קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי שירות במסעדה תביעה ייצוגית: 1. המבקש הגיש נגד המשיבה תביעה, ובקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית. הצדדים הגיעו להסכם פשרה שהם מבקשים שיינתן לו תוקף של פסק דין. טענות הצדדים 2. המבקש טען בתביעה כי המשיבה, המנהלת מסעדה, הוסיפה לחשבונות של לקוחותיה סכום של 12% מעבר למחירים הנקובים בתפריט, כדמי שירות. לטענת המבקש, רוב הלקוחות לא היו מודעים לכך שהמשיבה גובה סכומי כסף נוספים מעבר למחירים בתפריט, ולכן רוב הצרכנים הוסיפו סכום נוסף של כ-10% לחשבונם (שכאמור כלל כבר דמי שירות) כדמי שירות. המבקש טען גם כי המשיבה הפרה את חובתה מכוח ס' 17ב' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 הקובע חובה להציג "מחיר כולל" של טובין. הוא טען גם כי המשיבה היתה צריכה לגלות ללקוח כי הוא יכול לוותר על תשלום דמי השירות. 3. המשיבה טענה כי היא אינה מטעה את הלקוחות, שכן היא ציינה על גבי התפריט במפורש כי למחיר יתווסף סכום של 12% בגין השירות. עוד נטען כי בפועל, כאשר לקוחות בקשו שלא להוסיף תשר לחשבון, היה סכום השירות נגרע מהחשבון שלהם. המשיבה כפרה בכך שהיא הטעתה את הלקוחות, כפרה בכך שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, וכן כפרה בכך שלמבקש או לשאר חברי הקבוצה נגרם נזק, או כי קיים קשר סיבתי בין נזק כזה לבין התנהלותה של המשיבה. הסכם הפשרה 4. לאחר הגשת התביעה והבקשה, התנהל משא ומתן בין המבקש לבין המשיבה, שבסופו הם הגיעו להסכם פשרה, שהעתק ממנו הוגש לתיק בית המשפט. עיקריו של הסכם הפשרה הם כי לקוחות של המסעדה שהוגדרו כ"לקוחות זכאים", יהיו זכאים לקבל שוברי הנחה בשיעור של 12% לארוחה זוגית כלשהי אצל המשיבה. "לקוחות זכאים" יצטרכו לחתום על תצהיר על פיו הם אכלו במסעדה לפחות פעם אחת בתקופה בין שנת 2002 לשנת 2008, שילמו עבור הארוחה, והוסיפו דמי שירות של 12% בנוסף למחירי המנות בתפריט, למרות שהתכוונו לשלם דמי שירות באופן שונה, או ששילמו עבור חשבון הארוחה ולא הבינו כי הסכום שהם נדרשו לשלם כלל תוספת של דמי שירות בשיעור של 12%. עוד הוסכם בהסכם הפשרה, כי החל במועד הקובע (יום 1.1.09), תחדל המשיבה להוסיף לחשבונות שיוגשו ללקוחותיה דמי שירות ששיעורם נקבע על ידי המשיבה בנוסף למחירים הנקובים בתפריט. האם יש לאשר את הסכם הפשרה? 5. בישיבת יום 19.1.09, הוגש הסכם הפשרה לבית המשפט. בהחלטה מאותו יום קבעתי כי אין מקום לסלק את הפשרה על הסף, וכי אין מקום למינוי בודק באותו שלב. בהמשך להחלטה מאותו מועד, ובהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו -2006, פורסמה הודעה על הסכם הפשרה בעיתון יומי בשפה העברית, וכן נשלחה הודעה על הסכם הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. לאחר פרסום ההודעה בעיתון, לא הוגשה כל התנגדות להסכם הפשרה. נציגת היועץ המשפטי לממשלה הודיעה ביום 18.3.09 כי היא מותירה את ההחלטה בדבר אישור הסכם הפשרה לשיקול דעתו של בית המשפט. הצדדים בקשו לכן כי בית המשפט יאשר את הסכם הפשרה. אני סבורה כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה. 6. בהתאם להוראת ס' 19 לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט לאשר הסדר פשרה אם מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר. אם הבקשה לאישור הסדר הפשרה מוגשת לפני שאושרה התביעה כתביעה ייצוגית, על בית המשפט לאשר את ההסדר אם קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכול חברי הקבוצה, ואם סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. 7. כפי שתואר לעיל, הבעיה שהועלתה במסגרת התביעה והבקשה, נבעה מהעובדה שהמשיבה צירפה לחשבונות לקוחותיה דמי שירות, מעבר למחירי המנות בתפריט. אף שענין זה צוין בתפריט, טען המבקש כי יש באופן ההתנהלות הזו כדי להטעות את הלקוחות, שעלולים לשלם דמי שירות מעבר לסכום שננקב בחשבון הסופי שלהם, משום שלא הבחינו בכך כי המשיבה גבתה מהם כבר דמי שירות. 8. ככל שמדובר בעתיד, בעיה זו נפתרה במלואה במסגרת הסכם הפשרה, שכן הוסכם שמיום 1.1.09, תחדל המשיבה להוסיף לחשבונות את דמי השירות במחיר מעבר לזה הנקוב בתפריט. 9. השאלה היא האם יש לאשר את הסכם הפשרה ככל שמדובר בקבוצת הלקוחות שנפגעו על פי טענת המבקש בעבר. כדי לקבל החלטה בהקשר זה יש לבחון מספר עניינים ובין היתר את סיכויי התביעה, את גודל הקבוצה, את הקושי באיתור חברי הקבוצה, ואת הסעד שמקבלים חברי הקבוצה במסגרת הסכם הפשרה. סיכויי התביעה 10. ככול שהדבר נוגע לסיכויי התביעה, הרי מדובר בתביעה שהסיכויים שהיתה מתקבלת אינם גבוהים, לאור החומר שהובא בפני. לצורך קבלת התביעה היה על המבקש להוכיח כי קיימת קבוצה של לקוחות של המסעדה המשיבה, שלא הבחינה בעובדה שדמי השירות גולמו בחשבון, למרות שענין זה צוין בתפריט, וכי חברי הקבוצה הזו הוסיפו לכן לחשבון דמי שירות נוספים מעבר לסכום שנגבה מהם על ידי המשיבה. בהעדר הוכחה של רכיב זה, לא ניתן היה לקבוע כי נגרם נזק לקבוצת התובעים הפוטנציאליים. המסקנה בהעדר הוכחה כזו היתה כי קבוצת התובעים הפוטנציאליים אכן הבחינה כי המסעדה גבתה מהם כבר דמי שירות במסגרת החשבון, ולא הוסיפה דמי שירות נוספים. מכאן, שלקוחות שעשו כן, כלומר לקוחות שהוסיפו דמי שירות מעבר ל-12% - עשו זאת תוך מודעות לכך שנגבו מהם כבר דמי שירות בשיעור של 12%, ומאחר שרצו להותיר דמי שירות גבוהים יותר. הסיכוי שהמבקש לא היה מצליח להוכיח את רכיב ההטעיה והקשר הסיבתי בינה לבין הנזק הנטען, איננו סיכוי מבוטל. 11. כן היה מקום לבחון את השאלה האם דמי השירות הם רכיב ש"ניתן היה לוותר עליו" במסגרת העיסקה - כלשונו של ס' 17ב לחוק הגנת הצרכן, כאשר במקרה כזה, לטענת המשיבה, לא מתקיימת הפרה של סעיף 17ב הנ"ל. גם ענין זה אינו נקי מספקות, לאור גרסתה העובדתית של המשיבה בהקשר זה, שבשלב זה לא הופרכה. לכן, ניתן לקבוע כאמור כי מדובר בתביעה שהסיכויים כי היא היתה מתקבלת אינם ודאיים. 12. כמו כן ,לצורך הוכחת נזק, היה על המבקש להראות כי לולא היו דמי השירות נכללים בחשבון, לא הלקוח היה משלם את דמי השירות. הנזק לקבוצה יכול לעמוד על ההפרש בין הסכום של 12% שנגבה על ידי המשיבה, לבין הסכום שלטענת המבקש היה משולם על ידי קבוצת התובעים כדמי שירות לולא היתה המשיבה גובה אותו במסגרת החשבון. הסעד אותו מקבלים חברי הקבוצה 13. באשר לסעד אותו מקבלת הקבוצה - הרי מחד גיסא, ניתן לציין כי כל לקוח שהוא תובע פוטנציאלי בקבוצה, מקבל פיצוי בשווי דומה לנזק שנגרם לו (קרי הנחה בשיעור של 12% בחשבון בארוחה עתידית במסעדה). אכן, פיצוי זה כרוך בקושי מסוים עבור הלקוח - כדי לזכות בו, עליו לחתום על תצהיר בפני עורך דין. בנוסף, הפיצוי הוא חד פעמי לזוג - ולא ניתן לקבל פיצוי בגין ארוחות נוספות. 14. מעבר לכך, בהערכת הסעד לחברי הקבוצה, יש להביא בחשבון את העובדה כי לא מדובר בתשלום כסף על ידי המסעדה, אלא בהנחה בארוחה עתידית. מובן כי פשרה מסוג זה נוחה למשיבה - משום שהיא איננה נדרשת להוציא כסף ממשי מכיסה. זאת ועוד, כדי לזכות בפיצוי, נדרש הלקוח לסעוד שוב במסעדה, לשלם עבור ארוחה - ורק אז לקבל את ההנחה בשיעור עליו הוסכם. פשרות מסוג זה עשויות להיות בעייתיות, ובמקרים מתאימים יש לבחון את השאלה האם פשרה כזו (המכונה לעיתים "פשרת קופונים") היא פשרה אמיתית, או שמא מדובר בהנחה שהמסעדה היתה נותנת ממילא ללקוחותיה. בנסיבות מתאימות יש לברר האם מדובר בפשרה שיש בה כדי לגרום למשיבה תועלת פרסומית ושיווקית, שמועילה לה ולא גורמת לה כל נזק או חסרון כיס. 15. יחד עם זאת, במקרה דנן לא מצאתי לנכון לבחון ענין זה באמצעות מינוי בודק מטעם בית המשפט. הטעם לכך הוא משום שמינוי בודק כרוך בעלות כספית לא מבוטלת. המבקש העריך את סכום התביעה בכ- 5 מיליון ₪. אולם, הערכה זו לקחה בחשבון כי כל לקוחות המסעדה הוטעו, וכי כולם שילמו דמי שירות בשיעור של 12% מעבר לחשבון שנמסר להם בסיום הארוחה. ענין זה לא הוכח, ולצורכי הפשרה אני סבורה כי יש להעריך את סכום התביעה בסכום נמוך הרבה יותר - משום שחלק מהלקוחות לא הוטעו. לכן, אני סבורה כי בתביעה בסכום כזה, לא נדרש בהכרח מינוי בודק לצורך הערכת הפשרה. חיוב מינוי בודק במסגרת הסכמי פשרה בסכומים נמוכים יחסית, עלול להכשיל את האפשרות להשגת פשרות יעילות. בנוסף, עלות הבודק עלולה להיגרע מהסכום לו זכאית הקבוצה במסגרת הפשרה. 16. אני סבורה כי כאשר מדובר בתביעות ייצוגיות שהסכומים הנתבעים בהן הם נמוכים, וכאשר מדובר בתביעות שבמסגרתן בית המשפט מעריך את סיכויי התביעה כסיכויים לא גבוהים במיוחד, ניתן לוותר על מינויו של בודק - בשל העלות הכלכלית הכרוכה בכך. במקרים כאלה, די אם הערכת הסיכויים וההערכה של הסכם הפשרה על הסעדים המוצעים בו, תעשה על ידי בית המשפט. מובן כי אין לקבוע מסמרות בהקשר זה, ויש לבחון כל הסכם פשרה בהתאם למכלול נסיבותיו. 17. במקרה דנן יש לציין גם כי לאחר פרסום הסכם הפשרה, לא התנגד לו אף אחד מהתובעים בקבוצה, וכי גם היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לפשרה, למרות המבנה שלה כפי שפורט לעיל. 18. יש לציין ביחס להסכם הפשרה המוצע, כי כעולה מהאמור בס' 2.6 לתשובת המשיבה לבקשה, חלק ניכר מלקוחות המשיבה הם לקוחות קבועים או חוזרים (ור' גם דבריו של ב"כ המשיבה בפרוטוקול 10.7.08, עמ' 1 שורות 4-5). ככל שהדבר נוגע ללקוחות כאלה, ההנחה היא כי הם היו חוזרים לאכול במסעדה ממילא. ביחס אליהם, יש משמעות ממשית לפשרה, שכן הם יוכלו ליהנות מארוחה אותה היו ממילא אוכלים, בהנחה של 12% מהמחיר אותו הם היו אמורים לשלם. 19. זאת ועוד - יש לבחון את האפשרות לפיה הצדדים היו מבקשים להגיע להסדר פשרה שונה, לפיו המשיבה תחויב בתשלום סכום כסף לחברי הקבוצה שניזוקו בעבר, בשיעור הנזק שנגרם להם (או זיכוי בשיעור זה). הסדר כזה - הגם שאינו בלתי אפשרי, הוא בעייתי מאוד במקרה דנן. זאת, משום שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא שמרו את הקבלות במסגרתן הם שילמו למשיבה עבור הארוחה או הארוחות שאכלו בה. אף לו היו קבלות כאלה נשמרות, היה קושי בקביעה מי מחברי הקבוצה הוטעה, ושילם סכום גבוה יותר כדמי שירות, רק משום שלא הבחין כי דמי השירות נגבים במסגרת החשבון עצמו. 20. לכן, לאור הקושי הזה, ההסדר החלופי המזכה את כל חברי הקבוצה בהנחה - רק כנגד תצהיר חתום (ללא אפשרות בדיקה של האמור בו), כאשר ההנחה היא בשיעור של 12% ממחיר הארוחה (ללא קשר למחיר הארוחה הקודמת בה הוטעה חבר הקבוצה, לעומת מחיר הארוחה הנוכחית), הוא הסדר סביר, שיש מקום לאשרו. 21. סיכומה של נקודה זו, אני סבורה שכאשר מביאים בחשבון את כל ההיבטים הרלוונטיים של הסכם פשרה המוצע, יש לאשרו כמבוקש בו. אישור ההסכם מותנה בכך שהצדדים יגישו תוך 30 יום לתיק בית המשפט העתק של הודעה שפורסמה בעיתון בהתאם לס' 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר בה יצוין במפורש תוכנו של הסכם הפשרה ובכלל זה הזכויות המוקנות ל"לקוחות הזכאים", "תקופת הזכאות" ו"תקופת המימוש" כפי שהם מוגדרים בהסכם הפשרה. תקופת הזכאות תחל לכול המאוחר תוך 30 יום מיום פרסום המודעה בעיתון. גמול לתובע ושכר טרחת עורכי דין 22. לאחר שיוגש העתק של המודעה - יהיו המבקש ובא כוחו זכאים לגמול ולשכר טרחה. במסגרת הסדר הפשרה המוצע, המליצו הצדדים כי ייפסק שכר טרחת עורכי דין לפיצוי למבקש בסכום כולל של 105,000 ₪ + מע"מ. 23. כדי להכריע בשאלת גובה הגמול ושכר הטרחה, יש להביא בחשבון מספר עניינים - ראשית, כפי שציינתי לעיל, מדובר בתביעה שלו היתה מתקבלת, הסכום שהיה נפסק במסגרתה היה עומד להערכתי על סך סכום נמוך משמעותית מהסכום שנתבע. יש להביא בחשבון בהקשר זה גם את סיכויי התביעה, ואת הסעד שהתקבל עבור חברי הקבוצה במסגרת הסכם הפשרה. יש להביא בחשבון כי סעד זה התקבל כתוצאה מהגשת הבקשה והתביעה, וכתוצאה מהסכם הפשרה. יש להביא בחשבון את ההשקעה של המבקש ושל בא כוחו במסגרת התביעה - אין מדובר בתביעה בתחום מסובך, שהצריכה עבודה בכמות רבה באופן יוצא דופן. במסגרת ההליך, היה על ב"כ המבקש להגיש תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית, וכן תשובה לתגובת המשיבה לבקשה. במסגרת התובענה התקיימו 4 ישיבות בית משפט. 24. לאור כל האמור, אני סבורה כי יש לפסוק לזכות המבקש גמול בשיעור של 25,000 ₪, וכן שכר טרחת עורכי דין לב"כ המבקש בשיעור של 50,000 ₪ + מע"מ. הסכומים הללו ישולמו כאמור לאחר שיוצג העתק של הפרסום בעיתונות. העתק פסק הדין יישלח למנהל בתי המשפט בצירוף הסדר הפשרה שאושר. תביעה ייצוגית