אי קבלה ללימודי רפואת שיניים לבעלי תואר מחו''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פניה לבית המשפט עקב אי קבלה ללימודי רפואת שיניים עם תואר מחו''ל: 1. המבקשת נרשמה ב -10.4.98 ללימודי שנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב (להלן: "בית הספר לרפואת שיניים") לשנת הלימודים תשס"ט, ובקשתה לקבלה ללימודים נדחתה. המבקשת לא שיפרה את ציוניה ולא השלימה קורסים, ושבה ונרשמה בשנית ב-22.7.09 ללימודי שנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים לשנת הלימודים תש"ע, ובקשתה לקבלה ללימודים נדחתה בשנית. המבקשת עותרת בתובענה ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא זכאית להירשם כסטודנטית מהמניין בשנת הלימודים תש"ע בבית הספר לרפואת שיניים. 2. הזכות לחינוך היא אחת מזכויות היסוד של הפרט. בבג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גילת נ' שר החינוך, פ"ד נ(3) 2, 24 - 25 קבע בית המשפט: "החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם... הוא חיוני לקיומה של חברה בה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים בתוך כך לרווחה של הקהילה כולה". לענין הסמכות לדון בתובענה, פסק בית המשפט העליון בבג"ץ 5682/97 אטרי נ' רקטור אוניברסיטת חיפה : "עתירת העותר היא לחייב את המשיבה (אוניברסיטת חיפה - י.ג) לקבלו ללימודי תואר ראשון... הסמכות לדון בעתירה היא לבתי המשפט הרגילים. המשיבה ממלאת אמנם תפקיד ציבורי, אך החלטותיה בעניין קבלת תלמידים למוסדה אינם "על פי דין", אלא על פי החלטות מוסדותיה הפועלים מתוך חופש אקדמי... לבית המשפט המחוזי הסמכות לדון בנושא העתירה". 3. בע"א 319/65 אלבלדה נ' חברת האוניברסיטה העברית פ"ד כ(1) 204, קבע השופט לנדוי, לעניין מערכת היחסים המשפטית בין הסטודנט לבין האוניברסיטה: "יש לו אספקטים חוזיים טהורים, כמו למשל בכל הנוגע לתשלום שכר הלימוד. בקצה השני... למשל עניינים הנוגעים למתן ציונים... וכדומה אין לתפסם במסגרת של יחסים חוזיים, אפילו הודיע המוסד האקדמי מראש על הדרך בה ילך בעניינים כגון אלה. בלשון הלכות החוזים נעדרת בהם הכוונה ליצור יחסים משפטיים מעיקרה". סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958 מורה: "מוסד מוכר הוא בן-חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. בסעיף זה "עניינים אקדמאים ומינהליים" - לרבות קביעת תוכנית מחקר והוראה... קביעת שיטות הוראה ולימוד וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת". סעיף 33 לחוק החוזים (כללי) תשל"ג-1973 מורה: "חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר... וכיוצא באלה... אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית המשפט". במישור של דיני החוזים, תנאי קבלת מועמדת ללימודים בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה הוא עניין אקדמאי מובהק. סוגיה זו נעדרת כוונה ליצור יחסים משפטיים. תימוכין לכך מצינו גם בהוראת סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה וגם בפרשנות סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי). 4. וכאן אנו באים לשאלה, האם על הפעולות של קבלת מועמדת ללימודים באוניברסיטה יש להחיל את המשפט הציבורי, שאזי יש לבחון את פעולת ועדת הקבלה של האוניברסיטה במשקפיים של המשפט המינהלי: סבירות, אי הפליה, העדר שיקולים זרים, מידתיות, וכדומה. בתי המשפט טרם הכריעו בסוגיית מעמדם של המוסדות להשכלה גבוהה - האם חלים על פעולותיהם האקדמיות דיני המשפט הציבורי. בעע"מ 7151/04 הטכניון נ' ליאור דץ פ"ד נט(6) 433, 447 - 448 פסק הנשיא (כתוארו דאז) ברק: "לא הוברר מהו ההיבט הציבורי המצדיק החלתם של דיני המשפט הציבורי - לצידו של המשפט הפרטי - על הטכניון. האם די בהיתר להענקת תארים גבוהים כדי להופכו לגוף דו מהותי?... האם הטכניון מפעיל סמכויות שלטוניות בעניין קבלה ודחיה של מועמדים ללימודי התואר... מה טיבן... אין חולק כי לטכניון, כמוסד מוכר להשכלה גבוהה, מאפיינים ציבוריים. אך ציבוריותו, ככזו, אינה תנאי מספיק להחלת המשפט הציבורי על פעולותיו האקדמיות". בבג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופסור אברהם עוז פסקה השופטת חיות: "אכן, שאלת סיווגן המשפטי של המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל כגופים דו מהותיים והחלת החובות מתחום המשפט הציבורי עליהם היא שאלה נכבדה... מוטב גם כאן להימנע מקביעת מסמרות לגביה ככל שהדבר אינו נדרש להכרעה בעתירה". נוטה אני לגישה , שבענייננו האוניברסיטה הינה גוף דו- מהותי שחלים עליה גם כללי המשפט הציבורי בשינויים המחויבים. לאוניברסיטה , הנהנית מתמיכה תקציבית של המדינה , מונופול על הענקת תארים אקדמיים בתחום הרפואה , ותארים אלה הם תנאי סף לעיסוק במקצועות הרפואה בישראל. בע"א 3414/93 און נ' מפעל בורסת היהלומים פ"ד מט(3) 196 הדגיש השופט זמיר, שקביעה שגוף מסויים הינו "גוף דו-מהותי" אינה מחייבת בהכרח שכל כללי המשפט המינהלי יחולו עליו כמו שהם. יחד עם זאת, בע"א 838/87 שני נ' אוניברסיטת תל אביב, פ"ד מ"ב(2) 380, 382 - 383 פסק השופט ברק (כתוארו דאז): "סעיף 33 לחוק החוזים אינו אלא ביטוי לרעיון המקובל במשפט המינהלי, כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעת מקצועי, ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של הרשויות המוסמכות בשיקול דעתו שלו. אין בהוראה זו כדי לאפשר... שרירות, הפליה או פגמים אחרים הפוגעים בשיקול הדעת של רשות מקצועית מחליטה". נפנה את דיוננו לבחינה אם נפלו פגמים, המוכרים בדיני המשפט המינהלי, המצדיקים התערבות בהחלטת ועדת הקבלה של האוניברסיטה. 5. גם אם נחיל על ועדת הקבלה של האוניברסיטה את דיני המשפט המינהלי, על פי התשתית העובדתית שהובאה - אין מקום להיעתר לעתירה בתובענה. א. משך הלימודים בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב - 6 שנים. בתום 3 שנים מוענק למסיים תואר ראשון, ורק מי שמסיים 3 שנות לימודים בממוצע 75 לפחות רשאי להמשיך את לימודיו לקראת קבלת תואר דוקטור לרפואת שיניים. בשנים תשס"ח - תש"ע החליטה אוניברסיטת תל-אביב לאפשר הרשמה לשנת הלימודים הרביעית בבית הספר לרפואת שיניים. תנאי ההרשמה לשנת תשס"ט: סיום 3 שנות לימוד בבית ספר לרפואה או רפואת שיניים במוסד מוכר בארץ או בחו"ל, וציון ממוצע 75 לפחות. תנאי ההרשמה לשנת תש"ע: סיום 3 שנות לימוד מלאות על פי תוכנית הלימודים בבית הספר לרפואה בה למד המועמד, וציון ממוצע של 75 לפחות או שווי ערך על פי סולם ההמרה של האוניברסיטה. האוניברסיטה הסבירה, שלקראת שנת הלימודים תש"ע חודדה הדרישה בתנאי הקבלה, והמועמד נדרש להגיש תוכנית לימודים רשמית של בית הספר בחו"ל ולהוכיח שלמד את כל המקצועות באותה תוכנית המתייחסת ל- 3 שנות לימודיו הראשונות. משלא עמד מועמד בתנאי קבלה לשנת הלימודים תשס"ט אין הוא יכול להסתמך על תנאי הקבלה של תשס"ט בבואו להירשם לשנת הלימודים תש"ע. כל קבלה לשנת לימודים מבוססת על תנאי הקבלה לאותה שנה. לאור האמור אין בפרשת הרישום של המבקשת לשנת הלימודים תשס"ט כדי להועיל לה בסוגיה אם עמדה בתנאי הקבלה לשנת הלימודים תש"ע. ב. המבקשת למדה, קודם לרישומה לבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, לימודי רפואה באוניברסיטה בהונגריה במשך כ-4 שנים. המבקשת נרשמה לשנת הלימודים לשנת תש"ע על בסיס נתוני הרשמתה לשנת הלימודים תשס"ט, לאחר שנדחתה בקשתה להתקבל ללימודים בתשס"ט. המבקשת לא שיפרה את ציוניה עובר לרישום לשנת הלימודים תש"ע ולא השלימה 3 שנות לימוד מלאות, וגם בקשתה הנוכחית נדחתה. המבקשת העידה בעמ' 6 שורות 1-4 , שלצורך ההרשמה לשנת הלימודים תש"ע השתמשה באותם מסמכים ששימשו אותה לרישום לשנת הלימודים תשס"ט וממוצע ציוניה לא השתנה. ג. המבקשת לא עמדה בשניים מתנאי הקבלה העיקריים של בית הספר לרפואת שיניים לשנת הלימודים תש"ע: 1. ממוצע ציוניה לא הגיע לציון 75. 2. המבקשת לא סיימה את לימודי מקצוע הפתולוגיה האורלית ולא נבחנה במקצוע זה (ראו עדות המבקשת בעמ' 3 ש' 20). על פי תוכנית הלימודים של האוניברסיטה בהונגריה, בה למדה המבקשת, המקצוע פתלוגיה אורלית הוא מקצוע הכלול בתכנית הלימודים של שלוש שנות הלימוד הראשונות. המזכירה האקדמית של האוניברסיטה הדגישה בעדותה בעמ' 22 : "שלוש שנות לימודים על פי תכנית הלימודים כפי שפורסמה על ידי בית הספר שממנו הגיע. לא האם הוא רשאי באותו בית ספר לעלות לשנה ד' אלא האם השלים את תכנית הלימודים של בית הספר ממנו הגיע". ההקפדה על סיום לימודי המקצועות של 3 שנות לימוד באוניברסיטה , על פי תוכנית הלימודים הזרה , מטרתה ליצור בסיס להשוואה בין הישגים של סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות זרות שונות בחו"ל, ומבקשים להמשיך ללמוד לימודי רפואת שיניים בשנה ד' בישראל. בדרך זו נשמר עיקרון השיוויון בקבלת תלמידי חו"ל להמשך לימודים באוניברסיטת תל אביב. ד. הדרישה לציון ממוצע של 75 לפחות כתנאי לקבלה לשנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים מקורו בהחלטת ועדת הקבלה האוניברסיטאית המחייבת ציון מינימלי של 75 כדרישה לרישום תואר שני, וכפי שהוסבר קבלה לשנה ד' ברפואת שיניים כמוה כלימודי תואר שני. בתנאי סף אלה אין להתערב. עוד הסבירו רשויות האוניברסיטה שועדת הקבלה של בית הספר לרפואה ורפואת שיניים אינן רשאיות להפחית מהדרישה של ציון ממוצע מינימלי של 75 כדרישה לקבלה לשנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים. כאשר מועמדת צברה ניסיון אקדמי (לימודי רפואה בהונגריה) ניתן לבחון את מועמדותה על סמך הישגיה האקדמיים במאובחן מהציון הפסיכומטרי המשמש רק מדד לניבוי הצלחה למועמד שטרם החל בלימודיו. לעניין תנאי הקבלה - לא מספר התלמידים הנרשם הוא הקובע אלא שמירה על רמה אקדמית הנדרשת על ידי המוסד האוניברסיטאי. ועדת ההוראה, להבדיל מועדת הקבלה, אינה מוסמכת להורות על קבלת מועמדת שלא הגיעה לממוצע הציונים הנדרש, ולפיכך לא היה טעם להפנות את המבקשת לועדת ההוראה. ה. ממוצע הציונים של המבקשת באוניברסיטה בהונגריה עמד על 2.91. על פי סולם ההמרה של אוניברסיטת תל אביב - ממוצע זה אינו מגיע לכדי ציון 75. הציון בהונגריה ששווה ערך לציון 75 בישראל הוא 3. החלטה בדבר סולם ההמרה (הפיכת ממוצע ציוני הלימודים בחו"ל לממוצע ציונים בישראל) היא בשיקול דעת האוניברסיטה. שיטת ההמרה יושמה לגבי כל המועמדים בצורה שוויונית. סולם ההמרה במתכונתו הנוכחית , גם אם אינו לינארי , קיים באוניברסיטת תל אביב במשך כ-15 שנה, ועומד במתחם הסבירות. ההמרה יכולה להיעשות רק לאחר קבלת ציונים סופיים ולא ציונים חלקיים. הגב' אווה גיטלין העידה בעמ' 12 שורה 25 , שסולם ההמרה הוא מידע שכל המעוניין יכול לקבלו. אי פרסום הסולם אינו פגם היורד לשורשו של עניין. יחד עם זאת, ראוי להבא שהאוניברסיטה תשקול פרסום באתר האינטרנט של האוניברסיטה של פרטי הגורם המוסמך ממנו ניתן לקבל עותק מסולם ההמרה, וזאת במסגרת מתן מידע למועמדים להרשמה . התכתבויות בדואר אלקטרוני בין אם המבקשת לבין ראש בית הספר לרפואת שיניים, על בסיס היכרות אישית - אין בהם כדי להוכיח טענת מצג, כאילו הוצג למבקשת שהגיעה לציון ממוצע 75. פרופ' טל חיים העיד בעמ' 7 , שורה 3 ושורה 18: "בכל השיחות שהיו לנו הפניתי אותה למרשם… אין לי מושג בנושא של המרת ציונים". עוד העיד פרופ' טל חיים בעמ' 9 שורות 1-2 : "אני אמרתי לזיוה ( לאם המבקשת - י.ג. ) אין ספור פעמים שאני לא הגורם המוסמך". על פי העדויות שהובאו, מי שמוסמך באוניברסיטה לערוך את ציון ההמרה היא הגב' אווה גיטלין. המבקשת הודתה בחקירתה בעמ' 5 ש' 20-25, שלא קיבלה אישור מהגורם המוסמך באוניברסיטה על כך שציוניה לאחר ביצוע ההמרה הינם לא פחות מ-75. עוד העידה הגב' אווה גיטלין, הגורם המוסמך לביצוע המרות באוניברסיטה, בעמ' 11 ש' 23-24: "כל הזמן הביאו משהו נוסף והיו לחצים מאוד כבדים במשרד לגבי הגב' הספציפית הזאת ( המבקשת- י.ג. ) ". ז. בת.א (חי) 940/03 הודא עוואד נ' הטכניון פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט יצחק עמית- כתוארו דאז) לעניין אי אכיפת קבלת מועמד ללימודים באוניברסיטה חרף טעות מינהלית או מצג מסויים אצל המועמדת: "גם אם יש להצר על הטעות בגינה נוצר מצג מסויים אצל התובעת, הרי התוצאה אינה צריכה להיות בהכרח אכיפה של התובעת על המוסד האקדמי בעל כורחו... תמהני כיצד ניתן לאכוף על מוסד אקדמי לקבל תלמיד שהמוסד סבור שאינו עומד ברף הדרישות... אם היה המשיב מקבל את התובעת ללימודי הרפואה, וזאת אך בשל אותה טעות מינהלית, היה בכך כדי לקפח שלא כדין מועמדים רבים אחרים...". ואין אנו קובעים שבענייננו היתה טעות מינהלית או מצג מטעה. עוד נוסיף, שכבר ציינו שגם אם האוניברסיטה היא גוף דו - מהותי, אין כללי המשפט המנהלי חלים כמו שהם אלא בשינויים המתחייבים מטיבו וטבעו של המוסד האקדמי , שאמון על שמירה על רמה אקדמית נאותה. ח.זימון לראיון קבלה של בית הספר לרפואה אין בו כדי לקבוע שהמועמדת עמדה בדרישה לציון ממוצע מינימלי של 75. לא ניתן לשלול את ההסבר שכאשר אין עדיין ציונים סופיים, הזימון לראיונות לועדת קבלה נעשה מבלי שהדבר יהווה קביעה בעניין ציון המינימום. ראו עדות פרופ' חיים טל בעמ' 8 ש' 11-16. ממוצע ציונים לצורך הקבלה ללימודים באוניברסיטה נקבע על ידי הגורם המוסמך באוניברסיטה על פי ציונים בפועל ולא על סמך השערות או מידע חלקי שניתן למועמדת או ציונים חלקיים. ט. לא הוכח שנתקבלו לבית הספר לרפואת שיניים בשנים תשס"ט ותש"ע מועמדים שממוצע ציוניהם היה פחות מ-75. לא הוכח שנתקבלו לבית הספר לרפואת שיניים בשנת תש"ע מועמדים שממוצע ציוניהם היה פחות מ-75 ושלא השלימו 3 שנות לימודים מלאות באוניברסיטה בחו"ל בה למדו טרם ההרשמה. האוניברסיטה מסבירה שהפעלת גמישות לעניין דרישות הציון הפסיכומטרי ורמת האנגלית - התנאים המשניים- אינה דומה לדרישה העיקרית של ממוצע 75 בלימודים אקדמאיים בשנים קודמות. הדרישה למינימום ממוצע ציונים כתנאי לקבלה יש לה חשיבות , באשר היא נותנת אינדיקציה על הישגיה הלימודיים ורמת הידע של המועמדת. י. המוסד האקדמי אמון על הקניית חינוך שיכשיר את המועמד להיות רופא שיניים. לא ניתן לכפות על המוסד האקדמי לקבל מועמד שאינו עומד בתנאי הסף של הדרישות האקדמיות. לענין זה מספר היבטים. ראשית, יש לשמור על רמת הישגים אקדמית מינימלית לצורך קבלה לשנה ד' לבית ספר לרפואת שיניים והכשרת רופא השיניים. שנית, תנאי הסף נועדו למנוע אפליה של אחרים, אשר אינם מתקבלים ללימודים באותם תנאים בה דורשת המבקשת להתקבל. לא הונחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית המצדיקה התערבות בית המשפט בשיקולים אקדמאיים אלה של האוניברסיטה. בבג"ץ 5682/97 אטרי נ' אוניברסיטת חיפה פסק בית המשפט העליון: "עתירת העותר... לקבלו ללימודי תואר ראשון לתקשורת ללא דרישת בחינה פסיכומטרית, ללא ציוני בגרות, וללא כל דרישות מוקדמות... אין עילה להתערב בהחלטת המשיבה בדבר תנאי הקבלה ללימודים במוסדה באשר אלה מסורים להכרעתה. העתרות לעתירות העותר יהא בה גם הפלייתם של אחרים, אשר אינם מתקבלים ללימודים בתנאים אותם דורש העותר לעצמו". 7. סוף דבר העתירה לקבוע שהמבקשת זכאית להירשם כסטודנטית שנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב - נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל. ניתן היום 16/11/2009 בהעדר. שינייםרופאי שיניים