ביטול פסק דין בהעדר הגנה

בהלכה באשר לשאלת ביטול פסק דין בהעדר הגנה קבע השופט בך בע"א 32/83 אפל נ' קפח כי כאשר ניתן פסק דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על פי תקנה 227 לתקנות סדר הדין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: האם יש למבקש סיכוי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין? תוך יישום לגבי המקרה שלנו:האם יש למבקשת לכאורה הגנה של ממש? (ראה: ספרו הנ"ל של ד"ר י. זוסמן, בעמ' 569); בע"א 276/62, בעמ' 354 נקבע בענין זה: "אין עליו בשלב זה להוכיח ממש את הגנתו. עליו רק לשכנע לכאורה כי יש לו הגנה אם יוכיח אותה..." מהי הסיבה אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם, אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של ענין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף ביתה משפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת. ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי, פ"ד נה (5) 43 (2001), מציינת כב' השופטת דורנר כי להלכה זו עקרונות ושיקולים חוקתיים, אשר צריכים להילקח בחשבון ע"י בית המשפט הדן בבקשת ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד לאמור: "אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר - דין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות - יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק. יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשוים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה, בזכות היסוד. בפרט בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר". משמע, על המבקש את ביטולו של פסק דין להוכיח כי לדידו עומדים סיכויי הצלחה בתביעתו, כי מחדלו נבע שלא בכוונה לזלזל בכבוד בית המשפט וכי יגרם למבקש עוות דין.פסק דין בהעדר הגנהביטול פסק דין