מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

השאלה הקצרה העומדת לדיון היא, אם כן, האם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) שעה שהוא ממלא תפקיד של מפרק קבוע של חברה בפירוק הוא בגדר מי שהורשה לייצג את מדינת ישראל, המביא הליך מכוח הרשאתו, במובנו של ביטוי זה בתקנה 19(1) סיפא הנ"ל.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי הכנ''ר כמפרק חברה:

הנושא
1. הכונס הרשמי מכהן כמפרק של חברה, שהיא תובעת בהליך אזרחי בבית משפט זה. האם זכאי המפרק לפטור מאגרות משפט מכוח הוראות תקנה 19
(1) לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח-1987?

2. הרשם המלומד השיב על השאלה דלעיל בחיוב. בהחלטתו מיום 30/7/08 (בש"א 9738/08) נכתב: "המפרק הוא הכונס הרשמי שהוא חלק מהמדינה ולכן פטור מאגרה, גם אם יש בידו כספים העשויים לשמש לתשלום האגרה".

הדין
3. סעיף 8 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958:

"סדרי הדין החלים על הליכים יחולו על הליכים של המדינה או נגדה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובלבד שהמדינה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פקדון או לתת ערובה או בטוחה." (הדגשה הוספה).


4. תקנה 19(1) לתקנות ביהמ"ש אגרות תשמ"ח-1987 קובעת:
"אלה פטורים מחובת תשלום אגרה- (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;" (הדגשה הוספה).
הנוסח האמור מופיע גם בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007

5. השאלה הקצרה העומדת לדיון היא, אם כן, האם הכונס הרשמי שעה שהוא ממלא תפקיד של מפרק קבוע של חברה בפירוק הוא בגדר מי שהורשה לייצג את מדינת ישראל, המביא הליך מכוח הרשאתו, במובנו של ביטוי זה בתקנה 19(1) סיפא הנ"ל.

רקע עובדתי ודיוני
6. אני מעתיק את הנתונים הרלבנטיים לעניין מתוך החלטה שניתנה ביום 22.11.06 על ידי עמיתי הנכבד השופט יצחק כהן במסגרת ההליכים בתובענה שהוגשה על ידי החברה שבפירוק (המשיבה 1 בתיק ע"א 741/08), שם סעיפים 2 ו-3:



התובעת הנה חברה בפירוק, אשר הפעילה מפעל לייצור כימיקלים לתעשייה. המוצר העיקרי שיוצר על ידי התובעת היה Polyvinyl Chloride (הידוע בשם "פי. וי. סי."), אשר חומר הגלם העיקרי המשמש בייצורו הוא האתילן. את האתילן סיפקה לתובעת הנתבעת 1, אשר הנה יצרנית ויבואנית האתילן היחידה בארץ, ולפיכך אף הוכרזה כמונופול, על פי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח – 1988. הנתבעת 2 הנה יצרנית טורבינת מדחס הגז המותקנת במתקן האתילן של הנתבעת.
כתב התביעה מתייחס לשני אירועים, שאירעו בשנים 1999 ו- 2000, בהם הופסקה אספקת האתילן בין הנתבעת 1 לתובעת, ואשר לטענת התובעת, גרמו לה לנזקים כבדים. בשנת 1999 בוצעה הדממה מתוכננת מראש של מתקן האתילן לצורך שיפוץ טורבינת מדחס הגז במתקן, אך זו התארכה מעבר למועד שנקבע מראש. בשנת 2000 פרצה שריפה במתקן האתילן אשר הביאה להשבתת המתקן למספר ימים. בנוסף, ייחסה התובעת לנתבעת 1 את חיובה בתשלומי יתר בגין אספקת אתילן בשנים 1998 ו- 1999. כעולה מכתב התביעה, בתביעתה עותרת התובעת לכך שהנתבעות תחויבנה לשלם לה סכום כסף העולה על 30 מיליון ₪."


7. התובענה הוגשה על ידי החברה שבפירוק ביום 18.4.2001 כנגד כרמל אולפינים וכנגד Siemens עוד קודם לתחילת הליכי הפירוק. הכונס הרשמי מכהן כמפרק (מכוח החלטה מיום 29/12/04). בית המשפט של הפירוק (בתיק בש"א 4198/06 שבתיק פש"ר מח' חי' 275/04) אישר את המשך ניהול ההליכים בתביעת החברה הנ"ל וכן אישר למפרק לשכור את שירותיהם של עורכי הדין ישראל ויינברג ויוסף זלצמן, על מנת שימשיכו בייצוג החברה בתובענה. בין השאר אושר גם הסכם שכר טרחה עם עורכי הדין ואופן תשלום הוצאות המשפט. עוד קודם לכן מינה בית המשפט של הפירוק מנהלים מיוחדים. עורכי הדין הנ"ל הם אלה שניהלו את ההליך גם קודם לתחילת הליכי הפירוק. לפי חוות דעת שמסרו "עולה כי קיים סיכוי סביר שהתביעה תתקבל לפחות בחלקה", סעיף 8 לנימוקי הכונס הרשמי בבקשתו מתאריך 14/3/06 לבית המשפט של הפירוק. הכונס הרשמי סבר, איפוא, כי טובת החברה שבפירוק מחייבת את המשך ניהולה של התובענה. ביום 24/6/07, אישר בית המשפט של הפירוק את חידוש הדיון בתובענה. עוד יצויין, כי בידי הכונס הרשמי התחייבות של הנושים המובטחים של החברה לממן את הוצאות המשפט.

8. המחצית הראשונה של אגרות המשפט שולמה על ידי החברה קודם לתחילת הליכי הפירוק. לקראת תחילת שמיעת הראיות, ביום 15.6.08, פנתה החברה שבפירוק לכבוד הרשם בבקשה למתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, בש"א 9738/08. הבקשה מושתתת אך ורק על הוראות תקנה 19(1) הנ"ל. המרכז הארצי לגביית הוצאות, קנסות ואגרות הודיע לכבוד הרשם במסגרת הבקשה האמורה כדלקמן (7/7/08):
"בנסיבות הספציפיות המתוארות בבקשת הפטור, מבלי שהדבר יהווה תקדים למקרים אחרים ולאור עמדת המשיבה בת"א (ת"א) 111511/07 תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ (בפירוק) נ' כרמל אולפינים בע"מ, מסכימה המשיבה למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, לפי תקנה 19(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007."
לשון אחר: הסכמת המדינה לפטור מבוססת על עמדת המדינה בהליך דומה בבית משפט מחוזי אחר, וכן על פרשנותה (המוטעית לעניות דעתי) לתקנה הנדונה.

9. בבקשת הכונס הרשמי לפטור מאגרה, - ב"כ הכונס הרשמי חתמה על הבקשה "בתוקף תפקידו כמפרק המבקשת", - הובאו בתמצית נימוקיו של הכונס הרשמי בזו הלשון:
"5. הואיל והכונס הרשמי מונה כמפרק קבוע למבקשת והואיל והכונס הרשמי הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה, משכך הוא פטור מאגרה בהגשת תביעה, בהתאם להוראות תקנה 19 לתקנות, וזאת בין היתר בהתאם להלכות השונות, כמו ע"א 37/66 גלחא 1960 בע"מ נ' מתכנות בע"מ (בפירוק), פ"ד כד(3) 144 (להלן: "הלכת גלחא") ע"א 3917/99
כוכב השומרון בע"מ נ' מדינת ישראל, (להלן: "פסק דין כוכב
השומרון"), רע"א 33590/90 ארווין זוסמן נ' הכונס הרשמי, , ובע"א 1643/06 הבנק למסחר בע"מ (בפירוק) נ' אלון אסתר (טרם פורסם; להלן: "פרשת הבנק למסחר").";

הליך נוסף
10. ראוי להזכיר כי ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז הנזכר הוא תובענה אחרת שהוגשה נגד כרמל אולפינים. הרשם המלומד בבית המשפט מחוזי מרכז והשופט הנכבד, בערעור עליו, ע"ר 9284.02.08, קיבלו את עמדת הכונס הרשמי והמדינה והכירו בפטור מאגרות תביעה לחברה שבפירוק שמפרקה (הקבוע) הוא הכונס הרשמי. במהלך הדיון בעל-פה בפניי נמסר לי כי הנתבעת בהליך דהתם ביקשה רשות לערער על פסק-דינו של השופט הנכבד הנ"ל, תיק רע"א 9567/08.


הלכת גלחא
11. עמדת מבקשי הפטור, כמו גם הפסיקה התומכת בה, מבוססת על פסק-דינו של השופט יואל זוסמן (כתוארו אז, השופט מ' לנדוי עמו) בעניין גלחא הנ"ל.
באותה פרשה נדונה בקשה לתפיסת כלי רכב, שלפי הטענה יש לראותו כחלק מנכסיה של החברה שבפירוק. זו לשונו של הקטע הרלבנטי:
"השופט זוסמן:ו תקנה 22 לתקנות בית-המשפט (אגרות), תשי"ז-1957, פוטרת את "הממשלה וכל שהוסמך לייצגה" מאגרת בית-משפט. כונס הנכסים הרשמי, הפותח בהליך משפטי תוך מילוי אחד התפקידים המוטלים עליו בפקודת החברות או בפקודת פשיטת-רגל, 1936, אף הוא חלק ממנגנון הממשלה. אין בכך כלום שהענין הכספי הישיר שעליו ממונה כונס הנכסים הרשמי אינו ענין המדינה הוא; למדינה יש ענין בכך שהליכי פירוק ופשיטת-רגל יתנהלו כיאות, ולפיכך העמידה אחד מעובדיה לקחת חלק בהם מטעם הרשות. אינני מוצא בתקנה 22 אסמכתה לצמצום הפטור למקצת הענינים ש"הממשלה" עוסקת בהם. ממילא, כשהממשלה זוכה בדין, בעל-דין שהפסיד משלם גם את האגרה."

השופט חיים כהן שהייה בדעת מיעוט בנושא הנדון כאן כתב:

"הטענה הראשונה היא כי לא שולמה על בקשתו של כונס הנכסים הרשמי, למתן הוראות ולמתן צו לתפיסת נכס, אגרה כדין (המרצה 5773/65 ב-תי"א 1008/65).
השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי [יצחק רווה] החליט ביום 1.10.1965 וזו לשונו:נ
"אני מקבל את טענותיו של מר קיבלוביץ וקובע שלא היתה חובה לשלם אגרה, כי הבקשה הוגשה על-ידי כונס הנכסים הרשמי בתור שכזה ובתור חלק של המנגנון הממשלתי. בזה מוצו השאלות שנתעוררו בבקשה הנוכחית שהוגשה על-ידי 'גלחא' בע"מ, ואני דוחה בקשה זו".

חברי הנכבדים שישבו עמי לדין בערעור זה, שניהם בדעה כי צדק השופט המלומד בהחלטתו זו, וכי כונס הנכסים הרשמי, בתורת "הממשלה" כמשמעותה בתקנה 22 לתקנות בית-המשפט (אגרות), תשי"ז-1957, פטור מאגרות בית-המשפט.

לי נראה כי לענין זה הצדק עם המערערת. אמנם אין חולק על כך כי כונס הנכסים
הרשמי חלק בלתי-נפרד הוא ממנגנון הממשלה, וכל אשר הוא פועל - פעולת הממשלה היא; ואולם לפי הפירוש הנכון של תקנות בית-המשפט (אגרות), תשי"ז-1957 - החלות על פירוק חברות בתוקף פריט 11 בלוח א' לתוספת לתקנות החברות (פירוק), 1936 - פטורה הממשלה מאגרת בית-המשפט אך ורק במידה ובמקרה שהענין הנדון הוא ענין הממשלה, ולא ענין אזרחי של הפרט אשר הממשלה, בתוקף סמכות זו או אחרת, מטפלת בו. והא ראיה שגם מי שהוסמך לייצג את הממשלה, ויהא הוא גם אדם פרטי, פטור מן האגרה, באשר הענין הנדון ענין הממשלה הוא; מה שאין כן כשהענין הנדון הוא ענין הפרט, אף כשהממשלה מציגה אותו;"

אמת ויציב אמת עדיף
12. ברור שרק בהיסוס רב ובלב כבד יסטה בית משפט זה מהלכה שנקבעה על ידי שופט דגול של בית המשפט העליון. נראה לי שראוי במקרה הנוכחי לפסוק לאור הפתגם הלטיני (המבוסס על מימרה המיוחסת לאריסטו ועל פילוסופים יווניים):
Amicus Plato, amicus Aristoteles sed magis amica veritas,
וכמובא בעברית אצל: ברוך שראל, אוצר הלטינית החיה (ירושלים 1998) עמ' 61: "אפלטון הוא ידיד, אך האמת היא ידידה גדולה יותר." או בתרגום לאנגלית:
Plato is my friend, Aristotle is may friend, but my best friend is truth.
ניוטון בחר במימרה המצוטטת כמוטו לספרו:
Isaac Newton, Questiones Quaedam Philosophicae [Certain Philosophical Questions] (c. 1664)
מובא גם אצל: אוצר פתגמים וניבים לאטיניים
מתורגמים לעברית בליווי ביאורים, הסברים ומקבילות עבריות וארמיות
מאת גדליה אלקושי הופעה: ינואר 1959 הדפסה שביעית מאגנס ירושלים 2007.

ביטוי נוסף לרעיון האמור ניתן באמרתו הידועה של הנשיא זמורה: "אמת ויציב - אמת עדיף" (הנשיא זמורה, ב-ע"א 376/46 רוזנבאום נ. רוזנבאום, פ"ד ב, 234 ,235).

פס"ד פ. י. ט.
13. במקרה הנוכחי הובאה כבר עיקר הביקורת על הלכת גלחא בפסק דין מפורט של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, השופטת חנה אבנור, שהייתה בעלת ניסיון עשיר בהליכי פירוק וחדלות פרעון. ב-ת"א (ת"א) 726/86, 876/86 המ' 2181/87 פ.י.ט נ' דוד חכמי פ"מ תשנ"ד(3) 485, 507-508
כתבה:
"המשכה של טענה זו הוא, כי הכנ"ר אינו חייב בתשלום האגרה ועל כן, אף המבקשים אינם חייבים בתשלום. על סמך מה לא חייב הכנ"ר בתשלום? ראשית, משום שהכנ"ר הוא פקיד המדינה הפועל מטעמה, בתפקידו, ועל כן אין הוא חייב באגרה לפי תקנה 16(1). שנית, האפוטרופוס הכללי והכנ"ר הם אישיות זהה. אם פטור האפוטרופוס לפי 16(2א), הרי פטור גם הכנ"ר. שלישית: קיימת אסמכתא של בית המשפט העליון, כי הכנ"ר, בהגישו תובענה כמפרקה של חברה, ייראה כפועל בשם המדינה, והוא פטור מאגרה.
אין אני סבורה, כי טענות אלה עומדות במבחן החוק והסבירות. מי שפטור לפי סעיף 16(1) היא המדינה, או מי שהורשה לייצג את המדינה, ומביא הליך מכוח הרשאתו. פירושם של דברים, שההליך הפטור מאגרה - מוגש על-ידי המורשה, בשם המדינה. אפילו הוגש הליך זה על-ידי הכנ"ר, הרי שהוגש על-ידי הכנ"ר כמפרק החברה. אמנם החוק (או בית המשפט) ממנה את הכנ"ר כמפרק, אך אין הוא מייצג את המדינה בהליך זה אלא את החברה בפירוק (התובעת אדם זה או אחר בסעד מסוים המגיע לה).
האסמכתא המתייחסת לנושא הנדון היא ע"א 37/66 [4], בעמ' .144בעניין זה ניתנה דעת רוב מפי השופטים זוסמן ולנדוי, ודעת המיעוט מפי השופט ח' כהן. דעת הרוב הסבירה את הנושא בערך כך: המדינה הטילה על הכנ"ר את התפקיד לנהל את הליכי הפירוק כיאות, ועל כן התובענה היא מטעם המדינה. להבדיל מהאפוטרופוס הכללי, שהוא אישיות משפטית נפרדת, הכנ"ר הוא פקיד המדינה. לגבי האפוטרופוס הכללי היה צורך בפטור נפרד, שכן אין הוא המדינה; לגבי הכנ"ר - חל הפטור החל על המדינה.
יכולתי, אולי, להסתפק בפסק-דין זה ולומר הלכה היא, ואין מה לומר נגדה, ונותר להתייחס רק לשאלה אם המבקשים הם עדיין המנהלים המיוחדים הפועלים מטעם הכנ"ר. אך איני יכולה שלא להביע ספיקות לגבי נכונותה של הלכה זו, וזאת כיוון שסבורה אני כי השאלה המכרעת היא, בשם מי מוגשת התובענה על-ידי הכנ"ר: אם היא מוגשת בגדר תפקידי הפיקוח שלו על הליכי הפירוק - הרי הוא פועל מסתמא מטעם המדינה שהסמיכה אותו לפנות לבית המשפט ולפקח על ניהול נאות של הליכי הפירוק. ואולם, כאשר פועל הכנ"ר כמפרק - הרי בשמה של החברה (בפירוק) הוא פועל. התובעת היא החברה, אשר עדיין היא אישיות משפטית (עד אשר חוסלה ונמחקה). ...
נימוק נוסף גורם לספקותיי, והוא: פירוש זה יביאנו לכך שאותה תובענה ממש תחויב באגרה, אם הוגשה על-ידי מפרק שנבחר באסיפת הנושים, ולא תחויב באגרה כאשר תוגש על-ידי הכנ"ר."

מסקנות
14. הכונס הרשמי, המכהן כמפרק של חברה, פועל בשם החברה. פסק-דין כספי העשוי להינתן בתביעתה של החברה משמעותו שייגבו כספים לטובת החברה שבפירוק, ולא לטובת קופת המדינה. התביעה היא תביעת החברה ולא תביעתו של הכונס הרשמי או תביעתה של מדינת ישראל. בכהונתו כמפרק פועל הכונס הרשמי כאורגן של החברה, הוא אינו פועל בשם המדינה והוא אינו מביא את התביעה מכוח הרשאתו לייצג את מדינת ישראל. המפרק מביא את ההליך, בענייננו התביעה, מטעם החברה ובשמה ובאישור בית המשפט של הפירוק. אין לכך כל קשר למעמדו של הכונס הרשמי כפקיד ציבור וכאורגן של המדינה. הפטור בתקנה 19(1) הוא למי שהורשה לייצג את המדינה, כאשר הוא נוקט בהליך (הטעון בדרך כלל תשלום אגרה) מכוח הרשאתו כבא כוח המדינה. המקרה הנוכחי אינו נמצא, איפוא, בגדר הפטור הקבוע בתקנה 19(1) סיפא מכיוון שהתביעה בענייננו היא תביעתה של החברה שבפירוק וההליך אותו מנהל המפרק באמצעות המנהלים המיוחדים ועורכי דינם, אינו הליך שהובא מכוח הרשאתו של הכונס הרשמי לייצג, בעניינים אחרים, את המדינה. כפי שציינה השופטת אבנור הפרשנות שניתנה בדעת הרוב בעניין גלחא (ושאומצה בהחלטה נשוא הערעור הנוכחי) אינה עולה בקנה אחד עם לשון התקנה, והיא מנוגדת ללשון החקיקה הראשית, שהובאתי לעיל, סעיף 3.
השופט י' זוסמן כתב, כזכור, בהילכת גלחא כי "אין בכך כלום שהעניין הכספי הישיר שעליו ממונה כונס הנכסים הרשמי אינו עניין המדינה הוא, למדינה יש עניין בכך שהליכי פירוק ופשיטת רגל יתנהלו כיאות ולפיכך העמידה אחד מעובדיה לקחת חלק בהם מטעם הרשות". אינטרס המדינה בניהול כיאות של הליכי פירוק (שאינו שונה מאינטרס המדינה בניהול כיאות של כלל ההליכים המשפטיים) אינו חלק מהגדרת הפטור של תקנה 19(1) סיפא. גם הנימוק של מינוי הכונס הרשמי לתפקיד מפרק אינו לעניין. משעה שפלוני התמנה למפרק, אין הוא פועל יותר, כלפי בית המשפט ובעלי-הדין האחרים, מכוח הרשאתו לייצג את המדינה (כאשר מדובר בפקיד ציבור), אלא הוא פועל כאורגן של החברה שבפירוק וככזה אינו זכאי לפטור מכוח תקנה 19(1) סיפא.

15. בסעיף 14 לעיקרי הטעון של המפרק (הוגשו: 21.11.08) נכתב:
"ויודגש, מינוי כונס הנכסים הרשמי כמפרק זמני ולאחר מכן כמפרק קבוע של התובעת התבקש לאור נימוקים לגופו של עניין ולא מכורח טכני או ברירת מחדל הקבועים בדין, שכן קריסת התובעת הובילה למצב של פירוק ייחודי בו התעורר הצורך להתמודד עם מספר נושאים כבדים שהטיפול הראוי בהם מחייב התייחסות ברמת הראיה הממלכתית הכוללת. סוגיות אלה כללו, בין היתר, את מערך היחסים מול רשויות איכות הסביבה, מציאת פתרונות לבעיות האקוטיות של איכות הסביבה, לרבות פינוי חומרים מסוכנים, וכל זאת בהעדר מקורות כספיים הולמים, את הטיפול בחלופות האפשריות לאור השבתת המפעל לחלוטין וההשלכות הבטיחותיות והציבוריות של השבתה מעין זו ועוד ועוד."
אינני מקל ראש בחשיבותה הציבורית של התובענה. מסיבה זו בחר, כנראה, הכונס הרשמי, לקבל על עצמו את תפקיד המפרק. יש חשיבות גם לעמדת הסגן הבכיר א' לפרקליטת מחוז חיפה (אזרחי) התומך, כמצוטט לעיל, בנושא הפטור מאגרה. עם זאת, משעה שעמדת הפרקליטות מבוססת על פרשנות מוטעית של הדין, לא ניתן לקבלה. עיקרון השיויון מחייב מתן פטור מתשלום אגרות משפט רק במקרים המוגדרים בחקיקת המישנה. כשם שבעל דין זכאי לפטור שעה שהוא עומד בהוראות הרלבנטיות של התקנות, כך יש לקבוע, כי אין מקום למתן פטור כאשר מבקש הפטור אינו נכלל בהגדרה המתאימה.


סעד

16. בשים לב לשיקולים דלעיל, אני סבור, שלא היה מקום לקבל את בקשת הפטור שהוגשה על ידי הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק. אני מקבל את הערעורים ומבטל את החלטת כב' הרשם מיום 30/7/08. הבקשה לפטור מתשלום המחצית השניה של אגרות המשפט בתיק אזרחי 518/01 , של בית משפט זה נדחית. אני מחייב את החברה שבפירוק-התובעת בתביעה הנ"ל לשלם לכל אחת מהמערערות את הוצאות המשפט בערעורים שבפניי וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 (עשרת אלפים) ₪+מע"מ, להיום.





17. למותר להדגיש, שאין בדבריי כאן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט הדן בתביעה הנ"ל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון