בריכוז המשפחה בו מתגוררים התובעים, ובהתאם לתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, וזאת לאחר מספר ביקורים קודמים בריכוז המשפחה ולאחר מספר ניסיונות למסור באופן אישי הזמנות לתובעים.
לטענת ב"כ הנתבעת, בנסיבות אלה, ניכר שהתובעים, יורשיו של תובע 1 - המנוח, בחרו לזנוח את התביעה שהגיש, משלא טרחו להתייצב לדיון שהתקיים בתיק, אף שבוצעה להם המצאה כדין, כמפורט, ומשלא ציינו התובעים שמות עדים מטעמם ולא הוכיחו זכותם הנטענת בקרקע, ועל כן, יש להורות על דחיית התביעה שהוגשה מטעם המנוח, מכוח סעיף 22 לפקודת הסדר במקרקעין {נוסח חדש}, תשכ"ט – 1969, וסעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951, ומכוח סוג המקרקעין ויתר טענות המדינה, קמה לה זכותה של המדינה לרישום זכויות המקרקעין על שמה.
בתצהיר שהוגש על ידי הפקח, ביום 14.5.09, ציין הפקח, כי לאחר בדיקה שערך עם המקורות שיש לו בשטח, עלה כי התובעים מתגוררים בריכוז הממוקם דרומית – מזרחית למושב נבטים.
ביום 26.10.08, הגיע הפקח לביתו של התובע 1- המנוח, לריכוז שנמצא בנ.צ. 223698/569261, שם פגש בבנו – התובע 4 (ג'מעה אל רפיעי), אשר מסר לו כי אביו נפטר חודש קודם לכן. לדברי הפקח, הוא הסביר לתובע 4 את מטרת בואו בעניין הקרקעות, והוסיף כי בהמשך יוצאו הזמנות ליתר היורשים. התובע 4 מסר לו כי התובע 3- נאיף רפאיעה, הוא שמייצג את המשפחה ומהווה הסמכת הקובעת.
ביום 1.12.08, הגיע הפקח שוב לריכוז המשפחה, זאת על מנת לבצע המצאות בתיק אחר (ת.א. 5133/08) לאותם תובעים, ופגש במקום את התובע 3 –נאיף, הוא עבר על רשימת התובעים האחרים המוזמנים לדיון בתיק האחר, ואישר בפניו שכל התובעים ברשימה שהוצגה לו, מתגוררים בריכוז, וכן מסר לו כי התובעת 2 – נוסיירה רפאעי נפטרה לפני כעשרים שנים, והתובע 10 – פאיז רפאעי נפטר.
לדברי הפקח, התובע 3 (נאיף) אמר לו כי אינו מתכוון לקחת לידיו את ההזמנות לדיון, וכן, כי נתן הוראה לכל האחים (התובעים), להימנע מלהיפגש איתו בעניין הקרקעות או לקחת מידיו הזמנות לדיון. הפקח ציין, כי התובע 3 אמר לו כי הדיון בעניין הקרקעות אינו מעניין אותו, ודרש מהפקח שלא ישאיר את ההזמנות בריכוז. הפקח בכל זאת, הקריא לתובע 3 את מועד הדיון, המיקום והשעה. הפקח הוסיף, כי הואיל והאווירה במקום "התחממה", הוא עזב את המקום בלי להשאיר את ההזמנות.
ביום 8.2.09, הגיע הפקח לריכוז סמוך לביתו של התובע 3- נאיף, על מנת להמציא לתובעים הזמנות לדיון שנקבע ליום 12.3.09. במקום היו נשים מבוגרות אשר מסרו כי נאיף לא נמצא. הפקח הסתובב בריכוז כולו, ולא היה איש, על כן, החליט לחזור לריכוז במועד אחר.
ביום 15.2.09, הגיע הפקח בשנית לריכוז המשפחה, שם פגש את בנו של התובע 9 – ג'אבר רפאעי, אשר נראה כבן פחות מ-18 שנים, שמסר כי אביו לא נמצא בריכוז.
ביום 17.2.09, הגיע הפקח לריכוז בשלישית, אשר היה ריק מאדם. הפקח המתין ליד ביתו של נאיף, תוך שהוא צפר ברכבו. נאיף יצא לעברו, והפקח הסביר לו שוב שבצונו למסור לתובעים הזמנות לדיון הקרוב. נאיף סירב לקבל ממנו הזמנה עבורו ועבור אחיו התובעים. לדברי הפקח, נאיף דיבר אליו בתקיפות ואמר לו שאין לו (לפקח) מה לעשות בעניין האדמות. הפקח יצא מהרכב, ניגש לכניסה של הריכוז והדביק את ההזמנות של כלל התובעים במקום בולט בכניסה לריכוז.
הפקח הוסיף בתצהיר שמסר, כי הקושי במסירת ההזמנות לתובעים בריכוזי הבדואים, נעוץ בעובדה שאין זה נהוג לגשת לדלתות הבתים בתוך הריכוז על מנת לאתר אנשים, זאת מטעמי מסורת וכבוד האישה, מה גם, שבשטח שנמצא תחת פיקוחו, במגזר הבדואי, נפוצה השמועה בעניין התביעות הנוגדות, מה שגורם לתובעים להתחמק ממנו ומהפקחים המגיעים למקום למסור הזמנות, ולפעמנים הדבר אף כרוך בסיכון לא מבוטל עימו צריכים הם להתמודד.

דיון
בדיון ביום 12.3.09, התייצב בא כוח הנתבעת בלבד וטען, כי נמסרו הזמנות לדיון באמצעות נאיף- אחיהם של התובעים, אשר סרב לקבלן לידיו. אשר על כן ביקש ליתן פסק דין כנגד התובעים, אשר קיבלו המצאה כדין.
בדיון ביום 14.5.09, התייצב בשנית ב"כ הנתבעת בלבד, וביקש ליתן פסק דין, וזאת בצרוף תצהיר מאת מר אהוד יונה – מפקח ב"סיירת הירוקה", מיום 14.5.09, אשר ביצע את ההמצאות בתיק.

תקנה 15 לתקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין), התשל"ג-1972 (להלן: "התקנות") -
"מטעם בית המשפט תימסר הזמנה לכל אדם שהגיש הודעה או תזכיר תביעה, כאמור בתקנה 12, ולכל עד שהתובע ביקש להזמינו, בין שנקב בשמו בהודעה על התביעה ובין אם לאו, ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הזמן שנקבע לבירור בבית-המשפט."

תקנה 36 לתקנות קובעת את תחולתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקסד"א"). תקנה 489 לתקסד"א, קובעות, כי אם סרב אדם, שניתן לבצע לו המצאה על פי האמור בתקסד"א, לחתום על אישור מסירה על המוסר להדביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.

ראשית אציין, כי על פי האמור בתצהיר של המפקח והתרחשותם של הדברים, אני מקבל את אישורי המסירה שהוגשו, כאישורי מסירה שנמסרו כדין לתובעים הרלוונטיים ובשל כך הייתה לאותם תובעים ידיעה על מועד הדיון – 12.3.09, אליו החליטו לא להתייצב.

בנסיבות העניין, עולה מהאמור, כי אין בדעתם של התובעים לעמוד על זכותם. כמו כן, לא הוצגה על ידיהם רשימת עדים שהיה בדעתם להעיד לשם הוכחת זכותם, וכן לא הופיעה רשימת ראיות ואסמכתאות מסוגים שונים שניתן לבוחנם במסגרת הדיון המשפטי בבית המשפט לשם הכרעה בסכסוך, כאמור בסעיף 22 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969. במצב זה, דין התביעה של התובעים להידחות מהנימוקים הנ"ל ומכוח סעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי"א – 1951, ויתר טענות המדינה.
לאור זאת, אני מורה על דחיית תזכיר התביעה, מס' 1567, שהוגש מטעם התובע 1 –המנוח, ואשר התובעים 2-11 הינם יורשיו –אישתו וילדיו, ואני מורה על רישום חלקה 1 בגוש רישום 400658, הידועה כוואדי אל חליל 175, על שם מדינת ישראל.

על ב"כ המדינה להגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון רישום מקרקעין

  2. חידוש רישום מקרקעין

  3. איך רושמים עסקה במקרקעין

  4. התנגדות לרישום מקרקעין

  5. פיצוי על אי רישום מקרקעין

  6. בקשה לתיקון רישום מקרקעין

  7. תיקון רישום מקרקעין מוסדרים

  8. תיקון רישום מקרקעין בעילת תרמית

  9. אחריות לשכת רישום המקרקעין בנזיקין

  10. סמכות עניינית המפקח על רישום מקרקעין

  11. ערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין

  12. ערעור על פסק דין המפקח על רישום המקרקעין

  13. אי התייצבות לדיון בהליך הסדר רישום מקרקעין

  14. ערעור על המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב

  15. הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו דקלרטיבי בלבד

  16. האם רישום בפנקסי המקרקעין הוא בבחינת מימוש זכויות

  17. רישום מקרקעין (מחוץ לתחום השיפוט) על שם רשות מקומית

  18. פיצוי מוסכם בגין איחור ברישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין

  19. תביעה בגין נזקי הרטיבות שנגרמו לדירה למפקח על רישום המקרקעין

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון