קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי שיתוף פעולה של החייב עם כונס הנכסים בברשת פשיטת רגל: עובדות המקרה 1. החייב, יליד 71', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך 1,013,112 ₪ ל- 23 נושים. ביום 26.12.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך 400 ₪ לקופת הכינוס. נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 600,399 ₪, מתוכם נתבע סך של 5,105 ₪ בדין קדימה על ידי מס הכנסה, אשר הגיש נגד החייב תביעת חוב בסך כולל של 79,793 ₪. לדברי החייב נפתחו נגדו 24 תיקי הוצל"פ, אשר אוחדו לאחר שנערכו לו חקירות יכולת. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. לגירסת החייב, המקור להסתבכותו הכלכלית בכישלון עסק הקונדיטוריה שהיה בבעלותו (להלן: העסק) בין השנים 93'-99'. בתחילה סייעו לו אחיו בהקמת העסק ואף תמכו בו כלכלית. לאחר שחדלו לעשות כן, התקשה החייב, שהיה חסר נסיון עסקי, לעמוד בהתחייבויותיו לספקים והחל צובר חובות. לאחר סגירת העסק, עבד החייב לסירוגין כשכיר במקומות עבודה שונים.   3. בחוות הדעת שהגיש הכנ"ר ביום 21.12.08, התנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב, וכי גם לאחר החקירה כלל לא ברור כיצד נוצרו חובותיו. גירסתו לא תאמה את ממצאי החקירה, מהם עולה כי בניגוד לטענותיו לפיהם הפסיד העסק כספים רבים, מעיון בדו"חות הכספיים נראה כי העסק הרוויח במהלך שנות פעילותו אם כי לא מדובר ברווחים גבוהים. משכך, לא ברור כיצד קרס החייב כלכלית ונקלע לחובות כה כבדים. החייב לא שיתף פעולה בחקירתו, ובחר לענות רק על מקצת השאלות. כך לדוגמא נשמט מזכרונו עברו הפלילי וישיבתו בכלא. בנוסף לכך, החייב לא המציא מסמכים חיוניים להם נדרש ואף לא המציא אישורים על משלוח הודעות לנושיו אודות מתן צו הכינוס. החייב אינו מגיש דו"חות הכנסות והוצאות מזה חודשים רבים, ואף צבר שלושה פיגורים לקופת הכינוס. החייב מסר כי הוא מתגורר באום אל פחם על שטח שנתקבל מהורי אשתו, ומתקיים מעבודתו במאפייה בשוק הכרמל ומקיצבת ילדים. על שם החייב רשומים שלושה רכבים. הכנ"ר התרשם כי רב הנסתר על הגלוי בעניינו של החייב הן לגבי הסתבכותו והן לגבי יכולתו הכלכלית ואין מקום להעתר לבקשתו. 4. בדיון שהתקיים בעניינו ביום 1.1.09, הודיע החייב כי הוא מוותר על הזכות לטעון בע"פ והוא מבקש להגיב בכתב. משנשאל כיצד צבר חוב ארנונה לעיריית ת"א בסכום העולה על 370,000 ₪ ענה: "הסתבכתי". משנשאל לגבי הסיבה שבשלה נשלח לבית הסוהר הודיע כי יגיב בכתב. 5. בתגובתו חזר על גירסתו כי הסתבך בחובותיו בגין כישלון עיסקי של קונדיטוריה אשר הקים בת"א, ללא ידע או ניסיון בניהול עסקים. כך נוצרו חובות הארנונה שלו וחובותיו לחברת החשמל. לאחר שסגר את העסק עבד כשכיר והשתכר פחות משכר מינימום. החייב הורשע בשבעה תיקים פליליים, וביניהם עבירות של תקיפת שוטר, התפרעות, נשיאת סכין שלא כחוק, הלנת תושב שטחים, שתי עבירות של ניהול עסק ללא רשיון, עבירות בניגוד לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958 (להלן: חוק הפיקוח), שתי גניבות בשנת 03' וקבלת נכסים שהושגו בפשע. העבירה האחרונה נעברה לפני למעלה מ-7 שנים, החייב שילם את חובו לחברה משריצה את העונשים שהוטלו עליו, לרבות מאסר בפועל וקנסות. מאז הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ואין להענישו שנית בהליך של פשיטת הרגל. מכל מקום, חובותיו של החייב אינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. לטענתו, ניסה למנוע את התדרדרותו הכלכלית בתום לב, בהתמידו בעבודה תוך צמצום מקסימלי בהוצאות, ונושיו אינם מביעים הסתייגות מבקשתו להכריזו פושט רגל. 6. הכנ"ר הודיע כי הוא עומד על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל. החייב לא השלים בתגובתו פרטים מהותיים שצויינו כחסרים בחוות דעתו של הכנ"ר כגון תקציר שומה עבור השנים 98'-01', על מנת להבהיר כיצד קרס כלכלית שעה שעל פי הדוחות שהוגשו היו עסקיו רווחיים, תקציר שומה עבור עסקו של אחיו לשנים 01'-08' ומסמכים לעניין זכויותיו של החייב בעזבון אביו. בנוסף לכך, החייב לא הגיש דוחות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות רטרואקטיבית. עוד ציין כי החייב צבר חובות לרשויות המס, אשר חלקם נתבעו בדין קדימה, וחובות אלה אינן יכולות להיחשב כחובות שנוצרו בתום לב. דיון 7. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:   "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...". בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת שעניינה בהגנה על אינטרס הנושים, הינה כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר; והשנייה, אשר נועדה לשרת את אינטרסים של החייב, הנרדף בלשכות ההוצאה לפועל על ידי נושיו, עקב חובות שיצר בתום לב, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לפתוח דף חדש, תוך שמיטת חובותיו. בע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' הכנ"ר, (טרם פורסם, , ניתן ביום 20.11.08), עמד בית המשפט העליון על התכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל:   "ד... הליכי פשיטת רגל.. מיועדים, כנודע, לשניים: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולתשלום החובות; "עם זאת, מיודעים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפרעון. חייב כזה, הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או חלקם, בתנאים או ללא תנאי"...     פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב, בפרשת גרינברג הנזכרת אכן התקבל ערעורו של חייב לעניין צו פשיטת רגל; דובר שם באי ניהולם של פנקסי חשבונות שלוש שנים טרם פשיטת הרגל, ונאמר כי אין בכך כדי להוות חוסר תום לב (עמ' 815), כנדרש על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; וראו לוין-גרוניס שם, סעיף 52 בעמ' 109. אך נאמר גם (עמ' 814), כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר". (שם, סעיף ד' לפסק הדין; וכן ראו ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 22.1.07; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; כן ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).   הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, , תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, , תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, , דינים - מחוזי לג(7), 321). באשר להליכי פשיטת הרגל, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, , תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, , דינים- מחוזי לד(7), 709). לעניין תום הלב ומשמעותו בהליך פשיטת הרגל יפים הדברים שנאמרו בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' הכנ"ר ואח' (לא פורסם, , ניתן ביום 9.8.09): "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו"...הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע". (שם, סעיף 27 לפסק הדין). מן הכלל אל הפרט 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, לא שוכנעתי כי החייב עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, או כי נהג בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. א. הדוחות הכספיים של הקונדיטוריה שניהל מלמדים כי העסק היה רווחי בעיקרו. אף שאין מדובר ברווחים גבוהים, הרי שאין מדובר בהפסדים, והרווחים השנתיים בשנים 95'-98' עמדו בממוצע על סכום הגבוה מהשכר השנתי נטו של החייב בימים אלה. החייב טען כי מוסר התשלומים של לקוחותיו היה ירוד והדבר הקשה על ניהול תקין של עסק, אך לא הצביע על הפסדים בגין מוסר תשלומים זה. במקביל, לא שילם החייב ארנונה לעיריית תל-אביב בגין כל התקופה בה הפעיל את עסק ויצר אף חוב גבוה למס הכנסה. חובות לרשויות המס מוחזקים כחובות שנוצרו בחוסר תום לב, אלא אם ניתן להם הסבר סביר ומשכנע. החייב לא נתן כל הסבר להיווצרותם. "בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב... בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (פש"ר (חי') 116/02 עלי חברמה נ' הכונ"ר (לא פורסם); ראו גם רע"א 2292/02 מריסת פואז נ' הכנ"ר, (לא פורסם) , ניתן ביום 16.4.02). לא למותר לציין כי בשנים אלה 96'-00' הורשע החייב בעבירות של הפרה חוקית, הלנת תושב איזור, ניהול עסק ללא רישיון ועבירות על חוק הפיקוח, כאמור לעיל. לכאורה, מדובר בעבירות הקשורות לעסק שניהל, ואין די באמירות הכלליות של החייב כי חובותיו אינן קשורים ישירות לאי-החוקיות במעשיו. החייב צבר כאמור חובות בסכומים העולים על מליון ₪ במשך התקופה הקצרה בה ניהל עסק. אחד החובות הוא בגין פסק דין שניתן בתביעה נזיקית שהגיש נגדו אדם אשר מעד בכניסה לקונידטוריה שניהל החייב ללא ביטוח. יתרת החוב עמדה בשנת 07' על למעלה מ-428 אלף ₪. אף שברגיל לא היתה התנהגות זו עומדת לחובתו של החייב בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל, יש לזכור כי החייב הורשע בתקופה זו פעמיים בניהול עסק ללא רישיון בשנים אלה, וכן בעבירות בניגוד לחוק הפיקוח ולחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952. מכאן, כי חובותיו אינם נובעים מכישלון עסקי בניהול עסק בתום לב או בהתרשלות סתם, אלא מניהול עסק תוך ביצוע עבירות על חוקים שונים, כל זאת שעה שאינו משלם את המסים המגיעים ממנו, את הארנונה בגין ניהול העסק, חשמל בסכום העולה על מאה ושלושה אלף ₪ ואף את הקנסות שהושתו עליו. לא למותר לציין כי החייב הסתבך בשנה בה עבד כשכיר אצל אחיו במספר עבירות גניבה ובקבלת נכס שהושג בפשע. כזכור, לחייב חובות כבדים בגין קנסות שהושתו עליו וחובו למרכז לגביית קנסות עומד על 85,890 ₪ בגין דוחות תעבורה וקנסות כספיים שהושתו על ידי בתי-המשפט, אותם לא שילם. לכן, טענת החייב כי ריצה את העונשים שהושתו עליו אינה מדוייקת, בלשון המעטה, וחלק מחובותיו נובעים ישירות מהעבירות שביצע. "עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). משלא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו לגבי השנים 98'-01' על אף שהמציא מסמכים הנוגעים לשנים 95'-98', חזקה עליו כי מסמכים אלה לא היו משרתים את מטרתו. "מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). ב. החייב ציין כי הוא מתגורר בבית הבנוי על מקרקעין שקיבלה אישתו במתנה מאביה, ואף צירף נסח רישום ויפוי כוח בלתי חוזר להוכחת דבריו. עיון ביפוי הכוח מגלה כי ניתן לחייב בחודש מאי 99', שעה שלכאורה היה מסובך בחובות, שהרי בתצהיר התמיכה לבקשה מסר כי בסוף 99' נסגר עסקו. נשאלת השאלה כיצד עלה בידי החייב לבנות לעצמו בית כאשר הוא מסובך בחובות עתק ועסקו קורס. החייב לא נתן כל הסבר בעניין זה. במקביל, לא ניתן שלא לתמוה כיצד השתמש החייב בכל הכספים שהיה עליו לשלם לרשויות המס, לחברת החשמל, לעיריית תל-אביב, וכדומה. לכאורה, צבר החייב נכסים מחד גיסא וחובות מאידך גיסא, מבלי לעשות מאמץ לשלם מקצת חובותיו לנושיו. כאמור, בין השנים 01'-03' עבד החייב כשכיר בעסקו של אחיו, אשר הפעיל מאפיה בפתח-תקוה, אך דוחות לעסק זה לא הומצאו, ללא הסבר, בניגוד לדרישת הכנ"ר. נפסק לא אחת כי "בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61)." (פש"ר 513/03 הנ"ל, עמ' 2874). וכן: "השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, לא פורסם, ניתן ביום 23.10.01). בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי חובותיו של החייב נוצרו בתום לב בגין כישלון עסקי. ב. החייב לא הגיש דוחות חודשיים באופן סדיר, וכאמור, לא המציא לכנ"ר פרטים מהותיים שנדרש, על אף שהיה מודע לחשיבותם. אין מדובר במחדל "טכני" אשר ניתן להקל בו ראש, אלא בהחלטה מודעת שלא לפתוח בפני הכנ"ר את אורח חייו בהליך פשיטת הרגל והותרת נסיבות הסתבכותו עלומות. גילוי לב מלא בהליך הפש"ר הכרחי על מנת שהכנ"ר יוכל לגבש עמדה אחראית לגבי תום לבו של החייב, והחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט איזה מידע הוא מגלה ואילו נתונים הוא מסתיר לצרכיו. "אין המידע הנמסר לכנ"ר בחינת "תוכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה...". (ע"א 7113/06 הנ"ל סעיף ד (3) לפסק הדין). וכן: "בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל". (פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)). 9. נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. הצו לכינוס נכסי החייב, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ יבוטלו ביום 15.11.09 כדי לאפשר לנושיו לפעול נגדו בהליכי הוצאה לפועל. כינוס נכסים