קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוגמה לעתירת אסיר נגד איזוק למיטה: לפניי עתירת אסיר, שבה מלין העותר, הנתון במעצר לצרכי חקירה, על כך שהוא מוחזק בתאו שהוא אזוק למיטתו במשך כל שעות היממה, הן בידיו והן ברגליו. בתשובתו אשר בוססה על מידע בכתב שקיבל משירות בתי הסוהר, אישר בא-כוחו של המשיב, כי העותר אכן מוחזק בתאו אזוק כאמור, כאשר הסרת כבילת ידיים בלבד מתאפשרת לצורך קיום תפילות, מקלחת, עשיית צרכים וארוחות. לטענת ב"כ המשיב, יסודו של איזוק העותר באופן המפורט לעיל, הוא בחוות - דעת פסיכיאטרית, של פסיכיאטר אשר בדק את העותר בבית המעצר (ראו את חוות הדעת שהוגשה וסומנה מ/3). ב"כ המשיב ציין, כי בשוליה של חוות הדעת רשם הפסיכיאטר "השגחה סוג ב' במעצר", ומשמעות רישום זה הנה, שהפסיכיאטר ממליץ לאזוק את העותר למיטתו, כמפורט לעיל. בבחינתה של חוות הדעת מ/3 מלמדת, כי לא הונחה כל תשתית ראייתית לסברה שלפיה העותר מסכן את עצמו, וכי יש לנקוט נגדו מטעם זה באמצעי זהירות כה חמור, שפגיעתו בעותר הנה חמורה, בחוות הדעת מצוין, כי לא ידוע על הפרעות כלשהן בהתפתחותו הנפשית של העותר, כי לא ידוע על שימוש בסמים או באלכוהול, כי לא ידוע על תופעות של דיכאון, חרדות, או הפרעות נפשיות כלשהן בעבר. כמו כן מציין הפסיכיאטר בחוות הדעת, כי לא ידוע על "מצבים של דיכאון ... על רצון למות או לפגוע בעצמו". להלן מוסיף הפסיכיאטר ומציין, כי בבדיקה לא מגלה העותר הפרעות כלשהן, כי אין סימנים של דיכאון או של חרדה, וכי "לא אבדני ולא אלים". כמו כן מצוין, כי העותר דיווח על רצון להוכיח את חפותו. הפסיכיאטר מסכם את חוות הדעת בקובעו, כי מצבו הנפשי של העותר הוא תקין ("נורמלי"), וכי אינו זקוק לאשפוז. במצב דברים זה, אין, כאמור, כל הצדקה להחזיק את העותר כאשר הוא אזוק למיטתו בכל שעות היממה, אמצעי הפוגע בחירותו שלא לצורך, ומעל המידה הראויה. העתירה מתקבלת, אפוא, במובן זה, שהעותר יוחזק בתאו כאשר אינו אזוק כאמור.בית סוהר / כלאאסירים