מה הדין בבקשת ביטול פסק דין חלוט (מועד הערעור על פסק הדין חלף) בטענת מרמה ? כאשר ניתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט, ובעל דין מבקש לבטלו בטענת תרמית, קיים קושי בקבלת בקשה כזו. הטעם לכך הוא כי "הצורך החברתי להביא דיונים משפטיים לסופם, מחייב דווקא למנוע מבעל דין 'לפתוח מחדש' את ההליך כולו בטענה שעדות כלשהי שנמסרה במשפט, היתה כוזבת" (ר' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות, עמ' 610). יחד עם זאת, קובעת המלומדת זלצמן כי כיום בכוחה של טענת תרמית כלפי בית המשפט ותהא זו תרמית חיצונית או תרמית פנימית, לשלול חלותו של מעשה בית דין במשפט. אך זאת, כפוף לתנאי שאכן יש בידי בעל הדין הטוען ראייה חדשה שהתגלתה לו רק לאחר פסק הדין, והוא לא היה יכול להשיגה קודם לכן, אפילו בשקדנות סבירה, ובכוחה העדותי של הראייה האמורה לשנות לחלוטין את תוצאות המשפט. כלומר, כדי שבית המשפט "יפתח מחדש" הליך בשל קיומה של מרמה, נדרש המבקש להוכיח כי לאחר שניתן פסק הדין, התגלתה לו ראיה חדשה, כי ראיה זו התגלתה לו רק לאחר פסק הדין, וכי הוא לא יכול היה להשיגה קודם ולו גם בשקידה סבירה. כן יש לברר האם בכוח הראיה החדשה לשנות לחלוטין את תוצאות המשפט. רק אם יוכחו כל התנאים הללו, יהיה מקום לחרוג מהכלל של סופיות הדיון, ולהתיר "פתיחה מחדש" של החלטה שאלמלא התרמית היתה סופית ומחייבת. מרמהביטול פסק דין