קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן פסק דין הצהרתי להמציא אישור פטור ממס שבח / בקשה לחייב המצאת אישור פטור ממס שבח: 1. לפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו על המשיב 2 להמציא אישור פטור ממס שבח מקרקעין בנוגע לעסקת מכר שבוצעה בין המשיבה 1 למשיב 4. יצוין כי במסגרת הבקשה המקורית התבקשו סעדים גם במישור היחסים שבין המבקש לבין המשיב 4 בעניין תקפות עסקת המכר שבוצעה ביניהם, אך במהלך הדיון חזר בו המבקש מרכיב זה של הבקשה וצמצם אותה רק לעניין מס השבח (עמ' 3-4 לפרו'). 2. על פי המפורט בבקשה, ביום 29/3/99 מכרה משיבה 1 את זכויותיה בדירה הרשומה כחלקות 29 ו-30 בגוש 30028 והנמצאת ברח' וושינגטון 19 ירושלים (להלן - הדירה) למשיב 4. משיב 2 סרב להעניק למשיבה 1 פטור מתשלום מס השבח בגין מכירת הדירה מאחר שתוקף האישור שניתן לה כהקדש ציבורי פג, ומסיבה זו לא ניתן היה להעביר את הזכויות בדירה על שם המשיב 4. המשיב 4 מצדו מכר למבקש את זכויותיו בדירה לפי הסכם מיום 12/2/07. בניגוד לחוזה המכר, משיב 4 לא העביר את הזכויות בדירה על שמו של המבקש עד לעצם היום הזה. במסגרת הסכם המכר הנ"ל שנערך בין המבקש לבין המשיב 4 חתם האחרון על ייפוי כוח בלתי חוזר, המייפה את כוחם של מיופי הכוח להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקש. כאשר יונפק על ידי המשיב 2 אישור מס שבח בגין הדירה, כמבוקש בתובענה, יוכלו מיופי הכוח להעביר את הזכויות על שם המבקש תוך שייעשו שימוש בייפוי הכוח. 3. משיב 4 מתנגד לבקשה. לטענתו, הסכם המכר שנערך בינו לבין המבקש חסר תוקף מטעמים שונים. שאלה זו אינה מתאימה לבירור בדרך של המרצת פתיחה. מתן סעד הצהרתי לא יפתור את הסכסוך ויהיה צורך בהתדיינויות נוספות. לא ניתן לברר את טענות המבקש כלפי רשויות מס שבח מבלי שמכריעים קודם לכן בשאלת תוקפו של הסכם המכר, שכן מעמדו של המבקש נגזר מהתשובה שתינתן לשאלה זו. משיב 4 אינו מסכים שהמבקש יפעל בשמו כלפי רשויות המס. 4. גם המשיב 2 סבור כי דין התובענה להדחות על הסף. לטענתו, בגין מכירת הדירה חב משיב 1 במס שבח ושומה בגין עסקה זו יצאה עוד ביום 18/8/99, כאשר סכום מס השבח לא שולם עד עצם היום הזה. חוק מיסוי מקרקעין (שבח, רכישה, מכירה) התשכ"ג-1963 קובע הליכים ייחודיים להשגה וערעור אחר החלטה של רשויות המס בענייני מיסוי מקרקעין, ואין לאפשר למבקש לעקוף הליכים ייחודיים אלה בדרך של הגשת המרצת פתיחה לבית המשפט. אף אין כל יריבות בין המדינה לבין המבקש ושאלת זכאותו של המשיב 1 לפטור אמורה להתברר במסגרת ההליכים הייחודיים הנ"ל בין רשויות המס לבין המשיב 1. מכוחו של סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין מוסמכת המדינה לעכב רישום העסקה כאמצעי מנהלי לצורך גביית המס. 5. לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענותיהם הטרומיות של המשיבים ולהורות על מחיקת התובענה: ראשית, סעיפים 87-88 לחוק מיסוי מקרקעין כוללים מסלול ייחודי של הליכי השגה וערר על שומות שהוציאו רשויות המס. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מותווה בחוק מסלול בירור ייחודי, יש ללכת בדרך זו ואין לאפשר עקיפתו על ידי הגשת תובענה רגילה (ע"א 367/85 מדינת ישראל נ' קיטאי); שנית, משיב 4 כופר בתוקפם של הסכם המכר ושל זכויות המבקש על פיו, ומקובלת עלי עמדתו, כי עד שמאפשרים למבקש לפעול במישרין ובשמו שלו (של המבקש) כלפי רשויות מס שבח, יש להקדים ולהכריע בפלוגתא זו. אלא שבהקשר זה, ולמקרא טענותיו של המשיב 4, אין קושי להוסיף ולקבוע, כי הכרעה אגבית בשאלה תוקף הסכם המכר, אגב דיון בשאלת מס השבח, לא תסיים את הסכסוך ויהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים. כוחם המצטבר של השיקולים הנזכרים לעיל מוביל למסקנה, כי אין מקום להעניק למבקש סעד הצהרתי בעניין מס השבח (לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בעניין זה, ראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, בעמ' 562 ואילך). נראה שדרך המלך, שעל המבקש לנקוט בה, הנה הגשת תביעת אכיפה נגד המשיב 4, כאשר עם סיומה - אם יזכה בה - יוכל המבקש לבקש להתמנות ככונס נכסים לצורך העברת הזכויות על שמו, ובתוך כך לנקוט גם בהליכי השגה וערעור בקשר למס השבח. 6. התובענה נמחקת. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות. מיסיםמס שבחפטור ממס