בניית מבנה ללא היתר מבלוקים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בניית מבנה ללא היתר מבלוקים: הערעור 1. לפניי ערעור על החלטתו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג), מיום 24.11.08, בתיק ב"ש 326/08, לפיה נדחתה בקשתו של המערער לביטול צו הריסה מינהלי. הצו הוצא על-ידי המשיב, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, ביום 25.12.07, מכוח סמכותו לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), זאת בגין הקמתו של מבנה חד-קומתי, מבלוקים, עם עמודים וגג מבטון, בשטח של כ-75 מ"ר, במורדות שכונת סילואן. המבנה הוקם ללא היתר, באזור המיועד לשמש כשטח ציבורי פתוח, על-פי תכנית המתאר התקפה עמ/9. הדיון בבית-משפט קמא 2. המערער הגיש לבית-משפט קמא בקשה לביטול הצו, בגדרה העלה טענות שונות כנגד תוקפו של הצו; ואולם, בדיון שהתקיים בעניינו אישר בא-כוחו, כי במועדים הרלבנטיים להוצאת צו ההריסה המינהלי עדיין לא נסתיימה הקמת המבנה והוא טרם אוכלס. עיקר טענתו של ב"כ המערער בבית-משפט קמא הייתה, כי בהליך הוצאת הצו נפל פגם, בכך שהמצב התכנוני לאשורו לא הובא לפני המשיב, בטרם חתם על הצו. משכך, לטענתו, לא היה לפני המשיב מסד הנתונים הרלבנטיים לצורך קבלת ההחלטה בדבר הוצאת הצו, וממילא אף הייתה פגומה ההיוועצות שהתקיימה עם היועץ המשפטי של העירייה. בהקשר זה טען ב"כ המערער, כי אכן המבנה הוקם באזור המיועד לשמש כשטח ציבורי פתוח, על-פי תכנית המתאר התקפה עמ/9, ואולם כיום נרקמת תכנית חדשה מס' 12772, שאם תאושר, תכשיר את המבנה הנדון. לתכלית זו העיד מטעם המערער, בבית-משפט קמא, האדריכל שמואל דוידסון, שציין כי הכין את התכנית הנרקמת האמורה מטעם תושבי השכונה, וכי תכנית זו מתיישבת עם תכנית המתאר החדשה לירושלים, שנמצאת אף היא בשלבי תכנון. לדבריו, התכנית החדשה שהכין מטעם התושבים הוגשה בחודש אוגוסט 2007 (קרי, כארבעה חודשים לפני הוצאת צו ההריסה המינהלי), וטרם נתקבלו חוות-דעת בעניינה מהגורמים המוסמכים בעירייה. האדריכל העריך, כי ההליכים לאישור התכנית יימשכו כשנתיים. בטיעוניו בבית-משפט קמא הוסיף וטען ב"כ המערער, כי לאור העובדה שתוכנית חדשה, המצויה בהכנה, עשויה להכשיר את הבנייה, הרי שההחלטה על הוצאת צו ההריסה המינהלי מהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות היסוד של כבוד האדם וחירותו. 3. בהחלטתו נושא הערעור, מיום 24.11.08, דחה בית-משפט קמא את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, בקובעו כי המידע התכנוני שהוצג לפני המשיב לקראת הוצאת הצו היה עדכני, שכן על-פי תכנית המתאר התקפה עמ/9, מיועד האזור שבו הוקם המבנה לשמש כשטח ציבורי פתוח. עוד קבע בית-משפט קמא, כי אף אם נרקמת כיום תכנית להכשרת הבנייה, הרי שגם לשיטתו של האדריכל מטעם המערער, הליך אישורה של התכנית יימשך לפחות כשנתיים, ובנסיבות כאלו נקבע בפסיקה, שאין כל הצדקה לבטל את הצו, או אף להורות על עיכוב ביצועו. תמצית טיעוני הצדדים 4. בערעורו חוזר ב"כ המערער על הטענות שהשמיע בבית-משפט קמא. הוא גורס, כי העובדה שהמשיב לא היה מודע לתכנית החדשה הנרקמת מטעם התושבים, תכנית 12772, מקימה עילה לביטול הצו, ולחלופין - לעיכוב ביצועו לתקופה של כשנתיים מהיום. 5. ב"כ המשיב טען, כי אין עילה להתערבות בהחלטתו של בית-משפט קמא, כי לא נפל כל פגם בהליך הוצאתו של צו ההריסה, וכי אין כל הצדקה להורות על עיכוב ביצועו של הצו. הוא הדגיש בטיעוניו, כי מידע תכנוני אינו מידע הנדרש על-פי סעיף 238א לחוק, כתנאי להוצאתו של צו הריסה מינהלי. עוד ציין, כי למשיב ניתן מידע תכנוני מדויק, לפיו המבנה הוקם באזור האסור בבנייה, על-פי תכנית המתאר התקפה, וכי אין צורך להציג למשיב מידע על תכניות שונות המצויות בהכנה. מכל מקום, התכנית הנרקמת על-ידי התושבים, מס' 12772, נמצאת רק בראשית דרכה, לא חלה בעניינה כל התקדמות ולא התקיים לגביה כל דיון בוועדות התכנון. דיון 6. סבורני, כי דין הערעור להידחות. המחלוקת המשפטית בין הצדדים הוכרעה על-ידי בעבר בפסק-הדין בע"פ (י-ם) 40269/07 יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' סרחאן (, ניתן ביום 22.11.07). נפסק, כי אי-מודעותו של המשיב למידע תכנוני הנוגע לתכניות שונות המצויות בהכנה, אינו מקים עילה לביטול צו הריסה מינהלי, ואף לא לעיכוב ביצוע הצו. אין לי אלא לחזור על הדברים פעם נוספת, תוך הפנייה לאמור בפסק-הדין הנ"ל. המסגרת הנורמטיבית להוצאת צווי הריסה מינהליים 7. אסקור תחילה את המסגרת הנורמטיבית להוצאת צווי הריסה מינהליים, ואת היקף הביקורת השיפוטית בבקשות לביטול הצווים או לעיכוב ביצועם, ובהקשר זה אפנה לרקע המשפטי שהובא על-ידי, הן בפסק-הדין האמור והן בפסקי דין נוספים. תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית שפשתה במקומותינו, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד לח(1) 494; רע"פ 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ(2) 445, 447; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (לא פורסם) ; רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577). כבר נפסק, לא אחת, כי מדובר באחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה באיבן (רע"פ 9230/06 חברת א.מ.ש תלפיות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה, , ניתן ביום 5.12.06), אשר חיוני להפעילו נוכח מימדיה הנרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהייתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ 5986/06 מלכיאל נ' מדינת ישראל, , ניתן ביום 25.7.06). סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הביקורת השיפוטית - הרקע המשפטי 8. העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול: האחת - אם הבנייה "בוצעה כדין", והשנייה - אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, קרי - אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפני מועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושים יום לפני אותו מועד (ר"ע 273/86 בעניין פרץ, לעיל, בעמ' 447; רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל- אביב-יפו, פ"ד נא4) 625, 638). בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף (רע"פ 47/92 אבו-טיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד מו(1) 699; ורע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב - יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404). כן מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196). עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית" (רע"פ 6034/99 לימור כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נד(1) 438, 447). בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגה מפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכות הקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה" (ע"פ 377/87 קלקא נחום בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673, 680; רע"פ 6034/99 בעניין לימור כהן, לעיל). 9. בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד; כי ככלל אין מקום לעיכוב ביצוע הצווים, אף לא לשם קידום הליכי תכנון המצויים בראשיתם (רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נח(4) 385; רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (לא פורסם, , 5.9.07); ע"פ (י-ם) 30658/06 אוהרנסיאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (, ניתן ביום 8.5.07)); וכי יש "למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן" (ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2)625, 627). נתונים על תכניות המצויות בהכנה 10. כפי שציינתי בפסק-הדין בע"פ (י-ם) 40269/07 בעניין סרחאן (לעיל), התשתית הראייתית הרלבנטית הנדרשת בהוצאתו של צו הריסה מינהלי נקבעה בסעיף 238א(א) לחוק, המורה כי תנאי להוצאתו של צו הריסה הנו הגשת תצהירו של מהנדס, שהוסמך כדין, שבו יצוין, כי הבניין הוקם ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר; כי הקמת המבנה לא נסתיימה למעלה משישים יום לפני מועד הגשת התצהיר, וכי המבנה לא אוכלס למעלה מחודש לפני אותו מועד. בחוק ובפסיקה לא נדרש שתובא לפני יו"ר הוועדה המקומית תשתית ראייתית נוספת. על-כן, למרות שלעתים מובא לפני יו"ר הוועדה המקומית מידע נוסף, לרבות בעניין תכניות המתאר התקפות החלות על הנכס, אין בהימנעות מהבאת מידע תכנוני בדבר תכניות המצויות בהכנה כדי לפגום בהליך הוצאת הצו; ומכל מקום, לא ניתן לראות בכך משום פגם מהותי חמור היורד לשורשו של הצו ואשר הופכו לבטל מעיקרו. כן הוספתי וציינתי בפסק-הדין האמור, כי פתיחת הליכים לתיקון תכנית המתאר אינה מקימה אף עילה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק-הדין בע"פ (י-ם) 40269/07 לבית-המשפט העליון, נדחתה בהחלטה שניתנה ברע"פ 10992/07 סרחאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (, ניתנה ביום 13.1.08). כב' השופט א' א' לוי דחה את הבקשה לרשות ערעור, בציינו כי "עילות ההתערבות תחומות ומוגדרות היטב", וכי היעדר נתונים על תכניות מתאר המצויות בהכנה אינו מקים עילה לביטולו של צו הריסה מינהלי, ואף לא להארכת המועד לביצוע הצו, כאשר היתר הבניה אינו בהישג יד: "במקרה שבפנינו, אין חסרונם של הנתונים להם טען המבקש מקים איזו מבין העילות שבדין. ...אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרת הבנייה, כדי לייתר את הצורך בטיפול מיידי ומהיר בעבירת הבנייה שנעשתה - ולכך שמור צו ההריסה המינהלי, שאם לא כן, מרוקנים היינו מתוכן אמצעי זה, באשר כל עבריין היה מבקש למנוע את ההריסה בתואנה כי בכוחו לקבל לה היתר שלאחר מעשה. ומכל מקום, ודאי כי נכונים הדברים באשר להיתר בנייה שאינו בהישג יד, והשגתו תארך זמן רב, כמו בעניינו של המבקש" (פיסקה 6 להחלטה). מן הכלל אל הפרט 11. בהליך הוצאתו של צו ההריסה המינהלי הנדון לא נפל פגם המקים עילה לביטול הצו, או לעיכוב ביצועו. לפני המשיב הובאו כל הנתונים הנדרשים להוצאת צו הריסה מינהלי, לפי סעיף 238א לחוק. די היה בכך שהובא לידיעת המשיב שהמבנה, אשר בנייתו טרם הושלמה, הוקם ללא היתר כדין; ועובדה זו הייתה נכונה ומדוייקת, שכן המבנה הוקם באזור המיועד לשמש כשטח ציבורי פתוח על-פי תכנית המתאר התקפה עמ/9. כאמור, אין בסיס בדין לטענתו של המערער, לפיה היה חיוני להביא לפני המשיב, בטרם הוצאת הצו, את מכלול הנתונים התכנוניים הרלבנטיים, לרבות תכניות המצויות בשלבי תכנון בלבד. על-כן, העובדה שהמשיב לא היה מודע לבקשה שהוגשה לתיקון תכנית המתאר, אינה פוגמת בתוקפו של צו ההריסה המינהלי, ואינה מקימה עילה לביטולו. הכנתה של תכנית המתאר החדשה, שההליכים בה מצויים אך בראשיתם, אף אינה מקימה עילה לעיכוב ביצועו של הצו, שכן היתר בנייה אינו מצוי בהישג יד; מה גם, שב"כ המערער מאשר, כי עד לאישור התכנית, אם תאושר, יחלוף פרק זמן ממושך של כשנתיים לפחות. התוצאה 12. על-יסוד האמור לעיל, לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, לפיה נדחתה הבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי, כמו גם הבקשה החלופית לעיכוב ביצועו של הצו. אשר-על-כן, הערעור נדחה, ומניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי יחל ביום 22.2.09.בניהמבנה