ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה:

התביעה שלפני היא תביעה לתשלום סכום של 3,380,176 ₪. לטענת התובעת הפרה הנתבעת את החוזה שנחתם בין הצדדים ביום 7.7.05 (להלן: "החוזה"). הסכום הנתבע הוא בגין הוצאות התובעת ובגין אובדן רווח.
1. העובדות שאינן במחלוקת


הנתבעת פרסמה הזמנה להשתתף במכרז הנ/קב/04/26 (ההזמנה צורפה כנספח ב' לתצהירי הנתבעת (להלן: "ההזמנה")), שעניינו הקמת גשר כביש מעל מסילה לתחנת מעבר לאשפה בסגולה (להלן:"המבנה").
בהזמנה נקבע כי אם לא יתקבל אישור תקציבי לביצוע המבנה בתוך 16 חודשים ממועד ההודעה על הזכייה - יפקע המכרז (ר' סעיף 1.2 להזמנה). עוד נקבע בהזמנה כי "תוקף ההצעה - ההצעות תעמודנה בתוקף 16 חודשים מהמועד האחרון להגשת ההצעות" [ההדגשות במקור] (ר' סעיף 8 להזמנה).
ביום 17.8.04 זכתה התובעת במכרז (להלן: "המכרז") להקמת המבנה (ההודעה על הזכייה במכרז צורפה כנספח ב' לתצהיר התובעת).
ביום 7.7.05 חתמו הצדדים על החוזה לביצוע המבנה (נספח ג' לתצהיר התובעת). בחוזה התחייבה התובעת לבנות את המבנה תמורת 12,827,283 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "תמורת החוזה").
ביום 18.8.05, עת לא היה בידי הנתבעת היתר בנייה למבנה, הוציאה הנתבעת לתובעת "צו התחלת עבודה" (להלן: "צו התחלת עבודה") (נספח ד' לתצהיר התובעת). צו התחלת העבודה קבע שהתובעת תחל בביצוע המבנה ביום 6.9.05, ושעליה להעביר לו"ז לביצוע העבודות עד יום 20.9.05. בצו התחלת העבודה הודע לתובעת כי הנתבעת מינתה את אינג' דובי גולדפינגר כ"מהנדס" ואת אינג' אורן שמואלי מחברת "גדיש" כ"בא כוח המהנדס" (להלן: "שמואלי"). בא כוח המהנדס הוא מנהל הפרויקט (ר' עדות ירון ענבר: פר' עמ' 59 שו' 9). שמואלי הוחלף לאחר זמן על ידי מר בני פרידמן (להלן: "פרידמן").

קבוצת גדיש הנדסה וניהול (להלן: "גדיש") הייתה החברה המפקחת מטעם הנתבעת על המבנה.


העבודות לא החלו ביום 6.9.05 עקב כך שעד מועד זה לא ניתן היתר בניה.
מחודש נובמבר 2005 הייתה בין הצדדים חליפת מכתבים בשני עניינים: בקשת התובעת לתוספות מעבר למחירי החוזה עקב התייקרויות ובקשת התובעת לפיצוי בגין פרק הזמן שחלף מאז צו התחלת העבודה (נספח י' 1 לתצהיר התובעת).
ביום 8.2.06 קיבלה ועדת ערר מחוזית, ערר על החלטת הועדה המקומית שדחתה התנגדות למתן היתר למבנה. עקב כך לא ניתן היתר בנייה והמבנה לא יצא אל הפועל.
ביום 28.2.06 הודיעה הנתבעת לתובעת בכתב (נספח ו' לתצהירי הנתבעת), כי "בהמשך לשיחות טלפוניות בינינו וכידוע לכם הוחלט בועדת הערר המחוזית שלא לאשר ביצוע הגשר במסגרת בקשה להקלה ממח' 113". באותו מכתב ביקשה הנתבעת לבדוק עם התובעת את האפשרות שתבצע את העבודות המתוכננות ללא הגשר.
לאחר יום 28.2.06 נוהל בין הצדדים מו"מ לגבי תכנית חילופית לביצוע העבודה אך גם זו לא יצאה לפועל. הצדדים התכתבו גם בעניין תשלומים שתבעה התובעת בגין נזקיה (ר' המשך נספחים י' וכן נספחים יא' ו-יב' לתצהירי התובעת). ביום 20.7.07 הסכימו פרידמן וניר רוגוזינסקי - המשנה למנכ"ל התובעת (להלן:"ניר") על הסכום של הוצאות התובעת בגין החוזה (נספח יב' לתצהירי התובעת). תוקפו של סיכום זה שנוי במחלוקת.
עד יום הגשת התביעה לא שולם לתובעת סכום כלשהו בגין החוזה.
לאחר שהוגשו סיכומי התובעת בתיק זה, ביום 11.9.08, שילמה הנתבעת לתובעת 294,696.52 ₪.

2. תמצית התביעה


על פי החוזה, משניתן צו התחלת עבודה ליום 6.9.05 היה על התובעת לסיים הביצוע בתוך 10 חודשים ממועד זה (ר' סעיף 3 להזמנה ולוח הזמנים נספח ה' לתצהירי התובעת), דהיינו עד יום 6.7.06.
עם קבלת צו התחלת העבודה החלה התובעת בהתארגנות. היא הקימה "מחנה" בסמוך לאתר שכלל הקמת מבני שדה, התקנת גדרות בטיחות, ביצוע מדידות, הכנת תוכניות, קבלת היתרי עבודה מרשויות וגורמים שונים, הכנת לו"ז, שילוט, חיבור המחנה לחשמל ומים, שמירה באתר וביטוח. התובעת גם הקצתה אנשי מקצוע מתאימים לביצוע המבנה. ההתארגנות הייתה כרוכה בעלויות רבות על אף השלב המקדמי.
למרות הנ"ל התבקשה התובעת להשהות זמנית את ביצוע המבנה מסיבות שאינן קשורות בתובעת. בכתב התביעה נטען: "למיטב הידיעה בשל היעדר היתר בניה ודברים נוספים..." (ר' סעיף 9.1 לכתב התביעה).
משהתמשכה ההשהיה ביקשה התובעת לקבל החזר של ההוצאות הרבות שהוציאה. הנתבעת הסכימה לפצות את התובעת על הוצאותיה ולא כפרה בזכאותה של התובעת להחזר הוצאותיה (נספחי י' לתצהירי התובעת), אך נקטה סחבת כפי שעולה מהתכתבויות הצדדים (נספחים ט' לתצהירי התובעת).
ביום 20.7.07 סוכם, בין נציג הנתבעת, ב"כ המהנדס - פרידמן, לבין התובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת החזר הוצאותיה בסך 629,813 ₪ בתוספת מע"מ (ר' נספח יב' לתצהירי התובעת (להלן: "סיכום פרידמן")). לתחשיב זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית פיגורים לפי סעיפים 63א' ו-64 לחוזה. הסכום המוסכם נקבע לאחר שנכפה על התובעת להפחית עוד ועוד מהוצאותיה.
חרף ההסכמה לא שולם לתובעת תשלום כלשהו. במכתב מיום 1.10.07 העלתה הנתבעת טענות שונות כנגד תביעות התובעת.
בנוסף להוצאות נגרם לתובעת גם נזק של אובדן רווח בשיעור 12% מתמורת החוזה סה"כ 1,539,274 ₪ בצירוף מע"מ.
התובעת זכאית לפיצוי על פי תביעתה הואיל ובין הצדדים נכרת חוזה מחייב, הנתבעת הפרה אותו ולתובעת נגרם נזק.
החוזה הוא חוזה אחיד שיש בו תניות מקפחות. לתניות המקפחות אין תוקף בהיותן מנוגדות לתקנת הציבור. תניות החוזה אינן עוסקות במקרה בו טרם החלו העבודות.

3. תמצית ההגנה


בהזמנה, המהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה (על פי סעיף 9 לנספח א' לחוזה), נקבע שהאישורים הסטטוטוריים לביצוע המבנה נמצאים בהליכי אישור וכי ביצוע החוזה מותנה בקבלת האישורים. התובעת הייתה מודעת לעובדה שבעת מתן צו התחלת העבודה טרם ניתנו האישורים הסטטוטוריים והדבר עולה ממכתבי התובעת מיום 16.9.05 ומיום 21.11.05 (נספחים ג' ד' לתצהירי הנתבעת).
ההשתלשלות בעניין היתר הבניה הייתה כדלקמן:

ביום 20.6.04 הגישה הנתבעת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח-תקווה בקשה להקלה מתוכנית מח/113 כך שתאושר בנייתו של גשר כביש מעל מסילה במקום גשר מסילה מעל כביש כפי שקבעה התוכנית.
ביום 11.9.05 אישרה הוועדה המקומית את הבקשה להקלה שהגישה הנתבעת (נספח ז' לתצהירי הנתבעת).
ביום 13.9.05 הוגשה התנגדות לבקשה להקלה על ידי חברת א.ג.ס.פ בע"מ (נספח ח' לתצהירי הנתבעת), שנדחתה ביום 9.10.05 (נספח ט' לתצהירי הנתבעת).
ביום 8.2.06 בעקבות ערר שהוגש, החליטה ועדת הערר לבטל את החלטת הועדה המקומית שאישרה את הבקשה להקלה (נספח יא' לתצהירי הנתבעת). החלטה זו מנעה את ביצוע המבנה.


הנתבעת לא ציפתה שההיתר יבוטל לאחר דחיית ההתנגדות. הנתבעת הופתעה מתוצאות הערר.
בניית הגשר לא התחילה ועל כן לא אירעה הפסקת עבודה לצורך הוראות החוזה. צו התחלת העבודה כפוף לחוזה. סעיף 43 בחוזה קובע כי הנתבעת רשאית לחזור בה ממתן צו התחלת העבודה. כך נעשה בענייננו ואין מדובר בהפרת חוזה. הובהר לתובעת כי יתכן שלא ניתן יהיה להתחיל בעבודה (סעיף 6.1 לנספח לחוזה).
חרף העובדה שהנתבעת לא הפרה את החוזה, הסכימה הנתבעת לבחון את טענות התובעת להחזר הוצאות שהוצאו על ידה בתקופת ההתארגנות בכפוף להוכחת ההוצאות ולאישור המוסדות המתאימים אצל הנתבעת.
פרידמן היה מוסמך לנהל מו"מ עם התובעת אך לא היה מוסמך לסכם דבר עם התובעת. הנתבעת הייתה נכונה לבחון את דרישות התובעת לאחר שתמציא אסמכתאות להוכחת תשלום ההוצאות הנתבעות על ידה. לנתבעת נוהל מסודר לבדיקה ולאישור חשבונות (נספח כ' לתצהירי הנתבעת).
התובעת הכירה את תניות החוזה עוד לפני שהגישה הצעתה. התובעת לא מחתה על תניות אלה למרות שהשתתפה במכרזים אחרים של הנתבעת עם חוזים דומים.
אפילו ייקבע שהנתבעת הפרה את החוזה, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את הנזק שנגרם לה. מכל מקום התובעת אינה זכאית לפיצויים כפולים ואינה יכולה לתבוע גם פיצויי הסתמכות בגין הוצאות שהוציאה לביצוע החוזה לטענתה וגם פיצויי קיום בגין מניעת רווח הואיל ומדובר בשני סעדים המייצגים שתי זכויות שלא עולות בקנה אחד. חלק מסכום ה"הוצאות" הוא אובדן רווח.

4. השאלות הדורשות הכרעה
א. האם החוזה הוא חוזה אחיד.
ב. משמעותו של חוזה רשות, אחיד.
ג. האם השתחררה הנתבעת מהחוזה כדין או שהפרה את החוזה.
ד. הפיצוי המגיע לתובעת עפ"י החוזה.
ה. האם זכאית התובעת להחזר הוצאות מעבר לקבוע בחוזה.
ו. מהו סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובעת בגין הוצאותיה לקיום החוזה.
ז. האם זכאית התובעת לפיצוי בגין אובדן רווח.
להלן אדון בשאלות אלה כסדרן.
5. דיון
הוראות מסמכי ההתקשרות הרלבנטיות לדיון הן כדלקמן:
בהזמנה: סעיפים 2 ו-13 שזו לשונם -
2. "הרינו להדגיש כי האישורים הסטטוטוריים הנדרשים לביצוע המבנה, נמצאים בהליכי אישור וכי הביצוע מותנה בקבלת האישורים לכשיתקבלו, הכל בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הרכבת".
13.7. "...הרכבת תהא רשאית לעכב מתן צו התחלת עבודה היה ולא יתקבלו כל האישורים הנדרשים על פי דין. עם זאת מובהר כי תקופת הביצוע תימנה מהמועד הנקוב בצו התחלת עבודה אף אם לא התקבלו כל האישורים כאמור".
בחוזה: סעיפים 1, 43 ו-50 שזו לשונם -
"1- הגדרות
...
'ביצוע המבנה' - לרבות: השלמתו ובדקו, ובצועו של כל מבנה ארעי, או עבודה ארעית בהתאם להוראות החוזה.
'יום תחילת ביצוע המבנה'- התאריך הנקוב בצו התחלת העבודה כתאריך תחילת הבצוע".
"43. התחלת בצוע המבנה
הקבלן יתחיל בבצוע המבנה בתאריך שייקבע ע"י המהנדס בהוראה בכתב שתיקרא 'צו התחלת העבודה' וימשיך הבצוע בקצב הדרוש להשלמת המבנה תוך התקופה שנקבעה בחוזה, ובהתאם ללוח הזמנים הנזכר בסעיף 11, פרט אם קיבל מאת המהנדס הוראה מפורשת בכתב בניגוד לכך".
"50. הפסקת עבודה
(1) הקבלן יפסיק את בצוע המבנה, כולו או מקצתו, לזמן מסוים או לצמיתות לפי הוראה בכתב מאת המנהל או המהנדס בהתאם לתנאים ולתקופה שיצויינו בהוראה ולא יחדשנו אלא אם ניתנה לו על – ידיהם הוראה בכתב.
(2) הופסק ביצוע המבנה כולו או מקצתו, לפי סעיף קטן (1), ינקוט הקבלן באמצעים להבטחת המבנה ולהגנתו לפי הצורך, לשביעת רצונו של המהנדס.
(3) הוצאות שנגרמו לקבלן כתוצאה מהפסקה זמנית של ביצוע המבנה לפי הוראות המנהל או המהנדס, כאמור בסעיף קטן (1), תחולנה על הרכבת ובלבד שהקבלן לא יהיה רשאי לדרוש תשלום הוצאות כנ"ל אלא אם תוך 30 יום מיום קבלת ההוראות נתן למהנדס הודעה בכתב על כוונתו לדרוש את תשלום ההוצאות כנ"ל. שעור ההוצאות ייקבע ע"י המהנדס, לאחר שניתנה לקבלן הזדמנות להשמיע טענותיו.
(4) .....
(5) הופסק ביצוע המבנה, כולו או מקצתו, לצמיתות, אחרי שניתן על ידי המהנדס צו התחלת עבודה על פי סעיף 43 לחוזה, והקבלן החל בביצוע המבנה למעשה – יהא הקבלן זכאי לקבל מהרכבת את התמורה עבור העבודה שביצע בפועל עד למועד הפסקת העבודה וזאת לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיו בגין הפסקת העבודה כאמור, ללא יוצא מן הכלל, לרבות הוצאותיו והפסד רווחים. לצורך קביעת ערך העבודה שבוצעה בפועל ע"י הקבלן, תעשנה מדידות סופיות לגבי המבנה או כל חלק ממנו שהקמתו הופסקה, הכל לפי העניין. ערך העבודה שבוצעה בפועל ע"י הקבלן, ייקבע תוך 45 יום מיום הפסקת העבודה.
(6) א. על אף האמור בס"ק (5) לעיל, ישולמו לקבלן תשלומים עבור הקמה ופרוק של: מבני עזר, גדרות, פלנטים, לרבות היסודות לנ"ל, דרכי גישה, קוי מים ומערכות אחרות וכן עבודות ושירותי עזר (להלן - המתקנים), הכל בהתאם לאמור בס"ק ב' להלן ובתנאי שמתקנים אלה לא פורטו בכתב הכמויות, לא שולם בגינם וכן היה על הקבלן לבצעם ולהשתמש בהם לצורך ביצוע העבודות על-פי חוזה זה.
ב. הוכיח הקבלן, לשביעות רצון המהנדס, את קיומם של כל התנאים המפורטים בס"ק א' לעיל ואת הוצאותיו בגין המתקנים כאמור לעיל, יהא זכאי להחזר הוצאותיו הישירות בפועל בערך היחסי של יתרת העבודה שלא בוצעה מתוך ההיקף הכולל של החוזה".

בנספח א' לחוזה: סעיפים 2, 6 9 ו-10 שזו לשונם:
"2. תקופת הביצוע
הקבלן מתחייב להשלים את המבנה בהתאם להוראות סעיף 45 (1) תוך 10 חודשים מהמועד שנקבע בצו התחלת העבודה להתחלתה" [ההדגשה במקור].
"6. התמשכות תקופת הביצוע ו/או הפסקת עבודה
6.1 מובהר בזאת כי יתכנו הפסקות עבודה ו/או התמשכות תקופת ביצוע המבנה, והכל כפי שתורה הרכבת לקבלן מעת לעת… למען הסר ספק מוצהר ומוסכם כי לרכבת שמורה הזכות להודיע לקבלן על הפסקת עבודה ו/או על התמשכות תקופת הביצוע בשיקול דעתה המוחלט והבלעדי.
6.2 ארעה הפסקת עבודה ו/או ארעה התמשכות תקופת הביצוע למשך תקופה שאינה עולה על 2 חודשים קלנדריים במצטבר מהתקופה שבסעיף 2 לעיל, לא יהא הקבלן זכאי לכל תשלום ו/או פיצוי בקשר עם הפסקת העבודה ו/או התמשכות תקופת הביצוע, לרבות ניהול מתמשך והתארגנות מחדש, ולא תהא לקבלן כל טענה בגין הפסקת העבודה או התמשכות תקופת הביצוע.
6.3 ארעה הפסקת עבודה ו/או ארעה התמשכות תקופת הביצוע למשך תקופה העולה על 2 חודשים קלנדריים במצטבר, תשלם הרכבת לקבלן סכום קבוע ומוערך מראש בסך של 40,000 ₪ (בתוספת מע"מ) בגין כל העלויות הכרוכות והנובעות מהפסקת העבודה ו/או התמשכות תקופת הביצוע לרבות התארגנות מחדש וניהול מתמשך וזאת במקום כל סכום אחר המופיע בחוזה, אם מופיע. פרט לסכום האמור, הקבלן לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף שהוא בקשר עם הפסקת העבודה ו/או התמשכות תקופת הביצוע כאמור".
"9. מסמכי המכרז
מסמכי המכרז הם חלק בלתי נפרד מהחוזה".
"10. ...היה וקיימת סתירה בין הוראות ניספח זה להוראותיו של החוזה, תגברנה הוראותיו של ניספח זה".
א. האם החוזה הוא חוזה אחיד.

  1. התובעת טוענת כי החוזה הוא חוזה אחיד, ההוראות המגבילות את זכות התובעת לתבוע את מלוא נזקיה הן תניות מקפחות בחוזה אחיד ועל כן דינן להתבטל. הנתבעת טוענת לעומתה כי התובעת לא מחתה על תוקף הוראות החוזה מאז הזכייה במכרז ועד הגשת התביעה. התובעת אינה רשאית להשיג על תנאי המכרז בשלב זה והייתה זכאית להשיג עליהם בהזדמנות הראשונה עת ראתה את תנאי המכרז. מתן אפשרות לתובעת להעלות טענותיה כעת יש בה פגיעה בעקרון השוויון בין המציעים.
  2. התשתית הנורמטיבית - חוק החוזים האחידים, התשמ"ג- 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") ההוראות הרלבנטיות בחוק זה הן כדלקמן:

סעיף 2:
"בחוק זה -
'חוזה אחיד' - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;
'תנאי' - תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים;
'ספק' - מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר;
'לקוח' - מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר;".

סעיף 4:
"חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:
(1) ...
(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;".

סעיף 19:
"(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו".
3. הטענה כי מדובר בחוזה אחיד נטענה על ידי התובעת בעלמא ללא כל פירוט, וללא כל ראיה למרות שהיו לה התקשרויות קודמות עם הנתבעת (ר' תצהיר ענבר סעיף 23 ועדותו של ניר פר' עמ' 17 שו' 24- 28). עם זאת אין מחלוקת כי הנתבעת ניסחה את החוזה. מהחוזה עולה כי מדובר "בנוסח של חוזה" כאמור בהגדרה של "חוזה אחיד" שכן החוזה נחתם ביום 7.7.05 ו"תנאי החוזה לביצוע מבנה על ידי קבלן", שהם גוף החוזה, נוסחו על ידי אגף הרכש והתקשרויות-נובמבר 2004 (ר' נספח ג' לתצהירי התובעת). הנתבעת בסיכומיה אף לא טענה כי אין מדובר בחוזה אחיד, כל טענתה הייתה שהתובעת לא השיגה על תנאי החוזה בהזדמנות הראשונה קרי עם קבלת מסמכי המכרז (ר' סיכומי הנתבעת סעיף 27). על כן אני קובעת כי עניין לנו בחוזה אחיד.
התובעת בטיעוניה טענה לתניה מקפחת לפי סעיף 4 (6) לחוק החוזים האחידים (התובעת לא טענה לתניה מקפחת לפי סעיף 4 (2) לחוק שעניינה זכות בלתי סבירה לבטל את החוזה או להשעותו, ועל כן גם אנוכי לא אדרש לה). בחינת החוזה מלמדת כי הנתבעת שימרה בידה את הזכות להפסיק את העבודות בכל עת. בהתאמה נקבע בחוזה כי בגין הפסקה של העבודה לצמיתות תשולם לקבלן תמורה עבור העבודה שביצע בפועל, ואם טרם החל בביצוע העבודה- ישולמו לו תשלומים בגין הוצאות שהוציא.

ב. משמעותו של חוזה רשות אחיד
1. הנתבעת היא חברה ממשלתית. החוזה נושא הדיון הוא חוזה רשות. לעניין זה ראה גבריאלה שלו בספרה חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 5 (1999) כדלקמן:
"כל הגופים שאליהם מועברים תפקידים שבעבר היו בתחום אחריות השלטון המרכזי נזקקים לחוזים לשם ביצוע משימותיהם. חוזים אלה - של תאגידים סטטוטוריים, של זכיינים ושל בעלי רישיונות ממשלתיים המספקים שירותים חיוניים, של חברות ממשלתיות ושל גופים דו-מהותיים - הם חוזי רשות, והמכרזים הקודמים להם הם מכרזים ציבוריים".
אשר לדין החל על חוזה רשות כותבת המחברת:
"הדין המהותי החל על כל חוזי הרשות הוא דין אחד, והוא בעיקרו דיני חוזים, בתוספות ובשינויים הנובעים מן המשפט הציבורי. בהיות חוזה הרשות יציר כלאיים, חלות עליו, בו-זמנית ובמשולב, שתי מערכות דינים: מערכת דיני החוזים ומערכת דיני המינהל הציבורי. דיני החוזים חלים מחמת מהות הפעולה המשפטית הנדונה (חוזה), ואילו כללי המשפט המינהלי חלים מחמת מיהות הגוף המתקשר (רשות ציבורית)" (שם, בעמ' 18-17. ר' גם פרופ' דפנה ברק-ארז "השתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמטיבית" המשפט י"א 111, 113 (2007); ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506, 526 (2000)) (להלן: "פרשת רגב").
נוכח מעמדה המיוחד של הרשות המחייב אותה לעיתים לא לקיים חוזה שערכה אלא להשתחרר ממנו, הוכרה הלכת ההשתחררות שהתפתחה במשך השנים (ר' בג"ץ 311/60 י. מילר מהנדס (סוכנות ויבוא) בע"מ נ' שר התחבורה, פ"ד טו(3) 1989 (1961)).
שלו בספרה הנ"ל סבורה כי ניתן לבסס את הלכת ההשתחררות כדין מיוחד השאוב מהמשפט הציבורי או במסגרת דיני החוזים בתחום תקנת הציבור ובתחום יצירת החוזה. שלו מוסיפה עוד כי:
"אם נכללת בחוזה תניה המרשה לרשות להשתחרר מן החוזה באורח חד-צדדי עם התרחשות נסיבות חדשות או עם התעוררות צרכי ציבור חיוניים, ניתן לעגן את הלכת ההשתחררות ברצון הצדדים ובחוזה המבטא רצון זה. כאשר משכילה הרשות לכלול בחוזים שהיא עורכת תניה מפורשת המתירה השתחררות, קל לייבא את הלכת ההשתחררות אל תוך דיני החוזים. תוקפה העקרוני של תניה חוזית כזאת נובעת מעקרון חופש החוזים..." (שם, בעמ' 72).
2. התקשרויות רבות של הרשות הציבורית נעשות בחוזים אחידים, על טפסים שהרשות מכינה מראש. חוזי רשות אחידים נשלטים על ידי דיני החוזים הכלליים, המשפט הציבורי וחוק החוזים האחידים. לצורך חוק החוזים האחידים השאלה תהיה תמיד האם התנאי הנדון על רקע מכלול תנאי החוזה ובהתחשב בנסיבות האחרות הוא אכן תנאי מקפח. יתכן אף כי תנאים מסוימים מקפחים לכאורה, יוכשרו דווקא בשל הכללתם בחוזה רשות אחיד. יש תנאים שמעצם טיבם רק הרשות הציבורית יכולה לכלול בחוזיה מבלי שיחשבו מקפחים על רקע נסיבות העניין ומכלול תנאי החוזה. תנאים כאלה בחוזי רשות יעמדו במבחן הקיפוח אם הרשות תרים את הנטל המועבר בכך שתוכיח כי תנאי זה, מחמת היותו חלק מחוזה רשות אינו מקפח אלא מחויב המציאות הכלכלית והחברתית שלרקעה נוצר ( ר' שלו בספרה הנ"ל בעמ' 102 - 110).
3. ייחודה של הרשות כצד לחוזה אחיד מודגש בדיון בתנית ההשתחררות בחוזה רשות אחיד. תנית השתחררות בחוזי רשות אחידים ממלאת תפקיד חשוב במסגרת התאמת דיני החוזים לצורכי הרשות המתקשרת ושמירת חופש הפעולה שלה. "כאשר תנית ההשתחררות אינה אלא חזרה על הלכת ההשתחררות, שהיא הלכה המיוחדת לרשות ומהווה חלק מן הדין האישי שלה, יש איפוא ליתן לה תוקף, אם כי לא מעבר לתנאים שבהם ההלכה העקרונית נותנת לה תוקף. ברור גם כי תניית השתחררות המאפשרת לרשות להשתחרר מהחוזה מטעמי טובת הציבור כנגד פיצויים הולמים למתקשר אינה בלתי-סבירה" (שלו בספרה הנ"ל בעמ' 111- 112).
ג. האם השתחררה הנתבעת מהחוזה כדין או שהפרה את החוזה.
1. על רקע ההלכות הנ"ל נדון בע"א 2761/06 "מנורה" איזו אהרון בע"מ נ' מע"ץ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (, 9.7.07) (להלן: "פרשת מנורה") מקרה דומה לענייננו. המערערת שם זכתה במכרז שפרסמה המשיבה – מע"ץ, בחודש ינואר 2004. נשלח לה חוזה לחתימה ובמכתב המצורף נכתב שיש לראות בו צו התחלת עבודה. המערערת החלה בהכנות לביצוע העבודה אולם משך חודשים לא נמסר לה תאריך להתחלת עבודה. ביום 10.8.04 לאחר בדיקה מחודשת הודיעה מע"ץ למערערת, כי היא מפסיקה את ההתקשרות עמה. באותו עניין כלל החוזה סעיף המאפשר למע"ץ להפסיק את עבודת הקבלן באופן חד צדדי (ההוראה כמעט זהה להוראת סעיף 50(1) בחוזה שלפני - מ' נ'), וכן כלל החוזה התייחסות לגובה הפיצויים שישולם לקבלן במקרה של הפסקת העבודות לפי החלטת המזמין.
בית המשפט העליון פסק כי אמנם נכרת חוזה מחייב בין הצדדים ואולם רשות מנהלית רשאית להשתחרר מחוזה בהתקיים תנאים מסוימים. עוד קבע:
"בית משפט זה קבע כבר בעבר, כי בכוחה של תניית הפסקה להקל, מבחינה מעשית ומבחינה עיונית, על הסתלקותה של רשות מחוזה, כאשר מתעורר בכך הצורך מחמת אינטרס ציבורי (ע"א 64/80 בנק ארץ-ישראל בריטניה נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 589 (להלן - עניין בנק ארץ ישראל בריטניה), השופטת מ' בן-פורת, בעמ' 601; ראו והשוו: גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 72 (1999)). כלומר, אין בהכרח חפיפה בין הלכת ההשתחררות לבין תניית הפסקה מבחינת תחולתן. לפיכך, ייתכנו מקרים בהם לא יכולה הייתה הרשות המנהלית להשתחרר מחוזה מכוחה של הלכת ההשתחררות, אולם תניית ההפסקה תאפשר לה לעשות כן. זאת ועוד, לגבי הלכת ההשתחררות נפסק כי הנסיבות המצדיקות השתחררות מינהלית אינן מעור אחד. ייתכן וההשתחררות תבוא בשל שינוי נסיבות, אך ייתכן גם שהנימוק ביסודה הוא צורך ציבורי חיוני, וזאת בלא שהתרחש שינוי מהותי בנסיבות (ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506, 522 (השופט י' אנגלרד)). כאשר מדובר בתנייה חוזית המאפשרת לרשות להשתחרר מן החוזה, קרי תניית הפסקה, ברי כי מטרתה להקל עם הרשות ביחס להלכת ההשתחררות (עניין בנק ארץ ישראל בריטניה, בעמ' 601, בו נמנעת השופטת בן פורת במכוון מדרישת 'צורכי ציבור חיוניים', ומסתפקת במבחן החיוניות היחסית, לגבי התניה החוזית). משמע, אף אם הלכת ההשתחררות אינה מאפשרת את סיום ההתקשרות במצב דברים מסוים, הרי תניית הפסקה יכול שתאפשר את הפסקת החוזה על פי אותו מצב דברים (ראו, גבריאלה שלו חוזי רשות בישראל 89 (תשמ"ה))" (פיסקה 6 בפסק הדין).
בית המשפט בפרשת מנורה הכיר בהשתחררות מע"ץ מן החוזה עקב שינוי גישה במע"ץ ועקב כך שההחלטה על הפסקת החוזה נעשתה בתום לב, הייתה סבירה ונבעה ממניעים ראויים. באותו עניין טענה המערערת גם כי סעיף ההשתחררות מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד ועל כן בטל. בית המשפט קבע:
"משקיימת נוסחת פיצוי בחוזה, על הטוען לבטלות הסעיף להראות כי נוסחת הפיצוי הינה בלתי סבירה. במילים אחרות, אף אם תניית הפסקה בלא פיצוי כלשהו מהווה סעיף מקפח, הרי משהתנייה כוללת הסדר לפיצוי, יש להראות כי אותו הסדר אינו מקיים את דרישות הדין. מנורה לא השכילה להראות כי הסדר הפיצוי, לפיו קיבלה סכום של 671,626 ש"ח, הוא בלתי סביר" (ר' פסקה 11 לפסק הדין).

בפרשת מנורה אישר בית המשפט את פסק הדין של בית המשפט המחוזי לפיו אין המערערת זכאית לפיצוי בגין אובדן רווח - פיצויי קיום, אלא רק לפיצוי על פי הנוסחה שנקבעה בחוזה.
לעניין הפיצוי בנסיבות של השתחררות נקבע כי "הדעה המקובלת גורסת שעקרונית, המתקשר הפרטי זכאי לפיצויים, וכי אלה אינם זהים לפיצויי קיום חוזיים" (פרשת רגב בעמ' 520). עוד נקבע כי אין מקום לקבוע כללים אחידים להסדרת היחסים בין המתקשרים לאחר ההשתחררות שכן הנסיבות המצדיקות השתחררות אינן מעור אחד (ר' פרשת רגב בעמ' 522 ו-528).
בפרשת מנורה שם טענה המערערת, כמו התובעת לפני, כי מע"ץ הפרה את החוזה, בית המשפט הבהיר:
"אין עסקינן כלל בהפרה. המונח הפרה מוגדר בסעיף 1 לחוק התרופות כ'מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה'. המעשה של מע"ץ, שהפסיקה את החוזה, לא נעשה בניגוד לחוזה, אלא בהתאם לו. כפי שצוין, סעיף 46 לחוזה כלל תניית הפסקה, אשר התירה למע"ץ להפסיק את החוזה. מע"ץ פעלה על פי הסעיף האמור, ומצאנו כי בדין נהגה. אילו נתקבלה טענתה של מנורה, המשמעות הייתה כי צד לחוזה שפעל על פיו, נמצא מפר אותו. כמובן שאין לקבל תוצאה כה מוזרה" (ר' פסקה 12 לפסק הדין).
שלו בספרה הנ"ל סבורה אף היא שהשתחררות הרשות מחוזה אינה מהווה ביטול בשל הפרתו. השתחררות הרשות אינה מהווה הפרה של החוזה היא מפקיעה אותו כלפי שני הצדדים (ר' שם, בעמ' 73).
2. ולענייננו. במגמה להצביע על חוסר תום ליבה של המערערת טען ניר כי לאחר צו התחלת העבודה התבקשה התובעת להשהות זמנית את ביצוע המבנה. לטענתו הסתבר לו בדיעבד כי לא ניתן היתר בניה לתובעת (ר' תצהירו סעיף 9.1). עוד הוא מוסיף כי חרה לו לגלות "לראשונה ובדיעבד" בכתב הגנתה של הנתבעת כי עת ניתן צו התחלת העבודה לא היה בידי הנתבעת היתר (ר' שם סעיף 9.3).
אמירות נוקבות אלה סותרות את האמור בכתב התביעה בו נטען כי התובעת התבקשה להשהות את ביצוע המבנה "למיטב הידיעה בשל היעדר היתר בניה" (ר' סעיף 9.1 לכתב התביעה). כמו כן הן אינן עולות בקנה אחד עם נספח ד' לתצהירי הנתבעת שהוא מכתב מאת נציג התובעת - שרון בראנץ (להלן: "שרון") לחברת גדיש מיום 16.9.05 בו נכתב "נבקשכם להודיענו על המועד הצפוי לקבלת היתר הבנייה...", ועם נספח ג' שהוא מכתב של שרון לשמואלי מחברת גדיש מיום 21.11.05 בו מבקשת התובעת תוספת לחוזה בגין ניהול מתמשך וכותבת: "את העבודה התחלנו מייד עם קבלת הצו (6.9.05) אך עד היום לא ניתן לבצע כל פעילות פיזית בשטח (למעט המחנה שהוקם) בשל העובדה כי היתר לעבודה טרם התקבל".
בחקירתו בעניין זה הסתבך ניר בניסיונות בלתי מוצלחים להסביר את הסתירות (ר' פר' עמ' 30 משו' 24 ועד עמ' 31 כולל). בסוף אישר ניר כי התובעת החלה בהתארגנות כי ציפתה שבמוקדם או במאוחר יהיה היתר (פר' עמ' 31 שו' 30).
לאור האמור עד כאן אני קובעת שהתובעת ידעה בעת קבלת צו התחלת העבודה כי טרם ניתן היתר למבנה, וכי הנתבעת לא הטעתה אותה בעניין זה.
3. אינני סבורה כי הנתבעת נהגה שלא בתום לב בהתנהלותה לקראת קיום החוזה ובסיום החוזה (להבדיל מהתנהלותה בעניין תשלום הוצאות התובעת, שיידון בהמשך). הוכח, כי החוזה נכרת ביולי 2005 וכי בסמוך למועד זה ניתן צו התחלת עבודה. עוד הוכח, כי בסמוך למועד שנקבע בצו התחלת העבודה ניתן אכן ההיתר המיוחל אלא שלאחר שהתקבלה התנגדות בוטל ההיתר ועקב כך נאלצה הנתבעת לבטל את הפרויקט. עדותו של ענבר כי ידע שבסמוך לצו התחלת העבודה היה אמור להינתן ההיתר וכי הוציא את הצו עקב דחיפות העבודה מבחינה בטיחותית (פר' עמ' 55 שו' 16-14 ועמ' 56 שו' 15-11) - לא נסתרה. גם טענתו, כי היה שיתוף פעולה פורה עם עיריית פתח תקווה עובדה שחיזקה את הציפייה לקבלת ההיתר (פר' עמ' 56 שו' 14) - לא נסתרה. אי קבלת ההיתר היה בו שינוי נסיבות שהצדיק ביטול החוזה בתנאים הקבועים בחוזה המבטיחים פיצוי ראוי לתובעת.
משנשמרה לנתבעת בחוזה הזכות להשתחרר מהחוזה, ממילא אין ההשתחררות מהווה הפרה. בהתאמה הקביעה שהקבלן יהיה זכאי לתמורת עבודתו ככל שהחל בביצועה – ולהוצאותיו, אין בה כדי לשלול תרופה מהתובעת. (לא מצאתי מקום להתייחס להוראות שבנספח א' לחוזה לצורך בחינת הקיפוח נוכח מסקנתי, שתובא בהמשך הדברים, כי גם הנתבעת מעולם לא עמדה על תחולתו).
נוכח האמור עד כאן אני קובעת כי הנתבעת לא הפרה את החוזה אלא הפסיקה אותו כדין.
ד. הפיצוי המגיע לתובעת עפ"י החוזה
1. סעיף 50 לחוזה מסדיר את זכויות הצדדים במקרה של הפסקת עבודה. סעיף 50(3) שבו קובע כי הוצאות שנגרמו לקבלן עקב הפסקה זמנית של העבודה יחולו על הנתבעת.
סעיף 50(5) דן במקרה של הפסקת עבודה לצמיתות, לאחר שניתן צו התחלת עבודה. סעיף זה מורה, כי אם הקבלן החל בביצוע המבנה למעשה, יהא זכאי לתמורה בגין העבודה שביצע בפועל. סעיף 50(6) קובע כי על אף האמור בסעיף קטן (5), קרי – אם לא החלה העבודה בפועל, ישולמו לקבלן הוצאותיו כמפורט שם.
2. סעיף 6.2 לנספח א' לחוזה קובע, כי בגין הפסקת עבודה או התמשכות ביצוע למשך תקופה שלא עולה על חודשיים- אין הקבלן זכאי לכל פיצוי. סעיף 6.3 לנספח א' קובע כי הפסקת עבודה ליותר מחודשיים תזכה את הקבלן בסך של 40,000 ₪ בלבד. הנתבעת לא טענה לתחולת נספח א' בענייננו ועל כן אני קובעת כי אינו חל.
3. ירון ענבר, מנהל הקו ת"א-כפר סבא באגף הביצוע של הנתבעת, עד ההגנה העיקרי (להלן: "ענבר") מאשר בתצהירו כי לאחר שהתקבל הערר והסתבר כי לא יינתן היתר למבנה התקיימו פגישות בין הצדדים לרבות לעניין תביעות התובעת עקב אי קבלת ההיתר. בפגישה מיום 12.3.06 בסיכום לעניין "עלות הוצאות של הקבלן מצ.ה.ע. עד היום" נרשם: "הקבלן יצרף פירוט העלויות להצעתו לביצוע העבודות של ביצוע בשלב זה" (ר' נספח יד' לתצהירי הנתבעת). בפגישה נוספת בין הצדדים מיום 17.5.06 נרשם בין היתר: "5. הקבלן דורש פיצוי בגין הפסקת עבודה וביטול הפרוייקט: הוגש חישוב כספי שמסתכם בסה"כ: 445,116 ₪ בגין ניהול מתמשך 203,943- אובדן רווח צפוי. סוכם להעביר את הדרישה להתייחסות ובדיקה לשכה המשפטית של הרכבת" (ההדגשות במקור- מ'נ') (ר' נספח טו' לתצהירי הנתבעת). בפגישה זו נכחו בין היתר ענבר, ניר, שרון ופרידמן. בפגישה מיום 9.11.06 בה נכחו, בין היתר, כל האישים הנ"ל הוסכם: "יוגש ניתוח עלויות ניהול מתמשך לבדיקת הפיקוח והמזמין, כי תוצאה (כך במקור- מ' נ') מביטול פרוייקט הקמת גשר עולמית" (ר' נספח יז' לתצהירי הנתבעת).
ענבר בחקירתו לא טען שהנתבעת אינה זכאית להוצאותיה. טענתו הייתה כי על התובעת היה להמציא אסמכתאות (ר' פר' עמ' 38 שו' 3). ענבר העיד גם: "הכוונה היא שעל פי השכל הישר והצדק, במידה ולא ניתן יהיה לבצע את העבודות כתוצאה מבעיה שלא קשורה לתובעת אלא יותר לנתבעת, מן הראוי שבמידה והיו הוצאות כאלה והוכחו, יש לשלמן לתובעת. אני חושב שזה כן על פי החוזה. יש סעיף בחוזה שמדבר על החזר הוצאות במידה ולא מבוצעת עבודה ועל פיו אנו פעלנו" (ר' פר' עמ' 61 שו' 32-29). ענבר טען לתחולת סעיף 50(5) לחוזה (פר' עמ' 62 שו' 6).
לאור הודאתו של ענבר אני קובעת כי בענייננו חלות הוראות סעיף 50 לחוזה.
ה. זכאות התובעת להחזר הוצאות מעבר לקבוע בחוזה
ההלכה היא, כי הצדדים לחוזה רשאים להתנות עליו ולשנות הוראותיו. בין היתר יתכן שינוי בחוזה על ידי התנהגות הצדדים (ר' ע"א 4956/90 פז גז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ"ד נ"ד מו(4) 35, 40-41 (1992) וכן דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג' עמ' 27 ואילך (2003)). אני סבורה כי הנתבעת בהתנהגותה הסכימה להרחיב את היקף ההוצאות שיש להשיב לתובעת באופן שמלוא הוצאותיה יוחזרו לה ואלה טעמי:
התובעת הגישה לנתבעת דרישה "בגין הפסקת עבודה על ידי רשויות התכנון" בסכום של 1,916,656 ₪ (נספח טז' לתצהירי התובעת מיום 21.1.07). ענבר במכתבו מיום 1.10.07 מעיר לעניינים המפורטים בדרישה כדלקמן: ביטוח החוזה, עמלת ערבות ביצוע, הפסד ריבית בגין בטחונות - נעדרת אסמכתא. אין בהערות הנ"ל טענה שההוצאה אינה מגיעה ככל שתוכח. בעניינים נוספים: חיבור חשמל, חיבור מים ועלות ממונה בטיחות - מעיר ענבר כי חסר ניתוח מחיר. שוב אין הערה שההוצאה אינה מגיעה. אשר להוצאות מימון והנהלה כותב ענבר: "מאושר חלקית". את דמי הביול הוא מאשר. במסמך סימן ענבר "V" לגבי הפריטים שבעניינם ניתן אישור עקרוני (עניינים אלה הסתכמו באותה דרישה של התובעת בסך 852,016 ₪). כל ההוצאות שפורטו לעיל, שכאמור ענבר לא פסל אותן, אינן מפורטות בסעיף 50(6) לחוזה ואולם כאמור הנתבעת הכירה בזכות התובעת לתבען.
גם מומחה הנתבעת, אודוין, בפרק ב' לחוות הדעת מאשר הוצאות שאינן כלולות בסעיף 50(6) לחוזה כדלקמן: תשלום בגין רכישת מכרז, תשלום בגין ביול חוזה, עמלת ערבות ביצוע, עלויות החזקת משרדי שדה , מהנדס ביצוע / מנהל פרויקט, מנהל עבודה.
אמור מעתה - הנתבעת הסכימה לפצות את התובעת בגין כל ההוצאות שהוציאה עקב החוזה, שלא יצא לפועל מעבר לשלב ההתארגנות.
ו. מה סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובעת בגין הוצאותיה לקיום החוזה
1. התובעת עותרת בתביעתה לפסוק לה את הסכום הנקוב בסיכום פרידמן – 629,813 ₪. הנתבעת מצידה הגישה חוות דעת של המהנדס אודוין שבדק את ההוצאות שבסיכום פרידמן ואישר רק סכום של 200,270 ₪. חלק מההוצאות לא אושרו על ידי המומחה אודוין בהעדר אסמכתא וחלק - אושרו חלקית בלבד.
ענבר בתצהירו טען כי הנתבעת חזרה ודרשה מהתובעת להמציא אסמכתאות (נספח י"ח לתצהירי הנתבעת מיום 1.10.07). עוד טען כי לנתבעת נוהל אישור חשבונות שמתייחס לעבודה שהחלה. בענייננו מכיוון שהתובעת לא החלה בבניית המבנה הובהר לתובעת שיש צורך באישור ועדת המכרזים העליונה כפי שצוין במכתבו של ענבר מיום 1.10.07. ענבר הוסיף וטען כי התובעת מנסה לקבל כספים שאינם מגיעים לה והראיה - במכתב הדרישה מיום 17.5.06 (נספח טו' לתצהירי הנתבעת) דרשה התובעת 445,116 ₪ עבור ניהול מתמשך ו-203,943 עבור אובדן רווח צפוי, בעוד שביום 21.11.05 דרשה התובעת עבור הניהול המתמשך 230,800 ₪ בלבד (נספח כ"ג לתצהירי הנתבעת).
2. בסיכום פרידמן חמישה עשר סעיפים הכוללים: תשלום בגין רכישת מכרז, תשלום בגין ביול חוזה, דמי תשלום ביטול שלטים, ביטוח חוזה, עמלת ערבות ביצוע ודמי טיפול, אחזקת מבני משרדי שדה, התקנה ופירוק של גדרות, הוצאות שמירה, מודדים, חיבור מים חשמל וביוב למשרדים, שכירות מכונת צילום, מהנדס ביצוע / מנהל פרויקט, מנהל עבודה, ממונה בטיחות, תשלום בגין הפסקת עבודה על פי נספח א'.
בהסבר לכל ההוצאות נרשם: "תשלומים עבור הוצאות ישירות שנגרמו לקבלן חב' טר-ארמה בע"מ לפי סעיף חוזה מספר 50 בגין הפסקת עבודה שנגרמה עקב החלטת ועדת ערר מחוזית לא לאשר ביצוע פרוייקט הפרדה מפלסית במפגש 183".
3. פרידמן בעדותו העיד על עצמו שהוא בעל נסיון רב (פר' עמ' 77 שו' 19). כשנשאל לעניין סיכום פרידמן העיד: "קבלתי, בדקתי ומצאתי לנכון להמליץ למזמין לאשר את התשלום הזה" (פר' עמ' 77 שו' 27). ובהמשך העיד שהכין את סיכום פרידמן ביחד עם ניר: " הוא הגיש לי ואנו בדקנו את המספרים האלה ביחד ובשותפות הגשנו ואני הכנתי את המסמך הזה והעברתי לרכבת לאישור סופי" (פר' עמ' 78 שו' 3-4). פרידמן אישר שהדרישה הייתה גבוהה יותר וכי: " היו סכומים שלא היה להם ניתוח, לחלק מהסכומים ואני מצאתי לנכון לנתח את הסכומים האלה לפי מחירון דקל שזה מקובל" (שם, שו' 8-9). פרידמן אישר כי סיכום זה הוא לשביעות רצונו המלאה וכי המליץ לנתבעת לשלם את הסכום הנקוב בו (שם, שו' 10- 16).
4. ענבר אישר בעדותו כדלקמן: חברת גדיש היא שהייתה בקשר יומיומי עם התובעת (פר' עמ' 59 שו' 17); חברת גדיש ידעה טוב ממנו מה קורה בשטח (שם, שו' 24) והוא סמך עליה באותה תקופה (פר' עמ' 60 שו' 14); התובעת זכאית להוצאות שתוכיח שהוציאה (פר' עמ' 61 שו' 30); "אין דרישה חוזית להצגת קבלות" (פר' עמ' 62 שו' 10 ); פרידמן ייצג את הנתבעת במו"מ על ההוצאות מול התובעת (שם, שו' 20-21); פרידמן הוא אדם רציני מקצועי ואמין (שם, שו' 22-31); הוא אינו מערער באופן גורף על כל מה שעשה פרידמן הוא דרש לראות אסמכתאות המוכיחות את מה שפרידמן אישר (פר' עמ' 69 שו' 16-17).
5. הנתבעת טענה בסיכומיה כי פרידמן היה גורם ממליץ בלבד ומפנה לחקירת ענבר ששלל אצילת סמכויות מלאה לפרידמן (פר' עמ' 62 שו' 19), כי התובעת המציאה אסמכתאות רק במצורף למכתבה מיום 17.6.07 וכי גם אלה היו חלקיות וכי ענבר במכתבו מיום 1.10.07 הודיע לתובעת שלא המציאה אסמכתאות לתשלומים שביצעה ושהאסמכתאות שהמציאה אינן מספקות. בנוסף טענה הנתבעת כי לנתבעת נהלים מסודרים (נספח כ' לתצהירי הנתבעת) לאישור תשלומים ועל כן היה על ענבר לקבל אישור של ועדת המכרזים העליונה להחזר הוצאות התובעת. הנתבעת טענה עוד כי מנוסח נספח יב' לתצהירי התובעת עולה כי גם פרידמן ראה בסיכום בקשה של התובעת שעליה יש לקבל אישור של המוסדות המתאימים.
6. כאמור, סעיף 50(6)א. לחוזה קובע את זכותו של הקבלן להחזר הוצאותיו במקרה של הפסקת עבודה. סעיף קטן (ב) קובע כי הקבלן יהא זכאי להחזר הוצאותיו לאחר שיוכיח את ההוצאות "לשביעות רצון המהנדס". אין זכר בחוזה לצורך באישור ועדת המכרזים לשם תשלום לקבלן-התובעת. "האסמכתא" היחידה לצורך באישור ועדת המכרזים היא טענת הנתבעת במכתבה מיום 1.10.07. על כן אני קובעת שמה שנדרש על פי החוזה לצורך תשלום הוצאות התובעת הוא, הנחת דעתו של המהנדס.
7. המהנדס בפרויקט נושא הדיון היה מר גולדפינגר שענבר אישר: "הוא מנהל האגף שבו אני עובד ואני למעשה הייתי מצידו בפרויקט" (ר' פר' עמ' 58 שו' 28). הוא גם אישר שגולדפינגר לא היה מעורב, אך הוא השתתף בחלק מהישיבות עם גדיש. גולדפינגר לא הובא לעדות. על כן ניתן לומר כי תחשיבו של פרידמן לא נסתר. לחילופין - המהנדס בפועל היה ענבר, ושביעות רצון המהנדס די בה לצורך תשלום החזר הוצאות לקבלן ואין כל אינדיקציה בחוזה לצורך באישור נוסף כלשהו.
ענבר טען שהייתה לו ביקורת על הסכומים שאישר פרידמן. בחקירתו השיב שאינו יכול להמציא מסמכים בעניין בדיון (פר' עמ' 63 שו' 4). הוא אישר כי אין דרישה חוזית לקבלות (פר' עמ' 62 שו' 10) וכי לתובעת מגיע תשלום גם על הוצאות ללא קבלות כגון שכר עבודה של מהנדס (ר' פר' עמ' 63 שו' 10-8 וגם עמ' 68 שו' 21-18). הוא העיד כי המחלקה המשפטית אישרה שמגיע לתובעת החזר הוצאות ואולם ועדת המכרזים היא שקובעת מה וכמה לאשר (פר' עמ' 66 שו' 14-13). ענבר אישר שאין לו אסמכתא שקובעת שהמספר שאליו הגיע פרידמן אינו נכון (פר' עמ' 69 שו' 17-15).
מומחה הנתבעת אודוין העיד אף הוא שאישר תשלומים למרות שלא הוצגו לו קבלות (פר' עמ' 80 שו' 18-16). כן העיד כי אישר סכומים על פי תחשיב (שם, שו' 19). עוד העיד כי היו סכומים שפרידמן אישר ושאושרו על ידו כי "המספר הזה נראה לי הגיוני וסביר בהשוואה עם התחשיב שהגישה התובעת..." (פר' עמ' 81 שו' 4). אודוין גם הסכים שאם פרידמן היה בשטח בזמן אמת הוא אמור לדעת יותר מהמומחה שבא בדיעבד (פר' עמ' 81 שו' 10-8).
בנסיבות אלה- נוכח עדות מומחה הנתבעת ממנה עולה כי הערכת ההוצאות היא עניין של הערכה ושיקול דעת, נוכח העובדה שאודוין אישר תשלומים שענבר דחה לחלוטין או דרש השלמות (ר' נספח טו' לתצהירי התובעת - כמו תשלום בגין רכישת המכרז, עמלת ערבות ביצוע, עלויות החזקת משרדי שדה, התקנה ופרוק של גדרות, עלות מנהל עבודה ומהנדס), לאור כישוריו של פרידמן ומהימנותו שאותם אישר ענבר ומעורבותו של פרידמן בפרויקט בזמן אמת, ובהעדר כל פירוט מצידו של ענבר לסתירת מסקנותיו ואישוריו של פרידמן ומשלא יכול היה להסביר מדוע הקביעות של פרידמן אינן לשביעות רצונו, אני קובעת - כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום שנקבע בסיכום פרידמן וזאת בהתאם לחוזה ולהרחבתו כאמור בהתנהגות הצדדים.
8. א. התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בהפרשי הצמדה ורבית פיגורים בגין סכום ההוצאות שבאישור פרידמן על פי סעיפים 63א' ו-64 לחוזה.
ב. השתלשלות העניינים כפי שהובאה לעיל, מלמדת כי הנתבעת לא התכחשה לזכותה של התובעת לפיצוי בגין הוצאותיה.
לפי נספח י' לתצהירי התובעת כבר מנובמבר 2005 חזרה ובקשה התובעת, כי הנתבעת תשא בהוצאותיה בגין הפסקת העבודה, אך הוצאותיה לא שולמו. סעיף 50(8) לחוזה קובע את מועד תשלום הסכומים המגיעים לפי סעיף 50(6)- לא יאוחר מ-60 יום מיום הפסקת העבודה ובכפוף להגשת חשבון סופי. סעיף זה מחיל את סעיף 63 לחוזה בשינויים המחויבים. סעיף 50(8) אינו מפנה לסעיף הדן בריבית פיגורים.
בענייננו, למרות הפסקת העבודה לא הוגש בסמוך חשבון סופי עקב מו"מ בין הצדדים להמשך ההתקשרות במתכונת שונה ,שכאמור לא יצאה לפועל. ההוצאות הנתבעות אינן בבחינת הוצאה חד פעמית במועד צו התחלת העבודה אלא בהצטברות ההוצאות על פני התקופה שמיום צו התחלת העבודה ועד לסיכום פרידמן שהוא למעשה מעין אישור חשבון סופי. בנסיבות אלה אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הנקוב בסיכום פרידמן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מאמצע התקופה שבין צו התחלת העבודה לבין סיכום פרידמן, קרי מיום 13.8.06.
ז. הפסד רווח

  1. משקבעתי שהחוזה הוא חוזה רשות שבוטל כדין וכי הפיצוי הקבוע בחוזה סביר בנסיבות העניין, אין התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן רווח.
  2. על מנת להפיס את דעתה של התובעת אציין, כי אפילו עמדה לתובעת עילה זו היא לא הייתה זכאית לתשלום כלשהו מאחר ולא הוכח להנחת דעתי כי אכן הייתה התובעת צפויה להרוויח מהעבודה נושא הדיון, ואלה בתמצית טעמי:

(א) התובעת סמכה תביעתה לפיצוי בשיעור 12% בגין אובדן רווח על חוות דעת המהנדס צבי רון (להלן: "המומחה"). המומחה קבע כי הוצאות כלליות ותקורה בפרויקט בהיקף הנדון עולות כדי 10% וכי על כן הרווח הקבלני נטו הוא בשיעור של כ-12%.
המומחה אישר שניתח את הרווח הקבלני הצפוי לתובעת על פי שני מרכיבים בלבד מתוך כלל העבודות קרי - הקורות הטרומיות וכלונסאות הבטון (פר' עמ' 8 שו' 23). המומחה אישר כי מרכיב הקורות מהווה כ-8% מכלל תמורת החוזה וכי מרכיב הכלונסאות מהווה כ-4% מכלל תמורת החוזה. ספק אם ניתוח כזה על פי שני מרכיבים כנ"ל יש בו לשקף נכונה את הרווח הקבלני הנטען.
(ב) המומחה טען כי מרכיבים אלה משקפים את הרווח הקבלני מכיוון שרק שתי עבודות אלה היו אמורות להתבצע באמצעות קבלני משנה, על כן ממילא במרכיבים האחרים רווחיותה של התובעת גדולה יותר (ר' פר' עמ' 8 שו' 29-27). טענה זו נסתרה בחקירה הנגדית כשהמומחה אישר כי התובעת מבצעת מן הסתם עבודות נוספות - כמו מערכות חשמל ותקשורת, עבודות קידוח, עבודות אינסטלציה - באמצעות קבלני משנה (פר' עמ' 9 שו' 9 עד עמ' 10 שו' 2).
(ג) המומחה אישר כי בנספח כג' לנספחי הנתבעת (נספח י'1 לנספחי התובעת) ביקשה התובעת תוספת של 40% בגין הקורות הטרומיות (פר' עמ' 10 שו' 11). עוד הוא אישר שהרווחיות שקבע בגין הקורות נקבעה על פי ההנחה שאשקריט - קבלן המשנה בנושא זה, לא תשנה את המחיר משך כל חיי הפרויקט. הוא גם אישר שבפועל אשקריט העלתה את המחיר וכי עקב כך ביקשה התובעת תוספת של 400,000 ₪ (פר' עמ' 10 שו' 31-22). למרות האמור העיד המומחה באופן תמוה כי עניין זה לא משפיע על הרווחיות שקבע וזאת לטענתו, מכיוון שהקורות מהוות רק 10% מנפח הפרויקט (פר' עמ' 11 שו' 9-8) והרווח בשיעור 12% הוא בבחינת מינימום. (שם, שו' 9).
(ד) בהמשך נחקר המומחה לעניין בקשתה הנוספת של התובעת באותו נספח כג' לתוספת של 30% בגין הכלונסאות. כשנשאל המומחה אם דרישה זו מלמדת שאם לא תתקבל יגרם הפסד לתובעת השיב שלא. טעמו היה שהתובעת הציעה חלופה לכלונסאות דבר שהיה מגדיל את הרווחיות (פר' עמ' 11 שו' 21-16). בהמשך אישר המומחה שחוות דעתו ניתנה ללא שהביא בחשבון את החלופה (פר' עמ' 12 שו' 4). על כן גם קביעה זו של המומחה נסתרה.
(ה) המומחה אישר כי מחיר החוזה היה קבוע ל-16 חודשים (פר' עמ' 12 שו' 10) וכי לא הביא בחשבון בתחשיבו אפשרות של התייקרויות. עם זאת טען, שאחוז הרווחיות של הקבלן נמדד באחוז השינויים שיש לו וכך עולה הרווחיות (שם שו' 24-13). עוד הוא טען שלא הביא בחשבון אפשרות שהנתבעת לא תאשר תוספות ושינויים כי "אין חיה כזו" (פר' עמ' 13 שו' 4). קביעה זו של המומחה קשה בעיני, כמו כן היא אינה מופיעה בחוות הדעת אלא רק בחקירה עקב העובדות הבעייתיות שהוצגו למומחה.
(ו) המומחה ציין בעמ' 4 לחוות דעתו כי נסמך בין היתר על מסמך שכותרתו "מאזני פרויקטים שונים" (ס"ק 12). מסמך זה הוא נספח לד' לתצהירי התובעת, המורכב מ-3 עמודים. המומחה אישר כי העמודים הראשון והשני בנספח לד' הנ"ל שכותרתם "רווח יחסי-2006" אינם חתומים כלל. הוא טען שנתן להם משקל מופחת (פר' עמ' 13 שו' 23-21). אשר לעמוד השלישי שכותרתו "רווח מפרויקטים גמורים- 2006" שעליו חותמת של רו"ח בר-לב, טען המומחה שזהו מסמך מבוקר, שהנתונים במסמך רלבנטיים (פר' עמ' 14 שו' 20-9) וכי הם מלמדים על רווחיות בשיעור 30% של התובעת בפרויקטים שונים. בהמשך אישר המומחה כי בדף ה-3 של נספח ד' הנ"ל לא כלולות תקורה והוצאות מימון (פר' עמ' 15 שו' 12-8). עיינתי במסמך ולא ברור מהו מסמך זה, מנין נלקח ובאיזה הקשר הוכן. לא ניתן גם טעם מדוע לא הוגש במסגרת חוות דעת מטעם עורכו. על כן אינני סבורה שיש ליתן לו משקל.
(ז) ניר בחקירתו הנגדית העיד כדלקמן: הקורות הטרומיות התייקרו ב-40% והכלונסאות התייקרו ב-30% (פר' עמ' 23 שו' 2 -11); "לא יכולתי לדעת מראש שתהיה התייקרות כזו" (שם שו' 15); ההתייקרות הייתה גבוהה (שם שו' 19); התובעת הייתה כבולה במחירים שנקבה בהצעתה משך 16 חודשים (פר' עמ' 25 שו' 5); לאחר תום 16 חודשים ההסכם פתוח ואף צד לא כבול עוד (פר' עמ' 24 שו' 2 -6); אם היה מתחיל בעבודה בספטמבר 2005 לא היה מקבל פיצוי על ההתייקרויות בגין הקורות הכלונסאות ופינוי עודפי העפר (פר' עמ' 25 שו' 8 -21); התוספות שהתבקשו בגין שלושה רכיבים אלה של החוזה הן בסכום העולה על 2 מליון ₪ (שם שו' 22 -24) סכום שהוא כ-15% מתמורת החוזה (שם שו' 27);
כשנשאל ניר הכיצד התייקרויות אלה לא "בולעות" את מלוא הרווח שנתבע בשיעור 12% השיב שתוספות ושינויים הם חלק בלתי נפרד מעבודות תשתית (פר' עמ' 27 שו' 12). לשאלת בית המשפט אישר ניר שכאשר הוא מחשב את הרווח הוא אינו לוקח בחשבון חריגים ושינויים (פר' עמ' 27 שו' 21 -27) עם זאת טען שלא היה מפסיד בפרויקט כי הנושא של שינויים וחריגים "זה ביטוח כנגד הפסדים אפשריים ואחד מקזז את השני" (פר' עמ' 28 שו' 17 -18). כאמור, טענה זו אינה אלא השערה.
(ח) נוכח העובדה שהוכחה התייקרות משמעותית בחלק ממרכיבי החוזה בסכום המגיע לכ-15% מתמורת החוזה, על פי הודאת התובעת בנספח כג' לתצהירי הנתבעת, ונוכח הודאתו של ניר שהיה כבול לתמורת החוזה בעת משלוח נספח כג' הנ"ל, נסתרה טענת התובעת והמומחה כי התובעת הייתה נותרת עם רווח של 12% מתמורת החוזה. הנחה גורפת שבכל מקרה הייתה מבצעת התובעת תוספות ושינויים אינה אלא השערה. יש לציין שענבר ופרידמן לא נחקרו בעניין זה בחקירתם הנגדית. מכל מקום הטענה, כי מלוא ההפסד שהיה נגרם עקב ההתייקרויות היה מוקטן או בטל עקב הגדלת היקף הפרויקט, אין לה אחיזה .
אין בעדותו של ענבר כי 12% זה שיעור רווח קבלני סביר (פר' עמ' 76 שו' 21) כדי לשנות מסקנתי, שכן בענייננו היו נסיבות מיוחדות של התייקרות משמעותית כפי שאישר ניר. כמו כן ענבר העיד גם כי "בהרבה מקרים קבלנים מתלוננים על הפסדים" (שם שו' 17 -18).
6. סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 629,813 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13.8.06 ועד ליום התשלום בפועל. מסכום זה ינוכה הסכום ששילמה הנתבעת במהלך ההליכים.
הנתבעת תשא בהוצאות התובעת ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 80,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון