גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס:

השופט ד"ר קובי ורדי:

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט חגי ברנר) מיום 1/7/07 בת.א 15119/03 , שדחה את תביעת המערערות להשבת המס ששולם ביתר בגין ממירי רעש, לאחר שקיבל את הסיווג שסווגו הממירים ע"י המערערות.

העובדות והמחלוקות

2. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת למעשה בשאלת יישומו של סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), וליתר דיוק, האם המערערות, שהינן יבואניות של ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, ובין היתר ייבאו מגברי תדרים וממירי רעש "גלגלו" את המס ששילמו ביתר על הקונים ואז אינן זכאיות להחזרו, או שמא לא "גלגלו" את המס ששולם ביתר על הקונים שאז הן זכאיות להחזרו.

פסק הדין של בית משפט קמא

3. כאמור, בשלב ראשון קיבל בית המשפט קמא את הסיווג שסיווגו המערערות את הממירים שייבאו לישראל בשנים 1997 - 2002, עליהן שילמו 12% מכס. דהיינו, לאור הסיווג הנכון של הממירים נקבע ע"י ביהמ"ש כי המערערות שילמו תשלום ביתר, בסך של כ-1 מליון ₪, וזהו הסכום שנתבע להשיבו. בנוסף קיבל בית המשפט את טענת המערערות לגבי הסיווג הנכון של מגברים שייבאו, וביטל את הודעות החיוב שהוצאו בגינן בשנת 2002 (בסך של כ-65,000 ש"ח).

4. בשלב השני, עבר בית המשפט לבחינת התקיימות תנאי סעיף 6 לחוק שלשונו:
"יתר יוחזר למי ששילמו, אם הוא ביקש את ההחזר תוך התקופה הקובעת, ולגבי יתר כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת "יתר", למעט לענין מס בולים - גם בתנאי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
(1) שהוא לא מכר את הטובין.
(2) שהוא מכר את הטובין אולם היתר לא נכלל במחיר שהקונה שילם".
"יתר" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ: "מס עקיף ששולם ביתר".

5. השאלה שעמדה על הפרק בשלב השני, לאחר שנקבע כי המערערות שילמו תשלום יתר בגין הממירים, הייתה האם הן זכאיות להשבת תשלומי היתר, שכן תשלום היתר לא נכלל במחיר ששילם מי שקנה מהן את הממירים - הלקוחות. דהיינו, האם המכס שהמערערות שילמו עבור הממירים "גולגל" ללקוחות שקנו אותם, אם לאו.
זאת, על מנת למנוע התעשרות שלא כדין של המערערות, אם אכן "גלגלו" את המס על לקוחותיהן.

6. בית המשפט קבע כי המערערות לא זכאיות להחזר המס ששולם ביתר בגין הממירים שכן לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח שתשלומי היתר לא "גולגלו" על הלקוחות.
זאת לאחר שחוות הדעת של רואה החשבון סיגלר, שהוגשה מטעם המערערות כראיה לכך שתשלומי היתר לא "גולגלו" על הלקוחות, לא התיימרה כלל לחוות דעה בשאלה האם המס ששולם ביתר אכן נכלל במחיר המכירה של הממירים אלא התמקדה אך ורק בשאלה מהו אחוז הרווח הגולמי והתפעולי ממכירתם של הממירים.
לא זו אף זו, רואה החשבון בדק באופן מדגמי בלבד את נתוני הקניות, המכירות ואחוזי הרווח הגולמי של הממירים בין השנים 1998 - 2002 כפי שפורטו בטבלה שצורפה לחוות הדעת שלא הוכנה ע"י רואה החשבון אלא הוצגה בפניו כמעשה עשוי ע"י מי מטעם המערערות.
כך גם בחקירתו אישר רואה החשבון של המערערות כי אינו יכול לקבוע דבר בשאלה, האם מס היתר נכלל במחיר המכירה של הממירים.
בית המשפט קמא קבע כי אפילו מנהל המערערות מר יניב, לא טען בתצהירו באופן פוזיטיבי כי המס ששולם ביתר לא נכלל במחיר המכירה של הממירים, ומדובר בסברה או מסקנה שלו מהעובדה שהמערערות סבלו מהפסד תפעולי בגין מכירת הממירים בשלוש מבין חמש השנים שנבדקו.

כן קבע בית המשפט כי המערערות לא הביאו כל ראיה בשאלה השנויה במחלוקת, כיצד תמחרו את מחיר המכירה של הממירים, למרות שניתן היה לעשות זאת בנקל, והדבר פועל לחובתן, כך שבסופו של דבר, המערערות לא עמדו בנטל הראייתי המוטל עליהן להוכיח את עובדת אי הגלגול ואת השיעור המדויק של המס שלא גולגל.

בית המשפט קבע, שניהול עסק באופן שמסב הפסדים לבעל עסק לא מלמד בהכרח כי המס לא נכלל במחיר המכירה, ואת ההפסד התפעולי במקרה דנן יצרה ההעמסה של הוצאות ההנהלה הכלליות על הרווח התפעולי.
זאת ועוד, מתוך הטבלאות עצמן עולה, כי למעט מקרים בודדים, כל סוגי הממירים בכל השנים הרלבנטיות נמכרו במחיר העולה על עלות הרכישה, כך שהמערערות הפיקו רווח גולמי, שהתמסמס ונעלם בחלק מן השנים לאחר העמסת הוצאות הנהלה וכלליות, כאשר בשנים 1998 ו-2001 אף נרשם רווח תפעולי ממכירת הממירים, גם לאחר העמסת הוצאות ההנהלה וכלליות.
מעבר לכך, המערערות לא הציגו ראיות בדבר סכומי המס ששולמו ביתר.

טענות הצדדים בערעור

7. עיקר טענתן של המערערות הינה ליישום שנעשה על ידי בית משפט קמא של ההלכות המשפטיות העוסקות בנטל הראיה המוטל עליהן לפי סעיף 6 לחוק, לענין אי "גלגול" המס על הלקוחות, כאשר לטענתן אין זה ראוי להטיל על היבואן נטל ראייתי בלתי סביר, היות ופרשנות דווקנית פוגעת בזכות הקניין שלו ודי בהוכחת רווח זעום על מנת לרמז על היעדר גלגול מס וכי בתנאי כלכלת שוק התחרות בין היבואנים מכתיבה את מחיר המוצר, כעולה מע"א (ת"א) 1723/06 ראפ בע"מ נ' מד"י - בית המכס אשדוד, ט.פ (12/5/08), להלן "פס"ד ראפ").
לטענתן, די היה באמור בחוות דעת רואה החשבון ממנה עלה כי אחוז הרווח התפעולי של המערערת היה שלילי או קטן מאוד בעוד אם היה מגולגל המס על הלקוחות אחוז הרווח התפעולי של המערערת, היה גדול יותר ובוודאי לא היה שלילי.
לטענתם, בית המשפט הציב "רף" גבוה מדי של דרישה ממי שצריך להוכיח "אי גלגול" בדורשו מרואה החשבון להעיד פוזיטיבית כי המס לא גולגל, שכן רואה החשבון לא עוסק בתמחור המוצר. לא זו אף זו, המומחה בדק כמחצית מן הטובין שבגינן שולמו המסים ולא מדובר לכן בבדיקה מדגמית.
זאת, כאשר בשנים הרלבנטיות התחרה במערערות לפחות יבואן אחד מעזה, אשר לא שילם מכס ביבוא הממירים, דבר אשר כפה על המערערת להוריד מחירים על מנת להתחרות בו. אם היו המערערות "מגלגלות" את המס על הלקוחות היו מפיקים רווח גולמי גדול יותר משהפיקו והפקת רווח גולמי כשלעצמו (זעום במקרה זה) לא מצביעה על גלגול מס, בניגוד לקביעת בית משפט קמא שנקט בפרשנות דווקנית ומחמירה מדי.

8. לטענת המשיבה, מדובר בסוגיה עובדתית מובהקת שנבחנה לעומק על ידי בית המשפט קמא, ששמע את העדויות, בחן את הראיות, התרשם מהעדים וקבע כי המערערות לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהן ואין מקום שערכאת הערעור תתערב בקביעות עובדתיות אלו, שלא נפל בהן כל פגם.
זאת, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו, ונסיבות התיק דנן שונות מפסק דין ראפ עליו מסתמכות המערערות. המשיבה סומכת ידיה על נימוקיו של בית משפט קמא, שלא ניתן ללמוד מחוות הדעת ומהנתונים המצורפים לה שהמס לא גולגל על הלקוחות, כאשר הוצגה רק תמונה חלקית של הנתונים, התברר כי המערערות רשמו רווחים נקיים (לאחר תשלומי מס) במרבית השנים שבהן מכרו ממירים, ורשמו רווחים גולמיים הגדלים משנה לשנה.
כך, כשלו גם המערערות בהוכחת נתח השוק בו הן אוחזות בהשוואה ליבואנים אחרים הפועלים בשוק המקומי, דהיינו, השוואת העלות של הרכישה והמכירה למכירות של מתחרים בשוק, כאשר המערערות לא הציגו כל נתון לגבי המשתנים המשפיעים על קביעת מחיר הטובין.
זאת ועוד, השוק העזתי (של היבואן המתחרה הנטען) לא יכול להיות בסיס להשוואה, שכן ההוצאות שם נמוכות יותר ויש הבדל בתשומות ובמשכורות של העובדים, כאשר לא הובאו כל נתונים של יבואנים בארץ לגבי השוואה בין המכירות של המערערות לעומת יבואנים אחרים.
דיון

9. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון החלטנו לדחות את הערעור.
מדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית המשפט ששמע את העדים, התרשם מהם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית, בחן את הראיות וקבע את ממצאיו העובדתיים לגבי אי הרמת נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע המוטל על המערערות, שלא עמדו בכך, תוך פירוט מדוע לא עמדו בכך גם בהתחשב בחוות הדעת שצירפו ולאור העדויות שנשמעו.
כידוע, בית המשפט של ערעור לא יתערב ככלל בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ובמקרה דנן לא התקיים פגם מהותי המצדיק את התקיימות החריג של הכלל הנ"ל.

המצב המשפטי בסוגיה

10. כידוע ההלכה המשפטית הינה כי התובע השבת מס ששולם ביתר צריך להוכיח כי מכר את הטובין אולם היתר לא נכלל במחיר שהקונה שילם, כנדרש בסעיף 6 (2) לחוק כפי שנקבע בע"א 6080/97 קמור רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ, פ"ד נז(5) 855, בעמוד 863 ע"י כבוד הנשיא ברק.
"אכן, הוכחה בדיעבד כי סכום מס גולגל אל כתפי הקונה - או שלא גולגל - אינה קלה, ומעוררת היא בעיות לא פשוטות, שכן קביעת מחיר של מוצר בתנאי שוק ותחרות, ומרכיב המס במחיר זה, תלויה במשתנים רבים... על רקע זה תיתכננה דעות שונות באשר להיתכנותה של מסקנה שלפיה בשוק מחירים תחרותי כל מס מגולגל רק באופן חלקי על הקונה, וחלקו האחר נספג על ידי המוכר, וממילא באשר ליכולת ההוכחה של אי-הגלגול על יסוד הוכחתה של מדיניות מחירים תחרותית…
זאת ועוד: גם אם ניתן לקבוע כי הוכחת תמחור בשוק תחרותי היא הוכחה כי חלק מן המס גולגל, ואילו חלקו האחר נספג על ידי הנישום, תלויה ועומדת השאלה אם ניתן להורות על השבה חלקית של אותו הסכום שלא גולגל בלבד, וכיצד יוכח שיעורו של סכום זה".

זאת ועוד, מעבר להוכחת עובדת אי גלגול המס, מוטל על המערערות גם הנטל הראייתי להוכיח את השיעור המדוייק של המס שלא גולגל ואת שיעור ההשבה, ונדרשת הוכחה בראיות (פס"ד קמור בעמוד 864).

11. תכלית הוראת סעיף 6 לחוק הינה ליצור הסדר אחיד ומקיף של השבת מסים עקיפים ששולמו ביתר, לרבות התנאים המהותיים להשבה מעין זו (פס"ד קמור בעמוד 862). "הגנת הגלגול" הינה ביטוי לעקרון הכללי של מניעת עשיית עושר ולא במשפט, כדי שנישום ששילם מס ביתר וגילגל אותו על לקוחותיו לא יזכה בנוסף להשבת היתר מן הרשות ויתעשר על חשבון הציבור (ע"א 180/99 מנהל מס קניה נגד טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נז(3) 625, להלן: "פס"ד טמפו").
12. אמנם, מדובר בנטל הוכחה קשה המוטל על כתפי מי שתובע השבת מס ששולם ביתר, שכן הוא צריך להוכיח עובדה שלילית כי תשלום היתר לא נכלל במחיר שלקוחותיו שילמו לו, ויש המבקרים הגנה זו המעוררת קשיים במישור הכלכלי המשפטי והערכי, שכן אי ההשבה גורמת להתעשרות ולא במשפט של רשויות המס, אך כפי שנקבע בענין טמפו המחוקק הכריע בכך באופן שקבע את סדר העדיפויות לגבי מי שיתעשר התעשרות כזו וקבע שאלו יהיו הרשויות, כאשר הפסיקה גם הקלה בנטל הנדרש מהתובע השבת מס ששולם ביתר.
כך בענין טמפו, סקר בית המשפט בהרחבה את הבסיס הנורמטיבי והרציונאל של סעיף 6 לחוק על מגרעותיו, לענין התעשרות המדינה במקרה של מניעת התעשרות הצד ששילם מס ביתר אך גלגל זאת על לקוחותיו, תוך העדפת טובת הציבור בסופו של דבר, כאשר לא ניתן להתעלם מלשונו הברורה של החוק, וגם אם הנטל המוטל על המבקש להוכיח את אי הגלגול הינו קל יותר, עדיין נדרשת הוכחה על אי גלגול המס וכן של שיעור המס שלא גולגל (ראו פס"ד קמור).

13. בענין ראפ קבע בית המשפט שיש להסתפק בחוות דעת המומחה החשבונאי שהתייחסה לרווחי התובע במכירת כלל מוצריו למול רווחי התובע בגין מכירת המוצר נשוא התביעה שהוכיחה נתח רווחים קטן באורח משמעותי ממכירת המוצר הנדון, לעומת הרווח שהיא מפיקה מכלל מוצריה, תוך מסקנת המומחים ששולם מס ביתר.
זאת בין היתר גם עקב העובדה שבענין ראפ הוכיחה התובעת שלא מכרה את מוצריה במחיר יקר ביחס למחיר בו מכרו המתחרים בשוק ששילמו מס נמוך בהרבה ושבתנאי התחרות בשוק לא יכלה התובעת להעלות מחירים. כל זאת כאשר בענין ראפ היה פירוט של תחשיב מחיר הקניה לרבות המס מול מחיר המכירה.
לאור זאת ולאור העובדה שיש לנקוט פרשנות שאינה דווקנית ואינה מחמירה כלפי היבואן, כדי לא לפגוע בזכות קניינו, קבע בית המשפט בענין ראפ שהתובעת עמדה בנטל ההוכחה לאי גלגול המס.
לטעמי, מדובר בענין ראפ ביישום עובדתי של הנסיבות ספציפית והראיות שהובאו בענין זה שהביאו למסקנת בית המשפט שבמקרה שם, הורם הנטל ע"י התובעת להוכחת אי הגלגול וזאת תוך הקלה בנטל הנדרש וזאת בהתאם לפסיקה הקיימת.

14. להבדיל מענין ראפ, במקרה נשוא הערעור שבפנינו לא עמדה המערערת בנטל הנדרש להוכחת אי הגלגול וזאת גם אם מדובר בנטל מקל. זאת לאור קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, שלא התעלם מההלכות המשפטיות שבאו לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון, בין היתר, בענין קמור וטמפו, ברם היישום העובדתי של עובדות המקרה על ההלכות המשפטיות הביא לתוצאה השונה.
יש להדגיש כי לא מדובר בחידוש הלכתי בענין ראפ שכן כבר בענין טמפו, לדוגמא, נקבע, כי יש להחיל את הגנת הגלגול בצמצום, ולהקל בנטל ההוכחה הנדרש מהתובע השבת מסים על פי סעיף 6 לחוק.

15. כך, במקרה אחר שנפסק כחודש לפני פס"ד ראפ (ע.א) (ת"א) שחורי תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס, (13/4/08) (להלן: "פס"ד שחורי"), קבע בית המשפט כי אמנם ההוכחה בדיעבד אינה קלה ופשוטה אך עדיין נדרשת הוכחה בראיות ואין די בתיאוריות כלכליות ולא מספקת חוות דעת תיאורטית, כאשר התקופה הארוכה של היבוא מוכיחה שהיבוא היה רווחי, כאשר לא הוכח במקרה זה אי גלגול של המס.

16. ואכן, ההכרעה הינה הכרעה עובדתית לפי נסיבות המקרה, כל תיק לגופו, לפי חומר הראיות המונח בפני בית המשפט ולא לפי תיאוריות כלכליות (דנ"א 4818/03 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל מס קניה, (25/8/03)).
הנה כי כן לא מדובר במחלוקת משפטית לגבי פרשנות סעיף 6 אלא ביישום הנ"ל על העובדות הספציפיות של המקרה, בהתחשב בראיות שהובאו בפני בית משפט קמא והתרשמותו מהן מהעדים.

יישום

17. במקרה שבפנינו, מהממצאים העובדתיים כפי שנקבעו ע"י בית משפט קמא עולה כי המערערות לא עמדו בנטל הראיה, גם אם מדובר בנטל מקל.
זאת, משחוות דעת רואה החשבון לא עסקה כלל בסוגיה האם המס ששולם ביתר נכלל במחיר המכירה של הממירים, תוך בדיקה מדגמית בלבד של נתוני הקניות, המכירות ואחוזי הרווח הגולמי של הממירים ולאחר שרואה החשבון העיד שאינו יכול לקבוע דבר בשאלה האם מס היתר נכלל במחיר המכירה של הממירים.
כך, למרות שמנהל המערערת העיד שמחירי המכירה נקבעו על פי הנהוג בשוק, תוך תחרות מתמדת עם יבואנים אחרים, הרי לא הובאו כל נתונים על ידי המערערת לגבי המתחרים בשוק הישראלי - היבואנים בארץ ונתוני מכירה שלהם והשוואה במחירים לעומת יבואנים אחרים שידוע שלא שילמו מס, ולא ניתן להשוות דווקא ליבואן בעזה שהוצאותיו והתשומות, והמשכורות לעובדים קטנות בהרבה.
כך גם, לא הובאו ראיות לגבי השאלה כיצד תומחר המחיר של הממירים כאשר הובהר גם שלמערערות היה למעשה רווח גולמי מהמכירות (שנעלם עקב העמסת הוצאות שתפחו משנה לשנה) ואף רווח תפעולי בחלק מהשנים, והעובדה שהמערערות המשיכו גם לייבא את הממירים במשך כ-5 שנים למרות המס ששילמו, כאשר לא הובאה כאמור תמונה מלאה של המכירות אלא של 5 מוצרים בלבד ועל סמך בדיקה מדגמית של רואה החשבון, תומכת אף היא במסקנת בית משפט קמא.
לכן, גם בהנחה שיש להקל בנטל המוטל על התובעת להוכחת אי גלגול המס, הרי בנסיבות העובדתיות הספציפיות של תיק זה, ובהתחשב בממצאים העובדתיים כפי שנפסקו על ידי בית משפט קמא, יישום ההלכות המשפטיות בנסיבות העובדתיות הספציפיות של המקרה מביא אכן לתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, ולפיכך דין הערעור להידחות.

הערה לסיום

18. בשולי פסק הדין אך לא בשולי הענין, אני סבור כי יש טעם לפגם בכך שהמדינה מתעשרת במקרה בו הנישום שילם מס ביתר ולא הוכיח אי גלגול, כך שהתעשרות המס שנגבתה שלא כדין נותרת בידי המדינה. גם אם מדובר "בברירת מחדל", בהתאם לנוסח הברור של החוק ועדיפה התעשרות המדינה הפועלת לטובת הציבור מן התעשרות התובע שגלגל מס של הלקוחות ויתעשר אם יקבל גם את השבת המס מהמדינה, עדיין, יש מקום לטעמי למצוא דרך שתבטיח באופן יותר קונקרטי את טובת הציבור והשבת הכספים לציבור ששילם את המחיר (ראו דיון נוסף טמפו) באמצעות אותם כספים שהמדינה התעשרה מהם, כדוגמת הקמת קרן אליה ייכנסו כספים אלו של תשלומי יתר ששולמו ולא הוחזרו עקב אי עמידה בנטל הוכחת סעיף 6 לחוק, ושימוש בכספי קרן זו למטרות ספציפיות לרווחת ציבור הצרכנים.

התוצאה

19. התוצאה הינה כי אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור.
בהתחשב באמור לעיל בפסה"ד, לא מצאתי מקום להורות על חיובן בהוצאות של המערערות.
הפיקדון הכספי שהפקידו המערערות יוחזר למערערות באמצעות בא כוחן.



ד"ר קובי ורדי, שופט



השופט י' שנלר, אב"ד:

אני מסכים ומצטרף לחוות דעתו של חברי כב' השופט דר' ק' ורדי, לרבות להערת הסיום.
אכן, התוצאה מביאה לאי נוחות. לית מאן דפליג שהמערערות שילמו תשלומי יתר, ולכאורה בסכומים משמעותיים. מדוע ייגרע חלקן – הכל בגין ההוראה, שחרף האמור, עליהן לעמוד בנטל הנוסף של ההוכחה "השלילית", לענין אי גלגול היתר על הצרכנים.
עם זאת, מעת שזאת מצוות המחוקק, חייבות היו המערערות, להציב תשתית עובדתית אשר ניתן היה להעזר בה להוכחת האמור. בכך לא עמדו המערערות, דומני כי ניתן היה לספק נתונים ותחשיבים, לרבות תוך השוואת הנדרש למתחרים אחרים, על מנת להוכיח הן את שיעור המס והן העדר גלגולו. כך תחשיב עלויות ספציפי למוצרים, כך מחירי המכירה וכך בהשוואה למחירים שאחרים מכרו את המוצרים. מכל מקום, מעת שמדובר בשאלה אם עמדו המערערות בנטל זה אם לאו, הרי ענין לערכאה דיונית לענות בו. משערכאה זו אמרה דברה, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור, ובמיוחד שלא נעלמה מבית משפט קמא, הפרשנות המשפטית הראויה.




י' שנלר, שופט-אב"ד

השופטת ר' לבהר שרון:

אני מסכימה ומצטרפת לחוות דעתו של חברי כב' השופט ד"ר קובי ורדי. אכן, אף כי התוצאה גורמת לתחושת אי נוחות מסויימת שכן נראה שהמערערות שילמו תשלומי יתר בסכומים לא מבוטלים, הרי כפי שציין חברי, הדבר נובע מהוראות החיקוק, ונסיבות הענין במקרה דנן שונות מפסק הדין בענין ראפ, שכן אין להתערב בקביעותיו של בימ"ש קמא שהמערערות לא עמדו בחובה לספק את הנתונים והתחשיבים להוכחת טענתן להעדר גלגול המס.


ר' לבהר שרון, שופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד"ר קובי ורדי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון