הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח / שיהוי בהודעה על ביטול חוזה:

תובענה, על דרך של המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי המשיב הפר, הפרה יסודית, הסכם מכר שנחתם בינו לבין המבקשת ביום 13.3.03 וכי ההסכם בוטל כדין בהודעת ביטול מיום 7.4.09 ולחילופין הקובע, כי ההסכם בטל עקב פגמים רבים שנפלו בכריתתו ובכלל זה טעות, הטעייה, עושק וכפייה.

העובדות הצריכות לעניין



המבקשת, ילידת שנת 1919, היתה במועד הרלוונטי לתובענה בעלת 16/128 (10/128 +3/64) חלקים במקרקעין הידועים כגוש 6928 חלקה 32 המהווים שטח של 181 מ"ר במושע. על המקרקעין הללו קיים בית בן 3.5 חדרים וחצר, בו מתגוררת המבקשת.




למבקשת שלושה ילדים בגירים. במועד הרלוונטי לתובענה התגורר אחד מהם (מנשה), בחדר שנבנה על ידו בנפרד מהבית ונמצא בצד המערבי של המקרקעין.





אותו בן היה מצוי בחובות כבדים לשוק האפור ולפיכך פנה אל הנתבע והציע, כי אמו (המבקשת) תמכור לו את הזכויות באותו חדר תמורת סך של 10,000$.

המבקשת הסכימה לסייע לבנה על ידי מכירת אותו חדר והמשיב הסכים לרכוש אותו בסכום האמור.



ביום 10.3.03 חתמה המבקשת עם המשיב על זכרון דברים במסגרתו מכרה לנתבע דירת חדר אחד על המקרקעין בשטח של 10 מ"ר המהווה 3/64 מהחלקה תמורת ס"ך של 10,000$ (זכרון הדברים צורף כנספח ג' לתובענה).




בהתאם, ובהמשך לחתימת זיכרון הדברים, חתמה המבקשת עם המשיב, ביום 13.3.03, על הסכם מכר בו העבירה לו 3/64 חלקים מהמקרקעין וזכויות שימוש יחודיות בחדר ששימש את הבן תמורת הסכום המוסכם של 10,000$ (להלן: "ההסכם". צורף כנספח ה' לתובענה). ההסכם נערך במשרדה של עו"ד פזית סדן, שייצגה לצורך ההסכם הן את המבקשת והן את המשיב (ס' 16 להסכם). מייד לאחר חתימת ההסכם דיווחה עו"ד סדן על העסקה לשלטונות מס שבח מקרקעין (טופס הדיווח צורף כנספח ד' לתובענה).




הגם שעל-פי ההסכם התחייב המשיב (הקונה) בתשלום מס השבח בגין העסקה, זה לא שולם על ידו במשך שנים ארוכות וכתוצאה מכך הוטלו על המקרקעין עיקולים (ברישום) מטעם רשות המיסים בשנים 2004, 2006 ו-2008.




לאחר קבלת הודעות התשלום מרשויות המס פנתה המבקשת, באמצעות בנה מנשה, לעו"ד סדן על מנת שתטפל בנושא וזו האחרונה שלחה לנתבע ביום 20.7.06 מכתב בו היא מודיעה לו שעליו לשלם את החוב למס שבח ללא דיחוי על מנת לסיים את העסקה (המכתב צורף כנספח ח' לתובענה).




משלא שילם המשיב את החוב למס שבח, גם לאחר המכתב, פנתה המבקשת, ביום 7.4.09, באמצעות בא כוחה הנוכחי, במכתב המופנה לעו"ד סדן, ובו נתנה הודעת ביטול להסכם עקב אי תשלום מס השבח על ידו, חובה שהוטלה עליו מכוח ההסכם והפרתה הוגדרה בהסכם כהפרה יסודית (סעיפים 7 +14.5 להסכם). הודעת הביטול צורפה כנספח י' לתובענה.




ביום 26.5.09, לאחר פתיחת ההליך עסקינן, שילם המשיב את מס השבח שחויב בתשלומו בגין העסקה (קבלה צורפה כנספח ג' לתצהיר התשובה).


גדר המחלוקת



בתום ישיבת ההוכחות, ביום 13.9.09, הודיע ב"כ המבקשת, כי הוא חוזר בו מטענותיו (החלופיות) לפיהן ההסכם בטל עקב פגמים שנפלו בכריתתו (טעות, הטעייה, עושק וכפייה), וכי הטענה היחידה שנותרה להכרעה היא אם באי תשלום מס השבח במועד הופר ההסכם הפרה יסודית על ידי המשיב ובוטל כדין בהודעת הביטול מיום 7.4.09.


ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, בצורה עניינית, ואלו נרשמו בפרוטוקול הדיון.



הגנת המשיב בתשובתו, בהקשר זה, הינה, כי ההסכם לא נקב במועד לקיום החיוב של תשלום מס השבח (סעיף 1ג' לתשובת המשיב); המבקשת ובנה מנשה הם שפנו אל המשיב בבקשה, כי ידחה את תשלום מס השבח וזאת לצורך עסקה נוספת של רכישת חלק אחר בחלקת המקרקעין שבבעלות המבקשת (עסקה שיצאה אכן אל הפועל) וכן, כי הודעת הביטול שנשלחה אל המשיב רק ביום 7.4.09 אינה הודעת ביטול כדין היות ונשלחה באיחור של שנים לאחר שהמבקשת ידעה על ההפרה (ס' 1 לתגובת המשיב ודברי בא כוחו בסיכומיו בעמ' 10 לפרוט').


דיון



אין מחלוקת, כי חובתו של המשיב בתשלום מס השבח, לה מעולם לא התכחש, נקבעה בהסכם כחובה שהפרתה מהווה הפרה יסודית (ס' 7.2 להסכם בצירוף סעיף 14.5 להסכם). אין גם מחלוקת, כי ההסכם לא קבע את המועד לקיום החיוב האמור (ר' האמור בס' 7.2 להסכם) אלא רק קבע, בסעיף אחר, כי איחור של למעלה מ-30 ימים בתשלומים על פי ההסכם ו/או בביצוע תנאי ההסכם מהווה הפרה יסודית (ס' 14.3 להסכם).




מאחר ואין בהסכם הוראה מפורשת לעניין מועד ביצוע תשלום מס השבח יש להידרש לסעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים") הקובע: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש".


משכו של הזמן הסביר ייבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה, על יסוד הראיות שבפני בית המשפט ולפי הקשרו של העניין (ראו ע"א 192/80 מיכאל גדנסקי נ' "מוגשם" חברה למפעלי בניין בע"מ פ"ד לו (3) 533, בעמ' 538; ע"א 611/80 ציון צדקה ואח' נ' שמעון בן ארצי הכהן פ"ד לז (4) 313 בעמ' 318; ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ ' הוך פ"ד לז (3) 393; ע"א 431/82 נוריאל חסיד נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ פ"ד לט (4) 451; ע"א 1901/91 מראות יפו העתיקה בע"מ נ' חברת חלקה 51 בגוש 7060 בע"מ .

משלא נקבע בהסכם מועד לתשלום מס שבח על-ידי המשיב יש ללמוד על משך הזמן הסביר לביצוע החיוב, מנסיבות המקרה שלפנינו.



המסקנה העולה מן העדויות והראיות הינה, כי בין הצדדים היתה הסכמה לפיה המשיב יעכב את תשלום מס השבח וישלמו רק במועד מאוחר יותר, ולא מייד עם עשיית העסקה נשוא ההסכם.


בתצהיר התמיכה לתשובתו הבהיר המשיב, כי לא שילם את מס השבח במועד לבקשת בנה של המבקשת, מנשה, והדבר נעשה בהסכמתה ובידיעתה של המבקשת. המשיב הסביר, כי עיכב את תשלום מס השבח מאחר והיה זקוק לכסף על מנת לעשות עסקה שנייה עם המבקשת של רכישת מחצית מיתרת החלקה שנותרה לה לאחר העסקה הראשונה. עסקה זו נעשתה גם כן ביוזמת הבן מנשה, לאחר שהמבקשת עמדה בפני סגירת העסקה עם אדם אחר, בו לא רצה הבן. וכך מובאים הדברים בתצהיר התשובה של המשיב (ס' 10):

"...כחודש לאחר החוזה האמור (ההסכם ש.ש.), שוב פנה אלי מנשה וביקש שארכוש גם מחצית ממה שנשאר למבקשת בנכס האמור. סרבתי, כי לא היה לי כסף. ואז הם מכרו את המחצית הזאת לאדם אחר. הוא שילם להם 10,000 דולר (מתוך 30,000 דולר) אך משום מה עיסקה זו לא הושלמה. ואזי שוב מנשה פנה אלי, והתחנן שאני אכנס לעיסקה הזאת, וש"אציל" אותו מאותו קונה אחר. כשאמרתי למנשה שאין לי די כספים וכי אני צריך גם לשלם על החוזה ממרץ (ההסכם ש.ש.), אמר לי מנשה, בנוכחות המבקשת, שאדחה את תשלום מס השבח, כי לא יקרה שום דבר. כך, איפוא, במקום לשלם את מס השבח, נכנסתי לעיסקה נוספת, ביחד עם חבר בשם אלישע בן-ניסן, ורכשנו מחצית משאר החלקה של המבקשת (10/28) וכן חזקה ושימוש בדירת 2 החדרים שבה התגורר מנשה."

המשיב נחקר על עדותו זו על ידי בא כוח המבקשת בישיבת יום 13.9.09 ועדותו לא נסתרה (ר' עמ' 7 לפרוט'). מצאתי את עדותו של המשיב בעניין זה מהימנה ונסמכת היטב בראיות חיצוניות - עצם העובדה שאכן נערכה עסקה נוספת עם המבקשת חודשיים לאחר מכן לרכישת מחצית משאר החלקה כמו גם העובדה שלצורך עריכת העסקה הנוספת נאלץ המשיב להיעזר בשותף (הסכם בגין עסקה זו צורף כנספח א' לתגובת המשיב וכן ב"כ הצדדים הסכימו, כי אכן נערכה העסקה הנוספת בעמ' 2 לפרוט') וכן עדות בנה של המבקשת בחקירתו, כי היו "מסובכים ותחת לחץ" וחיפש קונה למחצית משאר החלקה לאחר העסקה הראשונה (עמ' 4 ש' 13-14 לפרוט'). מצאתי את עדותו של המשיב עדיפה על פני עדויות התביעה בהקשר זה (המבקשת בחקירתה בביהמ"ש העידה, ככל הנראה מפאת שיכחה, כי לא ערכה עסקה נוספת עם המשיב. בנה מנשה שהעיד מטעמה לא הכחיש את עריכת העסקה הנוספת או, כי ביקש מן המשיב להיכנס לאותה העסקה אלא רק הכחיש שהמשיב דיבר עמו על מס שבח אותה עת – עמ' 4 ש' 27 לפרוט'). נראה, כי לא בכדי לא אוזכרה העסקה הנוספת עם המשיב ולו ברמז בתובענה או בתצהירים שהובאו לתמיכה בה. יצויין בהקשר זה, כי בא כוח המבקשת בסיכומיו לא הטיל כל דופי בגרסת המשיב לפיה עצם דחיית תשלום מס השבח נעשה ביוזמת המבקשת ובנה ובהסכמתם (ר' עמ' 9-10 לפרוט').



הגם שנחה דעתי, כי דחיית תשלום מס השבח נעשתה ביוזמת בנה של המבקשת ובהסכמת המבקשת וכי אלו גילו גמישות כלפי המשיב בתשלום מס השבח על-ידו (דבר שהיה בו באותה עת להיטיב עמו יותר מאשר עם המבקשת מאחר והמבקשת קיבלה את מלוא התשלום המגיע לה בגין המכר ומן המשיב נמנע רישום המכר על שמו) נשאלת השאלה מתי תמה הגמישות.



סעיף 13 להסכם קובע, כי "איחור בשימוש בזכויות על ידי מי מהצדדים לא יחשב כויתור" ועל כן אין ללמוד, ואף לא נטען אחרת, כי מהפגנת הגמישות שהראתה המבקשת באשר למועד בו ישלם המשיב את מס השבח ניתן ביד המשיב היתר מצד המבקשת לשלם את התשלום אימתי שימצא לנכון. אציין, כי סעיף 13 להסכם קובע, כי "שום ויתור ארכה או הנחה לא יהיו ברי תוקף אלא אם יעשו בכתב" אלא שמאחר ובהסכם ממילא לא נקבע המועד לביצוע תשלום מס השבח על ידי המשיב הרי שאת הגמישות שהפגינה המבקשת באשר למועד בו ישולם הסכום אין לראות כ"ארכה", "ויתור" או "הנחה" כלשון הסעיף המחייבים את הענקתם בכתב.

מהעדויות שהובאו לתמיכה בתובענה עולה, כי הגמישות שהפגינה המבקשת תמה רק מספר שנים לאחר חתימת ההסכם, לאחר שקיבלה המבקשת הודעות תשלום מרשויות המס לתשלום מס השבח ופנתה לבניה על מנת שיטפלו בכך. כך עולה מס' 16 לתצהיר המבקשת המפנה לנספח ט', מכתבים שהתקבלו מרשויות המס, שהמוקדם מביניהם משנת 2006. גם בנה של המבקשת העיד מטעמה בתצהירו, כי "לאחר מספר שנים החלה אימי לקבל הודעות תשלום מרשויות המסים והיא העבירה אותם אליי ואני פניתי לנתבע ולעוה"ד סדן על מנת שיטפלו בנושא. לימים לאחר שקיבלנו התראות נוספות ועיקולים קיבלנו מכתב מעוה"ד סדן למסירה אישית עבור הנתבע שבו היא הודיעה לו שעליו לשלם את המסים ללא דיחוי" (ס' 12 לתצהיר. הדגשות שלי ש.ש.).

בחקירתו הנגדית נחקר בנה של המבקשת על האמור בתצהירו וחזר בו מעדותו, כי פנה אי פעם בעצמו למשיב בעניין תשלום מס השבח (ר' עמ' 6 ש' 12 לפרוט').




העולה מן המקובץ - במכתב שהפנתה עו"ד סדן למשיב ביום 20.7.06 ושנמסר לו במסירה אישית, יש לראות כהודעה ראשונה של המבקשת (שהמכתב כאמור נכתב על ידי עו"ד סדן לפי בקשתה ופנייתה) על המועד הנדרש לקיום החיוב של תשלום מס השבח לפי ההסכם, חיוב שלא נקבע מועד קיומו בהסכם. במכתב הבהירה עו"ד סדן למשיב, כי אי תשלום מס השבח מהווה "הפרת חוזה" ולפיכך :


"הנך מתבקש לשלם את החוב על אתר ולהעביר לידי העתק מהתשלום וכמו כן לגשת לעיריית ת"א ולהזמין אישור עיריית ת"א לטאבו. ברצוני לסיים עבודתי בתיק זה ולרשום את זכויותיך כבעל החלק הנרכש ללא דחוי נוסף. נא פעולתך המיידית לטובת כל הצדדים בעסקה זו." (נספח ח' לתובענה).



למבקשת עמדה זכות לדרוש מן המשיב לקיים חיובו זה על-פי ההסכם, ולמבקשת עמדה אף הזכות להודיע למשיב על המועד שעליו לקיים את החיוב (על אתר) ובלבד שהדבר נודע למשיב זמן סביר מראש (ס' 41 לחוק החוזים). דא עקא, המשיב לא עשה כנדרש ממנו ורק כשלוש שנים לאחר ממועד קבלת דרישה זו הלך ומילא אחר חובתו על פי ההסכם.


בחקירתו בביהמ"ש הסביר המשיב, כי לאחר שקיבל את המכתב מעו"ד סדן בשנת 2006 התחיל לארגן את הכסף והלך לדבר עם רשויות המס במטרה להפחית את סכום הקנסות (עמ' 8 ש' 22-25 לפרוט'). המשיב התקשה לתת הסבר או נימוק של ממש מדוע במשך כשלוש שנים מאז, התעכב בתשלום מס השבח כפי חובתו על פי ההסכם:

"ש. לא הצלחת להפחית, מה עשית, למה חיכית עד 2009.
ת. באיזה שהוא מקום אמא שלי היתה בבי"ח, טיפלתי בה, היה רשום לי בראש אבל לא עשיתי כעובדה." (עמ' 9 ש' 3-4 לפרוט').

בעדות זו של המשיב יש משום הודאה מצדו, כי חרף ידיעתו, עוד בשנת 2006, כי הוא נדרש לשלם, לפי התחייבותו בהסכם, את חוב מס השבח באופן מיידי פעל בשאננות ונמנע מלעשות כן. בעובדה, כי "היה רשום לו בראש", כי הוא צריך למלא אחר התחייבותו זו, כמו גם עדותו, כי "הפריע לו" במהלך אותה תקופה, כי לא מילא אחר התחייבותו זו (עמ' 9 ש' 6 לפרוט') אין לראות כנסיבה מקלה המתירה לו לסטות מהוראות ההסכם ומאפשרת לו תשלום מס השבח במועד הנוח בעיניו. בנסיבות אלו, המועד בו שילם המשיב את חוב מס השבח נעשה באיחור לא מוצדק העולה כדי הפרה יסודית של ההסכם (לאור סעיפים 7.2 בצירוף 10.4 להסכם וסעיף 14.3 להסכם).



ברם, לעולם אין חוזה מתבטל מאליו כתוצאה מהפרתו. חוזה מתבטל רק אם ביטל אותו הנפגע, והדבר נתון לבחירתו (ר' לדוגמא ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז (3) 23, 29; ע"א 1407/92 י.ח. ייזום והשקעות נ' סולל בונה, פ"ד מז (3) 45, 51). הביטול נעשה בדרך של הודעת הנפגע למפר (ר' סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970) והשימוש בתרופת הביטול כפוף לעקרון תום-הלב (ע"א 1407/92, שם, בעמ' 52).


סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע, כי ביטול החוזה צריך להיעשות תוך זמן סביר:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה".


אורך ה"זמן סביר" נקבע לפי הנסיבות המיוחדות של כל חוזה. הזמן הסביר מתחיל את מירוצו מאז שנודע לנפגע על ההפרה או אם ניתנה למפר ארכה לקיום החוזה, מתחיל מירוץ הזמן הסביר רק לאחר שחלפה הארכה. כדי שהודעת הביטול תהיה אפקטיבית, עליה להינתן תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה. הודעת ביטול מאוחרת, מעבר לגבולות הזמן הסביר, אין כוחה עמה להפקיע את החוזה (ר' ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, עמ' 562-563).



בענייננו ניתנה הודעת הביטול במכתב מיום 7.4.09 ששלח בא כוחו הנוכחי של המבקשת, עו"ד עמית נסים, לעו"ד סדן (שכאמור ייצגה את שני הצדדים בעסקת המכר). נשאלת השאלה האם תקופה של כשלוש שנים (כאמור מכתבה של עו"ד סדן למשיב לפיו עליו לשלם את חוב מס השבח לאלתר הוא מיום 20.7.06) בהן לא פעל המשיב לתשלום מס השבח (ובכך הפר את ההסכם) אינה חורגת מעבר לגבולות הזמן הסביר לשליחת הודעת הביטול בגין הפרה זו?


בנסיבות עסקינן נראה, כי פרק זמן זה חורג בצורה קיצונית מגבולות הזמן הסביר בו רשאית היתה המבקשת לפעול לשליחת הודעת הביטול למשיב. הודעת הביטול, המשתרעת על פני 2 עמודים וכוללת 13 סעיפים לא נותנת ולו ברמז הסבר למה ומדוע לא פעלה המבקשת בכל התקופה הארוכה שלאחר שהומצא מכתבה של עו"ד סדן למשיב ולאחר שהמשיך ולא שילם את מס השבח, לביטול ההסכם (יצוין, כי מהודעת הביטול שנוסחה על ידי בא כוח המבקשת עולה, כי לגישתו ההפרה מצד המשיב נעשתה עוד זמן רב לפני מועד זה- ר' ס' 4,6 להודעת הביטול). גם בתצהירה של המבקשת עצמה לא נמצאה תשובה ראויה לקושייה זו. המבקשת בתצהירה אמנם מציינת, כי לא מכרה ולא רכשה מעולם נכס זולת הבית בו היא מתגוררת, כי שניים מילדיה לא יכלו להיות לה לעזר (מנשה ומשה) מאחר ו"הם נזקקו בעצמם לעזרת הזולת" (בס' 4 לתצהירה מציינת המבקשת, כי בנה משה נרקומן ובנה מנשה הינו מהמר כפייתי) וכי היא מגישה את התובענה כעת לאור העובדה שרק לאחרונה בנה השלישי, גבריאל, "נגמל מסמים קשים ושב למסלול החיים הנורמטיבי והחל לטפל בענייני". (ס' 16 לתצהיר).

נימוקים אלו של המבקשת, גם אם נראה אותם כמתייחסים לשיהוי במועד הגשת הודעת הביטול (ולא רק למועד הגשת התביעה) למרות שהדבר לא נאמר במפורש, אינם סבירים בעיניי ואינם נתמכים בעדויות ובראיות חיצוניות. עם כל הכבוד, היה זה דווקא בנה מנשה (שכאמור הגיש תצהיר תמיכה בתובענה ונחקר על תצהירו) שיזם את עשיית העסקה נשוא התובענה עסקינן ובהמשך גם את עשיית העסקה השנייה של מכירת מחצית משאר המקרקעין של המבקשת (עסקה שכאמור נעשתה במקור עם אחר, הופרה, ובהמשך נעשתה עם המשיב). הבן מנשה אף העיד בתצהירו, כי היה זה הוא שאליו פנתה אמו-המבקשת בבקשה שיטפל בהודעות התשלום מרשויות המיסים והיה זה הוא שפנה לעו"ד סדן על מנת שתטפל בנושא (ס' 12 לתצהירו). כך שטיעון כאילו הייתה המבקשת חסרת אונים בכל הנוגע לעמידה על זכויותיה הנגזרות מהסכם המכר עד שבנה גבריאל (שלא הגיש תצהיר תמיכה בהמרצת הפתיחה) נגמל מסמים וחזר למסלול הנורמטיבי אינו סביר – כך מעדויות התביעה עצמה.



בסיכומיו טען ב"כ המבקשת, כי השיהוי בשליחת הודעת הביטול נובע מהתנהגות לא תקינה של עו"ד סדן: לטענתו, עו"ד סדן לא יידעה את המבקשת על זכותה לבטל את הסכם המכר, לא בדקה, אחרי שליחת המכתב על ידה, אם שולם מס השבח ולמעשה המבקשת "הפקידה את גורלה בידי עו"ד סדן" ו"יוצגה על ידי הקונה" (עמ' 9 ש' 20-26 לפרוט' ועמ' 10 ש' 15-16 לפרוט'). טענות חמורות אלו לא נזכרות באף אחד מהתצהירים התומכים בתובענה (של המבקשת ובנה) ולא נשמעה עדות בעניין זה. בתובענה טען אמנם ב"כ המבקשת, כי עו"ד סדן התרשלה במילוי תפקידה ובשמירה על זכויות המבקשת לפי ההסכם אך ברי, כי טענה שכזו דורשת הוכחה ומשלא בחר לזמן את עו"ד סדן לעדות ולא לחקור אותה בעניין זה לא ברור לי מהיכן מסיק ב"כ המבקשת, כי מחדלו זה משחק לטובת התביעה (עמ' 9 ש' 21-22 לפרוט') שהרי על כתפיה מוטל נטל השכנוע והבאת הראיות. זאת ועוד, מטענת בא כוח המבקשת בהקשר זה, בסעיף 24 לתובענה, כי "היה נהיר לכל, וללא חולק גם לעו"ד סדן, כי הנתבע מפר את התחייבויותיו החוזיות בצורה יסודית, לא עשתה עוה"ד סדן מאומה כדי להגן על התובעת" (הדגשות שלי ש.ש.) משתמע, כי המבקשת וילדיה ידעו לכל אורך התקופה, כי המשיב מפר את התחייבויותיו לתשלום מס השבח והדבר עומד בסתירה למצג העולה מסיכומי בא כוח המבקשת שם מוצא הוא דופי בהתנהגות עו"ד סדן בכך שלכאורה לא בדקה אם מס השבח שולם לאחר מכתב הדרישה. לסיכום עניין זה – אם סבר ב"כ המבקשת, כי את ההסבר לשיהוי הרב מצד המבקשת במשלוח הודעת הביטול ניתן למצוא בהתרשלות ודופי בהתנהגות עו"ד סדן (בכך שלא שמרה לכאורה על האינטרסים של המבקשת, לא יידעה אותה על זכותה לבטל את ההסכם, לא עקבה אחרי מילוי ההסכם על ידי המשיב לאחר שפנתה אליו בשנת 2006 וכו') – היה אמור לזמנה לעדות ולחקרה בעניין זה, ומובן מאליו שלא ניתן להגיע למסקנה שכזו מטענות שנטענו בעלמא ללא כל ביסוס ראייתי. המבקשת היא בבחינת "המוציא מחברו" בהליך זה ועל כן העובדה, כי עדה זו לא זומנה ולא נחקרה אינה מועילה למבקשת.


גם בעובדה, כי המבקשת היא קשישה כבת 90 אין די כשלעצמה, בנסיבות המקרה עסקינן - בהן הרוח החיה מאחורי העסקה נשוא התובענה (כמו גם העסקה שבאה אחריה) היה דווקא בנה של המבקשת (מנשה) והמבקשת ובניה נעזרו לצורך ביצוע העסקאות בעורכי דין (שונים בשתי העסקאות) ואף, כפי שעולה, ידעו גם לפנות אליהם לצורך מילוי חיובים מצד הנתבע (כזכור המכתב שנשלח על ידי עו"ד סדן נשלח ביוזמת ולפי בקשת המבקשת) – כדי להוות היתר לשליחת הודעת הביטול באיחור כה ניכר.




המסקנה המתבקשת – ההסבר שפורט לעיל, אותו נתנה המבקשת בתצהירה לשיהוי מצדה בנקיטת ההליכים כנגד הנתבע, גם אם נראה הסבר זה כמכוון לשיהוי במועד שליחת הודעת הביטול, אינו סביר בעיניי ולא הוכח על ידי התביעה שאף נמנעה מלזמן לעדות את עו"ד סדן שעדותה היתה דרושה לצורך ביסוס גרסת המבקשת. במצב דברים זה הרי שההסבר שנתנה המבקשת באשר לגורם לשיהוי במתן הודעת הביטול הינו בגדר עדות יחידה של בעל דין, שלא נתמכת בראיות שהובאו או בגרסת עדים נוספים, וככזו - לא תוכל לעמוד במבחן סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, שעל-פיו נדרש בית-המשפט לנימוקים מיוחדים אם משית הוא פסק-דין על יסוד עדות כזו לבדה בלא כל סיוע של עדות נוספת. וכך נאמר בהקשר זה בע"א 761/79 פינקל נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48 בעמ' 55:


"והנה בא סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 וקובע, שאין לפסוק על-פי עדות יחידה של בעל הדין עצמו או בן-זוגו, כשאין סיוע לעדות זו, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שבית המשפט יפרטם בהחלטתו... אך חוששני, שעצם מהימנותה בלבד של עדות בני הזוג אינה מגיעה לעולם לכדי נסיבה מיוחדת אשר כזאת, שהרי בלעדי מהימנות שום עדות אינה יכולה לעמוד בלאו הכי".



לאור כל האמור לעיל אני קובע, כי הודעת הביטול במכתב מיום 7.4.09 ששלח בא כוחה הנוכחי של המבקשת, עו"ד עמית נסים, לעו"ד סדן (שכאמור ייצגה את שני הצדדים בעסקת המכר) חרגה מעבר לגבולות הזמן הסביר לשליחת הודעת ביטול בגין הפרת המשיב את ההסכם באי תשלום מס השבח.





סוף דבר



התביעה נדחית על כל עתירותיה. צו המניעה הזמני שהוטל במסגרת בש"א 9617/09 – בטל.

בנסיבות הענין, ונוכח התנהלות המשיב בכל הנוגע לתשלום מס השבח, אינני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה

  2. הפרת חוזה מכר

  3. הפרת הסכם סולחה

  4. הפרת חוזה פרסום

  5. הפרת חוזה נמשכת

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. הפרת הסכמה דיונית

  8. הפרת חוזה מכר מגרש

  9. הפרת הסכם רכישת משק

  10. מה נחשב להפרת חוזה ?

  11. עורך דין הפרת חוזה

  12. הפרת הסכם בין שכנים

  13. הפרת חוזה עם אדריכל

  14. הפרת הסכם שיפוץ דירה

  15. הפרת הסכם פתיחת חנות

  16. השלכות של הפרת חוזה

  17. הפרת הסכם הסעת עובדים

  18. הפרת הסכם בהליך משפטי

  19. הפרת הסכם קואליציוני

  20. ארכה לתיקון הפרת חוזה

  21. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  22. הפרת חוזה שירותי הגירה

  23. פיצוי חלקי על הפרת חוזה

  24. הפרת חוזה פירוק שותפות

  25. תביעה בגין הפרת הסכם הפצה

  26. הפרת חוזה מכר דירה בחדרה

  27. הפרת הסכם הלוואה עם הבנק

  28. הפרת חוזה תוכנית טלוויזיה

  29. כפל פיצוי בגין הפרת חוזה

  30. פיצוי ציפייה על הפרת חוזה

  31. הפרת הסכם עקב הפסקת מימון

  32. הפרת הסכם פשרה בתשלום שכר

  33. הפרת הסכם בניה עצמית במגרש

  34. הפרת הסכם שיתוף פעולה עסקי

  35. תביעה על הפרת הסכם שותפות

  36. הפרת הסכם להקמת מפעל בטון

  37. הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח

  38. הפרת חוזה להובלה ימית - ערעור

  39. התיישנות תביעה בגין הפרת הסכם

  40. הוכחת גובה הנזק בגין הפרת הסכם

  41. תביעה בגין הפרת הסכם קונסיגנציה

  42. הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה

  43. הפרת הסכם לביצוע עבודות זיפות גג

  44. תביעה בגין הפרת הסכם עבודות הריסה

  45. הפרת הסכם להצבת מכונות אוטומטיות

  46. שיפוי מחברת ביטוח בגין הפרת חוזה

  47. בוררות בעניין הפרת חוזה מכר דירה

  48. הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט

  49. תביעה נגד ועד הורים בגין הפרת הסכם

  50. הפרת חוזה לתקופה קצובה של עובד בכיר

  51. פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה

  52. הפרת הסכם למכירת רכב שנכרת בין הצדדים

  53. הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  54. היתר המצאה לחו''ל עקב הפרת חוזה בישראל

  55. הפרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין

  56. האם אי עמידה בתנאי מכרז מהווה הפרת חוזה ?

  57. הפרת הסכם לרכישת דירה בגין אי רישום זכויות

  58. הפרת הסכם שותפים בקליניקה לרפואה אלטרנטיבית

  59. תביעה לתשלום פיצויים בטענת הפרת הסכם לרכישת חול

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון