טעות בורר בפירוש הדין

הלכה היא כי "השאלה אם טעה בורר בפירוש הדין אינה מסוג העניינים העומדים למבחן שיפוטי במסגרת ביקורת בית המשפט על פסק הבורר", וכי "בבוררות בה כפוף הבורר לדין המהותי, משהתברר כי הבורר החיל את הדין על המחלוקת שבפניו לא יזקק בית המשפט לטענות בדבר אופן החלת הדין, ובכלל זה, לטענות כי הבורר שגה בפרשנות הדין ובדרך החלתו על מערכת היחסים בין הצדדים" (כב' השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 7765/07 קופ"ח מאוחדת נ' נג'ח. עם חקיקת חוק הבוררות, משבוטלה עילת הביטול של "טעות על פני הפסק", הדגישו בתי המשפט כי אין להחזיר עילת ביטול זו במסגרת סעיף 24(7) לחוק (ראה: ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל, כרך ב' (מהדורה רביעית מיוחדת - 2005), עמ' 1070). פרופ' אוטולנגי מפנה בספרה למספר רב של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון, בהן נקבע כי לא ניתן לתקן טעות של בורר ביישום הדין, במסגרת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(7). כך, לדוגמא, בע"א 318/85 כוכבי נ' גזית, קונסיליום השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(3) 265 אמרה כב' המשנה לנשיא, השופטת מ' בן פורת: "אף אם טעה הבורר בדבר ההלכה או בשיקול-הדעת, אין בכך כדי לבטל את הכרעתו. רק אם התעלם כליל מהדין המהותי ולא פעל על-פיו, הגם שהותנה בשטר הבוררין כי יפסוק על-פי הדין, תהא עילה לבטל את הפסק בהתאם לסעיף 24(7) לחוק" בדומה נקבע כי: "כשמקבלים הצדדים על עצמם למסור את חילוקי הדעות שביניהם לבוררות, מקבלים הם עליהם את שיקול-דעתו ואת הבנתו את החוק ואת העובדות, ואינם יכולים לקבול, כי אלו מוטעים היו. על-כן, אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או בשיקול הדעת אין בכך כדי לבטל את הכרעתו, שהרי על-מנת כן קיבלוהו הצדדים עליהם" (כב' השופט א' שינבוים בע"א 388/81 תימורים - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' משתלות ויצמן סול כהנא בע"מ, פ"ד לו(4) 253, בעמ' 264). פרופ' אוטולנגי מותחת אמנם ביקורת מסויימת על החלטות בית המשפט העליון בהקשר זה ומציינת כי לטעמה, בית המשפט נוקט פרשנות מצמצמת מדי של סעיף 24(7). אך דומה כי הלכות אלו אינן שנויות עוד במחלוקת (וגם פרופ' אוטולנגי עצמה מציינת, במקום אחר בספרה, כי טעות בדין אינה מהווה כיום עילה שעליה יכול מבקש הביטול לבסס את בקשתו - שם, בעמ' 1019). יישוב סכסוכיםבורר