דחיית בקשה לפשיטת רגל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לפשיטת רגל:


עובדות המקרה
1. החייבים, אם ילידת 58' ובנה יליד 80', הגישו בקשה למתן צו לכינוס נכסיהם ולהכרזתם פושטי רגל בגין חובות מוצהרים על סך 594,645 ₪ לחייב ל- 16 נושים, ו- 493,000 ₪ לחייבת ל- 16 נושים. ביום 22.10.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייבים. על החייב הושת תשלום חודשי בסך של 600 ₪, ועל החייבת – סך של 300₪.
נגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב בסך כולל של 579,884 ₪, מתוכם נתבע סך של 84,864 ₪ ע"י מע"מ וסך של 3,456 ₪ ע"י המל"ל. נגד החייבת הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 384,208 ₪, מתוכם נתבע סך של 165,546 ₪ ע"י מע"מ.
נגד החייב נפתחו 13 תיקי הוצל"פ ונגד החייבת נפתחו 15 תיקי הוצל"פ. נערכו להם חקירות יכולת ותיקיהם אוחדו. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינם, אך החייבים ואיש מהנושים לא התייצבו לאסיפות אלה.

עו"ד יעקב זיסמן מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייבים.

2. בתצהיר התומך בבקשה פירטו החייבים את נסיבות הסתבכותם הכלכלית.
א. החייבים מייחסים את הסתבכותם הכלכלית לכישלון עיסקי, בגין קריסתה של מאפיה שנוהלה מאמצע שנות ה-90' עד שנת 01'. המאפיה היתה רשומה על שם החייבת, עקרת בית מאז ומתמיד, אך נוהלה על פי תצהירה על ידי בעלה (להלן: הבעל). רוב תיקי ההוצל"פ של החייבת פתוחים בגין שיקים שחוללו בחוסר פירעון, אשר חולקו על ידי בעלה לצורך הצלת העסק וכן לצורך מימון הוצאות ובנייה של ביתם. בשנת 01' קרס העסק בשל תחרות עסקית בכפר פרדיס. העסק נוהל בשיתוף עם קרוב משפחה, אשר טען להפסדים, ופירק את השותפות, כשהוא מותיר את כל החובות על כתפו של הבעל.
ב. בשנת 02' החליטו הבעל והחייב להקים עסק חדש בו ישמרו על מאגר הלקוחות בעסק הקודם. ואולם, המשפחה היתה נתונה בחובות לאחר שבשנת 99' רכשו הבעל והחייב מגרש בכפר פרדיס ממנהל מקרקעי ישראל ביחד עם שני שותפים, ובנו עליו בית. בניית הבית החלה בסוף שנת 00', הסתיימה בתחילת 03' וההוצאות הסתכמו במיליון ₪. כתוצאה מכך נאלץ הבעל למכור את כל הרכוש שהיה ברשותו, רכב, הדירה הישנה בה גרו, מגרש חקלאי וכן נטל הלוואות בשם כל בני המשפחה.

בנסיבות אלה, חיים החייבים בחוסר כל ובחוסר אונים. החייב הצהיר כי הוא עובד משנת 03' במפעל לאריזת עופות, לאחר שרשיונו נשלל למשך שנה וחצי, אך משך כל התקופה מוצאות נגדו פקודות מאסר, והוא אינו מסוגל לפרוע חובותיו. גם החייבת מסרה כי בעלה עובד כמחלק פיתות ומשתכר 4,500 ₪ לחודש, והיא אינה מסוגלת לפרוע חובותיה על אף פקודות המאסר שהוצאו נגדה.

3. בחוות דעת שהגיש הכנ"ר ביום 16.11.08, התנגד לבקשת החייבים להכריזם פושטי רגל, על יסוד דו"ח של המנהל המיוחד, אשר חקר את החייב ואת החייבת ואת נכסיהם, וחיווה דעתו ביום כי החייבים נהגו בחוסר תום לב הן עובר להליך הפש"ר והן במהלכו.

עמדתו לגבי החייבת.
א. החייבת לא שיתפה פעולה עם המנהל המיוחד ועם הכנ"ר - לא התייצבה לחקירה במשרדי המנהל המיוחד, לא התייצבה לאסיפות הנושים בעניינה, ולא הגישה ולו דו"ח אחד על הכנסותיה ועל הוצאותיה. הכנ"ר סבור כי התנהלותה זו של החייבת עולה לכדי חוסר תום לב בהליך פש"ר, ומונעת מהכנ"ר ומהמנהל המיוחד להתחקות אחר נסיבות הסתבכותה בחובותיה ואחר מצבה הכלכלי הנוכחי.

ב. כבר מעיון בתצהיר החייבת עולה כי לא יעלה בידה להוכיח כי הסתבכה בחובותיה בתום לב, משנתנה לבעלה לנהל עסק ע"י שימוש בשמה, מסרה שיקים שחוללו בהעדר פרעון ולא שילמה כספים לרשויות המס. על אף החובות הכבדים שיצרו, בד בבד עם קריסת העסק, מצאו החייבת ומשפחתה לנכון לבנות בית אשר עלותו הוערכה על ידה במיליון ₪, וכך הוסיפו ויצרו חובות לנושים נוספים.
בנוסף לכך, מעיון בתביעת החוב אשר הוגשה כנגד החייבת ע"י מע"מ, עולה כי החייבת ובעלה לא העבירו תקבולי מע"מ.

ג. נראה כי גם כיום ממשיכה החייבת להתנהל באופן אשר אינו מתיישב עם היקף חובותיה ועם דרישת תום הלב, משאינה עובדת לפרנסתה.

עמדת הכנ"ר לגבי החייב.
א. המנהל המיוחד אשר חקר את החייב סבר כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב, והסתירות הרבות שנמצאו בין גירסתו בתצהירו לבין גרסתו בחקירתו מטילות ספק ביחס לאמיתות דבריו הן בתצהיר והן בחקירה באשר לאופן הסתבכותו.

ב. כעולה מממצאי המנהל המיוחד, תצהירי החייב ואימו כמעט זהים, דבר המעלה חשד כי מדובר בחובות משפחתיים, וכי קיים קשר בין חובותיהם.
גם החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר, לא התייצב לאסיפות הנושים בעניינו, בחקירתו אצל המנהל המיוחד סירב להמציא פרטים מדוייקים מגובים באסמכתאות הרלוונטיות לגבי אופן הסתבכותו בחובותיו, והמשיך להמציא פרטים לקוניים ובלתי מספקים, כפי שעשה בתצהירו, לגבי אופן הסתבכותו בחובותיו. גם החייב לא המציא ולו דו"ח אחד על הכנסותיו ועל הוצאותיו, או אסמכתאות בדבר משלוח הודעות לנושיו על כי ניתן צו כינוס נגדו. הכנ"ר הודיע כי בהעדר אסמכתאות, עקב בעיות אמינות בגירסת החייב, לא ניתן להסתמך עליה.

ד. נוכח היקף הדיווידנד הנתבע משני החייבים בדין קדימה לא תצמח תועלת מניהול הליך הפש"ר לאיש מנושיהם האחרים.

לאור כל האמור לעיל, סבור הכנ"ר כי יש לדחות את בקשתם של שני החייבים להכריזם פושטי רגל.

4. בדיון שהתקיים ביום 6.11.08 לא התייצבה החייבת, החייב הודיע כי הוא מוותר על זכות הטיעון בע"פ ויגיב בכתב לחוות הדעת של הכנ"ר.

5. ביום 17.2.09 הגישו החייבים הצעת הסדר לנושיהם. החייבת הציעה לנושיה תשלום של 100% מהחובות בדין קדימה ודיווידנד בשיעור של 45% מחובותיה בדין רגיל, ללא בדיקתן של תביעות החוב, והחייב הציע 70,000 ₪ לכלל נושיו.

ביום 23.3.09 התקיימה אסיפת נושים, אך לא התקיים המניין החוקי המינימאלי הנדרש, והצעת החייבים לא עברה ברוב מניין וערך.
לפיכך, ביקש הכנ"ר ליתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק.

6. החייבים לא הגיבו לחוות הדעת של הכנ"ר, על אף שבית המשפט הבהיר להם יותר מפעם אחת כי בהעדר תגובה ייחשבו כמסכימים לאמור בחוות הדעת.
דיון
7. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:
 
"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...".

בבסיסם של הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות מרכזיות: האחת, שעניינה בהגנה על אינטרס הנושים, הינה כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך היעילה ביותר; והשנייה, אשר נועדה לשרת את אינטרסים של החייב, הנרדף בלשכות ההוצאה לפועל על ידי נושיו, עקב חובות שיצר בתום לב, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לפתוח דף חדש, תוך שמיטת חובותיו.
על התכליות העומדות בבסיסו של הליך פשיטת הרגל, עמד בית המשפט העליון בע"א 7113/06 אביגדר ג'נח נ' הכנ"ר (טרם פורסם, ניתן ביום 20.11.08):

"ד... הליכי פשיטת רגל.. מיועדים, כנודע, לשניים: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולתשלום החובות; "עם זאת, מיודעים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפרעון. חייב כזה, הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או חלקם, בתנאים או ללא תנאי"...
פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב, בפרשת גרינברג הנזכרת אכן התקבל ערעורו של חייב לעניין צו פשיטת רגל; דובר שם באי ניהולם של פנקסי חשבונות שלוש שנים טרם פשיטת הרגל, ונאמר כי אין בכך כדי להוות חוסר תום לב (עמ' 815), כנדרש על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; וראו לוין-גרוניס שם, סעיף 52 בעמ' 109. אך נאמר גם (עמ' 814), כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר". (שם, סעיף ד' לפסק הדין; וכן ראו ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר ואח', לא פורסם, ניתן ביום 22.1.07; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; כן ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).
 
הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

באשר להליכי פשיטת הרגל, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709).

לעניין תום הלב ומשמעותו בהליך פשיטת הרגל נקבע בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' הכנ"ר ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 9.8.09):

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו"...הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע". (שם, סעיף 27 לפסק הדין).

מן הכלל אל הפרט
8. לאחר שבחנתי את תצהירי החייבים, את סיכומי החקירה של המנהל המיוחד וחוות הדעת שהגיש הכנ"ר, לא שוכנעתי כי החייבים עמדו בנטל הרובץ עליהם להוכיח כי חובותיהם נוצרו בתום לב.

א. החייבת איפשרה לבעלה לעשות בחשבונה כבשלו, משכה שיקים על החלק, תוך הצגת מצג שווא כלפי נושיה כי מדובר בשיקים בני פירעון. כבר נקבע לא אחת כי מי שמעמיד את חשבונו לרשותו של אחר מבלי שתהיה לו כל בקרה ושליטה על מהות הפעולות המבוצעות בחשבון, לרבות על גובה השיקים הנמשכים ממנו, אינו יכול לטעון לאחר מכן כי החוב שנוצר בחשבון הבנק שלו, כתוצאה מהפעולות כאמור, נוצר בתום לב.

"בית המשפט מצא דופי וחוסר תום לב בפעולת החייב והחייבת כאחד, הראשון בכך שעשה שימוש בחשבון בת זוגו כעקיפה של האיסור על ניהול חשבון שלו, והחייבת מצידה בכך שהסכימה להעמיד את חשבון הבנק שלה לרשות בעלה אף שחשבונו הוגבל, ונתנה לו יד חופשית לפעול בו בלא הפרעה. על יסוד אלה, החליט בית המשפט שלא להעניק לחייבים את פרישת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל מחמת חוסר תום ליבם". (ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 2 לפסק הדין).

וכן:

"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו". (פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577; וכן ראו פש"ר (חי') 405/00 זאהי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 8101).

על החומרה שיש לייחס למשיכת שיקים ללא כיסוי עמד בית המשפט העליון ברע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח', תק-על 2004(4), 1886:

"... ככלל הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהיה מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם ולעיתים על צדדים שלישיים, והן במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה". (שם, עמ' 1888).

ב. החייב נטל הלוואות מבנקים, אשר לחלקן אין כל הסבר. שני החייבים ייחסו חלק מהסתבכותם לרכישת המגרש ולבניית הבית, שעלותו הסתכמה בכמיליון ₪, כל זאת שעה שהיו נתונים בחובות, על חשבון נושיהם ועל חשבון קופת הציבור.

"מי שחייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, אל יצור לעצמו התחייבויות חדשות... התנהגות אשר כזו, לבדה, יש בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה". (פש"ר (חי') 578/00 ביטון נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(4), 3032. הדברים נאמרו בקשר להתנהלות בהליכי פשיטת רגל, אך הם יפים גם לענייננו).

ג. מעיון בסיכום החקירה של המנהל המיוחד עולה כי החייב טען כי סגר את המאפיה בשנת 06', ולא הגיש דו"חות למע"מ מאחר שההכנסות היו נמוכות, כ-5,000- 6,000 ₪ לחודש בשלושת השנים האחרונות. בחקירתו טען כי חובו נובע מאי הגשת דו"חות, אך החייב הודה גם כי לא הוציא קבלות במשך כשלוש שנים עקב מחזור נמוך בעסק, וכי אנשי מע"מ אינם מאמינים לו. המנהל המיוחד מציין כי החייב לא המציא אסמכתאות כלשהן בנוגע לסגירת העסק, בטענו שאי אפשר לדווח על סגירה כאשר יש חוב.

לא למותר לציין כי דבריו של החייב בחקירה אינם מתיישבים עם גרסתו כי הוא עובד במפעל לאריזת עופות משנת 03'.

עוד התברר בחקירת החייב כי נהג לקחת מכשירי טלפון ניידים, ליצור חובות ולהחליף את החברה הסלולרית בחברה אחרת. החייב טען שהחזיר את המכשירים, אך לא המציא אסמכתאות לכך.

"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).
 
ד. גם התנהלות החייבים בהליך נגועה בחוסר תום לב ממשי.

המנהל המיוחד התרשם כי גירסת החייב מבולבלת, רצופת סתירות ואינה מתיישבת עם ראיות חיצוניות. החייבת כאמור כלל לא שיתפה פעולה, ונהנתה מהגנת הפקודה מבלי להחקר על ידי המנהל המיוחד, מבלי להתייצב באסיפות נושים, ושני החייבים גם יחד מצאו לנכון שלא להמציא דו"חות הכנסות והוצאות, ולא המציאו למנהל המיוחד אסמכתאות להן נתבקשו.

" בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

לא למותר לציין כי לא ברור המקור הכספי ממנו התכוונו החייבים לשלם את הסכום שהוצע להסדר הנושים, והחייבים מצאו לנכון לערפל את מקורותיהם הכספיים. עניין זה משמעותי עקב אי הגשת דו"חות הכנסות והוצאות, וחוסר אפשרותו של הכנ"ר להתחקות אחר נכסיהם.

תום ליבם של חייבים כולל גילוי מלא של אורחות חייהם, ובוודאי שהוא מחייב אמינות ויושר לב בגרסאותיהם של החייבים ביחס לכל הגורמים המעורבים בהליך הפש"ר.
גילוי לב מלא בהליך הפש"ר הכרחי על מנת שהכנ"ר יוכל לגבש עמדה אחראית לגבי תום ליבם של החייבים, והחייבים אינם רשאים לעשות דין לעצמם, ולהחליט איזה מידע הם מגלים ואילו נתונים הם מסתירים, לצרכיהם.

"אין המידע הנמסר לכנ"ר בחינת "תוכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה..." (ע"א 7113/06 הנ"ל, סעיף ד (3) לפסק הדין).

בענייננו, אין מדובר במחדל "טכני", אשר ניתן להקל בו ראש, אלא בהחלטה מודעת של החייבים שלא לפתוח בפני הכנ"ר את אורח החיים שהם מנהלים בהליך פשיטת הרגל, כל זאת כשהם יושבים לבטח בביתם רחב הידיים, אשר נבנה, לכאורה, מכספי הנושים.

יתר על כן, משבחרו החייבים שלא להגיב לאמור בחוות דעתו של הכנ"ר, על אף שהובהר להם יותר מפעם אחת כי בהעדר תגובה יחשבו כמסכימים לאמור בחוות הדעת, אין להם להלין אלא על עצמם.

9. נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייבים להכריזם פושט רגל.


 
הצווים לכינוס נכסי החייבים וההגבלות שהושתו עליהם מכוחם, לרבות הצווים לעיכוב יציאתם של החייבים מן הארץ יבוטלו ביום 10/9/09, כדי לאפשר לנושיהם לפעול נגדם בהליכי הוצאה לפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון