חתימה על ערבות למרות פרטים חסרים

בית המשפט ציין כי אי מילוי הפרטים בהודעה לערב אינה פוגמת במקרה זה בכתב הערבות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה על ערבות למרות פרטים חסרים: 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת אביגיל כהן) מיום 31/12/07 בת.א 67012/04, , שקיבלה את תביעת המשיב כנגד המערערת לחיובה בגין ערבות להתחייבות חברת גל סחר בע"מ (להלן: "החברה") חברה שמנהלה ובעל מניותיה הינו אהרון לויאן - אחיו של בעלה של המערערת, מר יעקב לויאן, וכן בעל מניות נוסף בה הינו אח נוסף של בעלה של המערערת - מר אליהו לויאן. יש לציין ששלושת האחים הנ"ל היו בעלי מניות בחברת סלון טוקיו בע"מ (להלן: "חברת טוקיו"). 2. אין מחלוקת שהמערערת פתחה ביום 29/7/06 חשבון בנק מס' 124397 בסניף התעשיה של המשיב בראשון לציון (להלן: "החשבון"). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם המערערת חתמה על ערבות לחברה עד לסכום של 300,000 ₪, כאשר המשיב התבסס על ערבות זו וחילט ביום 14/3/09 סך של 320,712 ₪ (קרן) מהחשבון של המערערת בגין חובות של החברה. 3. המערערת טענה כי לא נאמר לה, לא לפני ולא אחרי ולא במעמד החתימה על כתב הערבות, שהינה ערבה לחברה. לטענתה, היא ובעלה לא ידעו שהיא מוחתמת על ערבות, ולא היתה לה ולבעלה כל כוונה לחתום על ערבות לטובת החברה, שלא היה להם כל קשר אליה. לטענתה, היא ובעלה פתחו חשבון בבנק רק על מנת שיהיה בו כסף כנגד אשראי דוקומנטרי לעסקה שתעשה החברה במקום חברת טוקיו שהסתבכה כלכלית, והיה חשש שהסחורות שיגיעו אליה יעוקלו, ועד סיום העסקה יהיו הכספים שלהם, כאשר לא דובר על ערבויות לחברה כולל להתחייבויותיה העתידיות והמתחדשות. לטענתה, בעת פתיחת החשבון וחתימת המסמכים אירע בסניף הבנק שוד ולכן המסמכים הוצגו לה באופן שטחי ומהיר, ללא הסברים על מה חותמים ועמידה על הפרטים, באופן שמסמכי הערבות (לרבות ההודעה לערב) נשארו ריקים והושלמו ע"י המשיב רק לאחר מכן. לטענתה, במעמד פתיחת החשבון וחתימת המסמכים לא הוסבר לה דבר וכנ"ל גם עובר להחתמתה על מסמך הערבות, כך שלא צויין בפניה שהיא חותמת על כתב ערבות מתחדשת וכללית לכל חיובי החברה, וכן לא נאמר לה מהו סכום הערבות ולא הוסכם על הסכום שנרשם יותר מאוחר שלא בהסכמתה ו/או ידיעתה. לטענתה, כתב "הערבות" עצמו חסר פרטים מהותיים, וכן כתב ההודעה לערב היה חסר והושלם רק לאחר חתימת המערערת עליו, כאשר הבנק ידע שהיא לא התכוונה כלל לחתום על ערבות. לכן תבעה החזר של הסכום שחולט מחשבונה וכן נזקים שנבעו מהחילוט, הפסדים שנגרמו לה ולמשפחתה ופיצוי בגין צער בושה ועוגמת נפש. 4. המשיב טען כי המערערת חתמה על כתב ערבות לטובת החברה, במעמד פתיחת החשבון, על סך 300,000 ₪, ולאחר מכן אושר לחברה פתיחת אשראי דוקומנטרי על סך 181,390 דולר, כאשר המערערת ידעה על הערבות ועל חוב החברה לבנק, וכן קיבלה במעמד החתימה על הערבות הסבר מלא ומפורט אודות הערבות ותנאיה בלא לחץ מטעם הבנק. המשיב הודה בכך שהפרטים בהודעה לערב הושלמו לאחר החתימה, אך טען כי מדובר בפרטים המופיעים על כתב הערבות עליו חתמה המערערת, פרטים שהיו ידועים לה היטב. פסק הדין של בית משפט קמא 5. בית המשפט קבע כי המערערת ידעה שחתמה על כתב ערבות לטובת החברה, כך המערערת הודתה שאם בעלה מבקש ממנה לפתוח חשבון, היא פותחת חשבון ולא שואלת שאלות. המערערת חתמה על חוזה דביטורי כללי, כתב ערבון וקיזוז ויפוי כוח שנתנה לבעלה ביחס לחשבון וכן על הודעה לערב וכתב ערבות, כאשר החתימה על כתב הערבון והקיזוז והחוזה הדביטורי הכללי הינם בעט בצבע שחור, בעוד החתימה על כתב הערבות וההודעה לערב הינה בעט בצבע כחול, בפני שני פקידי בנק שונים, כך שגירסת המערערת שחתמה על כל המסמכים באותו מעמד ובפני אותה פקידה לא יכולה להיות נכונה ובית המשפט אינו מאמין לה. בית המשפט קבע כי התרשם מהמערערת שיש לה הבנה בעסקים, ניהלה בעצמה מספר חנויות בגדים, ולא כפי שניסתה להציג את עצמה כאשה שאין לה כל הבנה בניהול עסקים או בטיפול בחשבונות בנק. בית המשפט קבע כי המערערת ידעה שהיא מגיעה לסניף הבנק כדי לחתום על ערבות לטובת החברה, כפי שביקש ממנה בעלה, שידע כי הערבות היא לחברה והבין את הקשר בין אותה עסקה שבגינה הוצא אשראי דוקומנטרי ובין הצורך בחתימה על ערבות והוא והמערערת לא ביקשו, שכתב הערבות יסוייג לאשראי דוקומנטרי ספציפי, וזאת כפי שהעידו נציגי הבנק. בית המשפט קבע שהמערערת חתמה על כתב ערבות מתחדשת לחברה, כאשר איש לא מנע ממנה לקחת את המסמכים, לקראם ולחתום עליהם מאוחר יותר, אך היא עשתה כרצון בעלה שהיה מעונין בעסקה שבגינה היה צורך לפתוח אשראי דוקומנטרי מחשבונה של החברה, וידעה שללא פתיחת החשבון של המערערת וללא חתימה על כתב הערבות תתעכב הגדלת האשראי לחברה ולא יפתח אשראי דוקומנטרי. לכן המערערת ובעלה הגיעו לבנק באותו מועד, כשהם ידעו כי מדובר בערבות לטובת החברה, בלא שביקשו לסייג את כתב הערבות לאשראי דוקומנטרי ספציפי. בית המשפט קבע כי הוא מאמין לפקידת הבנק סילביה שוורצוורד בפניה חתמה המערערת על כתב הערבות, כי כאשר נחתם כתב הערבות אזי בטופס היו ממולאים פרטי החייב, פרטי הערבה וסכום הערבות. כל זאת, כאשר אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם. בית המשפט קבע כי העובדה שבהודעה לערב לא מולא סכום הערבות ולא סומן "וי" ליד המלים, "בשלמות ולא יותר מסכום הערבות" - לא מאיינת את כתב הערבות, שכן המערערת ידעה שמדובר בסכום של 300,000 ₪ וערבות לחברה, פרטים שהיו כתובים גם בכתב הערבות לפני שחתמה עליו, ואין מקום לפסילת כתב הערבות רק כיוון שלא מולאו כל הפרטים בהודעה לערב. לכן קבע בית המשפט שהבנק חילט את הכספים כדין, ברם חייבו לשלם למערערת בגין הפרשי ההצמדה והריבית על סכום הערבות שנגבו מהמערערת, מכיוון והנ"ל לא מולא בכתב הערבות. טענות הצדדים בערעור 6. המערערת חוזרת למעשה על טענותיה בפני בית משפט קמא לגבי הפגמים שנפלו בערבות, ובמיוחד בהודעה לערב שחסרה פרטים מהותיים שהושלמו רק לאחר חתימת המערערת עליו, כאשר הודעה זו היתה חלק מהותי ובלתי נפרד מכתב הערבות, ויש לראותם כמסמך אחד שלם ובלתי ניתן להפרדה, כאשר פגם מהותי בהודעת הערב מביא גם לפגם בכתב הערבות עצמו. כך גם נטען שוב כי המערערת לא ידעה כי היא חותמת על ערבות לחברה ולא נאמר לה דבר על סכום הערבות של 300,000 ₪ שהוסף גם הוא מאוחר יותר, כאשר היא הוטעתה לחתום על מסמך "הערבות" בלא שידעה כלל שהיא חותמת על כתב ערבות ובלא שהיתה לה כל כוונה לחתום על ערבות לחובותיה הכלליים והמתחדשים של החברה. 7. המשיב מאמץ את קביעותיו של בית משפט קמא ומדגיש את אי התערבות בית משפט של ערעור בקביעות וממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות, כאשר משנקבע ע"י בית המשפט כי המערערת מודעת לפרטי הערבות אין לפגום בערבות זו עקב היעדר הפרטים בהודעה לערב שמטרתה לוודא שהערב מודע לפרטי הערבות. זאת כאשר המערערת ובעלה ביקשו לבצע עסקת יבוא ולצורך כך היו צריכים אשראי, וכבטחון לאשראי שימש הפיקדון של המערערת ומשלא שולם האשראי קוזז הפיקדון כנגד האשראי. דיון 8. לאחר ששמענו את הצדדים בפנינו ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון אנו מחליטים לדחות את הערעור. מדובר בערעור על קביעות עובדתיות וממצאים עובדתיים וכן ממצאי מהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא ששמע את העדים והתרשם מהם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית, וכידוע בית המשפט של הערעור יתערב במקרים כאלו, רק במקרים חריגים, כאשר נפלה טעות מהותית בפסק הדין ולא זה המקרה. כך, קבע בית המשפט שהוא לא מאמין למערערת שחתמה על כל המסמכים באותו מעמד ובפני אותה פקידה (מה גם שהחתימות היו בעטים בצבע שונה), ולעומת זאת האמין לעדת הבנק שכאשר נחתם כתב הערבות היו ממולאים פרטי החייב, פרטי הערב וסכום הערבות ושהמערערת ידעה על כך כי חותמת על כתב ערבות לטובת החברה, בלא שהחתימה נכפתה עליה. משנפלו טענותיה המרכזיות של המערערת שחתמה על כתב הערבות כשהוא ריק בלא שצויין בו סכום הערבות ובלא שהסכימה להיות ערבה ונקבע שלא כך הדבר ושהמערערת חתמה על כתב ערבות ממולא וידעה והסכימה לערבות ולמטרתה - אין למעשה בסיס לטענותיה הנטענות גם במסגרת הערעור. 9. גם אם חתמה המערערת על הנ"ל לפי רצון ובקשת בעלה, ממנו קיבלה את המידע, היא אינה יכולה לבוא בטרוניה כלפי המשיב, כאשר היא ובעלה ידעו לשם מה באו לבנק ולצורך כך נחתם כתב הערבות. כידוע, אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך עליו הוא חותם וגם אם חתם לבקשת בן זוגו כי סמך עליו ובחר שלא לקרוא את המסמך, אינו יכול להיוושע מכך בטענה זו. כך, ההסבר של המערערת שלא קראה את המסמך יכול להביא לאחת משתיים; או שחתמה מתוך אמון בבעלה ומתוך נכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול דעתו, או שנהגה ברשלנות כאשר שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות (ע.א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 574, ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עזבון המנוחה חנה גלזר ז"ל, פ"ד נה(3) 272). 10. כך גם, אי מילוי הפרטים בהודעה לערב אינה פוגמת במקרה זה בכתב הערבות. זאת משנקבע ע"י בית המשפט כי המערערת ידעה על כתב הערבות, ידעה על סכום הערבות, ידעה את מטרת הערבות שהיא לטובת החברה ונעשתה לצורך הגדלת האשראי לחברה כדי שייפתח אשראי דוקומנטרי בלא שהיתה כל הגבלה לגבי הערבות. ידיעה זו של המערערת, כפי שנקבעה ע"י בית המשפט קמא, מאיינת את טענותיה לגבי אי מילוי המלים בהודעה לערב (שהושלמו לאחר חתימתה), שכן המערערת ידעה שהיא חתמה כערבה לפרעון חובות והתחייבות החברה, ידעה על סכום הערבות של עד 300,000 ₪ (כפי שנרשם בכתב הערבות), שם נכתב גם שמדובר בערבות מתחדשת, וידעה גם שהינה ערב יחיד בעצם החתימה על ההודעה לערב המיועדת לערב יחיד ובהתאם להסברי פקידי הבנק ולידיעת המערערת שבאה עם בעלה. כך גם בכתב הערבות עצמו, עליו נקבע כי המערערת חתמה כשהוא היה ממולא, הסכימה המערערת, לכך שלא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבו טרם התמלאו תנאי חוק הערבות (תיקון התשנ"ב 1992) להגשת תובענה של הבנק נגד ערב יחיד. מכך וכן מהצהרת הערב, עליה חתומה אף המערערת, ברור שהיא היתה ערב יחיד שערבה על סכומים העולים על 40,000 ₪, ולכן לא יחולו עליה גם ההגנות של ערב מוגן. כן חתמה המערערת בפני פקיד הבנק על כך שהודגש בפניה כי הערבות היא ערבות כללית לכל ההתחייבויות לרבות חובות מתחדשים המגיעים ושיגיעו לבנק מאת החייבים, ללא הבחנה בין סוגי החבות, כאשר בכתב הערבות מודגשות המלים "ערבות מתחדשת". 11. לפי סעיף 23(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") אם הוכיח הנושה שהערב היחיד ידע פרט מהפרטים הקובעים בסעיף 22 לחוק לא יחול סעיף 22(א) בכל הנוגע לאותו פרט. דהיינו, מרגע שנקבע ע"י בית המשפט כי המערערת ידעה על מטרת הערבות שנחתמה לחברה על סכום של 300,000 ₪ - לא קם במקרה זה פטור מערבות למערערת למרות האמור בסעיף 22 לחוק לגבי חובת הגילוי. עפ"י ממצאי בית משפט קמא, על סמך הראיות שנשמעו בפניו והתרשמותו מהעדויות, נקבע שלמרות שטופס ההודעה לערב לא היה שלם הרי המערערת ידעה על הערבות וגובהה וחתמה על כך ביודעה גם את מטרת הערבות. במקרה אחר של טופס הודעה לערב שלא היה מנוסח כדבעי, ולקה באי בהירות הסיק בית המשפט מן הראיות על ידיעת המערער על חוב גדול שהיה לחברה ושאף על פי כן הסכים לערוב, ונקבע שמשהוכח, בניגוד לטענתו, כי ידע על החוב, נפגעה אמינותו גם באשר לטענה בדבר אי הבנת טופס ההודעה לערב (ע.א 8812/04 יהודה גבאי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ט.פ 9/11/05 , להלן: "פס"ד גבאי"). כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד גבאי מציין שהחוק בא אמנם ליתן הגנה לערבים ובפרט לערבים יחידים, מפני אפשרות ניצול של תמימותם ורצונם הטוב ע"י נושה, תוך מסירת מידע ראוי, ולעמוד לימינם של ערבים תמימים, ברם כל מקרה צריך להיבחן לגופו ועובדותיו וניתן להסיק מהראיות אחריות וידיעה של הערב, וכך גם נקבע בפס"ד גבאי. כך נפסק גם במקרה של קבלת הודעה לערבה שבוע לאחר חתימת המסמכים ע"י בעלה כשבית המשפט קבע שם, בניגוד לגירסת הערבה, כי מצבם המהותי של החובות היה ידוע לה (ע.א 4080/04 אורנה גילת נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ט.פ , 9/10/05). בנסיבות העובדתיות של התיק בפנינו, לאור ממצאי בית משפט קמא, משהוכחה ידיעתה כאמור של הערבה - אין באי מילוי הפרטים בהודעה לערב כדי לפגום מתוקפו של כתב הערבות. מרגע שלא ניתן אמון בגירסת המערערת שלא ידעה על מה חתמה, בדין נקבע לכן שהיא חבה בערבות שנתנה. 12. גם אם באותו היום היה שוד בסניף הבנק (ולא מצופה מעובדי הבנק לזכור את העובדה שהיה שוד בעת החתימה על המסמכים לאחר שעברו כ-7 שנים עד שמיעת העדויות בתיק דנן כאשר התביעה הוגשה כ-5 שנים לאחר מעמד החתימה), אין בכך כדי לגרוע ממסקנת בית משפט קמא כי המערערת ידעה על מה היא חותמת ושהיא לא חתמה על כל המסמכים באותו מעמד ויכלה גם לקחת אותם ולקראם, אך היא ובעלה רצו לבצע את החתימות כדי להביא לכך שעסקת האשראי תצא לפועל ולכן הגיעו לבנק וידעו בדיוק כי מדובר בערבות לטובת החברה. 13. לא ניתן להתעלם אם כן מ"הנפשות הפועלות", מכך שבשל קירבתה של המערערת לבעלה, ולאחי בעלה שהיו בעלי השליטה בחברה, ומכך שבעלה ואחיה הם בעלי השליטה בחברת טוקיו. לא מדובר בערבים הזרים לנושא הערבות אלא בערבים שיש להם אינטרס כלכלי טבעי בחיוב שנטלה על עצמה החברה, המודעים למערך הסיכויים והסיכונים הכרוך במתן ערבות לחברה, ועמדה להם גם אפשרות זמינה לברר את מלוא המידע הרלבנטי בטרם יחתמו על הערבות (ע.א 645/04 דינה בן שושן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, ט.פ , 30/4/09, תוך העזרות באמור לעיל להרחבת הגדרת "בעל ענין"). בענייננו, מדובר בחברה שהיא בשליטת שני אחיו של בעלה של המערערת, כאשר שלושת האחים הינם בעלי המניות בחברת טוקיו, שהעסקה באמצעות החברה נועדה לאפשר את הפעילות העסקית שלה כדי שהסחורה שתגיע בעסקת האשראי המיועדת לסלון טוקיו לא תעוקל בשל הסתבכותה הכלכלית של חברת טוקיו, כך שהמערערת אינה זרה לנושא הערבות ויש לה ולבעלה אינטרס כלכלי מובהק בחיוב החברה תוך מודעות לסיכונים בקבלת המידע מהבנק וידיעת מטרת ופרטי ותנאי הערבות ולכן בדין הגיע בית המשפט לתוצאה אליה הגיע. התוצאה 14. התוצאה הינה כי אנו דוחים את הערעור. המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הפיקדון שהפקידה המערערת יועבר למשיב, באמצעות בא כוחו, על חשבון הסכום שנפסק לעיל. מסמכיםערבות