האם פציעה בזמן כניסה לרכב נחשבת "תאונת דרכים" ? ##(1) האם כניסה לרכב נחשבת "שימוש ברכב" ?## לאחר תיקון (מס' 8) לחוק, (תחילתו 30.9.90), נזק שנגרם בעליה או בירידה מהרכב הינו שימוש ברכב ובלבד שהם נעשו למטרות תחבורה (רע"א 8548/96 פדידה נ' סהר, חברה ישראלית לביטוח). עיקר מיון המטרה התחברותית נובע מהמטרה שהיתה בעת הכניסה לרכב, ולמעט מקרים חריגים, אין חשיבות לשאלה "מה היתה מטרת הירידה מהרכב" (ע"א (ירושלים) 4318/03 טויזר נ' עילית חברה לביטוח בע"מ). בת"א (שלום-חי') 17040/93, עומרי נ. "דולב" חברה לביטוח בע"מ, נפסק: "כדי שכניסה לרכב תהווה "שימוש" בו למטרות תחבורה, צריכה היא להיות כניסה לרכב לשם נהיגה בו או לשם נסיעה בו. כניסה לרכב שלא לצורך נהיגה או נסיעה, אינה יכולה להיחשב שימוש ברכב למטרות תחבורה, ולכן אינה יכולה להיחשב "תאונת דרכים"." (התאונה ארעה לאחר תיקון מס' 8). ##(2) מהי כניסה לרכב "למטרות תחבורה" ?## הכניסה לרכב והירידה מרכב הם בגדר "שימוש" לוואי הן על פי המבחן הייעודי שנפסק בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח, והן על פי הגישה התחבורתית שנתקבלה על ידי התיקון השמיני לחוק הפיצויים. רק כניסה הבאה למטרות תחבורה תבוא בגדר ההגדרה הבסיסית לתאונת הדרכים. הוצע, כי הכניסה אל הרכב והיציאה ממנו יחשבו כשלעצמם דרכי שימוש "למטרות תחבורה" לאמור צורות שימוש שכרוך בהן סיכון תחבורתי. (ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית בעמ' 188-190, רע"א 8061/86 עוזר יצחק נ. אררט חברה לביטוח בע"מ ואח'. הפגיעה המזכה פיצוי היא פגיעה של המשתמש עצמו. הכלל הוא שהכניסה אל הרכב מתחילה עם תחילת המגע הפיסי בין הנכנס לבין הרכב. (אליעזר ריבלין, תאונות הדרכים, מהדורה רביעית, תשע"ב, בעמ' 179-180). בהתאם, לצורך בחינת התקיימות יסוד המטרה התחבורתית, ה"שימוש" מסוג ההתרחשות, נבחן על רקע הפעולה או רצף הפעולות הסובבות אותו, הכל לפי נסיבות העניין. בדיקת "שרשרת הפעולות" שבסופה פעולה שנועדה "למטרות תחבורה". ##(3) ההבחנה בין שלב "ההכנה" לכניסה לרכב לבין שלב "הכניסה לרכב "ממש":## פסיקת בתי המשפט הבחינה בין שלב ההכנה לכניסה לרכב לבין שלב הכניסה לרכב ממש. אמנם, החוק אינו דורש בכל מקרה מגע פיסי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב כתנאי לזכאותו של הנפגע, אך כבר נקבע כי "השאלה [היא] שאלה של תיחום גבולות והדרך להבחין בין פעולה שהיא הכנה או הקדמה לשימוש (כגון: הליכה לרכב) לבין השימוש עצמו (בהתאמה: הכניסה לרכב) היא מה שמכונה מבחן "השלב האחרון". כלומר, המבחן הוא אם אותה פעולה היא חלק אינטגרלי וישיר מהשימוש או שמא מדובר רק בפעולת הכנה טרם השימוש עצמו" (רע"א 5738/97 תעבורה, מיכלי מלט בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ). בפסיקה נקבע לא אחת כי אם טרם נעשתה פעולת הכניסה לרכב ולא התקיים מגע פיסי בין הנפגע לבין הרכב, אין האירוע נכנס בגדר "שימוש ברכב מנועי" ולכל היותר מדובר בפעולת "הכנה" לכניסה לרכב בלבד (רע"א 6904/11 שרביט נ' מטרודן בע"מ; ת"א (י-ם) 3623/06 מזרחי נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; ת"א (י-ם) 2985/05 דהן נ' אלאלוף; כן ראו א' ריבלין, תאונת הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית), 185-179). ##(4) נפילה בזמן ניסיון כניסה למשאית כתאונת דרכים:## בת"א (נצ') 332/87, סקס נ. "הפניקס", התובע נפל ממדרגת משאית על הכביש ונחבל בעת שעלה עליה בכוונה להיכנס לתוכה על-מנת לנהוג בה. הנפילה נגרמה בשל מצבה של המשאית או חוסר זהירות מצידו של הנפגע. נפסק כי המדובר בתאונת-דרכים: "אין כלום בכך שהיה גורם זר מתערב אשר תרם או גרם גם הוא לנזק הגוף. די בכך, שהנזק נופל במסגרת הסיכון שהשמוש במכונית יצר, כך הוא לגבי השמוש הרגיל ברכב בעת הנהיגה, וכך הוא גם לגבי הסיכון ששמוש לואי בו – כמו עליה לרכב – יוצר. אם הסיכון של נפילה ממשאית, עליה צריך לעלות כדי לנהוג בה, הינו במסגרת הסיכונים הכרוכים בשמוש כזה במכונית, הרי תוצאותיה של נפילה כזו, יפוצו ע"י החוק, שכן השימוש במשאית ע"י עליה הינו גורם ממשי לנזק." ##(5) נפילה בסולם מערבל בטון בניסיון כניסה לרכב כתאונת דרכים:## בת.א. (שלום-ירושלים) 3774/00 נג'אר נ. "המגן הישוב" חב' לביטוח בע"מ, התובע עלה על מערבל בטון על מנת לנקות את המיקסר, המנוע של המיקסר פעל. התובע החזיק בידו את צינור המים המונע באמצעות הכח המכני. במהלך עלייתו על הסולם, החליק נפל ונפצע. עלייתו היתה, כאמור, במטרה לנקות את המיקסר ולא למטרת נסיעה. פעולת ניקוי המיקסר הכרחית לפני כל נסיעה, שכן אם לא תעשה החומר לא יכנס למיקסר, אך נחיצות הפעולה של "הטיפול" איננה משמשת מבחן לצורך קביעה אם הטיפול יחשב "תאונת דרכים". המבחן הוא האם מדובר ב"טיפול דרך", אם מדובר בטיפול בחצרים, גם אם הוא טיפול הכרחי, כמו מילוי מים, שמן, ועוד כהנה, המחוקק ביודעין הוציא אותו מגדר החוק, כאשר צמצם את ההגדרה לתיקון וטיפול "דרך", היינו תיקונים וטיפולים שנעשו באמצע הדרך על מנת לאפשר המשך נסיעה. לא ניתן גם לקבוע שהנפילה של התובע היתה קשורה לשימוש בכח המכני של המשאית ולפיכך לא ניתן ליישם חזקה זו. לאור האמור, ניתן לומר איפוא, שהפעולות שביצע התובע עובר לנפילתו, אינן בגדר "שימוש" במובן החוקי ולפיכך נדחתה תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים. כאן התובע עלה לרכב כדי להביא ממנו מכשיר קשר – לא בסיום הנסיעה ולא לצורך התחלת הנסיעה, לפיכך אין המדובר בכניסה לרכב או יציאה ממנו לצורך מטרות תחבורה. לאחר האמור נפסק שהתובע אינו זכאי לפיצוי עפ"י חוק הפלת"ד ותביעתו נדחתה. ##(6) נפילה בכניסה למלגזה:## בת.א. (שלום -חדרה) 3579/99 זרבאילוב נ. "הדר" חב' לביטוח בע"מ, ביום התאונה בעת שהתובע נהג במלגזה במסגרת עבודה של העמסת משטחים שבמחסן על משאית הבחין בשלט שנפל ממקומו. הוא עצר את המלגזה וירד ממנה והחזיר את השלט למקומו. משסיים פעולה זו והחל לצעוד בחזרה לעבר המלגזה על מנת להמשיך בעבודתו, התמוטט אחד המשטחים שבמחסן, ונפל עליו מאחור. כתוצאה מכך נפל ואיבד את הכרתו. החזרת השלט שנפל למקומו לא נועדה כדי להסיר מכשול שהיה יכול להפריע לנסיעת המלגזה של התובע, אלא כדי לאפשר המשך עבודה תקינה במחסן. פגיעתו של התובע באה מכך שהמשטח נפל עליו ממקומו וכתוצאה מכך התמוטט. אין טענה כי התובע פגע במלגזה בעת נפילתו, או כי נפגע עקב מגע בינו לבין המלגזה בדרך כלשהי. התובע לא נפגע כלל במהלך כניסה למלגזה או יציאה ממנה. גם אם נפל כאשר ניסה לעלות למלגזה, לא הנפילה היא התאונה, אלא המכה שספג קודם לכן מהמשטח, בעת שלא עסק בירידה או בעליה על המלגזה. לאור האמור נפסק כי האירוע אינו תאונת – דרכים במובן חוק הפלת"ד. ##(7) נפילה בכניסה למונית:## בת.א. (שלום – ב"ש) 1849/99 שמש נ. "הפניקס הישראלי" חב' לביטוח בע"מ ו"קרנית", התובעת נפגעה ע"י רכב עת עמדה לעלות על מונית. בזמן הפגיעה לא התקיים כל מגע בינה לבין המונית, או בין המונית לרכב הפוגע. לא ניתן היה לאתר את נהג הרכב הפוגע אלא אך ורק מספר הרכב בו נהג. התובעת תבעה את בעל הרכב הפוגע, את מבטחו, את קרנית, במידה ויפסק שאין לבעל הרכב כל חבות כלפיה. טענות מבטח הרכב הפוגע היו: א) יש לראות בנפגעת נוסעת במונית. ב) בעל הרכב התיר את השימוש ברכב להסעת נוסעים בשכר בניגוד לתנאי הפוליסה. ג) לא הוכח שלנהג הפוגע היה רשיון נהיגה תקף וכי מולאו יתר תנאי פוליסת הביטוח. קרנית טענה כי מאחר וזהות בעל הרכב ידועה, יש להחיל את סע' 27 ב' לפק' התעבורה לפיו קיימת חזקה כי בעל הרכב הוא גם הנוהג בו, חזקה שלא נסתרה. נפסק:- א. אין לראות בנפגעת נוסעת במונית לאור הפסיקה כי "שימוש ברכב" מתחיל עם כניסה לרכב ומסתיים עם גמר היציאה ממנו (רע"א 4696/92). הליכה אל המכונית אינה בגדר "שימוש ברכב". אין גם לומר כי הפגיעה של התובעת מרכב אחר, עובר לעליה למונית, היא חלק מהסיכון התעבורתי שבנסיעה במונית. ב. אין המדובר ב"תאונה מעורבת" שכן לא היה כל מגע בין הנפגעת לבין המונית או בין המונית לבין הרכב הפגע. ג. עפ"י סע' 27 ב' לפק' התעבורה, החזקה היא כי בעל הרכב הוא גם הנוהג בו. לא הובאה כל ראיה לכך שמדובר בנהיגה ללא רשות או בנהיגה בחריגה מתנאי הפוליסה. המבטחת לא הראתה כי לנהג לא היה רשיון בר תוקף ולא הראתה כי תנאי מתנאי הפוליסה לא התקיים ולכן החזקה היא כי התקיימו כל תנאי הפוליסה. לפיכך, נדחתה התביעה נגד קרנית והמבטחת חויבה בפיצוי התובעת. ##(8) נפילה בכניסה לאוטובוס כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-עכו), 3619/89, קלינגר נ. מגידו ואח', התובעת נפלה כתוצאה ממעידת רגלה בבור כאשר רצתה לעלות על אוטובוס ותוך כדי כך נפגעה ממדרגת האוטובוס. בית-המשפט קיבל את טענת התובעת כי מדובר בתאונת דרכים ופסק: "הדבר לא קרה תוך כדי הליכה לקראת העליה על האוטובוס, אלא בשלבים האחרונים של העליה שהשתבשה כאמור. העיקר היא כי הפגיעה כפי שנגרמה נגרמה מעוצמת המכה שבהתנגשות שבין הגוף למרכז האוטובוס… העובדה כי גורם נוסף היה מעורב כך, "הוא הבור שהביא לידי כל התקלה אין בה כדי לשנות מבחינת מהות התאונה". ##(9) נפילה תוך כדי קפיצה מהרכב:## בת"א (שלום-עפולה) 2476/91, אבו סאלוטה נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ, התובע עלה על גגו של רכב בחצר פלונית כדי לקטוף ענבים ומשראה את בעל החצר, נבהל, קפץ מהרכב ונפגע. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים פסק בית-המשפט שאין לתוצאה המזיקה קשר לסיכון שהשימוש ברכב יוצר וזאת, מהסיבות הבאות: א השימוש הנטען של ירידה מהרכב בנסיבות הנ"ל אינו בבחינת שימוש לוואי הבא לסייע ולהבטיח פעולה הקשורה לשימוש העיקרי ברכב. ב. הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהקפיצה מהרכב עת ראה את בעל החצר לא נגרם "עקב" השימוש ברכב. ##(10) פליטת כדור תוך כדי כניסה לרכב כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-ת"א) 75323/92, חאג' רביה נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ ואח', תוך כדי עליית נוסע לג'יפ חונה נתקל קנה רובה טעון שהחזיק בברזנט שהיה בג'יפ וכתוצאה מכך נפלטה יריה. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: 1. הג'יפ שהיה במצב עמידה שימש כזירת ארוע בלבד. 2. אין מדובר בכניסה לרכב המהווה שימוש בו שכן הפגיעה לא קרתה בשל הכניסה לג'יפ אלא כתוצאה מגורם אחר מתערב שאין לו ולא כלום עם הכניסה לרכב והיא פליטת הכדור כתוצאה מהתקלות קנה הרובה בברזנט. ##(11) נפילה בכניסה למשאית בגלל שמן על הרצפה במשאית:## בת"א (שלום-ב"ש) 33717/93, פילבינסקי נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, התובע טען כי החליק על רצפת משאיתו כתוצאה ממיכל שמן שנזל שעה שחזר למשאית כדי לקחת "דף העמסה" ששכח בה ושהיה דרוש לו לצורך הכנת חשבונית בגין סחורה שהביא ללקוח. (התאונה לאחר תיקון מס' 8). בית-המשפט אמנם לא קיבל גירסה עובדתית זו, אולם קבע כי אפילו היתה נכונה אין מדובר בתאונת דרכים, מהנימוק להלן: "כאשר התובע נכנס למשאית להוציא דבר מה אשר נשכח שם וללא כל כוונה לנסוע בה (לפחות לא מיד לאחר-מכן), וכאשר נפילתו ארעה בתוך המשאית תוך כדי הרמת מיכל השמן ואפילו עשה כן בעת שהתחיל ללכת לכיוון היציאה מהמשאית, אין בכך כדי לקיים את התנאי הדרוש בחוק הפלת"ד, לפיו השימוש ברכב נעשה למטרה תחבורתית…". המשאית שימשה אך ורק "זירת הארוע לנזק". ##(12) פגיעה מדלת הרכב בניסיון למנוע כניסה לרכב כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-נהריה) 131/94, עבאס נ. "דולב" חברה לביטוח בע"מ ואח', אחיו של התובע ניסה למנוע בעדו מלהיכנס לרכב על ידי כך שטרק את הדלת כאשר ידו של התובע היתה עדיין מושטת לעבר הדלת, וכתוצאה מכך נפגע התובע בידו. בית-המשפט קיבל את טענת בא-כוח התובע כי מדובר בתאונת דרכים, ופסק: משביקש התובע לעלות לרכב לצורך נסיעה, מדובר בשימוש למטרות תחבורה ועל-כן בתאונת דרכים. בית-המשפט דחה את האפשרות שמדובר במעשה מכוון שאינו תאונת דרכים, בקובעו כי לא היה במעשה משום כוונה לגרום נזק לתובע, אלא למנוע ממנו מלהיכנס לרכב. ##(13) נפילה לפני כניסה לאוטובוס כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-כ"ס) 1038/94, בר נוי נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', התובעת עמדה בתחנת "אגד" הממוקמת על אי-תנועה במטרה לנסוע באוטובוס העוצר במקום. כשהגיע האוטובוס ירדה התובעת מאי-התנועה, דרכה על אבן שפה משופעת והחליקה על-גבי השיפוע. תוך כדי נפילה לכביש נחבטה ידה של התובעת בגלגל אחורי של האוטובוס (הארוע לאחר תיקון מס' 8). בדחותו את טענת התובעת כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: 1. "כניסה לרכב" משמעה כפשוטה כניסה מיידית לרכב ולא פעולות המתבצעות עובר לפעולת הכניסה לרכב וכהכנה לכניסה. 2. התאונה ארעה בגין שימוש מצער שלא צלח במדרכה ממנה ירדה התובעת ולא עקב שימוש בכלי רכב. 3. העובדה כי מדובר באוטובוס שקיימות לו חובות כלפי הציבור אינה משנה את האמור לעיל, שכן הגדרת השימוש ברכב חלה על כל כלי הרכב. 4. צריך שיהיה קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין התאונה, ובמגע הפיזי שהיה בין התובעת לאוטובוס בעת נפילתה לא מתקיים קשר סיבתי כזה, שכן נפילתה נבעה מהחלקה על המדרכה בלבד. ##(14) נפילה של ילד בנוסיון להיכנס לרכב - מחפרון:## בת"א (שלום-חי') 5294/94, חלילה נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', שעה שניסה התובע, ילד קטין בן 12, לעלות על מחפרון, הוא נפל ממנו ונפגע. נדחתה טענת המבטחת שעל-פי הלכת "פדידה" אין המדובר בתאונת דרכים, שכן עלייתו של התובע למחפרון לא נעשתה ל"מטרות תחבורה" אלא כדי לראות כיצד נהג המחפרון עובד, שכן הקובע לצורך ההכרעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים הוא, האם השימוש שנעשה ברכב על-ידי "המשתמש" – מפעיל הרכב במועד הרלוונטי של התאונה – ולא "השימוש" של צד שלישי, הוא ל"מטרות תחבורה". כשם שאין חולק כי פגיעה במכונית העומדת ברמזור אדום על-ידי רץ ברחוב תיחשב לתאונת דרכים כיוון שהשימוש ברכב היה למטרות תחבורה ואין רלוונטיות לשאלה מדוע פגע הרץ במכונית, כך גם בענייננו, הוא הדין במקרה של נוסע באוטובוס שקם במהלך הנסיעה על-מנת לראות כיצד הנהג נוהג או לשאול שאלה, נתקל בכיסא במהלך הליכתו ונופל, אין ספק כי תאונה כזו תיחשב כתאונת דרכים, למרות שמטרת הליכתו של הנפגע באוטובוס לא היתה ל"מטרות תחבורה". התאונה ארעה כאשר נהג המחפרון ביצע תיקון של הזרוע האחורית של המחפרון. הטיפול בוצע בחצר ביתו, בתום יום עבודה, והוא לא נועד להקטין או למנוע את הסיכון התעבורתי שבמחפרון, אלא כדי לאפשר שימוש במחפרון לייעודו הלא-תחבורתי (ביצוע עבודות החפירה). מכאן עולה המסקנה כי אין הטיפול שנעשה במחפרון מהווה "תיקון דרך", ולפיכך התאונה בה נפגע התובע אינה מהווה "תאונת דרכים". ##(15) נפילה על גלגל משאית לפני הכניסה:## בת"א (שלום-חי') 8630/94, מזרחי נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע, שמיהר בהליכה מהירה או ריצה לכיוון משאית מעבידו שחנתה במקום כדי לנסוע בה, ניתקל בשיני מלגזה חונה, בצורה האסורה על-פי תקנות התעבורה, שנמצאו על הרצפה, מעד ונפל ונתקל בגלגל המשאית. בדחותו את טענת התובע כי ההיתקלות במשאית מהווה תאונת דרכים, ובקבלו את טענתו כי ההיתקלות במלגזה מהווה תאונת דרכים, פסק בית-המשפט: 1. לא ההיתקלות במשאית גרמה לתאונה, אלא ההיתקלות במלגזה. המשאית היוותה בתאונה זו מכשול ככל מכשול אחר בו היה התובע עלול להיתקל כיוון שאיבד את שווי משקלו עקב ההיתקלות במלגזה. הפגיעה, על-אף המגע עם המשאית לא באה עקב הסיכון התעבורתי שהמשאית מהווה. 2. אין לדבר גם על כניסה למשאית, שכן שלב הכניסה מתחיל ברגע שבו עושה נפגע פעולה כלשהי חלק מעלייה, למשל כשהוא מרים את רגלו במטרה להיכנס לרכב או אוחז בידית הרכב או מטה את גופו כדי להיכנס אליו. השלב בו אדם מתקרב לרכב במטרה להיכנס אליו אינו השלב בו החלה "הכניסה" אלא שלב טרומי, או שלב של הכנה לכניסה שאינו כניסה. ##(16) נפילה בכניסה לרכב במהלך תיקון דרך:## בת"א (שלום-ת"א) 21598/94, פדידה נ. "סהר" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, התובע נהג משאית עצר את משאיתו לצורך תיקונה. תוך כדי כך שמסגר תיקן את המשאית חזר התובע למשאית כדי לקחת את המצת גם לעצמו וגם כדי לתיתה למסגר וברגע שירד במדרגות המשאית ונפל. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים פסק בית-המשפט: "אם היה התובע נפגע במהלך ירידתו הראשונה מהרכב, או אפילו במהלך הירידה השניה שארעה לאחר שהחנה את הרכב על-מנת לבצע את התיקון, ניתן היה לומר כי הירידה מהרכב, המהווה חלק מהגדרת השימוש ברכב מהווה גם שימוש למטרות תחבורה… ואולם הפגיעה… ארעה כאמור לאחר שהרכב הוחנה על-מנת לבצע את התיקון במנוף. התובע ירד מהרכב על-מנת שיחל התיקון ורק לאחר מכן, בעקבות בקשת עובד המסגריה למצת, חזר התובע לרכב כדי לקחת את המצת הן לצרכי הפעלת המבער והן לשימושו האישי. הכללת הפגיעה שארעה בשעת ירידה לאחר לקיחת המצב בנסיבות שתוארו לעיל, נוגדת באופן ברור את מטרת תיקון מס' 8 לחוק… להגביל את הפירוש של שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה בלבד… במקרה שבפני… הרכב הווה אך ורק זירת ארוע לנזק שהתרחש ולא היה הגורם לנזק". הערעור על החלטה זו נדחה ב-ע"א (ת"א) 594/95. ##(17) נפילה על ארגז טנדר תוך כדי פריקת מטען## בת"א (שלום-ת"א) 21186/97, גפן נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ, התובע החליק ונפגע על ארגז הטנדר שעה שאסף מטען שהתפזר בו וזאת כדי להורידו מהארגז. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים ולחילופין כי הפוליסה מכסה את הארוע אף אם אין זו תאונת דרכים פסק בית-המשפט: 1. אין ספק כי הפעולה הנ"ל שבוצעה על-מנת לפרוק את המטען כאשר הרכב היה בעמידה, הינה פעולה של פריקה ועל כן פציעה במהלכה אינה מהווה תאונת דרכים. 2. הוראות הפוליסה אינן משנות את התוצאה וזאת מהסיבות הבאות: א. הפוליסה, כפי שנאמר בה, מכסה מפני נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק הפיצויים. מכאן ברור כי את תחולת הפוליסה יש לפרש אך ורק לפי הוראות חוק הפיצויים. ב. הסעיפים בפוליסה המתירים למבוטח להוביל מטענים לשם עסקו באים אך ורק כדי לתת כיסוי למבוטח אם המטען גורם נזק תוך כדי הובלה. נפילת מטען תוך כדי נסיעה הגורם נזק, מהווה על-פי החוק תאונת דרכים, ועל כן ההוראות של הפוליסה באות להשלים את החוק ולאפשר למבוטח להוביל מטען. ג. אף אם היה בית-המשפט מקבל את טענת התובע כי הפוליסה מרחיבה את המושג "שימוש" על-ידי הסעיף המתיר הובלת מטען היה דין התביעה להידחות שכן מדובר במקרה הנדון בבקשה לתשלום תכוף ולגביה נקבע בסעיף 5(ב) לחוק כי בתשלומה יהיה חייב מי שחייב בפיצויים לפי חוק הפלת"ד ועל כן חיוב על-פי הפוליסה לא היה מזכה את הנפגע בפיצוי. ## (18) נפילה בכניסה לרכב לאחר העמסת מטען כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-ת"א) 86340/97, סולטן נ. "דולב" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע טען כי נפגע שעה שנפל מהרכב עת ביקש להיכנס לתא הנהג על מנת להתחיל בנסיעה וזאת לאחר שסיים להעמיס מטען. פעולת ההעמסה הסתיימה והתובע התכוון לנסוע. הוא נכנס למחפרון, הרים את הכף הקדמית וזאת לשם הנסיעה מפני שלא ניתן להמשיך בנסיעה שעה שהכף הקדמית מונחת על הקרקע. נפסק שגם אם הפעולה הראשונה שמבצע הנהג לאחר כניסתו לתא הנהג הינה הרמת כף, פעולה זו נעשית לצורך נסיעה ולא לצורך טעינה והיא איננה חלק מפעולת "הטעינה" שנסתיימה לפני כניסת התובע לרכב. אשר על כן נקבע כי התאונה הינה תאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. ## (19) נפילה בכניסה לרכב כדי לסגור את מכסה המנוע:## בת"א (שלום-ת"א) 90098/97, שטיין נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ואח', בעת בדיקת שלדת מכונית, בשעה שהיא היתה מונחת על ליפט הידראולי, נכנס התובע למכונית על-מנת לסייע לנתבע לסגור את מכסה המנוע. בו-זמנית, וללא אזהרה מוקדמת, הרים הנתבע את הליפט, אשר עליו היתה מונחת המכונית והתובע אשר לא הרגיש בהרמה האמורה יצא ממנה בצעד לאחור ונפל על גבו. השאלות היו: 1. האם יש לראות בארוע "כניסה לרכב או ירידה ממנו" במובן סעיף 1 לחוק? 2. האם יש לראות בארוע "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב" במובן סעיף 1 לחוק? בית-המשפט עונה על שתי השאלות בשלילה, בקובעו: 1. במקרה דנן היציאה מהמכונית נעשתה במהלך ולצורך בדיקתה במכון הבדיקה ולא במהלך נסיעה או בסיומה. אין גם כל הוכחה כי תמו כל הבדיקות ברכב במכון הבדיקה וכי פעולת התובע, של סגירת מכסה המנוע, נדרשה בשלב זה על-מנת לאפשר את המשך נסיעתו. 2. במקרה דנן התובע נסע למכון הבדיקה לצורך בדיקת כשירות הרכב לשם מכירתו. פעולת הבדיקה לא היתה חיונית להמשך הנסיעה. כן בוצעה הבדיקה על-ידי בעל מקצוע שמועסק במכון על-מנת לבדוק בדיקות מסוג זה. בנסיבות אלה לא ניתן לראות בבדיקת הרכב "טיפול" או "תיקון דרך" במובן חוק הפלת"ד. ## (20) נפילה בכניסה לרכב "מטאטא כביש" כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-ת"א) 79303/98, חרזי נ. "איילון" חב' לביטוח בע"מ, התובע, עובד על רכב "מטאטא מכני" המנקה כבישים, עלה לרכב על מנת להוציא מכשיר קשר. בכניסה לרכב נתקל במדרגות הכניסה ונחבל בברך ימין. נפסק כי לא כל פגיעה בתאונה בעת עליה לרכב או ירידה ממנו תחשב לתאונת דרכים, כדי לקבוע אם בתאונת דרכים עסקינן, נדרשה הקביעה לאלו מטרות היו העלייה או הירידה ממנו. המחוקק, בתיקון מס' 8 לחוק, קבע שכדי שהאירוע ייחשב לתאונת דרכים, השימוש ברכב – עליה או ירידה ממנו – חייב להיות למטרות תחבורה, לכן כאשר מוכיח הנפגע כי נגרם לו נזק עקב עליה לרכב על מנת להסיעו, או לבצע פעולה למטרות תחבורה, או עקב ירידה ממנו בסיום הנסיעה – יכלל המאורע בו נפגע במסגרת תאונת דרכים, לא כן כאשר מתברר שהעליה לרכב או הירידה ממנו לא היו קשורים כלל לשימוש תעבורתי ברכב. ## (21) נפילה בכניסה לרכב כדי לבדוק שמן כתאונת דרכים:## בת.א. (שלום-ב"ש) 2699/01 כהן נ. "סהר" חב' לביטוח בע"מ, בבוקר התאונה הגיע התובע עם משאית להובלת בטון למפעל רדימיקס לצורך הטענתה בבטון והמשך הנסיעה ליעד הפריקה. התובע החנה את המשאית בחצר המפעל, עלה כדי לבדוק שמן ולאחר שמילא שמן, החליק ונפצע. התובע מציין בעדותו כי הוא בודק שמן פעם בשבוע וכי יש לו שמן בתוך המשאית ופעם בשבוע הוא ממלא שמן ומים. השאלה לדיון היתה האם נסיבות אלה מצביעות על היות התאונה -תאונת דרכים. נפסק:- באשר לדיבור "ירידה מהרכב", יש לפרש אותו לא במנותק מהסעיף כולו. אחד השימושים כמצויין בהגדרה הוא "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו". הדיבור "ירידה ממנו" אינו בא לציין מעבר מנקודת גובה אחת למשנה אלא הוא בא כמנוגד לדיבור "כניסה לתוכו". כלומר, המחוקק התכוון שהשימוש ברכב יהיה בין בנסיעה בו, כניסה לתוכו או יציאה ממנו. עצם העובדה שהתובע עלה במדרגות הרכב כדי להגיע לתא המנוע אינה מעלה ואינה מורידה מאחר והוא יכול היה לעשות שימוש בסולם חיצוני לצורך זה ולא היה בין פעולותיו של התובע לבין כניסה או יציאה מרכב ולא כלום. באשר לטענה שמדובר ב"תיקון דרך" או ב"טיפול דרך", הרי שיש לשים לב לנסיבות התאונה. התובע אומר במפורש שהוא בודק שמן פעם בשבוע. כלומר לא מדובר באירוע פתאומי אלא בפעולת התחזוקה השוטפת של הרכב. פעולה זו לא נעשתה במהלך נסיעה או לצורך תחילתה המיידי. התובע מציין במפורש כי פעולה זו התבצעה על ידו במשך שנים פעם בשבוע כחלק מהתחזוקה של המשאית אותה ביצע בקביעות כאשר הרכב חונה בחניית המפעל ומנועו כבוי. בענייננו לא מדובר בהקטנת הסיכון התעבורתי והטיפול לא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי. התובע העיד במפורש כי לאחר שהוא מחנה את המשאית בחצר המשרד הוא בודק אותה והולך לסדרן העבודה אשר אומר לו מה לעשות ועד היציאה לעבודה יכולות לעבור מס' שעות. באותן שעות יושבים נהגי המשאיות ושותים קפה. במקרה הנדון, התאונה ארעה במהלך חניית הרכב בחצר המפעל כאשר מנוע הרכב היה כבוי ועוד בטרם קיבל התובע את סידור העבודה שלו שלאחריו היה צפוי להמתנה של בין שעה למס' שעות. לא מדובר במקרה שבו במהלך הנסיעה הבחין התובע בתקלה שדרשה עצירה ותיקון מיידית ואף לא מדובר במקרה בו פעולת מילוי השמן היתה דרושה לצורך תחילתה של הנסיעה. על פי עדותו של התובע מדובר כאן בפעולת תחזוקה שוטפת אותה ביצע התובע מידי שבוע. כאמור ירידתו של התובע מן המשאית לא היוותה יציאה ממנה אלא התובע עשה שימוש במדרגות המשאית כדי להגיע למכסה המנוע. במצב דברים כזה שימשו מדרגות המשאית כסולם לצורך הגעה אל תא המנוע ולכן לא ניתן לדבר כאן על שימוש תחבורתי ברכב. לאור האמור נפסק שאין המדובר בתאונת דרכים מכיוון שהירידה מן המשאית לא היתה במובן של יציאה ממנה ומכיוון שהטיפול ברכב לא היה "טיפול דרך" כמשמעו בחוק הפלת"ד שכן אין המדובר בטיפול בלתי צפוי שהתעורר הצורך בו במהלך הנסיעה ולשם המשכה. לא ברור מדוע השתמש המחוקק בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" במילים "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו" ולא במילים "כניסה לתוכו או יציאה ממנו" או לחילופין, "עליה לרכב או ירידה ממנו". מכל מקום נראה לי שאין בסוגיה זו משמעות מיוחדת לביטוי "ירידה ממנו" בשונה מהביטוי "יציאה ממנו". ## (22) נפילה לפני כניסה למונית ללא מגע פיזי עם הרכב:## בת.א. (שלום – חיפה) 9319/02 נובק נ' "עלית", "קרנית" ואח', התובעת התכוונה לעלות למונית (אלמונית) ועמדה בסמוך לה כשדלת המונית פתוחה. טרם נוצר מגע בין התובעת למונית. רכב שעבר במקום פגע בתובעת (להלן: הרכב הפוגע). מבטחת הרכב הפוגע טענה בין היתר כי התובעת זכאית לפיצוי מ"קרנית" כמי שהתכוונה לעלות למונית. בית המשפט דחה את טענות המבטחת, וחייב אותה בפיצוי הנפגעת בנמקו:- 1. לא די בכוונה לעלות לרכב כדי לקבוע את חבות מבטחיו. כוונה כזו יכולה להיות גם לאדם שבדרכו ממרחק לרכב נופל או נפגע מרכב אחר והטלת הפיצוי על מבטחת הרכב אליו התכוון לעלות היא אבסורדית. בית המשפט סבור כי השימוש ברכב אליו מתכוונים לעלות מתחיל מרגע שנוצר מגע עם הרכב. היות ובענייננו לא נוצר מגע כזה בין הנפגעת למונית, האחראי לפיצוי הנפגעת היא מבטחת הרכב הפוגע. 2. אף ש בית המשפט סבור שאין מדובר בתאונה מעורבת עפ"י סע' 3 (ב) הוא מוסיף שאפילו הייתה זו תאונה מעורבת "קרנית" לא הייתה חבה שכן משיש לנפגע תביעה כלפי מבטח כלשהו שוב אין לו עילת תביעה נגד "קרנית". ##(23) נפילה על רכב חונה תוך כדי ריצה כתאונת דרכים:## בע"א (י-ם) 84/92, בן שחר נ. "אררט" חברה לביטוח בע"מ, תוך כדי ריצה לכיוון רכב חונה איבדה התובעת שיווי משקל, מעדה ונפלה על רכב (הארוע לפני תיקון מס' 8). בית-המשפט דחה טענת התובעת כי האירוע מהווה תאונת דרכים, ופסק: 1. אין מדובר בכניסה לרכב כפי שטוען בא-כוח התובעת, שכן "רק שלב הכניסה המיידית למכונית הוא השלב הכלול במילים שימוש ברכב. הן לשון מילות החוק והן ההיגיון אינם מאפשרים הכללת פעולות הכנה לשימוש ברכב בעצם השימוש. 2. אין די בעצם המגע עם הרכב כדי להכניס את המקרה למסגרת החוק. צריך שיהיה קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין התאונה, שאם לא כן משמש הרכב כזירת האירוע ותו לא. במקרה הנדון מעידת התובעת היא מעידה הזרה לשימוש ברכב, מנותקת ממנו ואינה קשורה בו, והמגע הפיזי שנוצר בינה לבין המכונית איננו נובע מהשימוש ברכב. הערעור על החלטה זו נדחה ב-רע"א 4696/92. ## (24) נפילה מגג הרכב תוך כדי התקנת חלון:## בת"א (חי') 143/95, 228/94, עבדול כרים נ. "אררט" חברה לביטוח בע"מ, התובע נכנס לרכב בהיותו חונה לצורך התקנת פתח חלון. הוא עלה על גג הרכב כדי להתאים את החלון ותוך כדי הליכה על הגג, החליק ונפל ארצה על אדמה סלעית. נפסק כי סגירת החלון לפני נסיעה, ללא קשר עם הנסיעה, כאשר אפילו איננה בגדר של פעולת הכנה לצורך נסיעה, שהרי לא היתה מניעה לבצע את הנסיעה עם פתח פתוח, איננה בגדר של "שימוש ברכב למטרה תחבורתית". הרכב שהיה במקום אינו שונה מכל מקום אחר שיכול היה לשמש זירה לביצוע התקנת חלון. המסקנה המתבקשת היא שהיסודות הנדרשים לצורך הגדרת "שימוש למטרה תחבורתית" אינם מתקיימים, ולכן על-פי ההגדרה הבסיסית אין האירוע בגדר תאונת דרכים. ## (25) נפילה לפני כניסה לאוטובוס ללא מגע פיזי עם הרכב:## בת.א. (שלום-ים) 10260/03 מזרחי נ. "איילון" חב' לביטוח בע"מ, התובעת נפלה כאשר הלכה לכיוון האוטובוס. היא נפלה בסמוך לאוטובוס. האם הליכה זו תחשב "כניסה לרכב" כמשמעות המנוח בהגדרת "שימוש ברכב מנועי". האם יש להרחיב את פרשנות המונח "כניסה" לפעולות שקדמו לכניסה ממש ? נפסק:- לא הקרבה היא שמוכיחה, בהכרח, כי שלב הכניסה כבר החל. שלב הכניסה יחל בשלב שבו עשה הנפגע פעולה כלשהי שהיא חלק מהעלייה, למשל כשהרים את רגלו במטרה להיכנס לרכב, או אחז בידית הרכב, או הטה את גופו כדי להיכנס אליו. לפיכך נפסק שבנסיבות אלה התאונה איננה בגדר "תאונת-דרכים" במובן חוק הפלת"ד. (פסקי הדין לעיל פורסמו בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##סיכום:## על פי הגדרת ה"שימוש ברכב", בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כניסה לרכב הינה אחת מהפעולות המוכרות כשימוש ברכב מנועי. יחד עם זאת, וכפי שסוכם על ידי המלומד א' ריבלין בספרו תאונת הדרכים, מהדורה רביעית, התשע"ב-2012, בעמ' 183: התנאי המפורש והקביעה הכללית, כי השימוש, לצורותיו השונות, חייב להיות שימוש "למטרות תחבורה" הביא את הפסיקה לצמצם את הכניסה לרכב ואת הירידה ממנו- המקימים תחולה לחוק- לאותם שימושי משנה המתקיימים בסמיכות זמנים לנהיגה עצמה. לא רק סמיכות הזמנים הובאה בחשבון הפסיקה כי אם גם שיעור המרחק מהרכב. רכבתאונת דרכים