קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בורר: המבקשים (להלן: "קבוצת שטרן") ומשיבים 4 - 21 (להלן: "קבוצת מנדלסון") מחזיקים במשותף בזכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 504 גוש 6632 בתל אביב (להלן: "המגרש"). ביום 26.12.1999 נכרת בין בעלי המגרש לבין משיבה 1 (להלן: "הקבלן") הסכם קומבינציה להקמת בניין מגורים על המגרש (להלן: "הסכם הקומבינציה"). משהתגלע סכסוך בין הצדדים בקשר עם הסכם הקומבינציה פנתה קבוצת מנדלסון לבית המשפט בבקשה למנות בורר שידון בסכסוך בהתאם לסעיף בוררות שנקבע בהסכם הקומבינציה (בשא 8262/08) . ביום 5.6.08 מינה כבוד הנשיא אורי גורן (כתוארו אז) את עו"ד מוטי בניאן (להלן: "הבורר") לדון במחלוקות בין המבקשים לבין המשיבים. הבורר קיים מספר פגישות בהן ביקש לבדוק את האפשרות להביא את הצדדים לידי הסדר לפיו ניתן יהיה להתחיל בבנייה על המגרש. בין לבין קיבל מספר החלטות בקשר עם בקשות ביניים שהגישו לו הצדדים, בהן החלטה מיום 17.2.09 (להלן: "החלטת הבורר"). ביום 1.4.09 הודיע הבורר על התפטרותו. בפני המרצת פתיחה מטעם קבוצת שטרן לאישור החלטת הבורר מיום 17.2.09 (הפ 1326/09), וכן בקשתה להורות לבורר להמשיך בניהול הבוררות, ולחילופין להורות כי הסכסוך בין המבקשים לבין המשיבים ידון רק בבית המשפט (בשא 7883/09). בתשובתה להמרצת הפתיחה הגישה קבוצת מנדלסון בקשה לדחיית המרצת הפתיחה על הסף ולחילופין עתרה לפסילת הבורר (בשא 8320/09). בדיון שהתקיים ביום 1.6.09 הסכימו בעלי הדין כי כל הבקשות תוכרענה לפי החומר המונח לפני בית המשפט, ללא חקירת מצהירים וללא הגשת סיכומים. טענות קבוצת שטרן והקבלן: בהחלטתו מיום 17.2.09 החליט הבורר החלטות סופיות בשורה של נושאים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים. מאז ניתנה החלטת הבורר מיום 17.2.09, החלה עו"ד אייזן, באת כוח קבוצת מנדלסון (להלן: "עו"ד אייזן"), לפעול להפסקת הבוררות ופיטורי הבורר, תוך הפרת החלטותיו, הטחת אשמות שוא והגשת בקשה לפסילתו (בשא 7377/09). ביום 23.3.09 הודיעה עו"ד אייזן לבורר על אי התייצבות לישיבת בוררות שנקבעה ליום 1.4.09, ועל הסרת בקשתה למתן הוראות מיום 28.7.08 ותביעתה מיום 13.9.08. בהתאם, אין כיום בפני הבורר תביעה כנגד קבוצת שטרן ו/או הקבלן. הבורר דחה את טענותיה של עו"ד אייזן בקשר עם פסילתו, אולם למרות זאת החליט להתפטר מתפקידו מטעמים שפורטו בהחלטתו מיום 1.4.09. במהלך הבוררות קיבל הבורר החלטות אשר בוצעו, בהן מימוש ערבויות בנקאיות שהיו בידי עו"ד אייזן להבטחת התחייבויות הקבלן לתשלום אגרות בנייה. כחלק מהתהליך החליף הקבלן את המתכנן וגיבש קבוצה לרכישת הדירות שהוקצו לקבלן (להלן: "קבוצת הרכישה"). קבוצת הרכישה התקשרה עם מבקש 1 בהסכם מותנה לרכישת הדירות שהוקצו לו, פעלה לצרף אליה את מבקש 2 והשקיעה משאבים לקידום בניית הפרויקט בדרך של אכיפת הסכם הקומבינציה. הבורר חב חובת נאמנות לצדדים, והתפטרותו מתפקידו ללא כל סיבה ממשית מהווה הפרת חובת הנאמנות. ועוד. טענות עו"ד אייזן בקשר עם התנהגות הבורר נדחו כולן ולא נמצא שהבורר פעל בדרך פסולה. במצב דברים זה, קבלת התפטרות הבורר תהווה תמריץ להפעלת לחץ על הבורר מצד בעלי דין שלא יהיו מרוצים מהחלטותיו. לפיכך, יש לאמץ מדיניות לפיה אין לקבל התפטרות בורר מקום שלא קמה עילת פסילה, ולהורות על המשך הבוררות בפני הבורר. בנסיבות שנוצרו רק הבורר מסוגל להביא את הסכסוך לידי סיום, על כן, וככל שלא תתקבל הבקשה לאכוף עליו את המשך הבוררות עותרת קבוצת שטרן שלא למנות בורר חליפי ולהורות כי הסכסוך יידון בבית המשפט. טענות קבוצת מנדלסון: מאז מונה עסק הבורר בניסיונות גישור בין הצדדים תוך שיתוף נציגי קבוצת הרכישה שלא הייתה צד לבוררות, ללא הסכמת קבוצת מנדלסון, השמיט מהפרוטוקול את בקשת קבוצת מנדלסון לסלק את נציגת קבוצת הרוכשים, התערב בהליכים שהתנהלו בבית המשפט והגיש תגובה מטעמו בה הביע עמדה התומכת בקבלן ובנציגת קבוצת הרכישה, תוך כדי פגיעה חסרת בסיס ומעליבה בעו"ד אייזן. מאז מונה לא דן הבורר בסכסוך לגופו ובכל מקרה לא התקבל פסק בורר בפרק זמן של שלושה חודשים שנקבע בחוק הבוררות. בכל אלה יש כדי לפסול את הבורר מלדון בסכסוך. במהותו מעניק הבורר לצדדים שירות אישי, לפיכך ובהתאם להוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"ג - 1973, האוסר כפיית שירות אישי מכוח חוזה, אין לאכוף על הבורר לדון בבוררות. בהחלטה מיום 5.6.08 בבשא 8262/08 מונה עו"ד חנוך קינן כבורר חליף למקרה שהבורר לא יסכים למינויו. לפיכך, עם התפטרות הבורר נכנס לתוקף מינויו של עו"ד חנוך קינן כבורר. החלטת הבורר מיום 17.2.09 מהווה חוות דעת משפטית שניתנה במסגרת הליך גישור מקדים שקיים הבורר, ואין לראות בה פסק בוררות. דיון החלטת הבורר מיום 17.2.09 בהחלטתו מיום 17.2.09 (נספח ד בשא 7883/09) ציין הבורר כדלהלן (ע' 2): "הבורר לא יכול שלא להביע מורת רוחו מחוסר אמון הקיים בין הצדדים, ריבוי הבקשות בעיקר מצד קבוצת הרוב ונובע ככל הנראה מכך שקבוצת רוב ניזונים מבחינה משפטית מטענות שאין להן כל אחיזה בדין ובפסיקה והבורר לא יכול שלא להיכנס לעובי טענות הצדדים והסעדים בכתבי התביעה בכדי להבהיר מה מצבם המשפטי בתיק זה, לפני שיהיה מאוחר." אכן נראה לכאורה כי בהחלטה האמורה דחה הבורר באופן סופי את תביעת קבוצת מנדלסון לרכוש את זכויות קבוצות שטרן מכוח הוראות סעיף 41 (ג) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. אולם נראה כי קביעותיו של הבורר בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים אליהם התייחס תוך ציון העובדה שטרם הכריע בין גרסאות הצדדים ביחס לאחריות לאי בניית הבניין, לא נועדה להכריע באופן סופי במחלוקות שבין הצדדים אלא לאפשר לבורר לקבל החלטה בבקשות הביניים שהוגשו לו. בנסיבות אלה אין לראות בהחלטת הבורר מיום 17.2.09 משום פסק בוררות המסיים סכסוך בין הצדדים וממילא אין בית המשפט מוסמך לאשר את ההחלטה האמורה. אוסיף, כי בהמרצת הפתיחה עתרה קבוצת שטרן לאישור החלטת הבורר על כל חלקיה, ללא הבחנה בין החלטות שלכאורה מסיימות את ההתדיינות בין הצדדים לבין החלטות שאינן מסיימות את ההתדיינות בין הצדדים, וגם מטעם זה אין מקום לאישור ההחלטה האמורה כפסק בוררות. התפטרות הבורר בהחלטתו מיום 1.4.09 (נספח א בשא 7883/09) דן הבורר בבקשת קבוצת מנדלסון לפסילתו ודחה אותה (סעיף 8). בהמשך פירט הבורר את הנסיבות אשר בעטיין מצא לנכון להתפטר מתפקידו והודיע על התפטרותו (סעיף 13). סעיף 12 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע: "(א) נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות." משהתפטר הבורר ובהתאם להוראות סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, יש לפנות להוראות סעיפים 8 עד 10 לחוק הבוררות כדי לבחון את האפשרות למינוי בורר חליף. את עתירתה לאכוף על הבורר לדון בסכסוך סומכת קבוצת שטרן על פסק דין שניתן על סגנית הנשיא כבוד השופטת רות שטרנברג אליעז (כתוארה אז) בה"פ 317/05 י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ נ' רוטשטיין מערכות מידע בע"מ ואח' , (להלן: "הפ 317/05"). אין בידי להסכים לתוצאה שהתקבלה בהפ 317/05. סעיף 30 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, קובע: "בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי-הדין בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה." נוכח הוראה זו, נראה כי גם אם ניתן לראות בהתפטרות בורר מתפקידו בנסיבות מסוימות, מעילה באמון שניתן לו על ידי בעלי הדין, לא יהיה בכך כדי להקים למי מבעלי הדין זכות לאכוף על הבורר להמשיך לדון בסכסוך. סעיף 30 לחוק הבוררות, קובע כי במקרה של מעילה באמון זכאי הנפגע לפיצוי בשל הפרת חוזה או לכל תרופה אחרת לפי חוק הבוררות. לפיכך יש לבחון האם תרופת האכיפה מעוגנת בדרך כלשהי בחוק הבוררות במקרה של התפטרות בורר. סעיף 12 לחוק הבוררות, עוסק בין היתר, במקרה של התפטרות בורר ואינו מקנה לבית המשפט סמכות להורות לבורר המתפטר להמשיך בתפקידו. אדרבא סעיף 12 קובע כי במקרה של התפטרות בורר ימנה בית המשפט בורר חליף. בספרה "בוררות דין ונוהל" כרך א' ע' 494, מציינת פרופסור סמדר אוטולונגי כי: "בורר אינו חייב להמשיך בניהול הבוררות, אם אינו רואה את האפשרות להמשיך לעשות כן, ואין אפשרות לכפות עליו להמשיך בבוררות." נוכח הוראות סעיף 30 לחוק הבוררות והאמור עד כאן, נראה כי חוק הבוררות אינו מסמיך את בית המשפט לאכוף על בורר שהתפטר להמשיך ולדון בבוררות ואין לייבא סעד חיצוני לחוק הבוררות בעניין זה. אשר על כן, אין לי אלא לדחות את הבקשה לאכוף על הבורר להמשיך לדון בסכסוך שבין בעלי הדין. מינוי בורר חליף סעיף 8 לחוק הבוררות, קובע: "(א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר..." סעיף 8 (א) מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת למנות בורר, בענייננו בורר חליף, ובמסגרת השיקולים אותם על בית המשפט לשקול, יש לבחון האם בנסיבות שנוצרו, נכון יהיה למנות בורר חליף. כך טענה קבוצת שטרן בבקשתה (סעיף 4): "בלב כבד, פניתי לכב' בית המשפט וביקשתי בקשה זו לעיל, לחייב את הבורר להשלים את מלאכתו. עו"ד אייזן, בתחמוניה ובהתקפותיה חסרות הרסן על הצדדים, תוך העלבת הבורר והשתלחות בו, הצליחה להמאיס על הבורר והצדדים את הבוררות. אם יש סיכוי כלשהו לסיום הסכסוך בבוררות, הרי סיכוי זה קיים רק בפני הבורר עו"ד מוטי בניאן, אם וכאשר יקבל תמיכה מבית המשפט. הוא מטפל בסכסוך חודשים רבים, הבעיות מוכרות לו, התנהגות הצדדים והמריבות ביניהם הם לחם חוקו. נראה לי כי במצב שנוצר רק לו יש סיכוי בישיבה או שתיים להביא את הסכסוך לידי סוף. אם יועבר הדיון לבורר חליף, יחזרו כל המריבות וחילוקי הדיעות בין הצדדים והם יצטרכו לפנות כל יום שני וחמישי לבית המשפט כדי להחליט במחלוקות ביניהם, החל בשאלות האם עקב מעשה בית דין ניתן לדון בנושא מסוים ומה משמעות מהלכים שונים שהיו בבוררות וכלה בקבילות ראיות. אין כל סיכוי לקיום בוררות בפני בורר חליף. עו"ד אייזן הוכיחה כי אין היא מוכנה לקבל מרותו של בורר ולקיים את הוראותיו. אין היא נרתעת מהטלת דופי בבורר על מנת "להפטר ממנו". מה שהיה הוא שיהיה." הקבלן לא הביע עמדה מפורשת ביחס לבקשה שלא למנות בורר חליף ולהעביר את בירור הסכסוך לבית המשפט, למעט טענה שהועלתה בשולי התייחסותו לבקשה להורות לבורר להמשיך בתפקידו, לפיה "העברת הסכסוך לבורר אחר עלולה לגרום לקריסת הפרוייקט ולנזקים אדירים לקבלן וליתר המעורבים". גם קבוצת מנדלסון לא הביעה עמדה מפורשת ביחס לבקשה שלא למנות בורר חליף, אולם מהסכמתה למינוי עו"ד חנוך קינן לדון בבוררות, נראה כי היא מתנגדת להעברת הדיון בסכסוך לבית המשפט ומצדדת במינוי בורר חליף. ברע"א 10723/05 אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ נ' אבי גבאי ואח' , נקבע (כבוד השופטת א' פרוקצ'יה): "הצדק עם בית המשפט המחוזי בהנחתו כי סמכות מינוי בורר על פי סעיף 8 לחוק הבוררות הינה סמכות שבשיקול דעת... ... כפי שהובהר באותו ענין, שיקול דעת זה מופעל בהשראת שני ערכים שראוי לקדם בהקשר זה: האחד - ליתן ממשות ותוקף לכוונה החוזית של הצדדים כפי שהיא משתקפת בהסכם הבוררות, ולא לסכלה; והשני - לעודד את הפעלתו של מוסד הבוררות, המהווה חלופה חשובה וראויה להכרעה במחלוקות בערכאות השיפוט. חלופה זו משלבת גמישות בסדרי הדין ולעיתים אף במשפט המהותי, ומאפשרת מיצוי הדיון במחלוקת במהירות, ביעילות ובאמצעות גורמים מקצועיים בעלי מומחיות, שמומחיותם עשויה להיות רלבנטית לענין. העקרונות לפיהם ראוי לכבד הסכמי בוררות, והאינטרס הציבורי לחזק את מוסד הבוררות, הם העומדים ביסוד הכלל כי נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להניא את בית המשפט מלמנות בורר לביצוע הסכם בוררות כאשר הוא מתבקש לכך." בסעיף 26.6 להסכם הקומבינציה (נספח י"ט בשא 7883/09) נקבע: "הצדדים מתחייבים לא לפנות לבית המשפט לביטול סעיף הבוררות שבהסכם זה והם מאשרים שהם מנועים לפנות לבית המשפט בסעד של ביטול בוררות...". מעבר להתחייבות הגלומה בהוראה זו ובמניעות שמקים סעיף זה בפני צד להסכם הקומבינציה לעתור לביטול הבוררות, יש בהוראה האמורה כדי ללמד שהצדדים התכוונו לקיים את הבוררות גם וככל שיהיה למי מהצדדים טענות ביחס לאופן התנהלות הבוררות. הסכמה זו של הצדדים על בית המשפט לכבד. העיסקה הגלומה בהסכם הקומבינציה מורכבת ושותפים לה גורמים רבים, ובין בעלי הקרקע אין תמימות דעים ביחס לעניינים הקשורים במיזם הבניה. בנסיבות אלה, נכון יהיה למנות בורר שייתן מענה מהיר ויעיל לנושאים הדורשים בירור והכרעה ולא להפנות את הצדדים להליכים משפטיים ממושכים ומסורבלים בבית המשפט. מהחלטת הבורר מיום 1.4.09 (נספח א בשא 7883/09) עולה, כי המתח ביחסים שבין קבוצת מנדלסון לבין הבורר והסגנון בו מתנהלת קבוצת מנדלסון במסגרת הבוררות, עלולים להקשות על הבורר להמשיך ולנווט את הבוררות באוירה טובה (סעיף 7). עוד עולה מההחלטה האמורה כי הבורר חשש שאם לא יתפטר מהמשך ניהול הבוררות ובקשת קבוצת מנדלסון לפסילתו תדחה, תיווצר אוירה עכורה שתכביד עליו בבירור הסכסוך (סעיף 9). נמצא שהיחסים העכורים בין קבוצת מנדלסון ו/או עו"ד אייזן לבין עו"ד מוטי בניאן, הם שהקשו ו/או עלולים היו להקשות על המשך ניהול הבוררות בעתיד. יש לקוות כי בעלי הדין ופרקליטיהם ישכילו להפיק לקחים וכל צד יתרום את חלקו לניהול יעיל של הבוררות בפני בורר חליף שימונה. נוכח האמור ברע"א 10723/05 והטעמים שפורטו לעיל, נראה כי נכון יהיה לדחות את הבקשה החלופית של קבוצת שטרן, ולמנות בורר לדון בסכסוך תחת עו"ד מוטי בניאן. טענת קבוצת מנדלסון, כאילו בהחלטתו מיום 5.6.08 (נספח ב בשא 7883/09) מינה כבוד הנשיא אורי גורן (כתוארו אז) את עו"ד חנוך קינן כבורר חליף במקרה של התפטרות עו"ד בניאן, אינה מקובלת עליי. מינויו של עו"ד חנוך קינן הותנה בסירובו של עו"ד בניאן לקבל עליו את המינוי כבורר, ממילא ומשקיבל עליו עו"ד בניאן לדון בבוררות פקע תוקף מינויו של עו"ד חנוך קינן. בתוך 10 ימים יוכלו הצדדים להציע לבית המשפט מועמד או רשימת מועמדים מוסכמים, שאם לא כן ימונה בורר לפי שיקול דעת בית המשפט. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.יישוב סכסוכיםבוררהתפטרות