התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית

פירוק אגודה שיתופית נעשה בפיקוח בלעדי של רשם האגודות השיתופיות מכוח סעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות 1933, וכלל, אין בית משפט מתערב בהליכי פירוקה של אגודה שיתופית, וזהו עניין לרשם האגודות לענות בו.

סמכות הפיקוח על החלטות של רשם האגודות השיתופיות, בעניינים אלו של פירוק אגודות, נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק ולא לבית משפט זה.

יחד עם זאת, אפשר ויידרש בית משפט זה לעניין שבסמכותו, אשר תהא לו השלכה על הליכי פירוק אגודה שיתופית המתנהלים בפיקוחו של רשם האגודות השיתופיות.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית:

עוף העמק הינה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "עוף העמק") אשר חברים בה 17 חברים מהם 14 קיבוצים ו- 3 מושבים, והיא הפעילה, במשך שנים לא מעטות, משחטה סמוך ליישוב רמת ישי.
משנקלעו עסקיה של האגודה לקשיים, מינה רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), בחודש מרס השתא, חוקר על מנת לחקור את עסקיה ועל פי המלצתו של החוקר החליט הרשם ביום 23/3/09 על פירוקה של האגודה ומינה את עו"ד נמרוד טפר לשמש כמפרק האגודה (להלן: "המפרק").

המפרק הוסמך על ידי הרשם לתפוס ולשמור את נכסי האגודה, וכן הוסמך לפרסם הזמנה להציע הצעות למכירת נכסיה, כאשר הרשם קובע במפורש כי מכירת הנכסים כאמור תהיה "תוך מתן עדיפות למכירת המשחטה לקונה אשר יתחייב להפעילה ולהעסיק את עובדיה".

המפרק עשה כפי שנצטווה, ולאחר שפרסם מודעה לשם קבלת הצעות לרכישת נכסי עוף העמק, קיבל הצעות אחדות, לאחריהן אף ערך התמחרות בין המציעים הרלוונטיים שבסיומה נקבע כי אחת ההצעות, זו של רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, ביחד עם עמיר דגן מכון תערובת (להלן לשם קיצור: "רמי לוי") היא ההצעה הגבוהה ביותר.

הצעה זו הייתה לרכישת כלל נכסי עוף העמק (המקרקעין הציוד והשם המסחרי "עוף העמק") כעסק חי, תוך המשך העסקתם של העוברים או חלקם, וזאת בתמורה לסכום כולל של 13 מיליון ₪ בתוספת מע"מ.

מקרקעי עוף העמק משועבדים במשכנתאות רשומות לטובת המבקשת בגינן הלוואות ואשראי שהעמידה המבקשת לעוף העמק ואשר בגינם נותרה עוף העמק חבה למבקשת כספים בסכום כולל של כ 14.3 מיליון ₪.

כמו כן, לטובת המבקשת נרשם אף משכון על חלק מן הציוד שבבעלות עוף העמק, כאשר על חלק אחר מן הציוד רשום משכון לטובת הבנק הבינלאומי הראשון.

המבקשת הייתה מעורבת בהליכי פירוקה של עוף העמק החל מן השלב הראשון שבו פורסמה ההזמנה להציע הצעות לרכישת נכסיה של עוף העמק, וכמו כן הייתה שותפה להליך ההתמחרות שערך המפרק כאמור לעיל, ונציגתו נכחה במעמד ההתמחרות עצמה.

כמו כן, הייתה המבקשת שותפה להליך שהתקיים בפני וועדת המכירות שמונתה על ידי הרשם ואשר דנה בהצעות לרכישת נכסי עוף העמק.

דעתה של המבקשת לא הייתה נוחה משומת הנכסים שהייתה בפני המפרק, על פיה שווי המקרקעין הוערך בסך של 9 מיליון ₪ בלבד, והיא המציאה למפרק שמאות אחרת על פיה שווי נכסי המקרקעין המשועבדים מוערך בסך של 15.59 מיליון ₪ בצירוף מע"מ.

לא זאת אף זאת, לאחר שנתקיימה כבר ההתמחרות כאמור לעיל, המציאה המבקשת למפרק אף הצעה של מציע נוסף, חברת משכנות רם אשר הציעה סך של 14 מיליון ₪ לרכישת כלל נכסי המקרקעין של עוף העמק, ואף צרפה להצעתה ערבות בנקאית בסך של 1.4 מיליון ₪.
כמו כן, הציעה המבקשת לרכוש את הציוד של עוף העמק, הממושכן בתמורה לסך של 2 מיליון ₪, וזאת בתנאי שהמקרקעין אכן ימכרו לחברת משכנות רם תמורת הסך של 14 מיליון ₪ כמבואר לעיל.
בתאריך 11/6/09 התקיים דיון אצל וועדת המכירות אשר דנה בהצעות שנתקבלו, במהלכה שב והביע ב"כ המבקשת את התנגדותה של המבקשת למכירת עוף העמק לרמי לוי על פי התנאים שהוצעו על ידו, וטענה כי קבלת הצעה כזו מהווה פגיעה בלתי ראויה ובלתי מידתית בזכויות הקנייניות שלה, מתוקף השעבוד שיש לטובתה על מקרקעי עוף העמק. החלטת ועדת המכירות לא נתקבלה באותה ישיבה והמבקשת אף שבה על טענותיה כנגד אישור מכירת נכסי עוף העמק לרמי לוי במכתב אשר שלחה ליו"ר וועדת המכירות ביום 15/6/09.

בתאריך 16/6/09 הגישה המבקשת לבית משפט זה תובענה למימוש המשכנתאות הרשומות לטובתה על נכסי המקרקעין של עוף העמק, וכן בקשה למינוי כונס נכסים זמני, לצורך מימושן של המשכנתאות, הלא היא הבקשה שבפני.

יום לאחר הגשת הבקשות הללו, דהיינו ביום 17/6/09 נתקבלה החלטת וועדת המכירות על פיה, בכפוף לתנאים שקבעה, אשר אדרש להם בהמשך, ממליצה הוועדה לקבל את הצעתו של רמי לוי לרכוש את נכסי עוף העמק, כעסק חי.

וועדת המכירות ציינה כי בבסיס החלטתה עומד האיזון המתחייב בין העיקרון של השאת התמורה לקופת הפירוק לבין העדיפות שהוכתבה על ידי הרשם בצו הפירוק, למכירת עוף העמק לקונה, אשר יתחייב להפעילה ולהעסיק את עובדיה. וועדת המכירות ציינה כי קיים אינטרס ציבורי ממשי בהמשך העסקת העובדים והפעלת המפעל כעסק חי, ובייחוד באזור אשר בעיית התעסוקה בו הינה משמעותית.

וועדת המכירות קבעה כי הפער בן 3 מיליון ₪ הקיים בין הצעת רמי לוי לרכישת עוף העמק כעסק חי (13 מיליון ₪), לבין ההצעות לרכישת המקרקעין והציוד, ללא התחייבות להמשך פעילותו של העסק (16 מיליון ₪) אין בו כדי לדחוק את האינטרס הציבורי של המשך העסקת העובדים.

ועדת המכירות אף נתנה משקל לתמיכה הבלתי מסויגת שהביעה הסתדרות העובדים החדשה, אשר מהווה את הארגון היציג של העובדים, בהצעתו של רמי לוי, ואשר הודיעה כי זכויות העובדים קבלו הגנה ראויה במסגרת ההסכמות שהושגו עם רמי לוי, ואשר על יסודם עתיד להיחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי.
ועדת המכירות המליצה כי יקבעו הוראות אחדות בהסכם, אשר תכליתן להבטיח כי התנהלותו של רמי לוי, לאחר חתימת ההסכם, תעלה, אכן, בקנה אחד, עם ההתחייבות להפעיל את עוף העמק, הלכה למעשה.

כך המליצה וועדת המכירות כי רמי לוי יתחייב במסגרת הסכם המכר להפעיל את המשחטה כעסק חי לא יאוחר מסוף שנת 2009, וזאת בהיקף שחיטה שלא יפחת מ-50% מקיבולת השחיטה המלאה של המשחטה, וזאת במשך תקופה רצופה של 3 חודשים לפחות.

עוד הומלץ כי היה ולא יעמוד רמי לוי בהתחייבות הנ"ל, כי אז יתחייב הוא לשלם למפרק סך נוסף של 2 מיליון ₪, כך שהתמורה הכוללת תעמוד על 15 מיליון ₪ בתוספת מע"מ.

ראוי לציין כי החלטת וועדת המכירות בקשר להמלצות הנ"ל ניתנה ברוב דעות כאשר דעת המיעוט התנגדה לעסקה המוצעת עם רמי לוי .
דעת המיעוט סברה כי התחייבות רמי לוי הינה, למעשה, להעסקת 50 עובדים בלבד, וכמו כן אינה כוללת התחייבות לתקופת העסקה של העובדים, ומשכך הם פני הדברים אין בהצעה בטחון של ממש כי מרבית העובדים יועסקו למשך תקופה משמעותית.

לאור מגבלותיה של הצעה זו סברה דעת המיעוט כי אין ההצעה נותנת מענה של ממש לאינטרס הציבורי של הפעלת העסק והעסקת העובדים, אשר זכה למעמד מועדף בהחלטת הרשם בצו הפירוק.

דעת המיעוט אף הוסיפה וטענה כי אל מול האינטרס, החשוב לכשעצמו, אך הבלתי מובטח, כאמור, של העסקת העובדים, יש לשקול את ההפסד שנגרם למבקשת, שהוא ארגון המאגד 34 קיבוצים, ובהם אלפי בתי אב, אשר מכספיהם ניתנו ההלוואות לעוף העמק, ואשר נדרשים הם כעת לוותר על תמורה גבוהה יותר שניתן לקבל בגין הנכס שמושכן לטובתם.

בבקשה למינוי כונס נכסים, לצורך מימוש המשכנתא, טענה המבקשת כי אף שהייתה נכונה לשתף פעולה עם המפרק למכירה כוללת של נכסי עוף העמק, מתוך הכרה ביתרונות הגלומים במכירת הפעילות כעסק חי, אין היא מוכנה כי זכויותיה כנושה מובטח, וכבעלת זכות קניין במקרקעין הנדונים, יפגעו באופן כה מהותי. לטענתה, בעוד שפגיעה זמנית וקלה בלבד בזכויות נושה מובטח, וזאת על מנת לקדם אינטרס ציבורי של הבראת התאגיד הינה נסבלת, הרי שפגיעה קשה ותמידית בזכותו של הנושה המובטח אין לה כל מקום.

לטענתה של המבקשת אין בצו הפירוק כדי לפגוע בזכותה לבקש את מימושן של המשכנתאות, שהרי סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע במפורש כי צו כינוס או פירוק אינו גורע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערבותו, או לעשות בה בדרך אחרת. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מעת תחילתו של הפירוק חזרה והודיעה כי היא שומרת על זכויותיה בעניין זה, וכעת משנתברר לה כי בדעת המפרק לקבל הצעה הפחותה, בצורה כה משמעותית, מן ההצעה האחרת לרכישת המקרקעין, מן הדין יהא כי תוכל לממש את הבטוחה שניתנה לה תוך השאת התמורה לקופת הפירוק.

המפרק הגיש תגובה לבקשה וכן הוגשה אף תגובת הסתדרות העובדים החדשה.
בתאריך 21/6/09 נתקיים דיון בבקשת המבקשת אשר בו נכחו, פרט למבקשת, למפרק ולנציגי הסתדרות העובדים החדשה, אף ב"כ רמי לוי וכן ב"כ משכנות רם, וכן ב"כ הבנק הבינלאומי הראשון וכן אף ב"כ מגדלים של פטם המספקים עופות למשחטה, וכן אף רבים מעובדי עוף העמק.


המפרק טוען בתגובתו, ואף חזר על כך בעת הדיון שהתקיים, כי על פי הוראות צו הפירוק ניתנה עדיפות לתכלית של חידוש פעילותה של המשחטה כעסק חי, תוך המשך העסקת העובדים, ועדיפות זו הייתה מוסכמת על כל הנושים לרבות על המבקשת, ולא רק שהיא לא ערערה על עדיפות זו לאחר מתן צו הפירוק, אלא אף שבה במהלך הליכי הפירוק על תמיכתה בו. המפרק טען כי העדיפות המוסכמת הזו באה לשרת אינטרס ציבורי חשוב של חידוש פעילות הכלכלית של התאגיד והמשך העסקת העובדים, שלו אף השפעה על צדדים שלישיים אחרים כגון: ספקים, מגדלים וכו', אשר פרנסתם תלויה בקיומה של המשחטה.

המפרק טוען כי הפער הכספי הקיים בין הצעת רמי לבין ההצעה האלטרנטיבית, אף שהוא מצוי בגדר הרף העליון של העדיפות המוסכמת שנקבעה בצו הפירוק, איננו חריג בצורה בלתי סבירה ואיננו בלתי מידתי, עד כדי כך שיש בו כדי לגרום לביטולה של העדיפות הנ"ל.

המפרק טוען כי משנמנע הרשם מלקבוע את שיעורה של העדיפות המוסכמת הזאת, ומשנמנעו הנושים, והמבקשת בכללם, מלבקש לקצוב ולקבוע את היקפה, אין להתערב בהחלטתה של ועדת המכירות ובהחלטתו של המפרק בעניין זה.

אליבא דמפרק, החלטת ועדת המכירות הינה החלטה נכונה, ראויה, מאוזנת ומידתית ואין להתערב בה. לטענתו, החלטת הועדה הקובעת כי התמורה המשתלמת על ידי רמי לוי תגדל ב- 2 מיליון ₪ אם, בסופו של יום, לא תופעל המשחטה, יש בה כדי לתת מענה לחשש, כפי שהובע על ידי המבקשת, כי מעייניו של רמי לוי נתונים למעשה לנכסי המקרקעין שבבעלות עוף העמק, ולאו דווקא להפעלתה של המשחטה.

בקשר לזכויותיה של המבקשת כנושה מובטח, מדגיש המפרק כי זכויותיו אלו, חשובות ככל שתהיינה, יש לאזנן אל מול זכויות ואינטרסים אחרים ובהם זכויותיהם של העובדים, ואין הנושה המובטח, בהליך של מכירת התאגיד שבפירוק כעסק חי, יכול לראות עצמו כחסין מפני פגיעה כלשהי בזכותו הקניינית.
המפרק אף טוען כי קיימת חובת הגינות כלפי מי שהשתתף בהתמחרות והוכרז כבעל הצעה גבוהה ביותר, ויש להעדיף את הצעתו, אל מול הצעה שנתקבלה בשלב מאוחר ביותר, לאחר שנערכה כבר ההתמחרות, ומכל מקום טוען הוא שהפער בין ההצעות אינו מצדיק ויתור על חובת הגינות בסיסית זו.
המפרק אף מוסיף וטוען כי שומה היה על המבקשת לפנות לרשם לצורך הגשת הבקשה למימוש הבטוחה, ומשלא עשה כן, וממילא אף לא נתקבלה החלטת הרשם המתירה למבקשת לנקוט בצעד זה של מימוש הבטוחה, אין להידרש לבקשה כלל וכלל.
תנא דמסייע לטענה זו, מוצא המפרק בהוראות תקנה 85 לתקנות פשיטת רגל, על פיה, בטרם יממש נושה מובטח את ערובתו עליו להודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן ויציין את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושווייה.
הסתדרות העובדים החדשה תמכה ללא סייג בעמדתו של המפרק, וטענה בין היתר כי יש להעדיף את המכירה לרמי לוי, אשר תביא להמשך הפעלת המשחטה כעסק חי, וכי זכויות העובדים הובטחו עקב ההסכמה שהושגה בין ההסתדרות לבין רמי לוי בקשר עם חתימת הסכם קיבוצי, וכי היענות לבקשה בתקופה של משבר כלכלי ושפל תעסוקתי תהא הרת אסון למאות מפרנסים.

בעמדת המפרק תמך אף ב"כ הבנק הבינלאומי הראשון, שהוא כאמור בעל משכון על חלק מן הציוד, וכן כמובן אף ב"כ רמי לוי, בעוד שב"כ משכנות רם צידד בעמדתה של המבקשת.

יאמר מייד – פירוקה של אגודה שיתופית נעשה בפיקוח בלעדי של רשם האגודות השיתופיות מכוח סעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות 1933, וכלל, אין בית משפט מתערב בהליכי פירוקה של אגודה שיתופית, וזהו עניין לרשם האגודות לענות בו.

סמכות הפיקוח על החלטות של רשם האגודות השיתופיות, בעניינים אלו של פירוק אגודות, נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק ולא לבית משפט זה.

יחד עם זאת, והמקרה שבפנינו מוכיח זאת, אפשר ויידרש בית משפט זה לעניין שבסמכותו, אשר תהא לו השלכה על הליכי פירוק אגודה שיתופית המתנהלים בפיקוחו של רשם האגודות השיתופיות.
בעשותו כן, ימלא בית המשפט את חובתו להידרש לעניין שבסמכותו, ולא יחשב לו הדבר כהתערבות בעניין המסור, על פי הדין, לסמכותה של רשות שיפוטית אחרת.
בית משפט זה הינו הפורום הנכון לדיון בבקשה לאכיפת שעבודים, ולמינוי כונס נכסים, להשגת תכלית זו, ולטעמי עצם הגשת הבקשה לבית משפט זה, אף אם התאגיד הינו אגודה המצויה בפירוק, אין בה פגם.

לגופה של הבקשה, הגעתי לכלל דיעה, כי אין בידי לקבלה.

משקבע רשם האגודות השיתופיות כי בהליך מכירת נכסי עוף העמק תינתן עדיפות למכירת המשחטה לקונה, שיתחייב להפעילה ולהעסיק את עובדיה, הרי שעצם קביעה זו טמנה בחובה את הפוטנציאל של פגיעה אפשרית כלשהי במעמדה ובזכויותיה של המבקשת כבעלת שיעבוד על המקרקעין.
קביעה זו מעלה למרכז הבמה את העניין הציבורי שבהמשך קיומו של התאגיד, והמשך העסקתם של העובדים בו, או לפחות חלקם, והיא מעמידה מעט בצל את מימושו של האינטרס הרגיל של השאת התמורה לקופת הפירוק, ממכירתם של הנכסים.
פוטנציאל זה של פגיעה בזכויותיה הקנייניות של המבקשת לא נעלם מעיניה, ומשלא ערערה המבקשת על קביעה זו, ומשהסכימה לה על דרך העיקרון, ואף שיתפה עימה פעולה, תוך שהיא מעמידה מימון ביניים לפעילותה של האגודה במהלך הפירוק, כי אז יש לראותה כמי שהסכימה לפגיעה אפשרית בזכויותיה, ולא על נקלה ייעתר בית המשפט לבקשתה לממש את הבטוחה שבידה, ובכך לטרפד את מכירתה של עוף העמק כעסק חי, על פי המתווה שהוכתב על ידי הרשם.

השאלה שצריכה להישאל היא האם הפגיעה שמסתמנת, בזכויות הקנייניות של המבקשת, אם תאושר בסופו של דבר מכירת עוף העמק לרמי לוי, כעסק חי, הינה משמעותית במידה כזו אשר יש לראותה כחורגת מאותה הסכמה מכללא. לדעתי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

על פי החלטת ועדת המכירות הרי שהיה ורמי לוי אכן יפעיל את המשחטה כעסק חי, כי אז התמורה שתשתלם על ידו נמוכה ב 3 מיליון ₪ מן התמורה שהייתה מתקבלת ממימוש המקרקעין והציוד, אולם אם בסופו של יום ימנע רמי לוי מהפעלת המשחטה בתנאים שנקבעו, כי אז יקטן הפער כדי 1 מיליון ₪ בלבד.

אמנם אין המדובר בפערים קלי ערך, אך אין די בהם כדי לגרום לסיכולו של עיקרון העדפת המכירה כעסק חי, תוך התחייבות להעסקת העובדים, כפי שנקבע על ידי הרשם בצו הפירוק, וכפי שהוסכם על דעת הכל.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי מצאתי טעם אף בטענתו של המפרק בדבר הבעייתיות העולה מקבלת הצעה שהגיעה בשלב מאוחר, לאחר המועד שנקבע להגשת הצעות, ואף לאחר שנתקיימה התמחרות בין מציעים. קבלת הצעות מאוחרות כאלו יש בה מידה מסוימת של חוסר הגינות כלפי מי שהגישו הצעותיהם במועד, והיא אף יכולה לגרום, בסופו של יום, להרתעת מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר כגון אלו (ראה בעניין זה ע"א 509/00 אילן לוי נ' מ. ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פד"י (4) 410; וכן, רעא 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים פד"י נח(6) 721).

העולה מכל האמור לעיל הינו כי בנסיבות העניין אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת לאכיפת השעבודים ולמינוי כונס נכסים זמני כפי שנתבקש על ידה ואני דוחה בקשתה.

לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון אגודה שיתופית

  2. תיקון תקנות אגודה שיתופית

  3. עורך דין אגודה שיתופית

  4. פטירת חבר אגודה שיתופית

  5. סמכויות ועד אגודה שיתופית

  6. סכסוך בין חברי אגודה שיתופית

  7. בוררות רשם האגודות השיתופיות

  8. ניגוד עניינים באגודה שיתופית

  9. תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  10. מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית

  11. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  12. זכויות יורשים רווחי אגודה שיתופית

  13. אחריות אישית חברי ועד אגודה שיתופית

  14. עתירה נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות

  15. ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  16. זכויות חבר אגודה שיתופית לקבל שטח חקלאי

  17. בקשה לשינוי רישום ברשם האגודות השיתופיות

  18. התערבות בשיקול דעת רשם האגודות השיתופיות

  19. המרצת פתיחה ביטול הסכם עם אגודה שיתופית

  20. ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

  21. עתירה לבג"ץ על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  22. התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית

  23. סמכות עניינית בתביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  24. סמכות עניינית ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות

  25. סמכות ביהמ''ש לעניינים מנהליים לדון בהחלטות רשם האגודות השיתופיות

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון