מס ששולם בחסר


המחלוקת בפסק הדין להלן היא האם מתקיימים תנאי ס' 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם בחסר או ביתר), התשכ"ח-1968 המקנה הגנה לנישומים מפני מס ששולם בחסר.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מס ששולם בחסר:

1. מבוא
לפני תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו מבקשת התובעת לקבוע כי הודעות החיוב שהוציאה לה המשיבה בסכום של 7,630,209 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, בטלות.

2. הקדמה – המסגרת הנורמטיבית


ביום 20.11.1995 נחתם הסכם אירופי – ים תיכוני לכינון התאגדות בין מדינת ישראל מצד אחד לבין הקהילות האירופיות והמדינות החברות בהן, מהצד האחר (להלן: "הסכם הסחר") (פורסם בכתבי אמנה 1304 כרך 44). אחת ממטרות הסכם הסחר היא ליצור ולעודד תנועת סחר חופשית בין הצדדים החתומים עליו. לצורך כך, ויתרה כל מדינה להסכם על גביית מכס בייבוא טובין לשטחה ממדינות ההסכם (ראה דברי ההקדמה להסכם בעמ' 44).




לפי הסכם הסחר, על מנת שסחורה תהנה מפטור ממכס או משיעורי מכס מופחתים, עליה

להיכנס להגדרה של "מוצר מקור" (כמפורט בפרוטוקול מס' 4, שער II סעיף 1 בעמוד 192 להסכם הסחר). משמעות הדבר כי על המוצרים להיות מושגים בשלמותם בקהילה. מוצרים שהושגו בקהילה המכילים חומרים שלא הושגו בשלמותם בקהילה ייחשבו כמוצר מקור בתנאי שהחומרים עברו עבודה ועיבוד מספיקים בקהילה כמשמעותו בהסכם הסחר (להלן: "כללי המקור"). עוד נקבע בהסכם הסחר, כי כדי שמוצרי מקור ייהנו מפטור ממכס, על היבואן לצרף להם תעודת תנועה EUR.1 (סעיף 17(1) לפרוטוקול מס' 4, עמוד 216 להסכם הסחר) (להלן: "תעודת תנועה"). תעודת תנועה מונפקת על ידי שלטונות המכס של המדינה המייצאת לפי בקשת היצואן ועל סמך הצהרתו.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין תשס"ז-2007 והצווים שקדמו לו (להלן:

"צו תעריף המכס") מפנה להסכם הסחר ומעגן הפחתת שיעורי המכס על טובין לפי הסכם הסחר. בצו נקבע, כי טובין שחל עליהם הסכם הסחר יהיו פטורים ממכס בתנאי שצורפה להם תעודת תנועה כאמור בסעיף 12 לאותו צו (הסקירה מתוך ת.א. (חיפה) 960/02 קליאופטרה נ' מדינת ישראל , ס' 1 לפסק הדין).



הסכם הסחר (שער VI לפרוטוקול מספר 4 סעיף 32-33 לאותו שער בעמ' 238) מאפשר

לבחון בדיעבד את נכונות הצהרות היצרן/יצואן על בסיסן הונפקה תעודת התנועה. לצורך כך נקבעו הסדרים המאפשרים למדינת היבוא לפנות למדינת היצוא בבקשה לבדוק ולאמת את תעודות התנועה המלוות את הטובין המיובאים. משנעשית פניה כזו נערכת בדיקה ע"י רשות המכס הזרה במטרה לאמת נכונות הצהרות היצואן/יצרן לפיהן הונפקה תעודת התנועה. כשמתברר שהתעודה הוצאה על סמך הצהרה לא נכונה, או שלא נתמכת באסמכתאות הנדרשות לכך, רשות המכס במדינת היצוא שולחת הודעה למדינת היבוא הפוסלת את התעודות (ראה ת.א. (חי') 960/02 הנ"ל שם ס' 11).




3. העובדות הצריכות לעניין


התובעת הינה חברה ציבורית בישראל, העוסקת בייבוא ובשיווק משקאות מסוגים שונים. בבעלותה של התובעת מפעל לייצור משקאות שונים.




התובעת ייבאה ארצה במהלך השנים 2003-2005 משקאות אלכוהוליים מסוג בקרדי בריזר (להלן: "המשקאות"), אשר מיוצרים באנגליה ע"י חברת Bacardi Martiny Ltd (להלן: "חברת בקרדי"), ומופצים ע"י חברת סחר השייכת לחברת בקרדי, בשם Tradell S.A. (להלן: "חברת טריידל").




התובעת נמנעה מלשלם המס המתחייב מייבוא המשקאות לאחר שהציגה, ביחס לכל אחד מרשימוני היבוא הרלבנטיים, תעודת EUR 1 שנערכה באנגליה, המעידה על מקורם האירופי של המשקאות. כאמור לעיל, פטור זה מוקנה ליבואנים דוגמת התובעת במסגרתו של סעיף 12 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, המתעדכן מעת לעת.




כשפנתה הנתבעת בבקשה לאמת נכונותן של התעודות נפסלו כולן ע"י המכס האנגלי. משמעות הפסילה הינה ביטול הפטור לו טענה התובעת בעת ייבוא המשקאות ארצה.

בעקבות פסילת התעודות הוציאה הנתבעת שלוש הודעות חיוב. האחת ביום 16/2/06 ע"ס 603,167 ₪, בגין תשלום מסי יבוא בחסר על משלוח משקאות שיובא ע"י התובעת בשנת 05', השניה ביום 10/7/06 ע"ס 2,294,840 ₪, בגין תשלום בחסר כנ"ל בשנים 03'-05', והשלישית ביום 16/7/06 ע"ס 4,462,202 ₪, בגין תשלום בחסר בשנים 03'-05'.



התובעת חלקה על החלטת הנתבעת, ודרשה כי זו תבצע בדיקה עצמאית אודות עמידת המשקאות בדרישות המנויות בכללי המקור.




ביום 14/6/07 הודיעה התובעת לבית המשפט על הסדר דיוני אליו הגיעה עם הנתבעת, לפיו היא מוותרת על טענותיה בעניין בטלות הודעות החיוב אשר הוצאו על-ידי הנתבעת ללא קיום בדיקה עצמאית ע"י הנתבעת.





המחלוקת שנותרה לדיון היא האם מתקיימים תנאי ס' 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם בחסר או ביתר), התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק מסים עקיפים" או "החוק"), המקנה הגנה לנישומים מפני מס ששולם בחסר.


4. התנהלות הדיון
התביעה הוגשה באוגוסט 2006, אך נותבה בפני ביוני 2008. הראיות נשמעו ב- 5/10/08 וב- 27/10/08. במועד האחרון נשמעה עדות מר ג'ון ספיירס הדובר את השפה האנגלית. הדיון הוקלט ותומלל בפרוטוקול נפרד (להלן ייקרא הפרוטוקול הנ"ל "תימלול"), כאשר השאלות מתורגמות ע"י מתורגמן לשפה האנגלית, והתימלול של התשובות באנגלית.

5. טענות הצדדים


לטענת ב"כ התובעת, עומדת זו בשלושת תנאיו של ס' 3 לחוק המסים העקיפים. לטענתו, התובעת לא "מסרה ידיעה בלתי נכונה" אשר הביאה לתשלום החסר. מוסר התעודה אינו התובעת, אלא המכס האנגלי, ותעודות התנועה אשר נפסלו בדיעבד אינן מהוות ידיעה בלתי נכונה. לכל היותר, יש לראות בהן "טעות משפטית".




לחילופין, טוען ב"כ התובעת, יש לפרש את ס' 3(1) לחוק ככולל מבחן סובייקטיבי בקשר לידיעתו של הנישום אודות נכונות הידיעה שמסר. במקרה שלפנינו, התובעת הוכיחה כי פנתה מראש לחברה המייצאת בכדי לוודא שקיים לה פטור ממסי ייבוא, ועל-כן אין לראותה כמי שמסרה ידיעה לא נכונה.




כמו"כ, טוען ב"כ התובעת, כי היא מכרה את המשקאות בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר, במחיר שלא נכלל בו החסר, וע"כ מתקיים התנאי השלישי הקבוע בס' 3(3) לחוק.





מנגד, טוען ב"כ הנתבעת, כי הצגת תעודות התנועה ע"י התובעת בפני הנתבעת פירושה כי התובעת "מסרה ידיעה בלתי נכונה". גם אם טעות משפטית הביאתה למסירת אותה ידיעה לא נכונה, הרי שהדבר לא מעלה ולא מוריד מהיות התעודה "ידיעה בלתי נכונה".




בנוסף, טוען ב"כ הנתבעת, כי התנאי הקבוע בס' 3(1) לחוק הנו אובייקטיבי, ואינו מותנה ביסוד נפשי סובייקטיבי מצידו של הנישום. גם אם היה מקום להחיל בענייננו את המבחן הסובייקטיבי, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים הסבירים לוודא את נכונות תעודת התנועה.




עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה כי עמדה בתנאי השלישי בס' 3(3) לחוק, וכי דו"ח המכירות של המשקאות הוסתר במתכוון מעיני ביהמ"ש.


6. דיון ומסקנות
חוק מסים עקיפים



סעיף 2 לחוק מסים עקיפים קובע את הכלל כי נישום יהא חייב בתשלום חסר של מס. סעיף 3 אשר כותרתו "סייג", פוטר את הנישום מתשלום החסר, בהתקיימם של 3 תנאים מצטברים:


"(1) החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה;
(2) הנישום לא ידע, ובנסיבות הענין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר;
(3) הנישום מכר את הטובין בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר."



התובעת טוענת כי מתקיימים בעניינה שלושת התנאים הנ"ל, ולכן פטורה היא מתשלום החסר. הנתבעת סבורה שהתנאי הראשון שבסעיף 3(1) לא מתקיים בעניינה, ודי בכך לדחות את טענתה לפטור מתשלום החסר.




התובעת טוענת כי היא לא מסרה "ידיעה בלתי נכונה" אשר הביאה לתשלום החסר. מוסר התעודה אינו התובעת, אלא המכס האנגלי, ותעודות התנועה אשר נפסלו בדיעבד אינן מהוות ידיעה בלתי נכונה. לכל היותר, יש לראות בהן "טעות משפטית".

אין בידי לקבל טענות אלה. כבר נפסק כי תעודת תנועה שהוברר מאוחר יותר כי היא אינה נכונה, מהווה "ידיעה בלתי נכונה", שנמסרה ע"י החברה המייבאת לידי רשות המכס (ראה ע"א 1859/05 (חי') שי מכר סחר (1996) בע"מ נ' מד"י, , ס' 5 לפסק הדין).



על הפירוש הנכון לתנאי הראשון נאמרו בפסיקה הדברים הבאים (ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מד"י (טרם פורסם) :


"30.  לפי התנאי הראשון יחול החריג רק אם החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה. זה מכבר נקבע, כי יש לפרש את התנאי פירוש אובייקטיבי, משמע, אם ייקבע כי הטובין שיובאו על-ידי המערערת סווגו על-ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן עובדתי, לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג. יפים לעניין זה דברי השופט ד' לוין  בע"א 662/85 מנהל מס קניה נ' כנפי מתכת בע"מ, פ"ד מג(2) 3, 13 (1989) (להלן: עניין כנפי מתכת):
 
'ניסיונה של המשיבה לפרש את תנאי (1) שבסעיף 3 הנ"ל כתנאי סובייקטיבי נוגד את המילים המפורשות שבחוק שמצביעות על ניסוח אובייקטיבי טהור: 'לא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה'; וכן את תכלית החוק שלפיה הכלל הוא לדרוש תשלום חסר מהנישומים והחריג הנדיר הוא ויתור להם. היעדר סממן אובייקטיבי בתנאי סעיף 3 יסכל מטרה זו'".



אין לראות בפסיקה שהביא ב"כ התובעת כדי לסייע לו בטענתו לפיה יש לפרש את התנאי באופן סובייקטיבי, בהיותה לרוב פסיקת בימ"ש מחוזי, המתייחסת למקרים השונים מענייננו, וכאשר התובעת מבקשת להסתמך על דעת מיעוט. עומדת גם פסיקת ביהמ"ש העליון, כאמור, המחייבת בימ"ש זה.




גם עפ"י הפסיקה שהביאה התובעת (ע"א 4069 מ.א.ל.ר.ז. נ' מע"מ פ"ד נט(5), 836 העוסקת בעניין חוק המע"מ), בה התקיים חריג סובייקטיבי למבחן האובייקטיבי, הרי שתנאי לכך הוא כי "שהנישום יוכיח כי לא התרשל ונקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. במקרים כאלה, בהם הנישום יוכיח כי לא גילה או יכול היה לגלות את הפסול שנפל בחשבונית באמצעים סבירים, יותר לו ניכוי מס תשומות" (סעיף 25 לפסק הדין).




בחינת העובדות במקרה שלפנינו מעלה כי אף אם היה מקום להחיל את החריג הסובייקטיבי בענייננו, טענה שנדחתה כאמור לעיל, הרי שמוטל על התובעת להוכיח כי היא לא התרשלה, וכי נקטה בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא את כשרות תעודת התנועה, כפי שנדרש מכוח ס' 2 לחוק. נראה כי התובעת לא עמדה בנטל זה, כפי שיפורט להלן.




בחודש 11/01 ביקשה טריידל, באמצעות עובד חברת בקרדי בשם ניק גלקסטון, לבדוק האם הייצוא של מוצרי חברת בקרדי לישראל מאנגליה זכאי לקבל תעודת תנועה (ראה תצהירו באנגלית של ג'ון ג'וזף קוקס ספיירס ת/2 והתרגום לו ת/3 ס' 5). לחברת בקרדי היה קשר עם פקיד מכס מקומי בשם גרהאם מוריס. היא הפנתה אליו שאלה זו, ומוריס הפנה אותה לסוכנות המכס המרכזית של אנגליה לקבלת תשובה, וכך עשתה החברה (ראה תימלול עמ' 6). ב- 29/11/07 דיווח ניק גלקסטון כי עלה בידו לקבל החלטה מאת איאן ויליאמס מהיחידה לסיוע בסיווג של המכס האנגלי, שלפיה מוצרי חברת בקרדי המיועדים לייצוא לישראל זכאים לתעודת תנועה (ס' 6 בת/3). להחלטה זו לא ניתן אישור בכתב ע"י המכס האנגלי. התובעת לא הביאה לעדות את גלקסטון, או עובד אחר אשר קיבל את המידע הנ"ל בע"פ. האסמכתא היחידה עליה מסתמכת התובעת בהקשר זה, הינה העתק מכתב אלקטרוני שנשלח ע"י גלקסטון עובד חברת בקרדי ביום 12/1/06 לנציגי חברת בקרדי עם העתק לגרהאם מוריס (נספח 1 לת/3) אשר תוכנה כמובא להלן:

"סטיב, אלק, סס
סוף כל סוף עלה בידי לשכנע שמוצרי בריזר המיוצאים לישראל זכאים לטופס EUR 1. הצלחתי לקבל החלטה מגובשת מאיאן ויליאמס ביחידת הסיוע לסיווג הארצית בשירות המכס של הוד מלכותה – 0109000 0845 שמקום מושבה באיסינגטון, לונדון.
החלטה זו חלה על ישראל בלבד עד כמה שיש באפשרותי לקבוע כרגע בשל הסכם העדפה ספיצפי בין אנגליה לישראל.
האסמכתא והתעריף המשולב הוא LIM משקאות כהילים אחרים 22089069.
לפיכך, אני חושב שאפשר להוציא בבטחון טופס EUR 1 לכל ההזמנות שסופקו בעבר וכן לאל שיסופקו בעתיד.
בברכה
ניק
בקרדי-מרטיני בע"מ
דרך ווסט ביי
סאות'המפטון"

לשאלת ב"כ המשיבה האם נתקבל אישור ממוריס למכתב, השיב ג'ון ספיירס כי לא היה צורך בכך, ובמקרה שהיתה בעיה עם המייל, הנושא היה עולה בפגישות הקבועות שלהם, אחת לשבועיים (תימלול עמ' 11-12). ואולם, אין לדעת האם העתק המכתב בכלל נתקבל ע"י מוריס. חברת בקרדי פטרה את עצמה בכך ששלחה העתק המכתב למוריס, מבלי שטרחה לוודא לפחות כי הוא נתקבל על-ידיו. ניסיון החיים מגלה, כי לא כל משלוח הודעה, הן בפקס והן בדואר אלקטרוני עולה יפה, ולעיתים ישנן תקלות, הנובעות מטעות בכתובת, בתיבת דואר מלאה וכדו', הגורמות לכך שהמסמך שנשלח לא תמיד מגיע ליעדו.
אף אם היה מוכח כי נתקבל העתק המכתב בידי מוריס, אין בכך כדי ללמד דבר על נכונות או אמינות קבלת דבר ההחלטה הנ"ל, הואיל ומוריס הודיע לחברת בקרדי כי הוא אינו הסמכות בעניין, אלא הסוכנות המרכזית של המכס (פרוטוקול חיצוני עמ' 5). לשוא מנסה חברת בקרדי להיאחז בעובדת שליחת דבר ההחלטה אל מוריס, כדי להוכיח את עצם קבלת דבר ההחלטה.
נכון הדבר שבעתיים מקום בו מעיד ג'ון ספיירס כי הקריטריונים להוצאת תעודת תנועה למשקאות הינם מורכבים ביותר (ראה תימלול בעמ' 8-9 וכן ס' 7 לסיכומי התובעת). דוקא בשל עובדה זו, היה נכון לוודא כי התשובה החיובית שהתקבלה בקשר לתוקף תעודת התנועה הינה הנה חד משמעית, וניתנה ממקור מוסמך.



התובעת טוענת כי עשתה את המוטל עליה בכל הקשור לבדיקת המידע שנמסר לה, לפיו המשקאות עומדים בדרישות הסכם ההתאגדות.




לצורך הנפקת "תעודת תנועה" מסתפקת מדינת היצוא בבקשה והצהרה של היצרן/היצואן כי בטובין מתקיימים תנאי המקור (ראה עדות ספיירס עמ' 24). בדיקה פרטנית של הבקשה אינה מתבצעת, הואיל והדבר היה מביא לעיכוב בתנועת הסחורות. הבדיקה מתבצעת רק בדיעבד. לכן נשמרת זכות המדינה המייבאת לבדוק בדיעבד נכונות הצהרות היצואן ותוקף תעודת התנועה. נקבעו הסדרים המאפשרים למדינת הייבוא לאמת את תוקף תעודת התנועה. משמתברר בעקבות פניית מדינת הייבוא לרשות המכס של המדינה המייצאת, כי נפל פגם בהצהרות היצרן בגינו נפסלת תעודת התנועה, הטובין יחויבו במכס. במקרה הנדון נפסלה תעודת התנועה לאחר בירור כנ"ל, ולכן הנתבעת חייבה את התובעת בתשלום המכס. אין לקבל טענת התובעת לפיה די להסתפק בהודעת היצואן כי הציג את הראיות הדרושות בפני הרשויות במדינת היצוא על מנת להכיר במוצר כמוצר מקור. על היבואן לוודא כי כל הראיות הדרושות הוצגו. אם היתה נכונה טענה זו, הרי שלא היו מאפשרים לרשויות במדינת היבוא לערער על תוקף תעודת התנועה.

כמובן שבמקרה בו היצואן נמנע מלהציג הראיות כולן הדבר מביא לביטול תעודת התנועה.



מעיד ז'ק בר יו"ר התובעת, כי בעת ניהול המו"מ עם חברת בקרדי, נמסר לו ע"י נציגי חברת בקרדי כי זו פנתה למכס האנגלי וקיבלה אישור כי המשקאות זכאים לפטור ממכס (ראה תצהירו ת/1 ס' 5). לכל משלוח של משקאות צירפה חברת בקרדי תעודת תנועה הכוללת הצהרה כי המשקאות המפורטים בתעודה עומדים בתנאים להוצאת התעודה, ועל כל תעודה הופיעה חתימה וחותמת של פקיד מכס אנגלי. לאור האמרות החד משמעיות של חברת בקרדי בנידון, לא היה לתובעת ספק אודות זכאות המשקאות להיות מיובאים לישראל בפטור מתשלום מכס (ס' 6-8 לת/1). כמו"כ, לתובעת אין כל דרך לברר בעצמה האם המשקאות עומדים בדרישות כללי המקור עפ"י ההסכם, שכן המידע הרלוונטי מצוי בידיעתה הבלעדית של חברת בקרדי (ס' 9 לת/1).




משיב לכך ב"כ הנתבעת, והנני מקבל את עמדתו, כי התובעת לא נקטה את מכלול הצעדים המתחייבים להבטיח עמידת המשקאות בכללי המקור ואת כשרות תעודת התנועה:
התובעת לא נקבה בשמו של נציג בקרדי אשר הבטיח לה כי המשקאות פטורים ממכס.
התובעת לא ביררה עם בקרדי האם ייבוא המשקאות ע"י היבואן הקודם, אותו החליפה התובעת, היה פטור ממס בפועל.
הסכמי התובעת עם חברת בקרדי וטריידל (נ/1 ונ/2) אינם כוללים כל התחייבות מצד האחרונות לעמידה בכללי המקור, ואף ההפך מכך: לגורמי בקרדי חופש מלא לשנות תנאים מהותיים המשפיעים על כללי המקור, וללא כל סייג (ראה ס' 1(m), ס' 4(a) לנ/1); לטריידל שיקול הדעת המוחלט לקבוע מאיזה מקום יסופקו המוצרים לתובעת (ראה ס' 4.1 וס' 4 בנספח C של נ/2).
התובעת לא עשתה כל ניסיון מצידה לבדוק עם חברת בקרדי אם עומדים המשקאות בכללי המקור.
המסמכים שצורפו לתצהיר מר ספיירס לא הוצגו לתובעת ערב יבוא המשקאות ארצה. התובעת אף לא דרשה להציג בפניה מסמכים אשר יעידו על תוקף המידע שנמסר לרשויות במדינת היצוא, והוו בסיס למתן תעודת התנועה.




ב"כ הנתבעת משיבים בסיכומי התשובה מטעמם, כי שאלת החיוב במכס לא היתה מהותית מבחינת התובעת, אלא רלוונטית לעניין אופן תמחור המשקאות בלבד. מכאן, לטענתה, אין להסיק דבר מנוסח ההסכמים שלעיל לענייננו. עם זאת, מכלול הנסיבות מלמד שהתובעת מיהרה להסתפק במידע בו ניזונה מן החברה המייצאת, מבלי שעשתה די על מנת לבססו.




כל האמור לעיל עולה כי לא מתקיימים 2 מהתנאים הקבועים בס' 3 לחוק. משכך, לא ראיתי צורך להיכנס לעומקן של טענות הצדדים ביחס לשאלת התקיימותו של התנאי השלישי, לפיו "הנישום מכר את הטובין בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר".


7. במאמר מוסגר וקודם שיחתם פסק דין זה, מוצא אני לנכון להתייחס לטענות התובעת, כי אין לזקוף לחובתה העובדה שקיבלה לידיה תעודת תנועה והסתמכה עליו משום העדר יכולת לבדוק תוקף תעודה זו. לטענתה אין לחייבה ב"נזק" הנגרם לה עקב כך.
לתובעת עמדה האפשרות להתנות תנאי בהסכם עם היצואן, לפיו ישא הוא בנזק אם יציג תנאים מטעים לרשויות על-פיהם תוצא תעודת תנועה הצפויה להיפסל (לענין זה ראה עדות ספיירס עמ' 26-27).

8. סוף דבר
אשר על-כן, הריני דוחה את התביעה.
הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 70,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק.


על הנתבעת להודיע תוך 7 ימים עמדתה לעניין ערבויות כספיות שהופקדו בבית המשפט עפ"י החלטה שניתנה בבש"א 3408/06.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון