האם יש לחברת ביטוח זכות שיבוב על נזקי מלחמה ?

האם יש לחברת הביטוח זכות שיבוב בגין נזקי מלחמה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח נזקי מלחמה: 1. נימוקי הערעור הערעור שבפניי הינו ערעור על החלטת וועדת ערר, לפי חוק רכוש וקרן פיצויים התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). המערערת הגישה למשיב תביעה לקבלת פיצוי בגין נזק מלחמה שנגרם למבוטחת של המערערת - ניסן מוצרי חבישה בע"מ (להלן: "המבוטחת"). תביעת המערערת הוגשה למשיב על יסוד שתי עילות חלופיות: האחת, מכוח עילת התחלוף הקבועה בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"). השניה, בגין היותה של המערערת "ניזוק" כהגדרתו בתקנות מס רכוש. המשיב דחה את התביעה לאור העובדה כי חברת ביטוח אינה באה בגדר הגדרת ניזוק כאמור בתקנה 1 לתקנות מס רכוש. וועדת הערר לה הוגשה הערעור דחתה את הערעור, בהחלטה אשר צורפה כנספח א' להודעת הערעור. המערערת טענה כי הוועדה לא התייחסה לטענות הרבות אשר הועלו לעניין זכות התחלוף מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. המערערת טענה כי מששילמה את תגמולי הביטוח למבוטחת, היא באה בנעליה וצמחה לה זכות תחלוף כלפי המשיב. המערערת טענה כי קיימים כל המרכיבים הנדרשים על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח: קיימת חבות של המבטחת כלפי המבוטחת על פי הפוליסה; המבטחת שילמה למבוטחת תגמולים על פי הפוליסה; קיימת חבות, שלא מכח חוזה ביטוח, אלא מכח חוק מס רכוש - של צד ג' המשיב, לפצות את המבוטחת. המערערת היפנתה לפסק דין שניתן על ידי בית משפט זה בע"ש 1042/04 בנק הפועלים בע"מ נ' מס רכוש (להלן: "פסק דין בנק הפועלים"). באותו מקרה נידונה ונדחתה טענת תחלוף מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, בנסיבות הדומות לכאורה לנסיבות המקרה הנוכחי. אולם, המערערת טענה כי קיים הבדל מהותי בין הנסיבות שתוארו בפסק דין בנק הפועלים לנסיבות הערעור. כאן, ובניגוד לעניין שנדון בפסק דין בנק הפועלים, פוליסת הביטוח אשר הוצאה על ידי המערערת למבוטחת כללה כיסוי ביטוחי בגין נזק מלחמה. המערערת טענה כי טענת תחלוף בעניין בנק הפועלים נדחתה מהסיבה היחידה כי שם החריגה הפוליסה כיסוי בגין נזק מלחמה. הוועדה נמנעה מלדון בהתקיימות יסודות עילת התחלוף, ולאור פסק דין בנק הפועלים ברור כי אלה מתקיימים במלואם. עוד נאמר כי אין עוד מקום לנימוק הוועדה לדחיית טענת התחלוף, על יסוד העדפת המבטח הסטטוטורי (המשיב) על פני המבטח הוולונטרי (המערערת). עוד נטען לחלופין, כי המערערת זכאית לפיצוי מהמשיב משום היותה ניזוק כהגדרתו בתקנות מס רכוש. תקנה 1 קובעת כלהלן: "ניזוק- מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחס, הכל כפי שקבע המנהל" לדברי המערערת , יש לראות בה ניזוק שכן היא נשאה בהוצאות השיקום, כאמור בחלופה השניה בתקנה 1 לתקנות מס רכוש. כמו כן, נאמר כי אין מקום לדרישה של קשר הכרחי כלשהו בין הגדרת "ניזוק" בתקנות מס רכוש לבין הגדרת "בעל" בחוק מס רכוש. די בכך שיהיה מי שנשא בהוצאות השיקום מטעם כלשהו לרבות היותו מבטח. המערערת הודיעה לבית משפט כי כתב הערעור ישמש גם כעיקרי ערעור בערעור עצמו. לאור זאת, הוגשו סיכומים מטעם המשיב וסיכומי תשובה מטעם המערערת. 2. טיעוני המשיב בסיכומים המשיב טען כי בדין דחתה וועדת הערר את טענות המערערת בדבר היותה ניזוק על פי חוק מס רכוש, ואת טענותיה בדבר החלת סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. המשיב טען כי כדי להיכלל בגדר ניזוק חייבת להיות ניזוק זיקה קניינית לנכס. זאת לאור ההיסטוריה החקיקתית של חוק מס רכוש והרציונאלים העומדים בבסיסו. אין לראות בחברת ביטוח אשר מחזירה למבוטח את ניזקו מכח חוזה מסחרי, לאחר שזה נשא בעלויות הפרימה, כמי "שנושא בהוצאות שיקום הנזק". המשיב אף מפנה לפסק הדין בענין בנק הפועלים ולקביעות שנקבעו שם, על פיהן אין לראות בחברות ביטוח בגדר ניזוק. באשר לזכות התחלוף מכח סעיף 62 לחוק הביטוח, נטען על ידי המשיב כי בעניין בנק הפועלים היתה ההתייחסות לעניין זה באימרת אגב בלבד. עוד נאמר, כי במסגרת חוק מס רכוש לא ניתן להעלות טענות הקשורות לחוזה הביטוח. המשיב גם טען כי במצב שבו קיימת התמודדות בין שני מבטחים - האחד סטטוטורי והשני מסחרי - יש להעניק עדיפות למבטח הסטטוטורי. עוד נאמר כי ההנחה שעומדת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, היא שבנוסף לפיצוי לו זכאי הניזוק לפי הסכם הביטוח קייימת בידו עילת תביעה גם כלפי המזיק בעצמו ולא כך במקרה הנוכחי. אין מחלוקת כי המשיב איננו יכול להיחשב כמזיק, ואין לראות במשיב בגדר אדם שלישי. בסיכומי התשובה של המערערת נאמר כי בפסק דין בנק הפועלים הועלתה בפירוש טענת התחלוף אשר נידונה לגופה ואף נדחתה לגופה. המערערת חזרה וטענה כי טענת התחלוף בעניין בנק הפועלים נדחתה אך ורק לאור העובדה כי הפוליסה החריגה כיסוי ביטוחי בגין נזק מלחמה. כמו כן, טענה המערערת כי אין מקום לטענת המשיב על פיה סעיף 62 לחוק חוזי הביטוח מחייב כי האדם השלישי כלפיו קיימת למבוטח זכות פיצוי, חייב שיהיה המזיק. אין גם מקום לטענה כי לא ניתן לראות במשיב אדם שלישי ואף לא לטענה כי חקיקת מס רכוש שוללת את תחולת סיעף 62 לחוק חוזי הביטוח. 3. דיון והחלטה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בנק הפועלים במסגרת רע"א 11495/05, לאור קביעותיו של פסק הדין, זימנתי את הצדדים לדיון כדי לדון בהשלכות פסק הדין על הערעור שבפניי. לאחר מכן, הגישו הצדדים השלמת טיעון מטעמם. נראה כי לאור קביעותיו של בית המשפט העליון בעניין בנק הפועלים יש לקבל את הערעור שבפניי. באותו עניין הגישו המערערים תביעה למשיב, בגין נזקים אשר נגרמו לטענתם לארבעה סניפים של בנק הפועלים במסגרת נזק מלחמה כמשמעותו בסעיף 35 לחוק. הערעור הוגש על ידי בנק הפועלים עצמו ועל ידי שלוש חברות ביטוח. לאחר שהתביעה נדחתה על ידי המשיב, בטענה כי אין מדובר בנזק מלחמה, הגישו המערערים ערר לוועדת ערר. המשיב תיקן את החלטתו והודיע כי הוא דוחה את תביעת הבנק הואיל ולא מדובר בנזק מלחמה ואת תביעות חברות הביטוח הואיל ולא מדובר בנזק מלחמה ומאחר שאין הן בגדר ניזוק. במסגרת פסק הדין בערעור על החלטת וועדת הערר (ע"ש 1042/04) נידונה על ידי, בין היתר, שאלת מעמדן של חברות הביטוח בהליך. לאור תוצאות הדיון שם, התייתר הצורך להכריע בשאלה האם מדובר בנזק שהוא תוצאת אירוע מלחמתי או אירוע איבה. באשר לסיווגן של חברות הביטוח כניזוק, נקבע על ידי כי על פי לשון החוק; פרשנות החוק אשר מתוכו הותקנו התקנות ובמיוחד תקנה 3 לתקנות, ותכליתו החקיקתית של החוק, אין חברות ביטוח באות בגדר ניזוק כמשמעות המונח במסגרת תקנות מס רכוש. במסגרת דיון זה קיבלתי למעשה את טענותיו של המשיב כפי שפורטו בסיכומיו בערעור הנוכחי. הנימוקים להחלטה זו פורטו בהרחבה במסגרת פסק הדין ואינני רואה צורך לחזור עליהם במסגרת הדיון שבפניי. באשר לזכות התחלוף של המערערות מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, קבלתי את טענת המערערות כי אין בסעיף 62 לחוק חוזה ביטוח כל סייג המחיל אותו על נזקים בלבד, וכי שיפוי מכח חוק חוזה ביטוח יכול לחול על צד ג' שאינו מעוול דווקא. עם זאת, נקבע על ידי כי באותו מקרה אין תחולה לסעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, שכן הפוליסה אשר הוצאה לבנק החריגה כיסוי ביטוחי בגין מעשה מלחמה, איבה וטירור. כלומר, ככל שהמקרה הוא אכן נזק מלחמה כפי שטענו חברות הביטוח, הרי שלא מדובר במקרה ביטוח ולכן לא חל האמור בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. בפסק הדין של בית המשפט העליון נקבע על ידי כב' השופט ריבלין, כי השאלה האמיתית שעומדת ביסוד המחלוקת היא האם נזקי הבנק נגרמו ממעשי איבה, התשובה שניתנה על ידו היא שלילית מהטעמים שפורטו בפסק הדין. לאור העובדה כי לא מדובר בנזק מלחמה הרי שדין הערעור כנגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים להידחות. עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי פסק הדין אשר ניתן על ידי מעורר קשיים אם כי אין בכך כדי לשנות את תוצאות הערעור. כב' המשנה לנשיאה השופט ריבלין קבע כי בפסק הדין נכללות קביעות גורפות יתר על המידה, מהן עולה כי חברת הביטוח לא תוכל לחזור על המשיב לאחר ששילמה תגמולי ביטוח עבור נזק שהקים זכות תביעה כלפי המשיב. קביעות אלה עשויות לדברי בית המשפט העליון ליצור תמריץ שלילי כלפי מבטחים מלבטח נזקי מלחמה: "כך למשל, קיים חשש כי הקביעה שחברת ביטוח אינה יכולה להיחשב כ"ניזוק" על פי החוק תרתיע מבטחים מלספק - או למצער תייקר - ביטוח שמטרתו להחיש את השיפוי או לבטח נזק שלא יוכר על ידי המשיב. איני רואה טעם מבורר שלא להכיר במקרים אלה בחברת ביטוח כ"ניזוק"". בסופו של דבר הגיע בית המשפט העליון למסקנה "הנה כי כן, לא נוכל לשלול, הגם שאיננו קובעים מסמרות את האפשרות שחברות ביטוח יוכרו כ"ניזוק" לפי משמעותו בחוק". באשר לתחולת הוראות סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, ציין בית המשפט העליון כי בית משפט זה ביסס את המסקנה כי הסעיף לא חל באותו מקרה, על כך שלא קמו לבנק שתי זכויות לשיפוי - אחת כלפי המשיב ואחרות כלפי חברות הביטוח. בית המשפט העליון ציין את ההנחה כי לא קמה לבנק זכות כלפי חברות הביטוח משום שנזק מלחמה הוחרג מהפוליסה של הבנק. "ההיגיון לכאורה ברור - שתי הזכויות מוציאות זו את זו ולכן הן לעולם לא יתקיימו בצוותא". עם זאת, קבע כב' השופט ריבלין כי יכולים להיות מקרים בהם יתקיימו שתי הזכויות זו לצד זו. למשל, מקרה בו מתרחש נזק מלחמה ואין חולק על כך שקמה לבנק זכות שיפוי כלפי המשיב. המשיב עלול לקבוע שלא מדובר בנזק מלחמה ובכך להקים לבנק זכות כלפי חברות הביטוח. מדובר במצב שבו שתי הזכויות מתקיימות במקביל, והתכחשות המשיב לזכותו של הבנק כלפיו אינה מעלה ואינה מורידה. בית המשפט העליון אף קבע קביעה פוזיטיבית בעניין זה "נראה לי כי אפשר כי בנסיבות מתאימות תשלם חברת ביטוח למבוטח על פי פוליסה ואחר כך תשיג על הקביעה כי לא מדובר בנזק מלחמה; אם תעמוד באתגר וייקבע כי מדובר בנזק מלחמה תוכל חברת הביטוח להכנס בנעליו של המבוטח". כב' השופט ריבלין קבע בסעיף 11 לפסק הדין, כי לאור קביעתו בעניין סיווג הנזק ניתן להשאיר "בצריך עיון" את הסוגיות בהן דן בית המשפט המחוזי בפסק הדין. כב' השופט גרוניס לא ראה מקום להתייחס לסוגיות אלה, והסכים כי במקרה הנוכחי לא נגרם הנזק בגין מעשי איבה. כב' השופט ג'בראן הסכים לפסק הדין לעיל. מכאן עולה כי למרות שבית המשפט העליון השאיר סוגיות אלה בצריך עיון, נראה כי לכל הפחות בעניין זכות התחלוף על פי סעיף 62 לחוק - קבע בית המשפט קביעה חד משמעית, ממנה ניתן ללמוד כי במקרה הנוכחי, נשוא הערעור שבפני, קיימת למערערת זכות תחלוף כלפי המשיב. המשיב טען בהשלמת הסיכומים כי לאור העובדה שפסק הדין דחה את הערעור והתקבלה עמדת המשיב, הרי שככל שיש אימרות או הערות אגב שהועלו בפסק הדין אשר לא היו דרושות או חיוניות לצורך קבלת ההחלטה, יש לראות בהן בגדר אימרות אגב בלבד שאינן מהוות תקדים מחייב. נראה כי טענה זו ניתן לקבל באשר לקביעת בית המשפט העליון בדבר סיווג המערערות 2-4 כניזוק. בעניין זה נקבע כאמור באופן כללי כי לא ניתן לשלול למרות שלא ניתן לקבוע מסמרות, את האפשרות שחברות ביטוח יוכרו כניזוק על פי המשמעות בחוק. על בסיס קביעה זו אינני רואה כי יש מקום, בשלב זה, לסטות מקביעותיי באשר להגדרת המערערות כניזוק במסגרת פסק דין בנק הפועלים. למסקנה שונה לחלוטין יש להגיע לעניין תחולת סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח. אין ספק כי בעניין בנק הפועלים התבססה קביעתי באשר לאי תחולת הוראות סעיף 62, על העובדה כי הפוליסה באותו עניין החריגה כיסוי ביטוחי בגין מעשי מלחמה, איבה וטירור. לכן, באם מדובר בנזק מלחמה, הרי שלא מדובר במקרה ביטוח. לכן, אין למבוטח זכות תביעה הן כלפי המערערות כמבטחות והן כלפי המשיב אלא כלפי המשיב בלבד. זאת לאור הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח אשר קובע "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי שלא מכח חוזה ביטוח עוברת זכות זו למבטח". מכאן עולה כי במקרה הנוכחי, בו כיסתה הפוליסה נזקי מלחמה, הרי שיש תחולה להוראות הסעיף. כך גם קבע במפורש בית המשפט העליון בנותנו את הדוגמא שפורטה על ידי לעיל. קביעה זו הינה קביעה פוזיטיבית ואין לראות בה בגדר אימרת אגב שאינה מהווה תקדים מחייב. יש לציין, כי מקובלת עלי עמדת המערערת על פיה אין במקרה הנוכחי צורך לעמוד באתגר של שכנוע המשיב שמדובר בנזק מלחמה. אין מחלוקת כי מדובר בנזקי מלחמה; כי הפוליסה העניקה פיצוי בגין נזק זה וכי המערערת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בגין הפוליסה. בנסיבות אלה, יש תחולה מלאה לקביעות בית משפט העליון בדבר זכות התחלוף, לפי הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל. המשיב ישא בהוצאות המערערת בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל. פוליסהתביעת שיבובמס רכוש - נזקי מלחמהשאלות משפטיותחברת ביטוח